כן!
אני מלמד זכות בדבריו ומסביר שכנראה כוונתו היתה באופן שאינו יודע שהולך לברך אחרי ולפ"ז לא הוי כונה נגדית מפורשת.
ולא מלמד זכות ומחלק חילוקים שלא שמעתם אוזן בין ברכת המצוות לברכת הנהנין שאין שום חילוק ביניהם.
בקשת מראי מקום שציין הילקוט יוסף
- יוזם האשכול מתוק מדבש
- תאריך התחלה
- סטטוס
אני מלמד זכות בדבריו ומסביר שכנראה כוונתו היתה באופן שאינו יודע שהולך לברך אחרי ולפ"ז לא הוי כונה נגדית מפורשת.
ולא מלמד זכות ומחלק חילוקים שלא שמעתם אוזן בין ברכת המצוות לברכת הנהנין שאין שום חילוק ביניהם.
רק אולי תחכים אותי
איפה כתבת כן?
כי בפורום ההוא לא כתבת מזה כלום, וגם בשרשור שבפורום הנוכחי לא שמתי לב לכזה דבר שכתבת
אדרבה- אם כתבת כן, שים את הזרקור שנוכל לעיין שם.
על דברי @עיפרון מחודד שכתב שדברי ההלכה ברורה ברורים וקיימים כתבתי -
"אולי באופן שלא היה בטוח שהולך לברך כי אז אין כונה נגדית אבל היה צריך לחלק כמש"כ לעיל"
(ולא משנה כל כך אם כתבתי או לא... אני מראה לך שאני מלמד זכות גם אם אני לא סובר כמו הרב דוד יוסף שליט"א, וכן לכל פסק הלכה)
"אולי באופן שלא היה בטוח שהולך לברך כי אז אין כונה נגדית אבל היה צריך לחלק כמש"כ לעיל"
(ולא משנה כל כך אם כתבתי או לא... אני מראה לך שאני מלמד זכות גם אם אני לא סובר כמו הרב דוד יוסף שליט"א, וכן לכל פסק הלכה)
ממש תודה
יומיים שלשה חופר לנו על איזה "קושיא" קטנה
ובסוף שאיזה ניק בשם "עפרון מחודד" כתב איזה משהו אז הואלת בטובך לשחרר איזה משפט רפה
וע"ז אתה עוד קורא לעצמך שאתה מלמד זכות על כל אחד שכותב
אם זה נקרא ללמד זכות- [היינו הערה רפה לתגובה של מישהו אחרי יומיים של התרסה]
ובכלל בפורום השני אפי' לא היה לך צל צלו של הו"א ללמד זכות יעו"ש
להזכירך...
לא אני התחלתי עם זה, אתה התחלת עם ה"חילוקים" שלך בין ברכת הנהנין למצוות, וכל הדיון היה בדבריך.
"התרסה"!?
- הכל בסדר איתך!? איפה התרסתי או הערתי שלא בכבוד על הה"ב!?
- כל ההערות היו על דבריך ש"חידשת" לחלק בין ברכת המצוות לנהנין, לא בגוף דברי ההלכה ברורה.
- ולכן ש @עיפרון מחודד התחיל להכנס יותר לנושא של דברי הה"ב, הגבתי כנ"ל מה שנראה לי בדבריו.
שוב אתה חוזר על אותה טענה...
כל הנידון בפורום שם היה על "החילוק" שהמצאת...
על דברי ההלכה ברורה גופיה לא נידון שם כמעט, וששואלים אותי על דבריו אני עונה כנ"ל.
אז בוא נתחיל מהתחלה
העלתי שמישהו כתב על הערה הנ"ל ביטויים חריפים "שטחי" "לא בעיון" וכו' יעו"ש
ואני נסיתי ליישב מה שיישבתי [שבעיני זה לאמיתה של תורה]
מ"מ אתה לא רק שלא ניסת ללמד זכות שם על ה"שטחיות" ו"הבלי העיון" וכל המטר הסוחף הנ"ל
אלא עוד נסית לבטל את הלימוד זכות שלי [שכפי שציינתי שעיני זה לאמיתה של תורה]
וכל הזמן נסית ועוד נסיון ועוד נסיון לדחות בקש, את הלימוד זכות שלי, כדי להשאיר על כנו את הביטויים של "בלי עיון" "ושטחיות".
ואולי היא גופא, דשמא בכלל כוונתך ללמד זכות על מי שהקשה וכתב "שטחיות" ובלי עיון"
- אין לי עניין ללמד זכות על דבר שבעיני לא נכון כלל וכלל,
ומופרך לומר שהרב דוד מחלק בין ברכת המצוות לנהנין. (מה שעוד לא הסברת מה ההבדל ביניהם אם חוששים לסב"ל...)
כוונתי להסביר את ההערה של הרב יצחק יוסף שליט"א, ומנגד הסברתי למה נראה שהרב דוד יוסף שליט"א התכוון. (ורק סיימתי שהיה צריך לחלק כנ"ל)
נערך לאחרונה:
אגב אם תתבונן בהסרטה
שהוא בא להגיד את השם, ואומר אולי צריך להגיד את השם שידעו [או משהו בסגנון הזה אם אני לא מדייק]
כך שקרוב לודאי הוא כן התכוין למה שכתבו בעלון, ופשיטא שעורך העלון שאלו מה לכתוב ואמר אחד מכסא רחמים ע"ה.
זה בדיוק כמו להגיד על הרב יצחק "אחד מפורת יוסף". נשמע הגיוני?
דברים פשוטים וברורים.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 606
היות שאכמ"ל, חיפשתי באוצה"ח מי שהאריך בזה, עי' במצורף (בפרט עמ' תרצ"ז - ת"ש) ותרו"צ
עי' כאן לדוגמא
הרב יצחק אינו מזוהה כלל עם פורת יוסף, משא"כ אלו, ופשוט
מתוך המכלול ערך "ישיבת פורת יוסף":
כנשיאה הרשמי של הישיבה שימש הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ולאחר מכן שימש שנים רבות הרב עובדיה יוסף. כיום נשיא הישיבה הוא הרב יצחק יוסף.
נערך לאחרונה:
כהמשך למה שהעלתי למעלה מהשיעור השבועי של ר' יצחק יוסף
יעויין כאן
שנתייחס לחלק האחר שאמר שם בשיעור, והוא- שהרב עובדיה ביקר בגניזה הקהירית וקיבל אישור מפורש לכך מפארוק.
אמנם לפי המציאות- סיפור זה אינו יכול להיות בעליל משתי סבות טכניות, א'- שהגניזה הקהירית לא היה צריך שום אישור להכנס לשם, כי זה היה בעליית טחב שבבית הכנסת היהודי בקהיר, וכל דכפין נכנס לשם.
ב'- שהגניזה הזו פונתה לגמרי בסוף שנת 1890 הרבה הרבה לפני שהר' עובדיה בכלל הגיע למצרים
יעו"ש לאשכול שהפנתי
יעויין כאן
שנתייחס לחלק האחר שאמר שם בשיעור, והוא- שהרב עובדיה ביקר בגניזה הקהירית וקיבל אישור מפורש לכך מפארוק.
אמנם לפי המציאות- סיפור זה אינו יכול להיות בעליל משתי סבות טכניות, א'- שהגניזה הקהירית לא היה צריך שום אישור להכנס לשם, כי זה היה בעליית טחב שבבית הכנסת היהודי בקהיר, וכל דכפין נכנס לשם.
ב'- שהגניזה הזו פונתה לגמרי בסוף שנת 1890 הרבה הרבה לפני שהר' עובדיה בכלל הגיע למצרים
יעו"ש לאשכול שהפנתי
דרך אגב ראיתי את הדברים בשלחן המערכת ויצא לי ג' דברים.
1. הסיפור הנ"ל לא מדבריו של הרב יצחק יוסף שליט"א שהיה נוכח שם, אלא כך סיפר לו מרן זצוק"ל (והדפיס דברים אלה גם בחיותו של מרן זצוק"ל)
2. הרב יצחק שליט"א כותב שם מפורש שזה חכם אחד "מבני ברק" כך שבאמת יש לומר שאמר זאת לעורך העלון כנ"ל.
3. הרב יצחק שליט"א כותב שם מפורש ש"מחק" את מה שהעתיק וא"כ גם אם זה היה הרב משה לוי זצוק"ל או מישהו אחר, מחק דברים אלו ואין שום ראיה.
1. הסיפור הנ"ל לא מדבריו של הרב יצחק יוסף שליט"א שהיה נוכח שם, אלא כך סיפר לו מרן זצוק"ל (והדפיס דברים אלה גם בחיותו של מרן זצוק"ל)
2. הרב יצחק שליט"א כותב שם מפורש שזה חכם אחד "מבני ברק" כך שבאמת יש לומר שאמר זאת לעורך העלון כנ"ל.
3. הרב יצחק שליט"א כותב שם מפורש ש"מחק" את מה שהעתיק וא"כ גם אם זה היה הרב משה לוי זצוק"ל או מישהו אחר, מחק דברים אלו ואין שום ראיה.
מה שמחק הוא רק את העניין של מעשה ב"ד
אבל אין שום תשובה של הרב משה לוי על "קראים" להתירם הנשיואין
כך שזה אינו יכול להיות טכנית קשור לר' משה לוי
יש לו תשובה של כמה עמודים על נושא הקראים בספר מלוה ה', ויכול להיות שהכניס שם את הספר הנ"ל.
כן
רק תסתכל על התאריכים
מתי יצא הספר מלוה ה' שכתב שם את התשובה הנ"ל
ומתי יצא יביע אומר עם התשובה של ההיא
ותראה שזה לא יכול להיות הר' משה לוי בעליל, כי הדפיס את זה עוד לפני יביע אומר
אבל מה לעשות שהספר של הר' משה לוי נמכר כבר בחנויות חצי שנה לפני שיצא היביע אומר הנ"ל
אותה שנה כן אבל חצי שנה קודם
אתה אומר זאת מידיעה?
אשמח למקור...
- סטטוס