בעניין שאלת הבית יוסף

בנם של קדושים

חבר חדש
הצטרף
17/9/25
הודעות
51
אחד מן התרוצים המובאים דחילקו השמן לשמונה ימים וכל לילה הדליקו חלק אחד, ולכא' צריך עיון אם לא הוי בגדרי אין מעבירים על המצוות?
 
אחד מן התרוצים המובאים דחילקו השמן לשמונה ימים וכל לילה הדליקו חלק אחד, ולכא' צריך עיון אם לא הוי בגדרי אין מעבירים על המצוות?

מה כוונתך מעבירין ?
אם בנתינה כל דהו מקיימים מצוה, לא העבירו על שום מצוה.
ואם לאו, הרי כלל לא קיימו שום מצוה.
 
מה כוונתך מעבירין ?
אם בנתינה כל דהו מקיימים מצוה, לא העבירו על שום מצוה.
ואם לאו, הרי כלל לא קיימו שום מצוה.
אכן ניתן לתרץ שקיימו המצווה בכך שהדליקו קצת, אבל האם לא הוי מעבירין בזה שודאי יכבה לאחר זמן?(כשאלת הנימוק"י לענין שבת).
 
ולמה זה מעבירין ?
כנראה שכוונתו שלמרות שיש בזה מצוה, כמו שכתב בתוספות הרא"ש שתן לה כדי מדתה היינו היכא דאפשר, מכל מקום הוא מעביר על מצוות היום כדי לקיים את מצוות המחר. ויש עוד להקשות מזה על מאן דאמר שהובא בשער הציון שעדיף שמן זית ביום ראשון משתי נרות ביום שני, מדין חביבה מצוה בשעתה.
וכן יש עוד לשאול על מאן דסבירא ליה דאין הכי נמי טומאה הותרה בציבור, איך היה מותר לבטל את שיעור השמן ביום הראשון גם לפי מה שכתב בתוספות הרא"ש.
דרך אגב למה מייחסים את השאלה למרן הבית יוסף?

הלא כבר כמה ראשונים הקשו זאת?
הראשונים שידוע לי שהקשו את הקושיא (הרא"ש בתוספותיו, המאירי והרא"ם), לא באו ספריהם בדפוס עד לאחרונה. ומשמיא קא זכו ליה למרן.
 
בדעת הנמוק"י דבאש הוי הכיבוי טמון בהדלקה, אז אנו נקרא קיום המצווה.
גם אם טמון כיבוי למה זה נחשב שלא קיים מצוה במה שדלק בפועל, הרי כך היא מצוותה בדיעבד זה הוא שיעורה וכך מצוות וברור שהיא תיכבה בזמן מועט זה ומ''מ כשר בדיעבד אשר חזינן דלא קשור ענין זה להכא, אולי לענין מלאכה בשבת תשאל הרי הוא מכבה בשבת וכו' כשאלת הנימוקי יוסף, אך לומר שלא עשה כלום אתמהה. אלא עשה את הכיבוי לאחר שכבה, אך זה מותר בדיעבד לשעות כן
 
כנראה שכוונתו שלמרות שיש בזה מצוה, כמו שכתב בתוספות הרא"ש שתן לה כדי מדתה היינו היכא דאפשר, מכל מקום הוא מעביר על מצוות היום כדי לקיים את מצוות המחר. ויש עוד להקשות מזה על מאן דאמר שהובא בשער הציון שעדיף שמן זית ביום ראשון משתי נרות ביום שני, מדין חביבה מצוה בשעתה.
וכן יש עוד לשאול על מאן דסבירא ליה דאין הכי נמי טומאה הותרה בציבור, איך היה מותר לבטל את שיעור השמן ביום הראשון גם לפי מה שכתב בתוספות הרא"ש.
אם יש מצוה בדיעבד אינו בכלל מעבירין, כי לא העביר את המצוה אלא את ההידור, וס''ל דעדיף טפי לדאוג למצוה של מחר על פני הידור של היום.
לענין השער הציון אינו ענין לכאן, התם זה עדיפות הידור בגוף ההדלקה על פני הידור אחר של מוסיף והולך ולא על חשבון מצוה של מחר.
ומה ששאל מהותרה בציבור, התם הותרה כשהצד השני זה ביטול המצוה לגמרי, אך הכא יש אפשרות שהמצוה לא תתיבטל כלל רק ההידור הלכתחילה של שיעור בהדלקה של כל יום, וברור שזה עדיף על פני הדלקה בטומאה, מלבד שכאן לא חל הכלל של טומאה הותרה בציבור וכנ''ל.
 
אם יש מצוה בדיעבד אינו בכלל מעבירין, כי לא העביר את המצוה אלא את ההידור, וס''ל דעדיף טפי לדאוג למצוה של מחר על פני הידור של היום.
לענין השער הציון אינו ענין לכאן, התם זה עדיפות הידור בגוף ההדלקה על פני הידור אחר של מוסיף והולך ולא על חשבון מצוה של מחר.
ומה ששאל מהותרה בציבור, התם הותרה כשהצד השני זה ביטול המצוה לגמרי, אך הכא יש אפשרות שהמצוה לא תתיבטל כלל רק ההידור הלכתחילה של שיעור בהדלקה של כל יום, וברור שזה עדיף על פני הדלקה בטומאה, מלבד שכאן לא חל הכלל של טומאה הותרה בציבור וכנ''ל.
האם הדלקה כל הלילה היא הידור?
 
א. אם יש מצוה בדיעבד אינו בכלל מעבירין, כי לא העביר את המצוה אלא את ההידור, וס''ל דעדיף טפי לדאוג למצוה של מחר על פני הידור של היום.
ב. לענין השער הציון אינו ענין לכאן, התם זה עדיפות הידור בגוף ההדלקה על פני הידור אחר של מוסיף והולך ולא על חשבון מצוה של מחר.
ג. ומה ששאל מהותרה בציבור, התם הותרה כשהצד השני זה ביטול המצוה לגמרי, אך הכא יש אפשרות שהמצוה לא תתיבטל כלל רק ההידור הלכתחילה של שיעור בהדלקה של כל יום, וברור שזה עדיף על פני הדלקה בטומאה, מלבד שכאן לא חל הכלל של טומאה הותרה בציבור וכנ''ל.
א. מסתבר כמו שכתבת.
ב. לא הבנתי את החילוק.
ג. זה לא הידור להדליק מערב עד בוקר אלא חיוב ובמקום שאפשר.
 
א. מסתבר כמו שכתבת.
ב. לא הבנתי את החילוק.
ג. זה לא הידור להדליק מערב עד בוקר אלא חיוב ובמקום שאפשר.
א. שכוייח
ב.מה לא מובן
ג. לא הידור אבל אותו משקל הידור לא מעכב את המצוה וגם דיעבד ולכתחילה לא מעכב את המצוה, ככה שזה לא משנה לנדיון דידן, ודו''ק.
 
ב. צודק. זה קשה רק על אלה שסוברים שצריך לקיים את המצוה עכשיו ולא להתחשב במצוה של מחר, כגון להתפלל היום ולא להתחשב בתפילה של יותר מאוחר אפילו שהיא גדולה יותר.
ג. לא מעכב את המצוה זה לא אומר שזה לא חיוב גמור.
 
ב. צודק. זה קשה רק על אלה שסוברים שצריך לקיים את המצוה עכשיו ולא להתחשב במצוה של מחר, כגון להתפלל היום ולא להתחשב בתפילה של יותר מאוחר אפילו שהיא גדולה יותר.
ג. לא מעכב את המצוה זה לא אומר שזה לא חיוב גמור.
ב. לא רואה בזה קושיה גם על שיטה ידועה זו. בשניהם המבט על היום בלבד מה שלפניו הוא בעדיפות לא מתחשבנים עם המחר לטוב ולרע. כשיבוא אותו יום נדון היום אין לנו רק את היום ומה שלפנינו לקיים היום.
ג. גם הידור לא אומר שזה לא חיוב זה קלי ואנוהו. ובכלל הידור של חנוכה זה חיוב כך צורת המצוה. ועכ''פ כך קיבלו על עצמם בני ישראל.
מ''מ יש מקום להשוות בין דיעבד של שיעור השמן בהדלקת מקדש להידור בהדלקת נרות חנוכה.
לסיום לא הבנתי כלל, הרי הנידון שפתחו כאן הוא על לכתחילה עדיף על קיום מצוה של מחר או לא לא אם הוא עומד כנגד הידור של מחר. ואם כן מה הויכוח אם לכתחילה שווה להידור או לא.
 
נתמקד בנקודה השלישית תחילה. אני מניח שמי שלא יתן שמן שיעור מערב עד בקר יכו אותו עד שתצא נפשו, מה שאין כן במי שלא מהדר. לפי זה החילוק ברור. זה משליך גם על הנקודה השניה.
מה שכתבת באות ג שהידור של חנוכה זה צורת המצוה, אני עסקתי בשאלה על המנורה לא על נרות חנוכה. אז נפלה טעות אצלי או אצלך בתקשורת.
 
נתמקד בנקודה השלישית תחילה. אני מניח שמי שלא יתן שמן שיעור מערב עד בקר יכו אותו עד שתצא נפשו, מה שאין כן במי שלא מהדר. לפי זה החילוק ברור. זה משליך גם על הנקודה השניה.
מה שכתבת באות ג שהידור של חנוכה זה צורת המצוה, אני עסקתי בשאלה על המנורה לא על נרות חנוכה. אז נפלה טעות אצלי או אצלך בתקשורת.
כדי שנבין אחד את השני
האם כבודו יכול לכתוב מחדש מה קשה לו על התי' הראשון של הבית יוסף והמאירי, ומכאן נצא לדון בדבריו.
 
שמעתי השנה תירוץ יפה על הקושיא למה מדליקים 8 ימים כאשר הנס היה רק 7 ימים ?
שהרי היוונים ניסו לעקור את חוקי רצונך, היינו, מצוות מובנות, אין לנו בעיה שתקיימו,
אבל מצוות שהם חוקים בלי הבנה, לזה התנגדו.
לכן אמרו חז"ל, זכר לזה נתקן מצוה שאינה מובנת {שהרי שמן ליום אחד היה}
ותקיימוה בלי הבנה, ויהא זה תשובה לגזרות היוונים.
 
מעניין לעניין באותו עניין...
1766618350640.png
 
ראשי תחתית