בירור בדברי הילקוט יוסף בשעון עם בטריה ובדימוי שלו לשעון עם מחשב

ישראלי

חבר חדש
הצטרף
4/11/25
הודעות
76
ילקוט יוסף השכמת הבוקר הערות סימן ד - דיני נטילת ידים שחרית אות נד

וגם יש לדון אם הוי בכלל כלי שמלאכתו לאיסור, אחר שרוב תשמיש הכלי הוא למורה השעות, ולא למחשב. וכיו"ב כתב בשמירת שבת כהלכתה (עמוד שנח), דמותר לטלטל שעון יד עם בטרייה, ואין לחוש למוקצה של הבטרייה, שהשעון הוא העיקר, והוא כלי שמלאכתו להיתר. ועיין עוד בשו"ת אגרות משה ח"ג (או"ח סימן מט). ואף שלא דיבר שם מענין בשעון עם מחשב, אבל יש ללמוד מדבריו שקרא לשעון עם בטרייה כלי שמלאכתו להיתר מטעם דהעיקר הוא השעון. ולפי זה גם בשעון עם מחשב העיקר הוא השעון. ודו"ק.


לא זכיתי להבין את הדימוי.
אם מישהו הבין, יואיל בטובו להסביר לנו.
 
לדעתך אינו דומה מצד הגדרתו ככלי שמלאכתו להיתר, או משום ששייך בו זילותא דשבת וכדומה?
 
נראה שמדמה כי הוא מבין שכוונת השש"כ שהואיל והשעון הוא גוף אחד הוא נחשב לעולם ככלי אחד, ולכן אין הבדל אם האיסור שבו טפל להיתר (כגון בסוללה), או שהוא עצמו משמש לשני שימושים נפרדים (כגון המחשבון).
שהרי בין להפמ"ג דס"ל דאזלינן בתר רוב תשמישו, ובין להביאור הלכה דס"ל דאזלינן בתר עיקרו, דינו ככלי שמלאכתו להיתר.

ועיין בשש"כ (עמ' שלד) לגבי אולר שיש בו מספריים, שהתיר לטלטלו אע"פ שהמספריים הם מוקצה מחמת חסרון כיס. וטעמו משום שהם גוף אחד, וכמבואר שם בהערה שט, שבמחזיק מפתחות שיש בו גם מפתחות שהם מוקצה נכון להוציא המוקצה מער"ש, משום שאינו גוף אחד.
 
ראשי תחתית