בירור בדברי הילקוט יוסף בשעון עם בטריה ובדימוי שלו לשעון עם מחשב

[ישראלי]

ילקוט יוסף השכמת הבוקר הערות סימן ד - דיני נטילת ידים שחרית אות נד

וגם יש לדון אם הוי בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, אחר שרוב תשמיש הכלי הוא למורה השעות, ולא למחשב. וכיו"ב כתב בשמירת שבת כהלכתה (עמוד שנח), דמותר לטלטל שעון יד עם בטרייה, ואין לחוש למוקצה של הבטרייה, שהשעון הוא העיקר, והוא כלי שמלאכתו להיתר. ועיין עוד בשו"ת אגרות משה ח"ג (או"ח סימן מט). ואף שלא דיבר שם מענין בשעון עם מחשב, אבל יש ללמוד מדבריו שקרא לשעון עם בטרייה כלי שמלאכתו להיתר מטעם דהעיקר הוא השעון. ולפי זה גם בשעון עם מחשב העיקר הוא השעון. ודו"ק.


לא זכיתי להבין את הדימוי.
אם מישהו הבין, יואיל בטובו להסביר לנו.

 

[ממדבר מתנה]

לדעתך אינו דומה מצד הגדרתו ככלי שמלאכתו להיתר, או משום ששייך בו זילותא דשבת וכדומה?

 

[ישראלי]

לדעתך אינו דומה מצד הגדרתו ככלי שמלאכתו להיתר, או משום ששייך בו זילותא דשבת וכדומה?

מה שהשעון עיקר כלפי הבטריה, לא דומה למה שהשעון עיקר כלפי המחשבון.

 

[ממדבר מתנה]

לא דומה למה שהשעון עיקר כלפי המחשבון.

מדוע?

 

[ישראלי]

מדוע?

כי לאף אחד אין מה לעשות עם בטריה בלי שעון, משא"כ שעון ומחשבון שהם ב' שימושים.

 

[ממדבר מתנה]

נראה שמדמה כי הוא מבין שכוונת השש"כ שהואיל והשעון הוא גוף אחד הוא נחשב לעולם ככלי אחד, ולכן אין הבדל אם האיסור שבו טפל להיתר (כגון בסוללה), או שהוא עצמו משמש לשני שימושים נפרדים (כגון המחשבון).
שהרי בין להפמ"ג דס"ל דאזלינן בתר רוב תשמישו, ובין להביאור הלכה דס"ל דאזלינן בתר עיקרו, דינו ככלי שמלאכתו להיתר.

ועיין בשש"כ (עמ' שלד) לגבי אולר שיש בו מספריים, שהתיר לטלטלו אע"פ שהמספריים הם מוקצה מחמת חסרון כיס. וטעמו משום שהם גוף אחד, וכמבואר שם בהערה שט, שבמחזיק מפתחות שיש בו גם מפתחות שהם מוקצה נכון להוציא המוקצה מער"ש, משום שאינו גוף אחד.

 

[בר בי רב]

אין דמיון כלל
ברור שהעיקר הוא המחשב ויש גם שעון

 

[זקני דרום]

אין דמיון כלל
ברור שהעיקר הוא המחשב ויש גם שעון

קצת מוגזם
יש שני שימושים
אף אחד לא שם מחשבון על היד
כמו פל' עם מצלמה ונגן
זה כמובן לא דומה לשעון עם בטריה

 

[אברימי]

אין דמיון כלל
ברור שהעיקר הוא המחשב ויש גם שעון

נראה לי אתה מתכוון למחשב שלנו שיש שם שעון, אבל כאן מדובר על שעון שעונדים על היד ויש בו גם מחשב.

 

[אור יעקב]

ילקוט יוסף השכמת הבוקר הערות סימן ד - דיני נטילת ידים שחרית אות נד

וגם יש לדון אם הוי בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, אחר שרוב תשמיש הכלי הוא למורה השעות, ולא למחשב. וכיו"ב כתב בשמירת שבת כהלכתה (עמוד שנח), דמותר לטלטל שעון יד עם בטרייה, ואין לחוש למוקצה של הבטרייה, שהשעון הוא העיקר, והוא כלי שמלאכתו להיתר. ועיין עוד בשו"ת אגרות משה ח"ג (או"ח סימן מט). ואף שלא דיבר שם מענין בשעון עם מחשב, אבל יש ללמוד מדבריו שקרא לשעון עם בטרייה כלי שמלאכתו להיתר מטעם דהעיקר הוא השעון. ולפי זה גם בשעון עם מחשב העיקר הוא השעון. ודו"ק.


לא זכיתי להבין את הדימוי.
אם מישהו הבין, יואיל בטובו להסביר לנו.

כותב לך להדיא ש"רוב תשמישו לשעות ולא למחשב".

אולי מדבר על שעון מחשבון או משהו דומה.

אבל עצם ההלכה ברורה שהולכים אחרי רוב תשמיש הכלי וכיון שרוב תשמישו להיתר מותר לטלטלו.

(ואף אם מיעוט שימוש הוא להיתר ורוב לאיסור יש מקום גדול להקל - ואכמ"ל)

 

[בית יוסף להבה]

כותב לך להדיא ש"רוב תשמישו לשעות ולא למחשב".

אולי מדבר על שעון מחשבון או משהו דומה.

אבל עצם ההלכה ברורה שהולכים אחרי רוב תשמיש הכלי וכיון שרוב תשמישו להיתר מותר לטלטלו.

(ואף אם מיעוט שימוש הוא להיתר ורוב לאיסור יש מקום גדול להקל - ואכמ"ל)

הדין שכתבת הוא ברור, ולכן יש לתמוה למה הביא ממקומות אחרים, וגם עיקר הדמיון שלו לשם הוא לא ברור, שנראה שזה מה שהביא את השואל לשאול - שלגבי בטריה באו לומר שהכלי אינו עושה באופן תמידי איסור, כיון שאין השימוש בו דרך הוצאת והכנסת הבטריה, אלא הבטריה מכשירה את השימוש, אבל אין שימוש כלל של הכנסה והוצאה, וזה לא שייך לכאן כלל. (כתבתי את הדברים מקופיא, ואיני מונח בסוגיות אלה).

 

[ישראלי]

כותב לך להדיא ש"רוב תשמישו לשעות ולא למחשב".

אולי מדבר על שעון מחשבון או משהו דומה.

אבל עצם ההלכה ברורה שהולכים אחרי רוב תשמיש הכלי וכיון שרוב תשמישו להיתר מותר לטלטלו.

(ואף אם מיעוט שימוש הוא להיתר ורוב לאיסור יש מקום גדול להקל - ואכמ"ל)

לא שאלתי שאלה על ההלכה, אלא על הדימוי.
אם יש לך תשובה, תענה.

 

[אור יעקב]

לא שאלתי שאלה על ההלכה, אלא על הדימוי.
אם יש לך תשובה, תענה.

כמו שאתה לא אומר שהשעון יש לו דין "בסיס לדבר האסור" כיון שהשעון הוא העיקר ולא הבטריה.

אותו דבר לגבי השימוש עצמו יש לומר שדינו ככשל"ה כיון שהשעון עיקר ולא המחשב.

 

[ישראלי]

כמו שאתה לא אומר שהשעון יש לו דין "בסיס לדבר האסור" כיון שהשעון הוא העיקר ולא הבטריה.

אותו דבר לגבי השימוש עצמו יש לומר שדינו ככשל"ה כיון שהשעון עיקר ולא המחשב.

זה כתב הילקוט יוסף.
שאלתי על הדימוי ביניהם. וכי זה אותו דבר הבטריה כלפי השעון, למחשב כלפי השעון, שאפשר ללמוד אחד מהשני?

 

[אור יעקב]

שאפשר ללמוד אחד מהשני?

מה הבעיה?

אדרבה, אם כבר בטריה היא הקיום של השעון שבלעדיו הוא לא יעבוד ומבחינתי זה יותר בעייתי מאשר שעון שיש לו גם מחשבון שוודאי השעון הוא העיקר.

וגם לדבריך זה שהבטריה היא בטלה 5% לשעון והמחשב 20% זה לא משנה.
העיקר הוא השעון ושייך ללמוד אחד מהשני.

 

[ישראלי]

מה הבעיה?

אדרבה, אם כבר בטריה היא הקיום של השעון שבלעדיו הוא לא יעבוד ומבחינתי זה יותר בעייתי מאשר שעון שיש לו גם מחשבון שוודאי השעון הוא העיקר.

וגם יש לדון אם הוי בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, אחר שרוב תשמיש הכלי הוא למורה השעות, ולא למחשב.

התשמיש הוא ראיית השעות או ראיית הבטריה?

וגם לדבריך זה שהבטריה היא בטלה 5% לשעון והמחשב 20% זה לא משנה.
העיקר הוא השעון ושייך ללמוד אחד מהשני.

בודאי שהדבר חלוק לגמרי. וא"א ללמוד דבר שבטל הרבה מדבר שקצת בטל לשעון.
יתכן שכך יהיה הדין, אבל א"א ללמוד אחד מהשני.

 

[אור יעקב]

התשמיש הוא ראיית השעות או ראיית הבטריה?

ראיית השעות אבל בלי הבטריה לא היה כלום.

(וזה דומה לכלי חשמלי כגון מאוורר וכדו' שבאמת יש שרצו לומר שדינו ככשל"ה מחמת שהתשמיש עצמו מותר ורק עצם ההכנסה שלו לשקע אסורה אבל זה לא התשמיש שלו - ואכמ"ל)

בודאי שהדבר חלוק לגמרי. וא"א ללמוד דבר שבטל הרבה מדבר שקצת בטל לשעון.
יתכן שכך יהיה הדין, אבל א"א ללמוד אחד מהשני.

הולכים אחרי רוב תשמיש לא משנה כמה אחוז המיעוט.
פשוט וברור.

 

[ישראלי]

ראיית השעות אבל בלי הבטריה לא היה כלום.

(וזה דומה לכלי חשמלי כגון מאוורר וכדו' שבאמת יש שרצו לומר שדינו ככשל"ה מחמת שהתשמיש עצמו מותר ורק עצם ההכנסה שלו לשקע אסורה אבל זה לא התשמיש שלו - ואכמ"ל)

ולמעשה הילק"י לא מורה שזה כלי שמלאכתו לאיסור.
וה"ה בענין בטריה לשעון.

הולכים אחרי רוב תשמיש לא משנה כמה אחוז המיעוט.
פשוט וברור.

לפי הדברים הללו אין כאן אפילו מיעוט.

 

[אור יעקב]

לפי הדברים הללו אין כאן אפילו מיעוט.

?