קודם כל בקהילות החשובות והמכבדות הרב לא לוקח כסף בכלל,
נזכרתי במאמר שפורסם בפורום לתורה, רצו"ב...
לדמותו של רב
השעה שתיים בלילה והטלפון מצלצל, ר' משה מתעורר בבהלה ולוחץ בזריזות על השתק, מספיק שהוא התעורר אין עניין להעיר את כל המשפחה.
על הקו אברך עם שאלה דחופה ביורה דעה, ר' משה שומע את השאלה מברר כמה פרטים ועונה, האברך מנסה לפלפל בדבריו, אך ר' משה מסביר לו שהוא לא נטל ידיים ולא בירך ברכות התורה וכן הוא כבר ישן בשתיים בלילה.
השיחה תמה ור' משה שב לשנתו, לפחות הפעם זו היתה באמת שאלה דחופה לא כמו הטלפון הבלתי נשכח בארבע לפנות בוקר בהלכות נדרים (מה הבעיה, אמרו לי ששאלות ביורה דעה אפשר בכל שעה).
ר' משה שליט"א (בן 65 וחצי) משמש בקודש כרב בית כנסת חשוב בשכונה אברכית צעירה, הוא היה אברך משכמו ומעלה, שילוב של פרומקייט קלורקייט ברייטקייט ועוד המון "קייט", כאשר נפתח בית הכנסת בשכונה החדשה פנו אליו גבאי בית הכנסת והציעו לו הצעה קוסמת, הנהג אותנו מעדנות, בא והיה עטרה לראשנו ומאז הכל היסטוריה.
חייו של ר' משה מלאים בעשיה, לאחר תפילת שחרית יושב הוא קרוב לשעה בבית הכנסת, ועונה לשאלות הקבועות משואלים חדשים (אדום או חום) ולשאלות חדשות מהשואלים הקבועים (מה הדין אם בטעות הוא הזכיר בחול המועד יעלה ויבוא בבורא נפשות, איך הם מצליחים לחשוב כל יום על שאלה חדשה?).
אחרי פת שחרית קצרה בביתו מתחיל היום לנוע, תחילה דופקים הזוג מהרחוב ליד, הוא כבר התייאש מהם, אבל להם יש עדיין נערוון על הדמעות של המזבח, הוא הציע להם כמה פעמים לפנות לייעוץ זוגי מקצועי אבל הם אמרו לו שאין להם שש מאות ₪ לפגישה, כך שהוא צריך לשמש כיועץ לעת מצוא.
כאשר יושרו ההדורים והזוג נפרד ממנו עד הפעם הבאה התפנה ר' משה לשבת להכין את השיעור הקבוע של יום שלישי, הלכות בית הכנסת בשילוב דוגמאות אקטואליות. אין לו רגע פנוי אבל את הבור הזה הוא כרה לעצמו, אחרי פטירת אחד מהמתפללים הוא קרא לחיזוק בכבוד בית הכנסת, כוונתו היתה שיפסיקו לדבר בתפילה, מה שהוא קיבל זה שיעור קבוע בהלכות בית הכנסת.
עוד הוא מדפדף במשנ"ב, מעיף מבט להערות של דרשו (יענק'ל יושב עם משנ"ב דרשו בשיעור אין לו כח להפתעות שלו), שוב דפיקות בדלת, לא קיבלו את הבן של אפשטיין לישיבה, אם הוא הרב יש לו אחריות. זונח ר' משה את הספרים, נפרד משעה של קורת רוח ושוקע בשיחות קדחתניות עם ג' ראשי ישיבות ורשם אחד (אם זה לא קשור לאף אחד מהצוות מי מקבל שם את הבחורים, הטבח?).
ר' משה יוצא למנחה, בחור צעיר נצמד אליו בדרך, הוא אוחז באשו משום חיציו והוא לא מצליח להבין את הנימוקי יוסף, אם הם כבר מדברים אולי הרב יסביר לי מה זה בעלות, אה שכחתי אפשר גם לדעת אם הקב"ה יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרימה?
צהלתו על פניו ואבלו בלבו, מסביר ומחמיא, מרכך ומחייך ובעיקר מצפה לראות את פתח קראוון בית הכנסת ולהתחיל וידבר, בפעם האלף הוא מצטער שהוא לא גר קרוב לבית הכנסת, נמאס לו להיות ה"בל תשחית" של אנשים, הוא לא אשם שהם ראו אותו ברחוב.
זה לא שר' משה לא בעל מידות, זה לא שהוא סובל מלענות לשאלות, אבל הוא כל הזמן עונה לאנשים שצריכים אותו, למה כולם חסים על כל דקה פנויה שלו, למה לא נותנים לו לנשום, "טרחנים הם" זו לא מצוות עשה.
אחרי מנחה ר' משה ממהר מאוד, הוא "ראש ישיבה סדר ב" בישיבה סמוכה, אין מה לעשות גם רבנים צריכים לאכול.
מתברר שה"משכורת" הממוצעת לרב היא אלפיים ₪ בחודש, גם ככה קשה לאברכים ויש המון ת"ח שרוצים להיות רבנים.
למעשה המשכורת הממוצעת ל"ראש ישיבה סדר ב" היא באופן מפתיע גם אלפיים ₪ גם ככה קשה לישיבות ויש המון ת"ח שרוצים שטעל'ה.
כך ר' משה מכניס לביתו ארבעת אלפים ₪, כל מה שנדרש ממנו זה רק עבודה סביב השעון 24/7 לחזור מסדר ב' ולהתיישב בבית הוראה, לצאת מבית הוראה להיכנס למסור שיעור בנביא, לצאת מהשיעור וללכת לבר מצווה של גרינפלד, לצאת מבר המצווה וללכת למסור שיעור בשכונה ליד (הם משלמים לו מונית, לא צחוק), לחזור ולשבת עם האברכים של השימוש, לחזור לראש ישיבה שהסכים לדבר איתו על אפשטיין, לנסות לטעום פת ערבית ולהפסיק כי יש מראה דחוף, לענות לטלפון מהבלנית, וכל הזמן לענות ולענות ולענות, עוד שיחה ועוד שיחה, יש מודעה גדולה בבית הכנסת שהוא עונה בין שבע לתשע בלבד, שעות אחרות זה למקרים דחופים בלבד, אבל הכל דחוף, מה מברכים על טורטיה? מי שאמר רצה והחליצנו ביום שלישי חוזר? מה יעשה מי שמסופק אם אמר ותן טל ומטר בשמע קולנו? הכל דחוף אין דבר שסובל דיחוי, חייו הפקר לכל. הוא רב אין מה לעשות, אם הוא היה רוצה חיים רגועים הוא היה עובד בהייטק.
בכל מקרה 2000 ₪ זה לא סכום פעוט הוא לא עובד בהתנדבות, רק צריך לזכור שלמגבית להקמת בית הכנסת הוא היה ראשון החותמים, צריך נחשון שישמש דוגמא, כך הרב קנה ג' מקומות ב36000 ₪ (במילים, משכורת של שנה וחצי). ר' משה תהה לעצמו מה היה קורה אם הוא לא היה קונה מקום, הגבאי היה יושב על הכסא שלו? היו מתכננים בית מדרש בלי מקום לרב?
כמובן שבזה זה לא נגמר הוא חייב לתת 40 ₪ כפול ארבעים חודשים למשפחה שקרסה, חמש מאות שקלים לפתיחת מגבית פורים, חמש מאות לפתיחת מגבית פסח, חמש מאות לפתיחת מגבית שבועות, חמש מאות לפתיחת מגבית בין המצרים וכן הלאה, חייבים שהרב יפתח את המגבית הוא הרי משמש דוגמא. הוא דוגמא להמון דברים אבל להתנהלות כלכלית נבונה הוא לא יכול לשמש דוגמא זה בטוח. (כמובן שזה לא מונע מאברכים לומר שהרב לא באמת נותן, הכל זה רק תמונה בשביל הפוזה, גם תרם את הדגים המקולקלים וגם לקה).
כל יום מחדש ר' משה לא מבין למה הוא הכניס את עצמו, מה היה חסר לו בחיים. כל דקה, כל רגע הוא עוזר לאנשים ואיך אמר לו אברך חסר טקט ובלי עודף שכל, אנחנו עוזרים לרב, בזכותנו יש לרב מחייב לחזור על ההלכה, ואנחנו עוד משלמים על זה לרב.
ערב חג הפסח, ר' משה נכנס לבית המדרש עם ערימת שטרי מכירת חמץ, הוא מתיישב אחרי שחרית ואברכים ניגשים כותבים שטר ומשאירים עשרים או חמישים ₪ לידו, בזווית אזנו הוא שומע שיחה של שני אברכים, אני מוכר חמץ באינטרנט, שם זה חינם, אצל הרב זה לא נעים צריך לתת משהו, חבל על הכסף.
נעצור כאן, אין עניין להמשיך ולפרט על מסע הייסורים שעובר כל בעל משרה, אבל אולי הגיע הזמן שנשאל את עצמינו אם אנחנו לא עקומים.
זה נראה לכם צודק? רב צריך לעבוד בהתנדבות? מנתח לב מקבל לא פחות כבוד מרב אבל ברור לכולם שמגיעה לו משכורת מכובדת, אבל רב? עובד כמו חמור ומקבל משכורת של כלב.
ייעוץ זוגי? שש מאות ₪ לפגישה, רב? חינם וכמה שיותר.
שיחת טלפון לרופא באמצע הלילה? מגיע לו 200%, שיחת טלפון לרב באמצע הלילה? כמה זה 200% מאפס.
עכשיו, הרבנים מתנדבים, עושים עבודת קודש, אבל איך ברוב חוצפה אנחנו חושבים שהם חייבים לנו? מישהו עונה בקו הלכה בארבע לפנות בוקר, בהתנדבות! הוא ער בארבע לפנות בוקר ולא מקבל על זה פרוטה! מה יש לנו לומר? הוא נהנה מזה, בזכות זה הוא מתקדם בלימוד.
גם סנדלר נהנה לתקן נעליים, זה לא אומר שהוא עושה את זה בחינם. הוא עובד בשבילך בחינם ואתה מה יש לך לומר, טיפת הערכה אין לך, תתבייש.
עזוב את קו ההלכה, תתמקד ברב שלך, משלוח מנות בפורים הבאת? הוספת מעטפה יפה? או שרק לקבל אתה יודע.
את ארבעת המינים של כל השכונה הוא ראה, גררת אותו לראות את הדופן עקומה אצלך בסוכה, התקשרת חמש דקות לפני שבת כי הסתבכת עם העירוב מהבית לסוכה משל היה הלל הזקן, אבל לתת משהו לסוכות? מה הקשר? זה מוזר.
מכירת חמץ עשית אצלו, או שהעדפת לחסוך את הבעת ההערכה החד שנתית הזו כי יש לך הרבה הוצאות עכשיו?
נחזור לקו ההלכה, התקשרת עשרות פעמים לקו פלוני, תרמת לו משהו? הערכת את האנשים שענו לך בכל שעה? שלא חייבים לך כלום? אל תתן להם את כל החומש, אבל חמישים ₪ חד פעמי מותר לך להעביר.
כפיות טובה מעידה על ריקבון, כפיות טובה הכוללת הסברים מלומדים כמה נותן הטובה כפוי טובה, מצריכה טיפול שורש עמוק בנפש האדם. בהצלחה.
