בזמנו ניסיתי לחפש את ההוצאה הנ"ל, כולל בישיבה עצמה, והעליתי חרס בידי
גם באוצר החכמה לא נמצאת המהדורה הזו
בירור מקורותיו והכרעותיו של הגר"מ מאזוז זצ"ל בנוסחאות התפלה
- יוזם האשכול אור נאמן
- תאריך התחלה
בזמנו ניסיתי לחפש את ההוצאה הנ"ל, כולל בישיבה עצמה, והעליתי חרס בידי
גם באוצר החכמה לא נמצאת המהדורה הזו
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 655
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 655
אצלי הוא בסידור מהדורא שניה בסידור הקטן והוא מהדורא שניה של הלאוקמי גירסא תשנ"ו כתוב שנדפס לראשונה בתשמ"ה ונדפס שנית בתוספת מרובה.
זה הרבה עמודים אולי אתפנה בע"ה בלילה לצלם הכל ואעלה.
את זה אני מכיר. רק חיפשתי את זה במהדורה החדשה.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 655
עכשיו הבנתי, את זה אין לי לצערי מעניין אם הוא בתוספת נופך או אותו דבר.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 655
שאלתי למי שאמור לדעת והשיב לי שאין כל הבדל בין הלאוקמי גירסא של המהדורא הדניה של הסידור לזו הרביעית.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
ובמחכ"ת הרמה, לא צדק בזה כנודע.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,925
עין במצורף
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 655
כתוב שם "חמש שנים".
למה לא צדק? בסה"כ כתב שאין קפידא להוסיף (וביאר שם את הצדדים שכן להוסיף ונראה שנשאר בדעתו זו גם אחר דברי הרב גבאי). אם היה כותב שכן הוא בכל הסידורים הקדמונים וכ"י וכדו' היה שייך לומר "לא צדק" או לחלופין אם היה אומר שחייב להוסיף אך לא זה המקרה.
גם אין 'צורך' להוסיף. למה להוסיף בסידורים דבר שלא היה?
ועליה אני דן.
לאחר שהרב גבאי הוכיח באותות ומופתים שכל מה שהאחרונים חשבו להוכיח מהתוספתא זה נבע מחוסר ידיעה בנוסח א"י, ולאחר ש'בכל' הראשונים ונוסחאות ספרד ושאר ארצות [מלבד אשכנז] לא מופיע זקנים בברכה זו - מה מקום להתחכם ולהוסיף נוסח זה נגד כל הנוסחאות הקדומות? הרי זה כמוציא לעז על הראשונים שהם לא ידעו את התוספתא, ואדרבה הם ידעו את הפירוש האמיתי בתוספתא מה שהאחרונים לא ידעו.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 655
ז"ל מרן
לכבוד מרן ראש הישיבה שליט"א שלום וברכה בעניין ניקוד המילה: לאל, ביוצר "לאל ברוך... למלך" וכן בפיוט "אודה לאל" וכן ביוצר של שבת "לאל אשר שבת" האם יש לנקדו בשוא או בקמץ כמו שהוא בסידורי האשכנזים. והנה שמעתי שהאר"י ז"ל תיקנו משוא לקמץ, אולם יש לעיין בזה שהרי בתורה תמיד כשמופיע השם לאל בסמיכות לכגון זה הניקוד הוא שוא, כמו: וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן : (וכן שם פסוק יט) תהלים צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י׀ לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֪ל חָ֥י : תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי : אוֹמְרָ֤ה׀ לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה ־ קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב : תהלים פרק קלו פסוק כו: ה֭וֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ : ובתחילה אף הספרדים ניקדו הלמד בשוא שכן הוא בסידור וינציא רפ"ד, ועוד קשה שאם מנקדים את הלמד בקמץ יש לומר 'לאל הברוך' 'למלך שהוא אל חי וכו', וכשמנקדים בקמץ זה נשמע לא מדוקדק.
אתה צודק ע"פ הדקדוק
אבל המנהג כהאר"י
לכבוד מרן ראש הישיבה שליט"א שלום וברכה בעניין ניקוד המילה: לאל, ביוצר "לאל ברוך... למלך" וכן בפיוט "אודה לאל" וכן ביוצר של שבת "לאל אשר שבת" האם יש לנקדו בשוא או בקמץ כמו שהוא בסידורי האשכנזים. והנה שמעתי שהאר"י ז"ל תיקנו משוא לקמץ, אולם יש לעיין בזה שהרי בתורה תמיד כשמופיע השם לאל בסמיכות לכגון זה הניקוד הוא שוא, כמו: וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן : (וכן שם פסוק יט) תהלים צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י׀ לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֪ל חָ֥י : תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי : אוֹמְרָ֤ה׀ לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה ־ קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב : תהלים פרק קלו פסוק כו: ה֭וֹדוּ לְאֵ֣ל הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ : ובתחילה אף הספרדים ניקדו הלמד בשוא שכן הוא בסידור וינציא רפ"ד, ועוד קשה שאם מנקדים את הלמד בקמץ יש לומר 'לאל הברוך' 'למלך שהוא אל חי וכו', וכשמנקדים בקמץ זה נשמע לא מדוקדק.
מרן ראש הישיבה
אתה צודק ע"פ הדקדוק
אבל המנהג כהאר"י
נושאים דומים:
