בקשת מראי מקום שציין הילקוט יוסף

[מתוק מדבש]

בענין קטן שהגדיל בספירה כבר נשתפכו דיות רבות לבלי סוף.
בילקוט יוסף המצורף כותב שרבי עקיבא איגר
אמרי בינה,
והחזון איש
כולם כותבים שקטן שהגדיל בספירה לא מברך.
לא הביא מקורות בדבריהם, אבל חזר ע"ז כמה פעמים.
בעוניי לא הבנתי דבריו, ולא מצאתי בשום מקום שיכתבו כן בשמם.
מי יכול לסייע.

 

[מתוק מדבש]

בכל החיפושים לא מצאתי
שמא יש כאן טעות חמורה כ"כ?

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

ספר ברכי יוסף על או"ח - סימן תפט
[כ] קטן שהגדיל תוך ימי העומר, וכן גר שנתגייר בתוך ימי העומר, וכן אונן לילה ויום שלם שלא נקבר עד אחר צאת הככבים, בלילה שניה כל הני מונים שאר ימים בלא ברכה. הרב מהר"ם מזרחי בשו"ת פרי הארץ ח"ג כ"י סי' ז':

 

[כהנא דמסייע]

כולם כותבים שקטן שהגדיל בספירה לא מברך.

אף שאינני מסכים עם הרבה מדבריו ופסקיו, אבל הדברים מצויים במקומם, וכמו שהבאתי

 

[כהנא דמסייע]

מועד לכל חי - סימן ה
(ח) גר שנתגייר וקטן שהגדיל מונין בלא ברכה. ואם ביום אחד מנו בלא ברכה אז מונין שאר הימים בברכה, ברכי יוסף, ומשפט כתוב:

 

[ידידיה]

אף שאינני מסכים עם הרבה מדבריו ופסקיו, אבל הדברים מצויים, וכמו שהבאתי לעיל

מחבר הברכי יוסף הוא רע"א אמרי בינה או חזו"א????

 

[נוריאל עזרא]

מחבר הברכי יוסף הוא רע"א אמרי בינה או חזו"א????

כנראה הוא חשב שנקט כדוגמא וכוונתו על כל המראי מקומות.

 

[מתוק מדבש]

לא ביקשתי לחזור על המקורות שהביא מרן ביבי"א,
אני מתמקד בפוסקים שנתחדשו משום מה על ידי בנו בילקוט יוסף והמה
רע"א, אמרי בינה, חזו"א!!!!
ממש פלא פלאות איפה ראה דברים כאלו בספריהם ולא צין מקורם.
ואולי הבעיה בנו, אבל תעזרו לנו להבין איפה הטעות שלנו???

 

[כהנא דמסייע]

מחבר הברכי יוסף הוא רע"א אמרי בינה או חזו"א????

מחילה לא ראיתי שאתה שואל עליהם ספציפית.

 

[ידידיה]

כנראה הוא חשב שנקט כדוגמא וכוונתו על כל המראי מקומות.

המתוק שאל על ג מ"מ ספציפיים.

 

[נוריאל עזרא]

המתוק שאל על ג מ"מ ספציפיים.

הבנתי, ניסיתי להסביר את טעותו של הרב היקר @כהנא דמסייע לפום ריהטא לא שם לב וחשב שנקט כדוגמא את שלושתם ושכוונתו על כל המקורות בתמונה המצורפת. לפי תגובתו נראה יותר שראה את הכותרת והתמונה וזה גרם.

 

[דברי מלך]

נחזור לנושא האשכול.

מישהו מכיר את המראי מקומות הללו של רעק"א, אמרי בינה וחזו"א?

 

[כהנא דמסייע]

מישהו מכיר את המראי מקומות הללו של רעק"א, אמרי בינה וחזו"א?

מכאן משמע [אם כי עדיין אפשר להתווכח] דהגר''ח קנייבסקי ההולך בדרך החזו''א ונאמן בפסקיו יותר מכולם אחז להיפך בדעתו.
דחינוך מהני למצוה דרבנן.

 

[כהנא דמסייע]

אולם לגבי האבני נזר דבריו נכונים

 

[נוריאל עזרא]

גם @בית ועד לחכמים ו@נוריאל עזרא ישמחו לעזור.

אני שמח לעזור ב"ה למי שאני יכול במסגרת היכולות שלי בכל עניין. (ואני מקווה שאין לעגנות בדבריך).
בכל אופן לעניין הרע"א חזו"א ואמרי בינה אני רואה שביביע אומר הביא ג' מקורות אלו בסימן כז (חלק ג), לעניין אחר, לעניין קטן שהגדיל, האם חייב בברכת המזון על מה שאכל כקטן כל עוד המזון שבמעיו לא נתעכל. שהרע"א מסתפק והאמרי בינה פשיטא ליה שלא יברך וכן החזו"א.

ואם באמת אין מקום אחר שכתבו כן לעניין קטן שהגדיל בספירת העומר (ונראה לי שאין, אם כי אפשר שאני טועה), אז צריך להבין מה קרה, ואולי בשעה שהרב יצחק שליט"א כתב את המקורות חלק כתב מהזכרון וזכר שהרע"א האמרי בינה והחזו"א דיברו על קטן שהגדיל (ונתחלף לו בזכרונו בין קטן שהגדיל לברה"מ לספירת העומר מחמת שזה בתשובה על ספירת העומר) וכתב גם אותם והשאיר ללא מראי מקום על מנת לחפש אחר כך ושוב נשכח ונכנס כך לילקוט יוסף. וצ"ע.

 

[אור יעקב]

אני שמח לעזור ב"ה למי שאני יכול במסגרת היכולות שלי בכל עניין. (ואני מקווה שאין לעגנות בדבריך).
בכל אופן לעניין הרע"א חזו"א ואמרי בינה אני רואה שביביע אומר הביא ג' מקורות אלו בסימן כז (חלק ג), לעניין אחר, לעניין קטן שהגדיל, האם חייב בברכת המזון על מה שאכל כקטן כל עוד המזון שבמעיו לא נתעכל. שהרע"א מסתפק והאמרי בינה פשיטא ליה שלא יברך וכן החזו"א.

ואם באמת אין מקום אחר שכתבו כן לעניין קטן שהגדיל בספירת העומר (ונראה לי שאין, אם כי אפשר שאני טועה), אז צריך להבין מה קרה, ואולי בשעה שהרב יצחק שליט"א כתב את המקורות חלק כתב מהזכרון וזכר שהרע"א האמרי בינה והחזו"א דיברו על קטן שהגדיל (ונתחלף לו בזכרונו בין קטן שהגדיל לברה"מ לספירת העומר מחמת שזה בתשובה על ספירת העומר) וכתב גם אותם והשאיר ללא מראי מקום על מנת לחפש אחר כך ושוב נשכח ונכנס כך לילקוט יוסף. וצ"ע.

סיוע לדבריך...
בהמשך כתב וע"ע בזה ב...

 

[מתוק מדבש]

אני שמח לעזור ב"ה למי שאני יכול במסגרת היכולות שלי בכל עניין. (ואני מקווה שאין לעגנות בדבריך).
בכל אופן לעניין הרע"א חזו"א ואמרי בינה אני רואה שביביע אומר הביא ג' מקורות אלו בסימן כז (חלק ג), לעניין אחר, לעניין קטן שהגדיל, האם חייב בברכת המזון על מה שאכל כקטן כל עוד המזון שבמעיו לא נתעכל. שהרע"א מסתפק והאמרי בינה פשיטא ליה שלא יברך וכן החזו"א.

ואם באמת אין מקום אחר שכתבו כן לעניין קטן שהגדיל בספירת העומר (ונראה לי שאין, אם כי אפשר שאני טועה), אז צריך להבין מה קרה, ואולי בשעה שהרב יצחק שליט"א כתב את המקורות חלק כתב מהזכרון וזכר שהרע"א האמרי בינה והחזו"א דיברו על קטן שהגדיל (ונתחלף לו בזכרונו בין קטן שהגדיל לברה"מ לספירת העומר מחמת שזה בתשובה על ספירת העומר) וכתב גם אותם והשאיר ללא מראי מקום על מנת לחפש אחר כך ושוב נשכח ונכנס כך לילקוט יוסף. וצ"ע.

יש"כ שמלמד זכות.
עכ"פ זה טעות חמורה מאוד שחוזרת ע"ע פעמיים. ומצוה לתקן.

 

[כהנא דמסייע]

סיוע לדבריך...
בהמשך כתב וע"ע בזה ב...
הצג קובץ מצורף 4850

זה שני נושאים רחוקים זמ''ז כרחוק מזרח ממערב.
וצע''ג.

 

[מעל ההגיון]

אה"נ הערת מר נכונה, כי באמת הני פוסקים לא כתבו כן לגבי סה"ע
אכן, כוונת הרב יצחק לכאורה לדבריהם בענין קטן במ"א, ואה"נ לא לגבי סה"ע, ופשוט

אני אישית מסכים להערה, וסבור כי אכן רב עד מאוד המרחק בין הענינים, ופשוט, אך עכ"פ לכאורה זו כוונת הרב שליט"א

(אם כי אכן יש בכאן הערה גדולה, כי כמדומני שהחזון איש הורה שקטן שהגדיל יכול לברך, ואיני זכור כעת, ויתכן שאני טועה)