לחצו כאן – תרומה לשמואל

בקשת ברכה מת"ח פוסק

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אור יעקב

חבר מוביל
הצטרף
4/5/25
הודעות
1,567
דברי מוהר"ן (ליקוטי מוהרן תנינא תורה מא)
לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת (דברי הימים א ט"ז) "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי משפטי פיהו שפוסק שיהיה כך נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והיתר וכיוצא מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין מקבלין דעתו ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו.

וכ"כ בספר המדות ערך "פוסק".
על ידי למוד פוסקים עד שידע להורות הוראות על ידי זה גורם פקידה לכמה עקרות.

וכתב מרן הגרע"י זצוק"ל על דבריו,
"ומוכח מכל הנ"ל כוחו ומעלתו של ת"ח פוסק הלכות אשר לימודו לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא שע"י כך כוחו גדול בשמים"
 
ופשוט שכל זה מי שפוסק הלכה אחרי שלמד את הסוגיא בעיון, והבין שורשי הסברות ודקות ההבנה.
דוגמת מרן הגרע"י, הגר"מ לוי, ויבלחט"א מרן רה"י הגר"י ברכה שליט"א.
פשוט וברור, ולא צריך להזכיר שמות מי כן נחשב ומי לא.
(ועיקר טעם מוהר"ן הוא משום שכמו שנתקבלו פסקיו למטה כך יתקבלו למעלה)
כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והיתר וכיוצא מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין מקבלין דעתו ונעשין מופתים על ידו
 
פשוט וברור, ולא צריך להזכיר שמות מי כן נחשב ומי לא.
יש אברכים היום שמקיפים נושא בבקיאות רחבה, מדפיסים ספר, ונהיים מומחים לנונשא שכתבו.
דא עקא, הבנתם שטחית מאוד.
והם לא קולטים שככה לא גודלים. חבל.
לא בקיאים בכמה מס' בעיון, וכבר משוכנעים שהם פוסקים בעקבות כמה סרוגי כיפה שמכבדים אותם.
ה"י.
 
בגמ' (ב"ב קטז ע"א) מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים".
ובגמ' (תענית ח ע"א) ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפילה.
ובנמוק"י (ב"ב נג ע"א, סוד"ה גמ') דמנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו.
ובשו"ת הרשב"א (ח"ה סי' נ) רשב"א וכך היא המידה שה' יתברך כך חייבה חכמתו שעל ידי תפלת חסידיו וברכותיהם יתרצה ויתרבה טובו למברכיו.
התנאי שיהיה פוסק, לא נזכר.
 
בגמ' (ב"ב קטז ע"א) מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים".
ובגמ' (תענית ח ע"א) ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפילה.
ובנמוק"י (ב"ב נג ע"א, סוד"ה גמ') דמנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו.
ובשו"ת הרשב"א (ח"ה סי' נ) רשב"א וכך היא המידה שה' יתברך כך חייבה חכמתו שעל ידי תפלת חסידיו וברכותיהם יתרצה ויתרבה טובו למברכיו.
התנאי שיהיה פוסק, לא נזכר.
לכאורה כוונת מוהר"ן שהתואר 'חכם' או 'תופס ישיבה' מתייחס למי שראוי להוראה.
 
בגמ' (ב"ב קטז ע"א) מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים".
ובגמ' (תענית ח ע"א) ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפילה.
ובנמוק"י (ב"ב נג ע"א, סוד"ה גמ') דמנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו.
ובשו"ת הרשב"א (ח"ה סי' נ) רשב"א וכך היא המידה שה' יתברך כך חייבה חכמתו שעל ידי תפלת חסידיו וברכותיהם יתרצה ויתרבה טובו למברכיו.
התנאי שיהיה פוסק, לא נזכר.
בזמן הראשונים ראשי הישיבות היו הפוסקים.
 
נכון, אך זה לא אומר שבזמן אחר שיש מציאות אחרת, זה לא יהיה אחרת.
המציאות היום מבוארת כאן:
 
המציאות היום מבוארת כאן:

והמציאות מי נותן היום ברכה, מבוארת בכל ערוץ קודש ובכל עלון...
 
בגמ' (ב"ב קטז ע"א) מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים".
ובגמ' (תענית ח ע"א) ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפילה.
ובנמוק"י (ב"ב נג ע"א, סוד"ה גמ') דמנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו.
ובשו"ת הרשב"א (ח"ה סי' נ) רשב"א וכך היא המידה שה' יתברך כך חייבה חכמתו שעל ידי תפלת חסידיו וברכותיהם יתרצה ויתרבה טובו למברכיו.
התנאי שיהיה פוסק, לא נזכר.
אף אחד לא אמר שא"א לבקש ברכה מי שלא "פוסק" ויכול להיות גם שיהיה לו מופת...

אבל דברי מוהר"ן הם על "מורה הוראה" שמעלתו יותר גדולה.
 
אף אחד לא אמר שא"א לבקש ברכה מי שלא "פוסק" ויכול להיות גם שיהיה לו מופת...

אבל דברי מוהר"ן הם על "מורה הוראה" שמעלתו יותר גדולה.

וזה מה שאמרתי, שמהגמ' והראשונים משמע שלא בזה תליא מלתא.
 
בזמן הראשונים ראשי הישיבות היו הפוסקים.
עד הדור האחרון
כידוע המעשה שאמר הגר"ח מבריסק לגרא"ז מלצר שלא מפרידים את התואר "ר"מ ואב"ד" שהיה בכל הדורות

אבל צריך לשאול הפוך - יכול להיות רב שאומר כל היום הלכות - ולא רק שאינו "פוסק" אלא יותר מזה הוא בגדר "מי שלא הגיע להוראה ומורה"
 
שטויות והבלים.

בישיבה שלי הראש ישיבה אמר לי מפורשות שלא עוסק בענייני הלכה ולא מורה בהם מחמת שאינו בקיא ולא לומד הלכה.
וזה מצוי בעוד הרבה ישיבות.
אני מבין שלא גדלת בדור האחרון...
מרגלא בפומיה דהגאון היח"ס שליט"א, שהחתם סופר רומז בשמו שחתם תקופה שהרב היה גם ראש ישיבה וגם אב"ד.
 
קודם כל התכוונתי לדור הקודם ולא לדור שלנו שכל "רשם" הופך אחרי שנתיים לראש ישיבה

אבל גם בדור שלנו רוב ככל גדולי ראשי הישיבות, אשכנזים וספרדים, יודעים ללמוד הלכה ולברר ולפסוק
וגם רובם למדו בכולל שבת נדה עירובין וכו' עד שנקראו לישיבות
חלק גדול מהם גם חיברו ספרי הלכה

דוק בכמה פרשיות של דיני תורה ידועים שהראשי ישיבות הוציאו את גדולי הדיינים בשן ועין
 
ראשי תחתית