הכי מסתבר- ראיתי עד כה שבשו"ת אגרות משה (אור"ח ח"ד סי' קיב) כתב להקל בזה בפשיטות.
והביאו הרב דוד יוסף שליט"א בתורת המועדים (עמ' ריד)
ועוד כמה מפוסקי זמנינו הביאו דבריו.
מוזר- וכ"פ הגר"ש דבליצקי זצוק"ל - וכתב שאפי' יש עניין לאכול למי שלא רגיל לקיים את דברי השו"ע כפשוטו. (הובאו דבריו בסוכת חיים עמ' כב)
- ידוע מה שפסק מרן השו"ע (סי' תקנב ס"י) שמותר לאכול בשר בסעודה שלישית שתשעה באב חל במוצ"ש.
השאלה האם גם היתר זה הוא למי שרגיל לא לאכול בשר בסעודה שלישית אלא דגים/חלבי, ורק עכשיו "במיוחד" בשביל בצום רוצה לאכול בשרי.
- אשמח לדעת מי מדבר בנושא.
למה מוזר?מוזר
כי בזה מראה שאכילת הבשר היא לא "בשביל הסיום" אלא בשביל למלאות תאוות ליבו.לגבי סעודת סיום מסכת, טוענים שאם רגיל להביא בכל סיום מזונות וכדו', שלא ישנה מנהגו פתאום ויאכל בשר.
אבל רוב האנשים אף פעם לא אוכלים בשר בסעודה שלישית אלא דגים, סלטים וכדו' ועליהם הנידון.אבל לא מסתבר לומר כך על סעודת שבת שהיא מגוונת, פעם אוכלים כך ופעם אוכלים כך. וגם מי ש"רגיל" לאכול חלבי אין זו רגילות כי בחורף אינו יכול.
טעם זה נראה עיקר, ולכן לפ"ז מובן למה אפי' שלא נוהג כל השנה, יכול עכשיו לאכול בשר ולא דמי לסיום מסכת.בנוסף י"ל שסעודת שבת מופקעת לגמרי מאבילות.
- ידוע מה שפסק מרן השו"ע (סי' תקנב ס"י) שמותר לאכול בשר בסעודה שלישית שתשעה באב חל במוצ"ש.
השאלה האם גם היתר זה הוא למי שרגיל לא לאכול בשר בסעודה שלישית אלא דגים/חלבי, ורק עכשיו "במיוחד" בשביל בצום רוצה לאכול בשרי.
- אשמח לדעת מי מדבר בנושא.
אבל רוב האנשים אף פעם לא אוכלים בשר בסעודה שלישית אלא דגים, סלטים וכדו' ועליהם הנידון.