בנם של קדושים
חבר חדש
- הצטרף
- 17/9/25
- הודעות
- 51
אחד מן התרוצים המובאים דחילקו השמן לשמונה ימים וכל לילה הדליקו חלק אחד, ולכא' צריך עיון אם לא הוי בגדרי אין מעבירים על המצוות?
אחד מן התרוצים המובאים דחילקו השמן לשמונה ימים וכל לילה הדליקו חלק אחד, ולכא' צריך עיון אם לא הוי בגדרי אין מעבירים על המצוות?
אכן ניתן לתרץ שקיימו המצווה בכך שהדליקו קצת, אבל האם לא הוי מעבירין בזה שודאי יכבה לאחר זמן?(כשאלת הנימוק"י לענין שבת).מה כוונתך מעבירין ?
אם בנתינה כל דהו מקיימים מצוה, לא העבירו על שום מצוה.
ואם לאו, הרי כלל לא קיימו שום מצוה.
ככה קוראים זאת בעולם.דרך אגב למה מייחסים את השאלה למרן הבית יוסף?
הלא כבר כמה ראשונים הקשו זאת?
אכן ניתן לתרץ שקיימו המצווה בכך שהדליקו קצת, אבל האם לא הוי מעבירין בזה שודאי יכבה לאחר זמן?(כשאלת הנימוק"י לענין שבת).
כנראה שכוונתו שלמרות שיש בזה מצוה, כמו שכתב בתוספות הרא"ש שתן לה כדי מדתה היינו היכא דאפשר, מכל מקום הוא מעביר על מצוות היום כדי לקיים את מצוות המחר. ויש עוד להקשות מזה על מאן דאמר שהובא בשער הציון שעדיף שמן זית ביום ראשון משתי נרות ביום שני, מדין חביבה מצוה בשעתה.ולמה זה מעבירין ?
הראשונים שידוע לי שהקשו את הקושיא (הרא"ש בתוספותיו, המאירי והרא"ם), לא באו ספריהם בדפוס עד לאחרונה. ומשמיא קא זכו ליה למרן.דרך אגב למה מייחסים את השאלה למרן הבית יוסף?
הלא כבר כמה ראשונים הקשו זאת?
שמא רק אם מבטל את כל המצוה חשיב מעביר על המצוה, אבל אם מקיים חלק מהמצוה א"ש.ולכא' צריך עיון אם לא הוי בגדרי אין מעבירים על המצוות?
בדעת הנמוק"י דבאש הוי הכיבוי טמון בהדלקה, אז אנו נקרא קיום המצווה.שמא רק אם מבטל את כל המצוה חשיב מעביר על המצוה, אבל אם מקיים חלק מהמצוה א"ש.
אין בדבריו מקור שגם הכיבוי טמון, מה שמבואר שם זה שכל ההדלקה והבעירה טמונה בתחילה.בדעת הנמוק"י דבאש הוי הכיבוי טמון בהדלקה, אז אנו נקרא קיום המצווה.
וממילא גם הכיבוי טמון.אין בדבריו מקור שגם הכיבוי טמון, מה שמבואר שם זה שכל ההדלקה והבעירה טמונה בתחילה
זה כבר חידוש עצום, שלא מוכרח כלל.וממילא גם הכיבוי טמון.
גם אם טמון כיבוי למה זה נחשב שלא קיים מצוה במה שדלק בפועל, הרי כך היא מצוותה בדיעבד זה הוא שיעורה וכך מצוות וברור שהיא תיכבה בזמן מועט זה ומ''מ כשר בדיעבד אשר חזינן דלא קשור ענין זה להכא, אולי לענין מלאכה בשבת תשאל הרי הוא מכבה בשבת וכו' כשאלת הנימוקי יוסף, אך לומר שלא עשה כלום אתמהה. אלא עשה את הכיבוי לאחר שכבה, אך זה מותר בדיעבד לשעות כןבדעת הנמוק"י דבאש הוי הכיבוי טמון בהדלקה, אז אנו נקרא קיום המצווה.
אם יש מצוה בדיעבד אינו בכלל מעבירין, כי לא העביר את המצוה אלא את ההידור, וס''ל דעדיף טפי לדאוג למצוה של מחר על פני הידור של היום.כנראה שכוונתו שלמרות שיש בזה מצוה, כמו שכתב בתוספות הרא"ש שתן לה כדי מדתה היינו היכא דאפשר, מכל מקום הוא מעביר על מצוות היום כדי לקיים את מצוות המחר. ויש עוד להקשות מזה על מאן דאמר שהובא בשער הציון שעדיף שמן זית ביום ראשון משתי נרות ביום שני, מדין חביבה מצוה בשעתה.
וכן יש עוד לשאול על מאן דסבירא ליה דאין הכי נמי טומאה הותרה בציבור, איך היה מותר לבטל את שיעור השמן ביום הראשון גם לפי מה שכתב בתוספות הרא"ש.
האם הדלקה כל הלילה היא הידור?אם יש מצוה בדיעבד אינו בכלל מעבירין, כי לא העביר את המצוה אלא את ההידור, וס''ל דעדיף טפי לדאוג למצוה של מחר על פני הידור של היום.
לענין השער הציון אינו ענין לכאן, התם זה עדיפות הידור בגוף ההדלקה על פני הידור אחר של מוסיף והולך ולא על חשבון מצוה של מחר.
ומה ששאל מהותרה בציבור, התם הותרה כשהצד השני זה ביטול המצוה לגמרי, אך הכא יש אפשרות שהמצוה לא תתיבטל כלל רק ההידור הלכתחילה של שיעור בהדלקה של כל יום, וברור שזה עדיף על פני הדלקה בטומאה, מלבד שכאן לא חל הכלל של טומאה הותרה בציבור וכנ''ל.
דין לכתחילה לעומת בדיעבד הוא בגדר הידור למה לא יש ראיה להיפךהאם הדלקה כל הלילה היא הידור?
א. מסתבר כמו שכתבת.א. אם יש מצוה בדיעבד אינו בכלל מעבירין, כי לא העביר את המצוה אלא את ההידור, וס''ל דעדיף טפי לדאוג למצוה של מחר על פני הידור של היום.
ב. לענין השער הציון אינו ענין לכאן, התם זה עדיפות הידור בגוף ההדלקה על פני הידור אחר של מוסיף והולך ולא על חשבון מצוה של מחר.
ג. ומה ששאל מהותרה בציבור, התם הותרה כשהצד השני זה ביטול המצוה לגמרי, אך הכא יש אפשרות שהמצוה לא תתיבטל כלל רק ההידור הלכתחילה של שיעור בהדלקה של כל יום, וברור שזה עדיף על פני הדלקה בטומאה, מלבד שכאן לא חל הכלל של טומאה הותרה בציבור וכנ''ל.
א. שכוייחא. מסתבר כמו שכתבת.
ב. לא הבנתי את החילוק.
ג. זה לא הידור להדליק מערב עד בוקר אלא חיוב ובמקום שאפשר.
ב. לא רואה בזה קושיה גם על שיטה ידועה זו. בשניהם המבט על היום בלבד מה שלפניו הוא בעדיפות לא מתחשבנים עם המחר לטוב ולרע. כשיבוא אותו יום נדון היום אין לנו רק את היום ומה שלפנינו לקיים היום.ב. צודק. זה קשה רק על אלה שסוברים שצריך לקיים את המצוה עכשיו ולא להתחשב במצוה של מחר, כגון להתפלל היום ולא להתחשב בתפילה של יותר מאוחר אפילו שהיא גדולה יותר.
ג. לא מעכב את המצוה זה לא אומר שזה לא חיוב גמור.
כדי שנבין אחד את השנינתמקד בנקודה השלישית תחילה. אני מניח שמי שלא יתן שמן שיעור מערב עד בקר יכו אותו עד שתצא נפשו, מה שאין כן במי שלא מהדר. לפי זה החילוק ברור. זה משליך גם על הנקודה השניה.
מה שכתבת באות ג שהידור של חנוכה זה צורת המצוה, אני עסקתי בשאלה על המנורה לא על נרות חנוכה. אז נפלה טעות אצלי או אצלך בתקשורת.