בירור שיטת הלימוד ודרך העיון של רבינו מאיר מאזוז זצ"ל

שיטת החזון איש היא שיטה שמאד מתאימה לרב מאזוז.
הוא באמת טוען ששיטת החזון איש ושיטת הלימוד שקיבל מאביו ומרבותיו היא ממש אותה שיטה בלי כל הבדל.
ואגב כך שמעתי בפירוש גם מהגאון ר' משה צדקה שאמר לי פה אל פה. אנחנו לומדים כמו חזון איש. להבין גוף הסוגיא בעיון.
 
לענ"ד לא דומה לחזו"א
החזו"א הקיף סוגיא עם כל הראשונים
אינו מרבה להסביר שקו"ט
 
החזו"א הסביר המון פעמים את הסוגיה בדרכו, אפילו שזה חולק על הדרך המקובלת.
 
אוסיף ששערי דקדוקים בלשונות לא ננעלו
ואם נאריך בדקדוקים לעולם לא נגמור יש סוגיות שאם רוצים לברר מהי שיטת רש"י רק מלשונו אין שום הכרע
אין הנקודה דקדוקים, אלא שימת לב לניגון של רש''י מה הוא בא לבטא באופן מדוייק.
יש לשון של התשב''ץ אין כרש''י לפרש הדברים על כוונת אומרם.
ואין כהרמב''ם לקרב את הדברים אל המושכל.
שימת הדגש על פירוש כוונת הדברים של אומרם. הוא דבר ייחודי שם.
אומר זאת גם כבוגר מיר,
שעיקר הלומד'ס הוא מהגמ' והראשונים עצמם
שם יש עוד מכבש בניגון של רש''י.
ואגב זה לא סותר לדעתי שאת החלק של קירוב הדברים אל המושכל מפתחים יותר בישיבות ליטאיות
בהגדרה ובהסברה.
והשילוב כדודמת הגר''מ לוי הוא שילוב מיוחד, שמשלב הסברה, ודייקנות, וסדר, צמודים זה לזה.
 
הרב משה לוי הוא דוגמא להיקיף אבל הוא שאב גם מאשכנזים
לא "גם" מהאשכנזים אלא "בעיקר" מהאשכנזים.
הרב מזוז גם אמר זאת שהגיע לכס"ר כבר מלא.
ובמציאות אחרי תקופה קצרה בישיבה כבר מונה להיות ר"מ, כך שלא הספיק לינק משם את דרך הלימוד, אלא שדרך רבו (ר"י היישוב) היתה קרוב קצת לדרך הלימוד בכס"ר. אלא שהיתה מזוגה בהרבה משיטת הגר"ש שקאפ רבו.
 
לענ"ד לא דומה לחזו"א
החזו"א הקיף סוגיא עם כל הראשונים
אינו מרבה להסביר שקו"ט
לא מבין בבירורי הלכה הגר''מ מאזוז לא עושה כן?
ראה מאמרים בסוף המשנה ברורה כשתופס נושא ומברר מקיף כל הסוגיא.
ולדעתי אם תרצה לראות גוון מסויים של עיונו הוא בבירור מחלוקת רבינו תם ורש''י בתפילין נדפס בשו''ת בית נאמן
 
אין הנקודה דקדוקים, אלא שימת לב לניגון של רש''י מה הוא בא לבטא באופן מדוייק.
יש לשון של התשב''ץ אין כרש''י לפרש הדברים על כוונת אומרם.
ואין כהרמב''ם לקרב את הדברים אל המושכל.
שימת הדגש על פירוש כוונת הדברים של אומרם. הוא דבר ייחודי שם.
אומר זאת גם כבוגר מיר,
שעיקר הלומד'ס הוא מהגמ' והראשונים עצמם
שם יש עוד מכבש בניגון של רש''י.
ואגב זה לא סותר לדעתי שאת החלק של קירוב הדברים אל המושכל מפתחים יותר בישיבות ליטאיות
בהגדרה ובהסברה.
והשילוב כדודמת הגר''מ לוי הוא שילוב מיוחד, שמשלב הסברה, ודייקנות, וסדר, צמודים זה לזה.
עיקר הלומד'ס מהגמ' האשונים ודאי.
השאלה האם מגיעים ללומד'ס או שנשארים בדקדוק.
 
בדיוק פתחתי היום את האוה"ח הקדו' לפרשתן, (עי' כאן) והזכיר לי ממש את דרך לימוד העיון הספרדי.
 
לדעתי זה פחות לומד'ס יותר מה האמת.
הסברא ודאי חייבת להלמד,
אגרא דשמעתתא סברא.
ואולי ארחיב על זה עוד מעט
אבל מעניין מה שכתב כאן הרב מזוז הטוען דעיקר ההבדל הוא במסירת השיעור
האם התלמיד מוסר, או הרב, דהיינו האם עומדים דרך זה שהתלמיד ידע לבאר את הסוגיא והפשט היטב
ורק בשלב ב' מוסיף הרב את חידושיו,
או שהשיעור מתחיל כהרצאה.
יש כאן כמה נקודות:
א. עמידה על רמת כל בחור ובחור, והיכן צריך לקדמו.
ב. עמידה של הרב מול התלמיד כיצד ללמוד פשט ולא לראות זאת כמובן מאליו.
ג. בטחון עצמי של התלמיד שמוסר.
ד. השתתפות דינמית של התלמיד.
זה הופך אותו ליודע יותר, ושותף יותר.
1745272971266.png
 
ואיתו הרבה פעמים אפשר להגיע לדמיונות.

הרב מאזוז לא חיפש סברה מבריקה הוא חיפש מה הפשט הנכון.
לכן החזו"א שילב אותם, והגיע לחקר האמת עם ההגדרות, ובלי לברוח מהפשט.
אבל רק עם פשט אפשר לפספס את מהות הסוגיא.
 
ולדעתי אם תרצה לראות גוון מסויים של עיונו הוא בבירור מחלוקת רבינו תם ורש''י בתפילין נדפס בשו''ת בית נאמן
חושבני לקחת כדוגמא נושא תפילין רש''י ור''ת

א. סידור השיטות
1745273937926.png
 

קבצים מצורפים

  • 1745273866489.png
    1745273866489.png
    683 קילובייט · צפיות: 3
ראשי תחתית