אולי הגיע הזמן לשנות קהילות של בעלי בתים מבפנים?

[שואף ללמוד]

כידוע אצל אחינו בעדות אחרות הדבר מקובל מאוד, לקחת בית כנסת ותיק וישן, עם כמה זקנים בעלי בתים, ולהפוך אותו ל"חניכי" על כל המשתמע מכך, ואני הקטן שואל, מדוע שלא נעשה אנחנו גם כך, הלא בכך חוסכים אין סוף אנרגיות של ניסיון להשיג הקצאה ותשלומי שכירות, במקום זה אפשר להתאגד כעשרים אברכים לבוא לבית כנסת מפואר שהוא יחסית מבוגר, לאחר מספר שבועות לבקש לעשות אבות ובנים, לאחמ"כ להתחיל להביא דרשנים ברמה בליל שבת, אח"כ סדר ליל שבת אחרי הסעודה, וכו' וכו', אני כותב מניסיון שאני יודע על קהילה שעשו כך ולא רק שלא הפריעו להם, אלא אדרבה, שמחו בזה מאוד, כמובן שצריך לעשות את הכל ברגישות, אך צריך לדעת שהמצב של מקומות רבים הוא נואש מבחינת הידלדלות מספר המתפללים, ואדרבה הם ישמחו בזה מאוד, אשמח לשמוע את דעת החכמים בענין זה.

 

[כאחד העם]

ואדרבה הם ישמחו בזה מאוד, אשמח לשמוע את דעת החכמים בענין זה.

השאלה , האם זה לא גובל "בגזל"

כי מרוב פעמים , עם הזמן "השתלטו" על העמותה , ומבחינת , שונא ה' גזל בעולה

 

[שואף ללמוד]

זה בדיוק ההצעה שלי לעשות את הכל ברוח טובה, הגבאי הוותיק ישאר על מקומו, ובמידה ויתנו לא את כבודו, אין שום סיבה בעולם שיתנגד לראות את הבית כנסת פורח עם שיעורי תורה ואברכים שלומדים מהבוקר עד הלילה

 

[אלישמע]

זה בדיוק ההצעה שלי לעשות את הכל ברוח טובה, הגבאי הוותיק ישאר על מקומו, ובמידה ויתנו לא את כבודו, אין שום סיבה בעולם שיתנגד לראות את הבית כנסת פורח עם שיעורי תורה ואברכים שלומדים מהבוקר עד הלילה

אני בעד!
אם יעשה בהסכמה, ובלי מלחמות.
חשוב ביותר.

 

[חבר]

הקיטוב ההלכתי בציבור שלנו מונע יוזמות כאלו

 

[עשרה זהב]

הקיטוב ההלכתי בציבור שלנו מונע יוזמות כאלו

הקיטוב ההלכתי מונע משני הצדדים.

אף אחד לא חושב שביום שתיכנס לבית כנסת תתחיל להחיל את מנהג רבותינו,

ניתן להתחיל בסגנון מה שמוצע ע"י פותח האשכול, ולאחר מכן, בחלוף הזמן, עם קניית אמון הדדית,

ניתן להחיל שינויים הלכתיים.

 

[מאמין בניסים]

כידוע אצל אחינו בעדות אחרות הדבר מקובל מאוד, לקחת בית כנסת ותיק וישן, עם כמה זקנים בעלי בתים, ולהפוך אותו ל"חניכי" על כל המשתמע מכך, ואני הקטן שואל, מדוע שלא נעשה אנחנו גם כך, הלא בכך חוסכים אין סוף אנרגיות של ניסיון להשיג הקצאה ותשלומי שכירות, במקום זה אפשר להתאגד כעשרים אברכים לבוא לבית כנסת מפואר שהוא יחסית מבוגר, לאחר מספר שבועות לבקש לעשות אבות ובנים, לאחמ"כ להתחיל להביא דרשנים ברמה בליל שבת, אח"כ סדר ליל שבת אחרי הסעודה, וכו' וכו', אני כותב מניסיון שאני יודע על קהילה שעשו כך ולא רק שלא הפריעו להם, אלא אדרבה, שמחו בזה מאוד, כמובן שצריך לעשות את הכל ברגישות, אך צריך לדעת שהמצב של מקומות רבים הוא נואש מבחינת הידלדלות מספר המתפללים, ואדרבה הם ישמחו בזה מאוד, אשמח לשמוע את דעת החכמים בענין זה.

למה אתה חושב שזה לא מקובל אצלינו???
בסנהדריה המורחבת ישנו בית כנסת "דרכי נועם" שהיו בו פחות ממנין זקנים בעלי בתים סרוגים, ורוב שבתות לא היה להם מנין, וכיום יש שם כחמישים אברכים בכל שבת! ואף אני זוכה להתפלל שם מפעם לפעם.

 

[שמעון טרבלסי]

למה אתה חושב שזה לא מקובל אצלינו???
בסנהדריה המורחבת ישנו בית כנסת "דרכי נועם" שהיו בו פחות ממנין זקנים בעלי בתים סרוגים, ורוב שבתות לא היה להם מנין, וכיום יש שם כחמישים אברכים בכל שבת! ואף אני זוכה להתפלל שם מפעם לפעם.

גם ביהכנ"ס הסמוך אור חביב עבר מהפכון כזה.

 

[מאמין בניסים]

גם ביהכנ"ס הסמוך אור חביב עבר מהפכון כזה.

הוא עבר מהפך מביהכ"נ שהיה אמור להיות מרוקאי לביהכ"נ ירושלמי בהנהגת הראש"ל שליט"א, אך לא סגנון מעבר כמו דרכי נועם.

 

[חבר]

מכיר כמה בתי כנסת שהתמלאו מאברכים אבל הם לא שינו את צביון בית הכנסת רק כל מיני אברכים מסוג המצוי בציבור שלנו שאין להם איפה להתפלל והם גם לא מחפשים קהילה.
(למען הסר ספק אין לי ביקורת על מישהו, יש לא מעט שחושבים שהמודל של מנייני אברכים לא מתאים לציבור שלנו)

 

[שמעון טרבלסי]

הוא עבר מהפך מביהכ"נ שהיה אמור להיות מרוקאי לביהכ"נ ירושלמי בהנהגת הראש"ל שליט"א, אך לא סגנון מעבר כמו דרכי נועם.

דרכי נועם כמדומה ליטאי, אז ודאי שאינו באותו סגנון.

 

[מאמין בניסים]

דרכי נועם כמדומה ליטאי, אז ודאי שאינו באותו סגנון.

דרכי נועם ביהכנ"ס מרוקאי.
[אגב, הזקן שנשתייר מהתקופה הקודמת נוהג לומר שדרכי נועם ר"ת דרך רבותינו כולם יתפללו, נוסח עדת מרוקו...].

 

[במערבא אמרי]

כידוע אצל אחינו בעדות אחרות הדבר מקובל מאוד,

דווקא אני מכיר ביהכ"נ בירושלים שהדבר לא צלח, ולאחר כמה שנים יצאו לקראוון סמוך.
במקומם נכנסו בני תורה - עץ, ולעת עתה הדבר די שורד.
מנגד - אצל הספרדים גם מכיר כמה מקומות כאלו בירושלים, אבל למעשה זה לא נהפך להיות קהילה של אברכים כמו שאר הקהילות העצמאיות שנפתחו.

השילוב בין הבע"ב לאברכים הוא מאוד מורכב וקשה.
דוגמא שהייתי נוכח בה, בע"ב שמגלח את זקנו בימי העומר רצה לעלות חזן על אביו או משהו כזה, ופני האברכים התכרכמו, בפרט שזה נותן לילדים מושגים. וכעי"ז גם בימי אידם כיום ירושלים ויום העצמאות וכד', שגם אם לא אומרים הלל אבל עדיין הבע"ב דורשים תפילה ללא תחנון ויותר חגיגית וכד'.

זאת מלבד הניגודים הקיימים כאורך התפילות, מי החזנים, כמה מפייטים, האם אפשר להכניס כוסות קפה בזמן הלימוד וכן הלאה.

אני לא מכיר קהילת אברכים רצינית שהצליחה 'להתלבש' על מקום קיים והמשיכה להתפתח.

 

[עשרה זהב]

אפשר גם להסתכל על זה לאידך גיסא,

שהאברכים ישפיעו על הבעלי בתים,

לקבוע שיעורים לרומם ולחזק.

וגם מול הילדים זה ייראה טוב יותר.

אכן הבעיה לענ"ד נמצאת בעיקר בילדיהם של אותם בעלי בתים,

שבד"כ לא היינו רוצים שילדינו יתרועעו איתם.

ובעיניי, זו נקודה מרכזית שמפילה את כל הרעיון כאן.

 

[מביט ומשיב]

דווקא אני מכיר ביהכ"נ בירושלים שהדבר לא צלח, ולאחר כמה שנים יצאו לקראוון סמוך.
במקומם נכנסו בני תורה - עץ, ולעת עתה הדבר די שורד.
מנגד - אצל הספרדים גם מכיר כמה מקומות כאלו בירושלים, אבל למעשה זה לא נהפך להיות קהילה של אברכים כמו שאר הקהילות העצמאיות שנפתחו.

השילוב בין הבע"ב לאברכים הוא מאוד מורכב וקשה.
דוגמא שהייתי נוכח בה, בע"ב שמגלח את זקנו בימי העומר רצה לעלות חזן על אביו או משהו כזה, ופני האברכים התכרכמו, בפרט שזה נותן לילדים מושגים. וכעי"ז גם בימי אידם כיום ירושלים ויום העצמאות וכד', שגם אם לא אומרים הלל אבל עדיין הבע"ב דורשים תפילה ללא תחנון ויותר חגיגית וכד'.

זאת מלבד הניגודים הקיימים כאורך התפילות, מי החזנים, כמה מפייטים, האם אפשר להכניס כוסות קפה בזמן הלימוד וכן הלאה.

אני לא מכיר קהילת אברכים רצינית שהצליחה 'להתלבש' על מקום קיים והמשיכה להתפתח.

בבני ברק זה קיים בהרבה קהילות ליטאיות שנכנסו לבתי כנסת של מיזרוחניקים שהחלו להידלדל, עד שנשארו רק האברכים,
בנוגע לחששות שהוזכרו כתוצאה מהשילוב, אולי באמת עם מיזרוחניקים זה יותר קל כי ברור לילד שהוא לא מ'שלנו'. וצ"ע.

 

[במערבא אמרי]

אכן הבעיה לענ"ד נמצאת בעיקר בילדיהם של אותם בעלי בתים,

שבד"כ לא היינו רוצים שילדינו יתרועעו איתם.

ובעיניי, זו נקודה מרכזית שמפילה את כל הרעיון כאן.

נכון מאוד.
שכחתי להוסיף את זה.
ואוסיף - נכון שבדר"כ כאשר האבא מוסר שיעורים לבע"ב ומחזק אותם זה נראה יותר טוב מול הילדים. אבל אני מכיר אברך אחד שכל הזמן דיבר נגד הקהילה האברכית שקמה ליד ביהכ"נ של הבע"ב מדוע אתם נפרדים מהם ולא באים להשפיע עליהם וכו'. והוא אכן שימש שם כרב שמוסר שיעורים בין מנחה לערבית ובלילות שבת ומועדים, וכן היה החזן וכו', והיו מגיעים לשאול אותו שאלות בהלכה ובהנהגה וכו' וכו', אולם לצערנו בנו הגדול התחבר עם ילדים אחרים מהביהכ"נ וכיום אמנם הוא שומר שבת, אך אינו לומד בישיבה ומסתובב ברחובות.
אמנם לצערנו גם בקהילות של בני תורה ישנם נושרים, אולם שם זה די נראה שהוא נשר בגלל הסיבה הנ"ל של חברות עם ילדים שונים.
אגב - אותו אבא הפסיק למסור שם שיעורים ובקושי עולה שם חזן.

 

[אי"ש נצ"ח]

בבני ברק זה קיים בהרבה קהילות ליטאיות שנכנסו לבתי כנסת של מיזרוחניקים שהחלו להידלדל, עד שנשארו רק האברכים,
בנוגע לחששות שהוזכרו כתוצאה מהשילוב, אולי באמת עם מיזרוחניקים זה יותר קל כי ברור לילד שהוא לא מ'שלנו'. וצ"ע.

בבני ברק המזרוחניקים פשוט נעלמו לחלוטין
כמו שקרא גם בבית הכנסת 'מגדל' בבית וגן שבמקור הוא ישראל הצעיר וכיום נותרו בו חמישה בעלי כיפות סרוגות אולי ועשרות אברכים מנגד

 

[אי"ש נצ"ח]

הענין המרכזי הוא שיש שינוי בתפיסה בין אברכים לבעלי בתים מה צורת וכבוד בית הכנסת
ואלו ואלו מכוונים לשמים
ולכן זה יוצר מורכבות קשה
כמעט ולא ראיתי קושי בענין מנהגים והלכות כי לספרדים יש כבוד להלכה.
הבעיה כפי שאמרתי היא נעילת הבית כנסת, חוסר ספרים, איסור על הכנסת שתיה, איסור על הפעלת מזגן לשני אנשים, איסור על כל דבר אפשרי