בורר - שני מיני אוכלים

[אבן ירושלמית]

בשי"ט ס"ג מובא דין בורר בשני מיני אוכלים.​

​

המחבר בבית יוסף הביא תרומת הדשן ורמב"ם.​

​

לדעת הרמב"ם בורר בשני מיני אוכלים מותר לפרק זמן של 3-4 שעות ונאסר מסעודה לסעודה.​

​

לפי התרומת הדשן, יש 3 קולות בבורר שני מיני אוכלים.​

​

1. שני מיני אוכלים- שכל אחד ניכר בפני עצמו, התרומת הדשן כותב שסברת ליבו להתיר אפי' פסולת מתוך אוכל. אבל למעשה הוא מחמיר. ובביאור הלכה כותב שאפשר להקל את זה בדרבנן ויש להזהר בדאורייתא.​

​

2. אין בורר במין אחד.​

​

3. באופן שבורר את שני המינים אפי' פסולת מתוך אוכל לאחר זמן חשיב כבורר במין אחד.​

​

הבית יוסף העתיק את שני הדעות ובשלחן ערוך השמיט את דעת תרומת הדשן ופסק את הרמב"ם.​

​

והשאלה היא האם הוא מודה לקולות של תרומת הדשן או שהוא לא מסכים לזה.​

​

ודון מינה לכללי השלחן ערוך, האם שהזכיר דבר רק בבית יוסף ולא בשלחן ערוך האם הוא לא פוסק כך?​

​

אשמח שיחכימוני הלומדים.​