מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 538
מילים מדויקות. אלי שמע לכהנא!
אור המזרח - רעיונות לקידום קהילות הספרדים ואוהלי התורה
- יוזם האשכול מחשבות טובות
- תאריך התחלה
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 538
נקטינן כהפוסקים שמה שלא נראה במבט רגיל אינו נחשב בדיני התורה...
נ"ב. במילותי (אלי שמע לכהנא!) כללתי גם אותך וגם אותי וגם אותו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,974
כשרון בפני עצמו!
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 538
למעשה, כהנא צדק לגמרי, אתה לא מבין מה אישיות גדולה השקועה בתורה, ת"ח עם כל טכסיסי מלכות האמיתיים של מי שחבוק בשעשועי רבש"ע, יכולה לעשות לאברכים מסביבו, זו השקעה אפסית לעומת התשואה. וכמובן, צריך שהמטרה (עכ"פ העיקרית) של הבאתו תהיה לשם זה.
עיין ודו"ק ואכמ"ל.
כתור תלמיד יחידני זה נכון,
אבל זה לא "קהילה".
שנים שמעתי שיעור מפי הרה"ג אברהם גניחובסקי זצ"ל, ושנים רבות אחרות מעוד כמה וכמה ת"ח מופלגים, כל אחד בחלקו הוא.
היינו (אני והשומעים) קשורים לרב, מסכמים את השיעורים, וכן עושים עד היום ב"ה, בכמה וכמה ממקצועות התורה.
אבל מעולם לא היינו קהילה.
היינו יחידים (רבים) שמתסתופפים לשמוע דברי א"ח, וזה תרם לנו המווווון.
אך זה מה נשאר מזה לציבור ? כלום. כשהרב נפטר, השיעור נסגר, הכל התפזר.
קהילה זה משהו בנפש, זה כמו ישיבה. שאם אתה לא אופוזיציה, אז אתה חלק מהענין. והענין הוא חלק ממך.
אבל זה צריך להיות כולל את אשתך, ואת ילדיך, אחרת זה סתם קיבוץ של מתפללים.
ואם רוצים לקדם את זה, גם בפן התורני, אז צריך גב מאד מאד חזק. הבעייה שרבנים עם עודף ירא"ש לפעמים הורסים לך את הגב הקהילתי, כי אולי לפי ההלכה צריך לוותר ולשתוק ולהפסיד... וכך לא גדלה קהילה.
אולי באופן פרטני כל אברך יכול לומר לב"ב בשבת, תראו איזה רב, איך הוא וויתר ונתן להם, העיקר שלא תהיה מריבה (כלומר מריבה תהיה, העיקר שהוא לא יריב איתם. הם כבר לא יריבו איתו, כי פשוט יאכלו אותו עד כלה ולא יהיה עם מי לריב).
מה ישאר מהקהילה בסוף ? עוד מנין אברכים.
אבל מה יחבר ביניהם ? מה יגבש אותם ? - אם אף אחד לא ידאג לצרכים הקהילתיים והפרטיים שלהם, רק לירא"ש שלהם.
תדע לך כלל, אם לא תכין סעודה, לא יהיה לך זימון!
ואם תכין לחם ומים, אולי תישאר 3, אך לא תגדל אף פעם לאלוקינו.
וזו הטעות של רבותינו, שהם סבורים שע"י ירא"ש והטפת מוסר ומידות טובות בלבד הם יצאו יד"ח. - וזו טעות!
עיינתי ודקתי ואכמלתי.
רבים מהנבחרים הם אשכנזים...
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 312
בציבור שלנו נושא הכשרות מזעזע, אתה נתקל באברכים יראים ושלמים בכל מידה, שמכניסים לביתם כשרויות שאין שום גדול שעומד עליהם
ואפילו למטה מזה
בטענות ותואנות שונות ומשונות
מספרים, שכאשר נשאל הרמב"ם שאלה מסויימת באמונה, השיב לשואל, שיבדוק את השוחטים במקומו
כי יש שאלות שהם רק מכח הטמטום על ידי מאכלות אסורות
ושמא דון מיניה לנד"ד
ואפילו למטה מזה
בטענות ותואנות שונות ומשונות
מספרים, שכאשר נשאל הרמב"ם שאלה מסויימת באמונה, השיב לשואל, שיבדוק את השוחטים במקומו
כי יש שאלות שהם רק מכח הטמטום על ידי מאכלות אסורות
ושמא דון מיניה לנד"ד
אנשים רבים כותבים כאן 'הציבור שלנו',
כאשר הספרדים מחולקים לכמה וכמה זרמים.
יש בני תורה וותיקים, יש בעלי תשובה,
יש ישיבתיים, ויש פרנקים וכו' וכו'.
לא חושב שיש עניין להכליל את כל הציבור הספרדי כמקשה אחת.
צריך לבנות ולשפר אצלינו, בני התורה הישיבתיים.
מי שרוצה להקים ארגון לבעלי תשובה,
או לנסות לשנות את ה'פרנקים',
זה דבר נוסף,
אך לא נראה לי שזה העניין באשכול.
כאשר הספרדים מחולקים לכמה וכמה זרמים.
יש בני תורה וותיקים, יש בעלי תשובה,
יש ישיבתיים, ויש פרנקים וכו' וכו'.
לא חושב שיש עניין להכליל את כל הציבור הספרדי כמקשה אחת.
צריך לבנות ולשפר אצלינו, בני התורה הישיבתיים.
מי שרוצה להקים ארגון לבעלי תשובה,
או לנסות לשנות את ה'פרנקים',
זה דבר נוסף,
אך לא נראה לי שזה העניין באשכול.
שאינו יודע לשאול
חבר קבוע
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 721
צריך לדעתי להכניס לנידון עוד היבט שיתכן ובעיני חלק מהציבור הוא מחשבת כפירה ממש, אבל לדעתי הקלושה הוא האמת כפי שהיא ואולי כאן המקום לומר אותה.
צריך גם זמן.
יש כוחות טבע, ישיבות טובות וקהילות טובות מחפשות רבנים טובים, והן מוצאות רבנים טובים, יימצא מי שיעשה תיווך... התארגנות מלאכותית מכל סוג שהוא לא תשנה את בעיות הבסיס אם ישנם, ואלו מהבעיות שכבר נפתרו - לא צריכות התארגנות מלאכותית שיש בה יותר מ50% יח"צ...
הגראי"ל שטיינמן שהיה חכימא דיהודאי ופקח מופלג שהבין את הדור היטב, ידע מתי לקרא לגרב"צ לב [שהיה בעמדה חשובה מאוד מאוד בכולל פוניבז' ולא היה חסר לו דבר מבחינת תפקיד], ולומר לו שיש כבר דור חדש אצל הספרדים שבשל להקים ישיבה בסדר גודל שעד אז לא היה, ובאמת הוקמה ישיבת משכן ידידיה במושב יסודות, שקשה להתווכח עם זה שעד היום זה בית המדרש הכי חשוב בישיבות גדולות הספרדיות. [אם מישהו חושב שאני קשור לשם באיזה שהיא צורה - אז לא, וגם להיפך, אם הם יצליחו פחות זה יעזור לי אישית מאוד...].
כך זה בקהילות האברכים, נוצר דור של אברכים ובאופן טבעי נוצר צורך, ובאופן טבעי נוצרו קהילות, וזה בלי לגרע בחלקם של העסקנים המסורים והיקרים שתפעלו את זה, אבל אם לא היה צורך טבעי חזק כל התארגנויות והיוזמות לא היו מצליחות.
זה מה שיקרה עם הזמן בנושא הישיבות, לא צריך התארגנויות, פשוט יעבור עוד דור או דור וחצי, וירגישו ממש לכתחילה לשלוח לישיבות הספרדיות ולת"ת, ובאמת כבר היום זה הרבה יותר נפוץ שזה לכתחילה, כי התחולל שינוי ברמה ובכמות ואיכות יוצאי הישיבות.
ולסיום נקודה קצת רגישה - המוסדות שהצליחו והם היושבים ראשונה במלכות, כמעט תמיד הם תוצאה של אדם אחד שמסר נפש, עם יח"צ מסוים בתורת השתדלות, לעומת הרשתות הגדולות שבוודאי הן חשובות ומועילות, אבל זה אף פעם לא יכול להיות איכותי כמו הסוג הראשון, וזה גם מעיד על ההבחנה הנ"ל.
צריך גם זמן.
יש כוחות טבע, ישיבות טובות וקהילות טובות מחפשות רבנים טובים, והן מוצאות רבנים טובים, יימצא מי שיעשה תיווך... התארגנות מלאכותית מכל סוג שהוא לא תשנה את בעיות הבסיס אם ישנם, ואלו מהבעיות שכבר נפתרו - לא צריכות התארגנות מלאכותית שיש בה יותר מ50% יח"צ...
הגראי"ל שטיינמן שהיה חכימא דיהודאי ופקח מופלג שהבין את הדור היטב, ידע מתי לקרא לגרב"צ לב [שהיה בעמדה חשובה מאוד מאוד בכולל פוניבז' ולא היה חסר לו דבר מבחינת תפקיד], ולומר לו שיש כבר דור חדש אצל הספרדים שבשל להקים ישיבה בסדר גודל שעד אז לא היה, ובאמת הוקמה ישיבת משכן ידידיה במושב יסודות, שקשה להתווכח עם זה שעד היום זה בית המדרש הכי חשוב בישיבות גדולות הספרדיות. [אם מישהו חושב שאני קשור לשם באיזה שהיא צורה - אז לא, וגם להיפך, אם הם יצליחו פחות זה יעזור לי אישית מאוד...].
כך זה בקהילות האברכים, נוצר דור של אברכים ובאופן טבעי נוצר צורך, ובאופן טבעי נוצרו קהילות, וזה בלי לגרע בחלקם של העסקנים המסורים והיקרים שתפעלו את זה, אבל אם לא היה צורך טבעי חזק כל התארגנויות והיוזמות לא היו מצליחות.
זה מה שיקרה עם הזמן בנושא הישיבות, לא צריך התארגנויות, פשוט יעבור עוד דור או דור וחצי, וירגישו ממש לכתחילה לשלוח לישיבות הספרדיות ולת"ת, ובאמת כבר היום זה הרבה יותר נפוץ שזה לכתחילה, כי התחולל שינוי ברמה ובכמות ואיכות יוצאי הישיבות.
ולסיום נקודה קצת רגישה - המוסדות שהצליחו והם היושבים ראשונה במלכות, כמעט תמיד הם תוצאה של אדם אחד שמסר נפש, עם יח"צ מסוים בתורת השתדלות, לעומת הרשתות הגדולות שבוודאי הן חשובות ומועילות, אבל זה אף פעם לא יכול להיות איכותי כמו הסוג הראשון, וזה גם מעיד על ההבחנה הנ"ל.
אני חושב שזו בדיוק הנקודה.
כמדברים על להעלות את הקהילות, לכאו' מדובר על קהילות בני התורה.
כי האחרים מה הם צריכים, או מה חסר להם ?
אני באמת שואל, יש להם בית כנסת, יש להם רב שמוסר 2 הל' מילקו"י אחרי התפילה.
יש להם הכשר או שתים שברור שהם אוכלים רק ממנו, (רק מוסדות חסר להם, אבל זה בעייה כלל עולמית).
ויש להם שיעור בלויין כל מוצא"ש.
מה הם עוד צריכים ל"קהילות" שלהם ? - מה חסר להם ?
כל רוממות זו השתכנזות ורפיסות.
בעלי תשובה בד"כ אין להם קהילות,
מה שנשאר זה הבני תורה.
אבל יש עוד דבר טבעי,
שהספרדים יותר מדאי מפחדים מחידושים.
וכל דבר שעדיין לא קיים שם, הם לא מעיזים להתחיל אותו.
ואחרי שזה קיים שם, זו כבר חקיינות.
ועוד, הספרדים "לוקים" בעודף ירא"ש, וחוסר יחצנות, וחוסר יוזמה (אני מדבר על הבני תורה).
ולכן הכל צולע.
אין להם שום כח באף מקום, ושום יוזמה בשום דבר, ועד שהם מתחילים לעשות משהו, האחרים כבר השתדרגו פי כמה , והם תמיד בפיגור.
הבעייה, שיש עוד הרבה דברים שאפשר וצריך לקדם, ומשום מה זה תקוע.
אני לא חולק עליך, אני רק משפץ את מה שאמרת.
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 312
פעם קיבלתי מר' רפאל סויד המצו"ב
אולי יהיה לתועלת...
היה לו עוד הרבה חומר כיו"ב, אבל זה כנראה במחשב הקודם שלי
===
א. ראשית ברצוני לציין את התפעלותי מתוכן הקונטרס ומהבהירות בו הדברים נכתבו, אולם יש לי כמה הערות להעיר, אני בוגר ישיבת פוניבז' ומבחינה סוציולוגית משתייך לפלג הספרדים בני התורה [להלן "מרביצי"]
במאמר זה אני אסקור בס''ד את הבעיות, בלי פוליטיקלי קורקט, ועם האמת הכאובה שחור על גבי לבן, ללא משוא פנים, עם כל הכאב שבדבר, וכידוע שידיעת הבעיה היא ג''כ חלק מהפתרון, ולגבי הפתרון אי''ה במאמר נפרד.
ב. כל הקונטרס סובב על כך שעיקר הבעיה של הספרדים כיום זהו ענין המוסדות, שאם הבעיה תיפתר יפתרו ממילא שאר הבעיות, ולענ''ד המציאות אינה כן ונביא כמה דוגמאות, האם ידוע למר כמה ספרים של ספרדים יש על קדשים וטהרות? וכמה על עירובין וריבית? וכמה על רפואה והלכה? וכן הלאה, את הדברים ניתן לבדוק בבדיקה פשוטה באוצר החכמה, ובספרים הרי אי''ז מוסד שצריך רישום, אלא כל אחד יכול להוציא ככל העולה על רוחו, ואעפ''כ מקומם של הספרדים כמעט ואינו קיים בכל הנושאים הנז', האם ראיתם בעל ''מחשבה'' אחד בדורנו מהציבור הספרדי? [כדוגמת הגר''מ שפירא זצ''ל, הגר''י דיויד שליט''א, ועוד.] נו, אז תאמרו לפחות בתחום ההלכה חזקים אנחנו, ובכן נבדוק דבר זה, וכן בתחום ההלכה הרי שנסתכל על המאה שנים האחרונות ונשווה את המ''ב, והחזו''א, הגרי''ש אלישיב, הגרש''ז אוירבך, אגרות משה, מנחת יצחק, הגר''נ קרליץ, הרב וואזנר, שכנגדם נמצאים הבא''ח [למרות שנפטר בתרס''ט], הכף החיים, הגר''ע יוסף, הגרב''צ אבא שאול, איש מצליח, ישכיל עבדי, האם בעיניכם זה משתווה? כמה יצירות תורניות דוגמת פסקי תשובות, אורחות שבת, דרך אמונה, משנת טהרות, וכו' יש לספרדים מלבד ספרי הגרע''י ובניו שהם באמת יצירות אדירות?. [ויש לציין שישנם ספרים מיוחדים במינם, כדוגמת ספרי הגר''מ שילוני והגר''י זריהן.]. ומש''כ שהילדים לומדים הלכות הנוגעות לאשכנזים, אי''ז נכון דאמנם לומדים מ''ב ולא ילקו''י, אולם גם שם מפורטת דעת השו''ע, ומלבד דעת השו''ע אין שום עדיפות לכף החיים על המ''ב, וכל העניין של ספרדים ואשכנזים בהלכה הוא טעות, [מלבד המנהגים כמובן.] וכפי שאמר הגר''י פוזן שליט''א שזה כמו שג'ינג'י ישאל רק רב ג'ינג'י...
ג. וכעת נעבור לתחום הישיבות, אני הקטן זוכה למסור בקביעות שיעורים בישיבות כמו פוניבז' ,תורה בתפארתה, אורחות תורה, בית מדרש עליון ועוד, וזכיתי בס''ד למסור עד היום בשישים מקומות כך שיש לי אינדיקציה על המצב כיום, ועובדתית אחוז הספרדים המשתתף בחבורות הוא חד משמעית פחות מאחוזם בכל הישיבות שהזכרתי, ויש לציין שנמצאים אצלי עשרות בחורים בכל חבורה, כך שזה מהווה מדד נכון, [ובדרך אגב, מכאן ראי' שאף ספרדים יכלים להתקדם בתוך המוסדות האשכנזים, ובס''ד מסרתי שיעור בהיכל ישיבה גדולה בית מאיר מטעם הישיבה לכלל תלמידי הישיבה, וכן בעוד ישיב''ק אני מוזמן לדבר מטעם הישיבה בהיכל הישיבה, כגון תפארת ציון ושערי תורה בבני ברק ואהל יוסף בק''ס, וכן לדוגמה מו''ח שליט''א שכיהן כראש כולל סלבודקה במשך מספר שנים, והרב ערן חבה שהיה משיב באור ישראל וכן הרב קדוש ראש בקיאות בהיכל יצחק [לנדא], הרב בן יאיר מנהל חיידר באר יהושע החדש בבני ברק שהוא חיידר ליטאי מבוקש, וכן הרב בינדר בן דוד מנהל חיידר הכרם בירושלים, הרב מנחם אסחייק אחראי על הרישום של פוניבז', ואטו כי רוכלא וכו', ולענ''ד יש בדבר זה גם הבדל בין ב''ב וירושלים.] וכמו''כ פתחתי לאחרונה כולל טהרות ביום שישי בתשלום, ונתתי אפשרות לכולם להצטרף, ולא הצטרף אפי' ספרדי אחד, וכן בתחום הרבנים שאני מביא לדבר בכולל לא מצאתי בינתיים אלא רק ב' רבנים ספרדים, שיכולים למסור בטהרות בעומק הסוגיות, [ואדרבה, אשמח אם תיידעו אותי על עוד רבנים.], אתם מוזמנים לבדוק כמה מהנבחנים בדרשו הם ספרדים, למרות שאין אפליה במבחנים כידוע, וכי גם בזה אשמים המוסדות? [ואמנם בזה יש מקום לומר שכמות הספרדים שנבחנים לרבנות גדולה מהאשכנזים, והנה אין ספק שהדבר נכון אך לא בפער הקיים בדרשו לדעתי, ועוד שאצל הספרדים הרבה מהנבחנים זה בגלל המחויבות של ראשי הכוללים, ומלבד העניין שאצל הספרדים הלימוד הוא לשם תעודה, משא''כ מבחנים של דרשו שהם כמעט לש''ש, ורק כמחייב לחזור, ודו''ק.] הרי תחום הכוללים אינו צריך רישום ואמון וכל אחד אם יש לו כסף יכול לפתוח [ע''ע גרטלר] ואעפ''כ כמעט ואין רשתות ספרדיות מלבד אהבת שלום של הרב יעקב הלל והרב יורם אברג'ל זצ''ל. ואגב אם יצליחו בזה לדעתי מכאן תתחיל המהפכה, יחד עם חניכי ספרדים לבוגרי ישיבות אשכנזיות בלבד [יש בבני ברק כמה ביה''כ כאלה]. וכן פתיחת קיבוץ ספרדי לבחורים ספרדים מישיבות אשכנזיות. [ובדרך אגב אי''ז נכון שספרדי שמתפלל בביהכ''נ אשכנזי לא מקבל את מעמדו, אני מתפלל לעיתים בביכ''נ אשכנזים ואני ואחרים מקבלים עליה וניגשים חזנים, וגיסי הרב יעקב ישראל טולידאנו שליט''א היה חזן המרכזי בימים נוראים בישיבת נחלת בנימין, וכן במנין בהיכל הענק של עטרת שלמה בק''ס.]
ד. הנחתם שהספרדים הם הטובים ביותר בכל הישיבות, זה נכון בעיקר בישיבות הבינוניות שהספרדים אילולא היותם ספרדים היו מתקבלים לפוניבז', אבל בישיבות פוניבז' חברון ותפרח חד משמעית המוצלחים ביותר אינם ספרדים, וזאת מלבד העניין של משפחות עוצמתיות דוגמת אדלשטיין, פוברסקי, ברמן, גרבוז, שרייבר, דיסקין, פיינשטיין, ועוד, שאף המשפחות הספרדיות החשובות אינם בליגה הזאת, וכמובן שבחור ממשפחה חזקה מוסיף לכל האווירה בישיבה, אכן יש לציין שמבין הצעירים עד גיל שלושים אני מכיר מספר לא קטן של אברכים ספרדים מוכשרים מאוד שעדיים לגדולות בעז''ה, אבל מכיוון שציבור צריך להיות מורכב מאנשים ברמה תורנית בכל שכבות הגיל, ע''כ אי''ז פתרון לתקופה זו, אבל בהחלט רואים את האור בקצה המנהרה.
ה. וכן בתחום ארגוני החסד, האם אתם מכירים גמ''ח כספים ספרדי גדול? ארגון חסדי נעמי הוא ארגון יחיד, שמולו נמצאים קופת העיר, ועד הרבנים, יד שרה, עזרא למרפא, עזר מציון, איחוד הצלה, זק''א, ועוד, שרובם נפתחו ע''י ליטאים דווקא, האם מישהו הפריע לספרדי לפתוח ארגון חסד כמו איחוד הצלה? גם הקופות הספרדיות דוגמת קופת הצדקה הספרדית והועד העולמי ידוע סופם. ולדעתי התעלמתם ג''כ מהנושא של העדר ההשכלה הכללי אצל המזרחיים החילונים, למשל מתוך 165 מקבלי פרס הנובל היהודים, ישנם רק שלושה מזרחיים, האם כשאתה הולך לבית חולים בכמה רופאים מזרחיים אתה נתקל? [ואי''ז משום גזענות בקבלה למשרת הרופא, שהרי כידוע יש מחסור ברופאים, וע''כ מקבלים אף ערבים.].
וכן כל הארגונים התורניים החוץ מסגרתיים כדוגמת דרשו, עיון הפרשה, מפעל הש''ס, ועוד שהספרדים לא הקימו [מלבד ועתה כתבו לכם.] האם גם זה באשמת המוסדות?.
ו. וכן לגבי הרבנים הספרדים "המרביצי", הנה כשנתבונן נראה שהספרדים מש''ס דוגמת הרב יצחק והרב דוד יוסף ,הרב עמאר, הרב זמיר כהן, ועוד, מככבים בכל הארץ, וכמובן האשכנזים, ואילו רבני "המרביצי" כמעט ואינם יוצאים מחוץ לקהילתם וישיבתם, ולא תראה אותם לא בתפילות של הקופות ולא בכנסים תורניים משמעותיים, מלבד ה''ספרדי השימושי'' בכל כנס שמזמינים אותו לדבר כדוגמת הגר''י עדס והגר''ב פנחסי [והרב זעפרני חריג בדבר והשפעתו מוגבלת], ואציין שכל ימי גדלתי בין החכמים וזכיתי להיות מקורב להגרי''ג אדלשטיין והגרב''ד פוברסקי, והגר''ד לנדו, וכן להגר''א גרבוז, הגר''ח והגר''ד פיינשטיין, הגרח''פ ברמן, הגר''ד מילר, ועוד, ולצערי מקביליהם הספרדים אינם בדרגתם לא בגדלות תורנית ולא בגדלות אישית, ואני אומר זאת מתוך כאב, אבל זו המציאות, וכן מה שכתבתם שכיום תחת הנהגת הגר''ש כהן ש''ס הפכה ליותר ישיבתית זה נכון, אבל בל נשכח שבעוד ארבע שנים הרב יצחק יוסף פורש מתפקידו ברבנות הראשית, ויהיה המנהיג של ש''ס, מה שיביא לעימות יחסי עם הנהגת עולם הישיבות, ובפרט שאינו חת מפני איש, ויש לו ביקורת רבה על הספרדים שלומדים במוסדות אשכנזים לגבי ההלכות.
ז. ומה שכתבתם בנושא המשרות יש לציין שאף בישיבות הספרדיות לפחות חצי מהצוות הוא אשכנזי, וכן בסמינרים ספרדים, האם גם בזה אשמים האשכנזים?, בקיצור האשכנזים אינם הבעיה אלא הפתרון, וכן בכל נושא המשרות כידוע שבלא''ה המצב הוא לא מרנין, והסיכוי של אברך ממוצע לקבל משרה שואפים לאפס, שהרי רוב המשרות תפוסות למשפחה, וראו כמה בודדות המשרות כיום מוחזקות ע''י אנשים שאינם בנים או חתנים של רבנים, רק בשביל הידע כיום יש 12000 אברכים מעל גיל 45, [לפי נתוני משרד החינוך והלמ''ס.] וסטטיסטית יש לאברך ספרדי טוב יותר סיכוי להיות ר''מ ביסודות מאשר לאברך אשכנזי להיות ר''מ בבית מתתיהו, למרות שהאשכנזים מכהנים גם בישיבות ספרדיות, וזאת משום שבוגרי ישיבות ספרדיות מודרים לחלוטין וכמעט אינם מקבלים משרות. [וראה בספר חישבתי דרכי ח''ב שהאריך במצוקת השטעלעס.], וזה מלבד הענין של החוסר יציבות בישיבות ספרדיות, ראה כמה ישיבות ספרדיות נסגרו מחוסר ענין לציבור ומחוסר ציבור לעניין מול אשכנזיות, עצם העובדה שאצל ספרדים כל מי שרוצה פותח ישיבה אף אם אין לו ניסיון, ובשונה מהציבור האשכנזי, וכמובן מלבד העניין של חוסר היכולת לעבוד יחד, שברוב הישיבות הספרדיות הוותיקות שהצוות ספרדי הוחלף הצוות כמה פעמים, [ומפני כבודם לא נזכיר את שמם.].
ח. [ובדרך אגב יש לציין שאחת הבעיות של ה''מרביצי'' הייתה היא המלחמה הקטנונית בהגרע''י ובמשנתו, ע''ע חדר יחוד, שבועה בכתובה, הכנסת ילקוט יוסף לישיבות, עידוד פאה נכרית, מה שגרם לבוגריהם שלא להשתייך לציבור ה''מרביצי'', משום שהר''י התנגש עם דרך החינוך מבית, והיה צריך לדבר בעד ישיבישקייט ולא ''נגד'' וכך הם גידלו דורות של ש''סניקים..., כמובן שלא כולם אך רובם.]
ט. וראו למשל את ענין המכונים התורניים, שמצד אחד יש את מכון ירושלים, עוז והדר, מוסד הרב קוק, יד הרב הרצוג, שוטנשטיין, דרשו, ועוד, שהם מוציאים כמעט את כל היצירות התורניות, וכל העורכים שם הם אשכנזים, ואילו לספרדים יש את מכון איש מצליח ואהבת שלום, שאינם מועילים כ''כ לציבור, ויש את מכון המאור שהוא מוצלח אלא שכל עורכיו הם אשכנזים כמעט, וכמובן שהג''ר דוד אברהם עובד עם עוז והדר ועושה עבודה יפה, וכן רבי דוד אבוחצירא, אולם גם שם הרבה מהעורכים הם אשכנזים, ועוד שזה גופא שהספרדים מוציאים לאור רק יצירות ספרדיות, ואילו האשכנזים מוציאים לאור יצירות כמו שוטנשטיין ומתיבתא זו בדיוק הבעיה, האם גם זו גזענות?.
י. לגבי העסקנים הספרדים, אין ספק שהחכי''ם בש''ס כיום אינם נופלים בכישורים מעמיתיהם ביהדות התורה, אלא שחלשים ביח''צ כידוע, ולגבי ה''מרביצי'' אין ספק שמיכאל מלכיאלי וינון אזולאי היו יכולים לשמש כנציגים מטעם המרביצי, אלא שבהעדר מפלגה כזו הם הלכו לש''ס, והם לא פחות בני תורה מיעקב אשר ויצחק פינדרוס.
יא. ובאופן כללי נושא גיוס כספים לוקה בחסר, לדוגמה הגרב''מ אזרחי כשמגיע לחו''ל עושים לו כבוד, ומגיעים לשמוע את דרשותיו, אולם כשהגר''י יוסף והגרש''מ עמאר מגיעים עושים להם כבוד עצום וסוגרים כבישים ועוד, ויכלו לנצל את מעמדם להקמת רשתות כוללים, ולצערנו הם לא עושים כפי יכולתם, ובפרט שהרבה מהנדיבים הם ספרדים. וזה מלבד כל תופעת המקובלים שאם היו נותנים אפי' חלק מהונם, והיו מקימים ארגון כמו דרשו היה מועיל מאוד, ורק לדוגמה עניין התפילות של קופת העיר, שכידוע הרבה מהתורמים הם ספרדים, ואם היו עושים קופה ספרדית עם תפילות של הגר''ד בצרי והגר''ב שמואלי והגר''י עדס היה מצליח מאוד. [ולצערנו הרב הניסיון בזה מר מאוד, ע''ע הועד העולמי, קופת הצדקה הספרדית, בית לחם יהודה.].
יב. וכן בעניין הירידה באיכותם של הליטאים אינני חושב שיש ירידה יותר ממגזרים אחרים, ובעיות הדור בכללות שהם צניעות, אקדמיה, אינטרנט, גיוס, ובתי מלון ועוד הם הידרדרות כללית בכל הציבורים, אלא שאתם מחליטים שספרדי שעושה זאת אינו בן תורה, ואילו אשכנזים כולם באותה סירה, וגם אצלם ההשוואה צריכה להיעשות מול הציבור האיכותי. כמו''כ העניין של הפרומקייט לא ירד כלל, אדרבה החזונאישניקים והבריסקערס פורחים, ויש כיום הרבה יותר בחורים עם זקן מפעם, והישיבות הצו''ליות כדוגמת תורה בתפארתה אורחות תורה ובית מדרש עליון פורחות, ובשונה מהישיבות המודרניות, וכל הישיבות הירושלמיות עושות ''חדשה''.
יג. וכן לגבי כלי ביטוי כגון עיתון הסיכוי לכך שואף לאפס [ע''ע הפלס, וזאת בציבור הרבה יותר נחוש ומאורגן.], ולגבי רדיו אין על מה לדבר, מה שנשאר זה הוצאת עלונים מושקעים, עם מאמרים למדניים הלכתיים והשקפתיים, ועם כתבות סיקור וכדו', והרב רבין מבני ברק רצה להוציא עלון כזה, והציע לי לשמש כעורך העלון, אלא שבסוף הדבר לא יצא לפועל מסיבות טכניות.
יד. [לגבי הגזענות בשידוכים אין ספק שישנה גזענות, שהרי אשכנזי נורמלי לא מתחתן אפי' עם רבע ספרדייה, ואילו ספרדי אין לו שום בעי' להתחתן עם חצי אשכנזייה, אולם מה לנו כי נלין אם יש שמעדיפים מרוקאים, ולא מתחתנים אפי' עם רבע תימני, ודבר זה מתחיל להשתנות, וכמו שבציבור הליטאי בעבר היו פערי מנטליות בין יוצאי גרמניה ליוצאי הונגריה, וכיום לא ניכר ההבדל כלל, אף בענייננו לענ''ד בדור הבא לא ידברו כ''כ על ההבדל בין יוצאי מרוקו ליוצאי טוניס וכדו'.]
טו. לגבי מה שאמר אותו ר''מ על המופתים של הספרדים, אין האשמה בר''מ אלא אצלנו, שהרי אנחנו סיפרנו לכולם על המופתים של הבאבא סאלי, ולא סיפרנו על ההתמדה שלו, ולדוגמה הגר''ח קניבסקי שליט''א מלבד הסיפורים על גאונותו וידיעת התורה שלו מספרים גם על המופתים, ולגבי הסיפור עם הש''ש של הבאבא מאיר, איני יודע אם היה או לא, והגיוני מאוד שהיה, אבל ההבדל שכשמספרים סיפור כזה צריך אמונת חכמים להאמין שאכן היה, משא''כ שמספרים סיפור על החזו''א שכולם רואים בחוש את גאונותו ממילא מאמינים גם לסיפור שאין עליו ההוכחה, וזו בעיה נוספת שאין סופרי ביוגרפיות מקצועיים ספרדים, כדוגמת הרב ש.מ. וולך, הרב יעקב ב. פרידמן, הרב שמעון יוסף מלר, אהרן סורסקי ועוד.
טז. ויש לציין את דברי הגר''מ מזוז שמבחינה היסטורית ברוב התחומים הספרדים היו הראשונים ואף הגדולים בתחום, פסיקת הלכה הרמב''ם והשו''ע, פרשנות התלמוד שאמנם רש''י הוא גדול הפרשנים אבל ללא ספק רוב הספרים שיש לנו הם מחכמי ספרד, בקבלה כמובן, פילוסופיה מורה נבוכים והכוזרי, דקדוק, פיוט ריה''ל, מוסר רבינו יונה ומסילת ישרים, אולם בדורנו הכל בדיוק הפוך, ומלבד התחומים שהזכרתי למעלה ישנו פער אך בתחומים נוספים כגון דיינים מומחים בחו''מ, חסידות בעיון, מגידי מישרים ברמה גבוהה, ולא מעולם הקירוב..., וכן בתחום רבני הקהילות שאמנם יש לדוגמה את הגר''י צארום והגר''ש זעפרני, אולם אי''ז עומד בפרופורציה כלל לכמות ואיכות רבני הקהילות האשכנזים, כדוגמת הגר''ש רוזנברג, הגר''י סילמן, הגרי''א דינר, הגר''י מרמרוש, הגר''מ גרוס, ועוד.
יז. וכשנתבונן בדבר נראה שבספרי חכמי האשכנזים היה הרבה יותר מצוי הקשר בין עיר לעיר ומדינה למדינה, וכמו שרואים בתשו' נוב''י ורעק''א, משא''כ אצל חכמי הספרדים, וממילא אם עיר אחת תלויה בחכמיה בלבד ואין התפתחות כללית, ממילא החכמה יורדת, [וזאת מלבד נקודה נוספת שבהסתכלות ראשונית היא נראית מוזרה, אולם לאחר מחשבה יש בה אמת, שבארצות החמות הקושי להתרכז הוא רב, וע''כ אנשים בסוף היום היו יוצאים לקחת אויר וכדו', אף אצל הגויים, משא''כ בארצות הקרות שמחמת הקור לא היו מטיילים בחוץ, ולאנשים לא היה להם טלפון לתקשר ולא מחשב לראות סרט, וע''כ באופן אוטומטי מי שיכל היה קורא בספר, וע''כ נהיו יותר מלומדים, ואמנם אין ספק שגם שם היו אנשים אנאלפבתים גמורים, אולם בארצות המזרח היה פי כמה וכמה, וכן כל התרבות הכללית של מעמד האישה, וההשכלה אצל נשים שזה ג''כ אחד ההבדלים הבולטים במאתיים השנה האחרונות בין אירופה לאפריקה.]
יז. מבחינה היסטורית יש לציין פרט חשוב, שמעולם ה''מרביצי'' לא העלו בדעתם שבניהם ילמדו בישיבות ספרדיות, [ובינינו, אם היו נותנים להם תפקיד ר''מ אפילו בישיבה אשכנזית בינונית היו הולכים ע''ז בשמחה...] וסיפר אאמו''ר שליט''א שפעם הגרא''מ שך עשה כינוס לראשי הישיבות הספרדיות ואאמו''ר שליט''א בתוכם, והדגיש בפניהם את החשיבות שהם עצמם יאמינו בישיבות שלהם, וכשיצא הגרא''מ שך כולם אמרו פה אחד ''אבל את בנינו נמשיך לשלוח לישיבות אשכנזיות''... [ואליבא דאמת אי''ז טענה עליהם שהרי רוב הראשי ישיבות האשכנזים הבנים והחתנים שלהם הם מפוניבז' וחברון כידוע, ולא לומדים בישיבותיהם.].
יח. וכן לאורך הקונטרס קפצתם מאברכים שמתקבלים בקלות לאלה שלא מתקבלים בקלות, ואני ומשפחתי ב''ה לא הייתה לנו בעיה להתקבל למוסדות הטובים, ולא עוד אלא שלכל הישיבות שלמדתי הגעתי ספרדי לבד והתקבלתי בס''ד, וא''כ אין כ''כ מה לשכנע את מי שמתקבל בקלות, והוא ישמח שאלה שלא מתקבלים בקלות יפתחו מוסדות, כך ירד הלחץ...
יט. אינני יודע מה המצב כיום בתלמודי תורה שבראשות הרב דוד אברהם, אולם לגבי המוסדות של הרב ישי חזן, שהוא תלמיד של אאמו''ר שליט''א וגדל בבית הורי, אעפ''י שהם הצליחו מאוד, לענ''ד זו היסחפות לומר שהם הצליחו כמו האשכנזים, ועובדה שגם שם הספרדים נלחמים להיכנס למוסדות אשכנזים. וצריך להדגיש שלפתוח ישיבה ברמה של פוניבז' וחברון זה לא יקרה משום שגם לפתוח ישיבה אשכנזית ברמה הזו זה לא מציאותי, משום שהם מעצמות עם בוגרים ומשפחות שישלחו אליה בכל מחיר, גם בתקופות הקשות כידוע, וע''כ הם שרדו את המשברים.
כ. כמובן שאין להתעלם מנושא הצבע, שכידוע אף בישיבות ספרדיות מעדיפים בחורים בהירים על פני איכות, [למרות שלפי הקריטריון הזה הר''י עצמו לא היה מתקבל...] וא''כ ק''ו שיהיו ספרדים שיעדיפו ללמוד בישיבה עם בהירים...
כא. [ובאופן כללי סיבת החילוק בין הציבור שלנו לפלג הירושלמי הוא שהם נרדפו ע''י הממסד, וע''כ פתחו למעלה מחמישים בתי כנסת חדשים ומוסדות, משא''כ אצלנו שאין רדיפה כוללת.וע''כ הטענה שכיום אין מתח בין הציבורים אינה מועילה לכם, אלא אדרבה, להרבה אנשים טוב במצב הקיים, מלבד זאת שחד משמעית איכות הישיבות של הפלג פחותה מהישיבות של המיינסטרים, ואני חושב שגם הם יודו בזה בסתר ליבם, והסיבה היא שהם מגזר קטן ומחויב לקבל גם את מי שלא כ''כ מתאים, ע''ע ישיבת בית דוד.]
כב. אסיים בנקודה אחת, דהנה גם על נושא ההתחייבויות של ההורים לבנותיהם נכתב קונטרס לא פחות משכנע, עם כנסים ורבנים, ושם באמת יש לכולם אינטרס שהמצב ישתנה, ואעפ''כ הדברים לא הועילו כידוע, מה שמראה שכוחות השוק חזקים מהכל.
כג. בקיצור יש כאן פער של עשרות שנים שהדבקתו היא ענין של כמה עשרות שנים, וכדרכו של כל תהליך חברתי. ויש כאן עניין של מנטליות של ראש קטן וחוסר מעוף, וכבר אמר מי שאמר ''אין מוצא מהמוצא''...
וכמובן שלא באתי לומר שהמצב הוא גזירת גורל, וברור שצריך לפעול לשנות, אלא שלפני שמשנים צריך להכיר את המציאות.
א. יש להוסיף בעניין שהנה הציבור החסידי כידוע מאז תשמ''ט פחות הולך בהמוניו לישיבות הליטאיות, וזה לא תרם לאיכות הלמדנים שם, והראי' שהאדמו''רים והרבנים החשובים עדיין לוקחים חתנים מישיבות ליטאיות, וזאת למרות שיש ישיבות כלל חסידיות שהדגש הוא על הלומדע'ס, ורואים מכאן שלמרות שלכאו' יש אצלם את כל מה שאתם רוצים שיקרה בציבור הספרדי, ובכ''ז זה לא תרם ללמדנות, אעפ''י שבחור שלומד בישיבה חסידית יודע שיכול להיות ר''מ בישיבה חסידית משא''כ בישיבה ליטאית, והאמת היא שאף אם חזונכם יתגשם הרי שוודאי שיהיו שבכ''ז ילכו לישיבות הליטאיות וא''כ שוב הם יהיו בעדיפות גבוהה לקבלת המשרות בישיבות הספרדיות.
ב. לגבי החוסר פרגון בציבור הספרדי, הנה יש בזה אמת, וניתן דוגמה לכך, שאין כיום כמעט אף ישיבה ספרדית שבנשיאות רב ספרדי אפי' הרב עדס, וכל הישיבות הם בנשיאות הגראי''ל שטיינמן או הגרמ''י ליפקוביץ, [וזה גם משום חוסר האמון של המרביצי בעצמם.]
ג. עצם העובדה שכל הספרדים אוכלים את כל ההכשרים של האשכנזים, ואילו האשכנזים ברובם לא אוכלים הכשרים ספרדים, זה עצמו יוצר הגמוניה, רק לדוגמה אציין שאני משמש כעורך עלון תורני שיווקי של מכון מסוים, ובעל המכון שהוא ספרדי אמר לי להביא בעיקר מרבנים אשכנזים, שהספרדים יבואו גם אם יהיה כתוב רק רבנים אשכנזים, ואילו האשכנזים לא יבואו אם יהיו רבנים ספרדים.
ד. כמובן שצריך להיזהר ג''כ מתופעה של לאומנות מזרחית, כלומר שתיוצר שנאה לכל דבר שריח אשכנזי נודף ממנו, ובור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן.
ו. האם עובדה שכמות הנושרים בישיבות הספרדיות גבוהה ברבה מהישיבות האשכנזיות הפחותות, האם גם זה באשמת המוסדות האשכנזים.
ז. יש לציין שגם בישיבות הספרדיות ישנה גזענות כלפי תימנים, ומקבלים אותם לפי מכסות, עד כדי כך שיש ר''י שמעודדים את קציצת ה'סימנים', ממש כמו הציונים בקום המדינה...
ח. כמה שיעורים חוץ מסגרתיים כדוגמת שיעורי הג''ר אשר וייס, והגר''א גרבוז של ספרדים קיימים אם בכלל. [מלבד שיעורי הגר''י יוסף והגר''מ מזוז.]
ט. יש לציין דבר נוסף שאם נסתכל במבט עולמי על כל התפיסות עולם השונות כדוגמת הציונות והאנטי ציונות, קפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם, נאציזם, ועוד כולם הגיעו מאירופה, וכן דרכי הלימוד, החסידים ומתנגדים, וכיום רוב ככל התוכן הלימודי הוא נגרר אחרי תפיסות שמוצאם באירופה, ואפילו כיום רוב התפיסות בנושא הגיוס וכו' מקורם אצל האשכנזים, והספרדים רק מצדדים באותם דעות, והראי' שהם מצטרפים אליהם, ולא ההיפך.
י. עם זאת יש לתת כדוגמה את הרב ישראל שניאור שהרבה מחסידיו הם ליטאים, וכן הרב עפג'ין שיש לו חסידים מהציבור החסידי, כך שהציבור מתחיל להתרגל להעריץ רבנים ספרדים, ואף תורת הגרע''י כיום אינה מוחרמת כבעבר, ועלוני בית מרן ובית נאמן נקראים בשקיקה ע''י בחורי הישיבות.
י2. יש לשים לב לעובדה שבאחוזים בוגרי ישיבת פורת יוסף המכהנים ברבנות ודיינות, הם לא פחות מאחוז הספרדים בוגרי ישיבת פוניבז' המכהנים במשרות, וכן יש לשים לב שבהרבה קהילות בחו''ל כגון קהילות החאלבים בארה''ב והקהילות הספרדיות בדרום אמריקה שהספרדים שם במצב טוב יותר מהאשכנזים.
יא. באופן כללי היום המתח בין הציבורים ירד, ואף המתח בין הציבור הליטאי והחסידי, שהרב אלימלך בידרמן מופיע בישיבות ליטאיות, וכן הרב יצחק יוסף מוסר שיעורים בישיבות ליטאיות, והגרב''מ אזרחי מגיע להיות הרב המקדים בשיעור ביזדים, ולענ''ד הנהגת הגראי''ל שטיינמן גרמה לכך, ואכמ''ל.
יב. העיר אלעד כדוגמה שרובה ספרדים ובחרו בראש עיר אשכנזי, ולאחמ''כ ניסו לייבא אשכנזי אחר מבחוץ...
יג. א''א להתעלם מהצמצום שקיים בחלק מהחוגים הספרדים שכל הבירורים התורניים שלהם מסתכמים ברכת הבמבה, חדר יחוד, היתר מכירה, וכו', [ע''ע אור תורה ויתד המאיר.] ואמנם אי''ז כל הקבצים, אבל בל נתעלם שאוהבים לטחון קמח טחון, גם החזונאישניקים הביאו לעולם את ההקפדה על השמיטה ותרו''מ ועירובין ומקוואות, ואעפ''כ יש להם זמן לעסוק בשאר הנושאים בש''ס.
יד. מלבד זאת בפולמוסים התורניים המובהקים כמעט ולא נשמע קולם כדוגמת הפאות מהודו, בראקאל, סימני הטהרה בדגים, תכלת, הר הבית, תולעים, ועוד, שלא הציגו משנה סדורה משלהם בנושאים אלו.
טו. כידוע ישנם אנשים שמקדמים את המערכת, וישנם אנשים שמחפשים להתקדם בתוך המערכת, כלומר יש אנשים שמנסים לשנות מציאות ולפתוח דברים חדשים, ויש שמקבלים את המציאות כמו שהיא, וב''ה אתם מנסים לשנות את המציאות, וראויים אתם לשבח ע''ז.
טז. וכבר אמר מרן החזו''א לא כי מי שיכול עושה, אלא כל מי שעושה יכול.
יז. אשמח לדעת האם כל נכדי הרב דוד אברהם והגר''ש זעפרני לומדים באותם תתי''ם.
יח. אפילו במערכת בתי הדין הרבניים ששם כידוע הספרדים במעמד חשוב, מ''מ למשל בנושא הגט מצפת, בקובץ משנת יוסף שעורכו הוא הרב יהודה בן דוד, ורוב הכותבים היו אשכנזים, וכששאלתיו מדוע, השיב שלא מצא רבנים ספרדים נוספים.
יט. וכן בכל הקבצים התורניים המקובלים כדוגמת מוריה וישורון מקומם של חכמי הספרדים נפקד, וכששוחתי בעניין עם אחד החזקים בתחום [הרב הלל מן] השיב לי שאצל האשכנזים רה''י המבוגרים הוא רודף אחריהם לקבל חדו''ת, ואצל הצעירים הם רודפים אחריו שיכניס את דבריהם, ואילו אצל הספרדים, אינו רודף אחרי המבוגרים, והצעירים אינם רודפים אחריו, וכן בקול הלשון יש פער גדול בכמות השיעורים של רבנים ספרדים מול הרבנים האשכנזים, וכ''ז נובע מחוסר מודעות להשפעה של כלים אלו.
כ. כמעט בכל מאבקי האידישקייט אין היסטוריה בציבור הספרדי, כגון שבת, חילולי קברים, ניתוח מתים, גיוס, משמרת הצניעות, גנרטור, וכדו'.
כא. בל נתעלם מהעובדה הפשוטה שבציבור הכללי אין גזענות באופן רשמי ואעפ''כ כמות המזרחים האקדמאים נמוכה בפער עצום מכמות האשכנזים.
כב. ניקח לדוגמה את המאבק הפמיניסטי לשוויון בין גברים לנשים שגם שם יכולים לטעון כל מיני טענות משכנעות, והמציאות מראה שמלבד המגזר הציבורי שמושפע מאותם השקפות, במגזר הפרטי כמות הנשים ברשימת עוה''ד המובילים נמוכה מאוד אם בכלל, וכן זה במוזיקה, וכן בעשירי הארץ והעולם, ובעוד הרבה תחומים, ושוב מה שמראה שכוחות השוק עושים את שלהם.
כג. לדעתי הרבה מהשינוי יבוא מיוזמות קטנות של אנשים פרטיים, כמו פתיחת שיעורים וכדו', שלצערי אנשים לא מאמינים בכוחם, [גם אשכנזים.] ולדוגמה זכיתי בס''ד לפתוח שיעור שלומדים ב' דף ליום בביהמ''ד אהבת חסד בבני ברק, כשבשיא היו 35 בחורים, וכיום גיסי מוסר את השיעור, מה שמראה שצריך לנסות ולפתוח, ולא לפחד מכישלון.
כד. צריך לזכור דבר נוסף, כיום הרבה ישיבות חדשות שהם חיקוי של דרך מסוימת, כגון חברון בריסק וכדו' מצליחות הרבה פחות מהמקור, והסיבה היא שאם יש את המקור, לא הולכים לחיקוי, ואותו דבר בענייננו שאם זה יהיה חיקוי, מי שיכול ילך למקור.
כה. מבחינה מספרית כמות הפשע שהגיע מבני עדות המזרח היא גבוהה מאוד [85 אחוזים], וכן בכל העולם המזרחיים אלימים יותר מבני אירופה, ואין החי יכול להכחיש את החי, וזאת מעצם היותם חמי מזג כידוע, וחוסר יכולתם לדחות סיפוקים [ע''ע פרשיות הניצבים במשטרה.] וזה הסיבה לחוסר חיסכון בכסף, ובזבוזו על חתונות פאר, מה שיוצר פער לאחמ''כ, וזה לצערנו קורה כיום בישיבות ספרדיות, שעלות החתונה והשבת חתן כפולה מהסכום של הנדוניה לחתן ולכלה, והטיעון שהחתונה מכסה את עצמה הוא הבל, כי זה יוצר מעגל חברתי שכל אחד מוציא מאות שקלים על חתונה, שנזרקים לפח.
כו. מה שקורה במוסדות מהסוג המדובר, שבד''כ בגלל הצורך למלאות את המקומות בסוף מקבלים אף ספרדים בוגרי ישיבות ספרדיות, ומי יערב לנו שכאן דבר זה לא יקרה.
כז. בל נשכח ש''המרביצי'' לא יצרו אלטרנטיבה הלכתית להגרע''י ובניו, ומלבד ספרי האור לציון שלא בטוח שהם מוסמכים, ולא מקיפים כ''כ את תחומי החיים, וגם הגר''ש זעפרני לא הוציא ספרים שמקיפים את כל תחומי החיים, למרות שספריו הם נפלאים, והוא מתמודד עם הגרע''י ותלמידיו בצורה יפה.
כח. הנחתם שכל מה שהאשכנזים מקבלים ספרדים למוסדותיהם זה בגלל שהם מסננים חומר גלם אנושי טוב, ואמנם אין ספק שהם מרוויחים מכך, אולם אף בישיבות שבאמת יש חוסר מקום, ולא מחויבים לאף אחד כדוגמת ישיבת פוניבז', ובכ''ז מקבלים ספרדים, וכן בכוללים המבוקשים כדוגמת גרטלר בבני ברק, שלא היה חסר לו אברכים כמובן, ואעפ''כ יש שם אחוז סביר של ספרדים.
כט. ברצוני לציין שכיהנתי בתפקידים בכמה ישיבות ספרדיות חלקם מצוינות, והבחורים שם רציניים ומבקשים, ומ''מ כשביקשו שאמסור להם על דרכי הלימוד הצעתי להם שיבואו לביתי ואמסור להם שלא על חשבון סדרי הישיבה, וכמה פעמים ביקשו, וכל פעם זו הייתה תשובתי, ובסופו של דבר אף פעם לא הגיעו, לעומת זאת בישיבות אשכנזיות כל פעם הגיעו, ואדרבה הגיעו אח''כ קבוצות נוספות, וכן רואים את הפער בכמות הנגנים שמוצמדת למג''ש..., [וזה לא משום שאסור באותם ישיבות נגנים.] רק אציין ששמעתי מאאמו''ר שליט''א מהגר''א נובוגרוצקי שליט''א שכיום הוא ר''מ באור ישראל, ובעבר היה ר''מ בבית שמעיה, וכששאלו על ההבדל בין הישיבות, אמר לו שבשניהם בחורים טובים וכו', אולם בבית שמעיה כשסיים את השיעור כולם היו מתפזרים, משא''כ באור ישראל שהיו מקיפים אותו בשאלות הרבה זמן, ומניסיון אומר שהדברים נכונים.
ל. נקודה נוספת, כידוע בימי חוה''מ ישנם שיעורים רבים מראשי ישיבות ליטאים, ותמיד תמהתי מדוע שלא נעשה זאת גם אנו עם ראשי ישיבות ספרדים, ומצאתי ביה''כ גדול שהסכים לכך ואף מימון כספי למודעות בכל בני ברק, ופניתי ל30 רבנים, ורובם תירצו תירוצים מתירוצים שונים, [מלבד שניים.] ולעומת זאת נתבקשתי ע''י ביהכ''נ המרכזי בביתר לארגן רבנים לשיעורים בחוה''מ, ובס''ד הגיעו הגר''ד כהן, הגר''ח פיינשטיין, הגר''צ פרצוביץ, הגרמ''ז איתן, ואף רבנים שלא יכלו לבוא מאוד התעניינו, ולא תירצו מיד תירוצים, וחלקם אמרו שלמרות שיש להם מקומות לדבר בבני ברק מ''מ מחפשים קהלים חדשים, וזוהי המודעות העצמית של אותם רבנים למרות שהם כבר מפורסמים בציבור, ובאמת זו טעות גדולה של הר''י הספרדים, שהרי מוציאים סכום עצום על רישום ויח''צ, וא''כ נותנים לכם הזדמנות טובה בחינם ומדוע לסרב.
לא. עובדתית רוב ככל הארגונים הספרדים כדוגמת הידברות, חסדי נעמי, ישיבת אור החיים של הרב ראובן אלבז שליט''א, וכן הקבצים התורניים נוסדו ע''י ספרדים שאינם מפלג ה''מרביצי''. [וזאת מלבד הנושא הפוליטי, ששם הצליחו בגלל החיבור לעם שבשדות.] אמנם בתחום החינוך המרביצי הגיע להישגים גבוהים יותר מאשר הציבור הספרדי שאינו מרביצי, כיון שהוא יודע יותר איך לנהל מוסדות, ולא משום שפותח יותר מוסדות.
לב. כאן המקום לכתוב על גזענות לא פחות חמורה, והיא הגזענות הספרדית כלפי האתיופים, [ואמנם יש נדון על יהדותם, אולם גם מי שעובר גיור לא מתקבל.] ואין שדבר זה הוא משנאת השחור בלבד, ולא תמצא בחור אתיופי באף ישיבה מפלג המרביצי, ודבר זה הוא בכייה לדורות שלא ידעו לפחות לפתוח מוסדות מיוחדים לצבור זה, והציבור החרדי היה מרוויח עוד כמאה וחמישים אלף איש, ובישיבות הבע''ת ובכיסא רחמים מקבלים ציבור זה וחלקם צמחו מאוד.
לג. ניקח כדוגמה את התקשורת החרדית הלא ממוסדת, שכידוע לציבור הספרדי והליטאי יש נציגות גדולה, ואילו לציבור החסידי אין נציגות בולטת, וזה משום המנטליות הפחות ישראלית של הציבור החסידי, שהם מדברים במבטא אידישאי יותר, וכמובן שאצל הצעירים הדבר פחות קיים, וע''כ לא הייתה להם המודעות בחשיבות כלי זה, והם גילו את טעותם בימי השש שלוש הנודעים.
לד. יש לציין שאצל אשכנזים כשיש פילוג הדבר מחזקם ומלכדם, ולעומת זאת אצל הספרדים מחלוקת מרחיקה אנשים, [ע''ע ש''ס ויחד, ולעומת זאת את הבחירות לעיריית ירושלים בתשע''ד מול תשע''ט, שגדלו משמעותית במספר הקולות עקב זה שדגל והתורה ואגודת ישראל רצו בנפרד.] ואילו אצל אשכנזים הדבר מחזקם ומלכדם, וכדוגמה זה שלציבור האשכנזי ישנן ארבעה עיתונים יומיים, ולספרדים רק שבועון אחד.
לה. יש לציין שמספרית האשכנזים גדולים מהספרדים משמעותית בכל העולם, כלומר שמספר היהודים האשכנזים בעולם גדול ממספר היהודים הספרדים, לפחות פי שניים אם לא פי שלוש, אם נחשב את כל יהדות ארה''ב שברובה אשכנזית, ובארץ המספרים היו חצי חצי בערך, עד שהגיעה העלייה מרוסיה, [ורבים מהם אינם יהודים כידוע.] אולם בציבור החרדי הספרדים הם כיום רוב יותר מהליטאים והחסידים יחד, וזאת בגלל תנועת התשובה המבורכת שכידוע הביאה בעיקר ספרדים, אולם מכיוון שבכל העולם הדור של השינוי פחות מצליח להיקלט, ע''כ צריך לנכות מכל חישוב את כל ציבור בעלי התשובה שבדור הראשון ואף השני סבל מדחייה במוסדות [אף ספרדים], וע''כ זה מעמיד את הדברים בפרופורציה מעט שונה, אולם מ''מ עדיין ישנו פער גדול.
לו. שמעתי מהרב אביאל חיים חורי עורך מוסף תור הזהב בעיתון הדרך, שפרסם בעיתון הדרך מודעת דרושים לעורך תורני לעיתון, וקיבל ארבעים קורות חיים, ומתוכם כמה ספרדים? שניים בלבד, וכן שמעתי מהרב יהודה צארום שמטפל בענייני העירובין בבני ברק, ובדק כמה אברכים מתוך מאות שלומדים עירובין למעשה ע''י מוקד העירוב של הרב משה אנגלרד, ומצא שם בודדים שאפשר לספרם על אצבעות כף יד אחת.
בכל הכבוד הראוי, ואני באמת מעריך את הצפת הנושא לדיון ציבורי
אולי יהיה לתועלת...
היה לו עוד הרבה חומר כיו"ב, אבל זה כנראה במחשב הקודם שלי
===
א. ראשית ברצוני לציין את התפעלותי מתוכן הקונטרס ומהבהירות בו הדברים נכתבו, אולם יש לי כמה הערות להעיר, אני בוגר ישיבת פוניבז' ומבחינה סוציולוגית משתייך לפלג הספרדים בני התורה [להלן "מרביצי"]
במאמר זה אני אסקור בס''ד את הבעיות, בלי פוליטיקלי קורקט, ועם האמת הכאובה שחור על גבי לבן, ללא משוא פנים, עם כל הכאב שבדבר, וכידוע שידיעת הבעיה היא ג''כ חלק מהפתרון, ולגבי הפתרון אי''ה במאמר נפרד.
ב. כל הקונטרס סובב על כך שעיקר הבעיה של הספרדים כיום זהו ענין המוסדות, שאם הבעיה תיפתר יפתרו ממילא שאר הבעיות, ולענ''ד המציאות אינה כן ונביא כמה דוגמאות, האם ידוע למר כמה ספרים של ספרדים יש על קדשים וטהרות? וכמה על עירובין וריבית? וכמה על רפואה והלכה? וכן הלאה, את הדברים ניתן לבדוק בבדיקה פשוטה באוצר החכמה, ובספרים הרי אי''ז מוסד שצריך רישום, אלא כל אחד יכול להוציא ככל העולה על רוחו, ואעפ''כ מקומם של הספרדים כמעט ואינו קיים בכל הנושאים הנז', האם ראיתם בעל ''מחשבה'' אחד בדורנו מהציבור הספרדי? [כדוגמת הגר''מ שפירא זצ''ל, הגר''י דיויד שליט''א, ועוד.] נו, אז תאמרו לפחות בתחום ההלכה חזקים אנחנו, ובכן נבדוק דבר זה, וכן בתחום ההלכה הרי שנסתכל על המאה שנים האחרונות ונשווה את המ''ב, והחזו''א, הגרי''ש אלישיב, הגרש''ז אוירבך, אגרות משה, מנחת יצחק, הגר''נ קרליץ, הרב וואזנר, שכנגדם נמצאים הבא''ח [למרות שנפטר בתרס''ט], הכף החיים, הגר''ע יוסף, הגרב''צ אבא שאול, איש מצליח, ישכיל עבדי, האם בעיניכם זה משתווה? כמה יצירות תורניות דוגמת פסקי תשובות, אורחות שבת, דרך אמונה, משנת טהרות, וכו' יש לספרדים מלבד ספרי הגרע''י ובניו שהם באמת יצירות אדירות?. [ויש לציין שישנם ספרים מיוחדים במינם, כדוגמת ספרי הגר''מ שילוני והגר''י זריהן.]. ומש''כ שהילדים לומדים הלכות הנוגעות לאשכנזים, אי''ז נכון דאמנם לומדים מ''ב ולא ילקו''י, אולם גם שם מפורטת דעת השו''ע, ומלבד דעת השו''ע אין שום עדיפות לכף החיים על המ''ב, וכל העניין של ספרדים ואשכנזים בהלכה הוא טעות, [מלבד המנהגים כמובן.] וכפי שאמר הגר''י פוזן שליט''א שזה כמו שג'ינג'י ישאל רק רב ג'ינג'י...
ג. וכעת נעבור לתחום הישיבות, אני הקטן זוכה למסור בקביעות שיעורים בישיבות כמו פוניבז' ,תורה בתפארתה, אורחות תורה, בית מדרש עליון ועוד, וזכיתי בס''ד למסור עד היום בשישים מקומות כך שיש לי אינדיקציה על המצב כיום, ועובדתית אחוז הספרדים המשתתף בחבורות הוא חד משמעית פחות מאחוזם בכל הישיבות שהזכרתי, ויש לציין שנמצאים אצלי עשרות בחורים בכל חבורה, כך שזה מהווה מדד נכון, [ובדרך אגב, מכאן ראי' שאף ספרדים יכלים להתקדם בתוך המוסדות האשכנזים, ובס''ד מסרתי שיעור בהיכל ישיבה גדולה בית מאיר מטעם הישיבה לכלל תלמידי הישיבה, וכן בעוד ישיב''ק אני מוזמן לדבר מטעם הישיבה בהיכל הישיבה, כגון תפארת ציון ושערי תורה בבני ברק ואהל יוסף בק''ס, וכן לדוגמה מו''ח שליט''א שכיהן כראש כולל סלבודקה במשך מספר שנים, והרב ערן חבה שהיה משיב באור ישראל וכן הרב קדוש ראש בקיאות בהיכל יצחק [לנדא], הרב בן יאיר מנהל חיידר באר יהושע החדש בבני ברק שהוא חיידר ליטאי מבוקש, וכן הרב בינדר בן דוד מנהל חיידר הכרם בירושלים, הרב מנחם אסחייק אחראי על הרישום של פוניבז', ואטו כי רוכלא וכו', ולענ''ד יש בדבר זה גם הבדל בין ב''ב וירושלים.] וכמו''כ פתחתי לאחרונה כולל טהרות ביום שישי בתשלום, ונתתי אפשרות לכולם להצטרף, ולא הצטרף אפי' ספרדי אחד, וכן בתחום הרבנים שאני מביא לדבר בכולל לא מצאתי בינתיים אלא רק ב' רבנים ספרדים, שיכולים למסור בטהרות בעומק הסוגיות, [ואדרבה, אשמח אם תיידעו אותי על עוד רבנים.], אתם מוזמנים לבדוק כמה מהנבחנים בדרשו הם ספרדים, למרות שאין אפליה במבחנים כידוע, וכי גם בזה אשמים המוסדות? [ואמנם בזה יש מקום לומר שכמות הספרדים שנבחנים לרבנות גדולה מהאשכנזים, והנה אין ספק שהדבר נכון אך לא בפער הקיים בדרשו לדעתי, ועוד שאצל הספרדים הרבה מהנבחנים זה בגלל המחויבות של ראשי הכוללים, ומלבד העניין שאצל הספרדים הלימוד הוא לשם תעודה, משא''כ מבחנים של דרשו שהם כמעט לש''ש, ורק כמחייב לחזור, ודו''ק.] הרי תחום הכוללים אינו צריך רישום ואמון וכל אחד אם יש לו כסף יכול לפתוח [ע''ע גרטלר] ואעפ''כ כמעט ואין רשתות ספרדיות מלבד אהבת שלום של הרב יעקב הלל והרב יורם אברג'ל זצ''ל. ואגב אם יצליחו בזה לדעתי מכאן תתחיל המהפכה, יחד עם חניכי ספרדים לבוגרי ישיבות אשכנזיות בלבד [יש בבני ברק כמה ביה''כ כאלה]. וכן פתיחת קיבוץ ספרדי לבחורים ספרדים מישיבות אשכנזיות. [ובדרך אגב אי''ז נכון שספרדי שמתפלל בביהכ''נ אשכנזי לא מקבל את מעמדו, אני מתפלל לעיתים בביכ''נ אשכנזים ואני ואחרים מקבלים עליה וניגשים חזנים, וגיסי הרב יעקב ישראל טולידאנו שליט''א היה חזן המרכזי בימים נוראים בישיבת נחלת בנימין, וכן במנין בהיכל הענק של עטרת שלמה בק''ס.]
ד. הנחתם שהספרדים הם הטובים ביותר בכל הישיבות, זה נכון בעיקר בישיבות הבינוניות שהספרדים אילולא היותם ספרדים היו מתקבלים לפוניבז', אבל בישיבות פוניבז' חברון ותפרח חד משמעית המוצלחים ביותר אינם ספרדים, וזאת מלבד העניין של משפחות עוצמתיות דוגמת אדלשטיין, פוברסקי, ברמן, גרבוז, שרייבר, דיסקין, פיינשטיין, ועוד, שאף המשפחות הספרדיות החשובות אינם בליגה הזאת, וכמובן שבחור ממשפחה חזקה מוסיף לכל האווירה בישיבה, אכן יש לציין שמבין הצעירים עד גיל שלושים אני מכיר מספר לא קטן של אברכים ספרדים מוכשרים מאוד שעדיים לגדולות בעז''ה, אבל מכיוון שציבור צריך להיות מורכב מאנשים ברמה תורנית בכל שכבות הגיל, ע''כ אי''ז פתרון לתקופה זו, אבל בהחלט רואים את האור בקצה המנהרה.
ה. וכן בתחום ארגוני החסד, האם אתם מכירים גמ''ח כספים ספרדי גדול? ארגון חסדי נעמי הוא ארגון יחיד, שמולו נמצאים קופת העיר, ועד הרבנים, יד שרה, עזרא למרפא, עזר מציון, איחוד הצלה, זק''א, ועוד, שרובם נפתחו ע''י ליטאים דווקא, האם מישהו הפריע לספרדי לפתוח ארגון חסד כמו איחוד הצלה? גם הקופות הספרדיות דוגמת קופת הצדקה הספרדית והועד העולמי ידוע סופם. ולדעתי התעלמתם ג''כ מהנושא של העדר ההשכלה הכללי אצל המזרחיים החילונים, למשל מתוך 165 מקבלי פרס הנובל היהודים, ישנם רק שלושה מזרחיים, האם כשאתה הולך לבית חולים בכמה רופאים מזרחיים אתה נתקל? [ואי''ז משום גזענות בקבלה למשרת הרופא, שהרי כידוע יש מחסור ברופאים, וע''כ מקבלים אף ערבים.].
וכן כל הארגונים התורניים החוץ מסגרתיים כדוגמת דרשו, עיון הפרשה, מפעל הש''ס, ועוד שהספרדים לא הקימו [מלבד ועתה כתבו לכם.] האם גם זה באשמת המוסדות?.
ו. וכן לגבי הרבנים הספרדים "המרביצי", הנה כשנתבונן נראה שהספרדים מש''ס דוגמת הרב יצחק והרב דוד יוסף ,הרב עמאר, הרב זמיר כהן, ועוד, מככבים בכל הארץ, וכמובן האשכנזים, ואילו רבני "המרביצי" כמעט ואינם יוצאים מחוץ לקהילתם וישיבתם, ולא תראה אותם לא בתפילות של הקופות ולא בכנסים תורניים משמעותיים, מלבד ה''ספרדי השימושי'' בכל כנס שמזמינים אותו לדבר כדוגמת הגר''י עדס והגר''ב פנחסי [והרב זעפרני חריג בדבר והשפעתו מוגבלת], ואציין שכל ימי גדלתי בין החכמים וזכיתי להיות מקורב להגרי''ג אדלשטיין והגרב''ד פוברסקי, והגר''ד לנדו, וכן להגר''א גרבוז, הגר''ח והגר''ד פיינשטיין, הגרח''פ ברמן, הגר''ד מילר, ועוד, ולצערי מקביליהם הספרדים אינם בדרגתם לא בגדלות תורנית ולא בגדלות אישית, ואני אומר זאת מתוך כאב, אבל זו המציאות, וכן מה שכתבתם שכיום תחת הנהגת הגר''ש כהן ש''ס הפכה ליותר ישיבתית זה נכון, אבל בל נשכח שבעוד ארבע שנים הרב יצחק יוסף פורש מתפקידו ברבנות הראשית, ויהיה המנהיג של ש''ס, מה שיביא לעימות יחסי עם הנהגת עולם הישיבות, ובפרט שאינו חת מפני איש, ויש לו ביקורת רבה על הספרדים שלומדים במוסדות אשכנזים לגבי ההלכות.
ז. ומה שכתבתם בנושא המשרות יש לציין שאף בישיבות הספרדיות לפחות חצי מהצוות הוא אשכנזי, וכן בסמינרים ספרדים, האם גם בזה אשמים האשכנזים?, בקיצור האשכנזים אינם הבעיה אלא הפתרון, וכן בכל נושא המשרות כידוע שבלא''ה המצב הוא לא מרנין, והסיכוי של אברך ממוצע לקבל משרה שואפים לאפס, שהרי רוב המשרות תפוסות למשפחה, וראו כמה בודדות המשרות כיום מוחזקות ע''י אנשים שאינם בנים או חתנים של רבנים, רק בשביל הידע כיום יש 12000 אברכים מעל גיל 45, [לפי נתוני משרד החינוך והלמ''ס.] וסטטיסטית יש לאברך ספרדי טוב יותר סיכוי להיות ר''מ ביסודות מאשר לאברך אשכנזי להיות ר''מ בבית מתתיהו, למרות שהאשכנזים מכהנים גם בישיבות ספרדיות, וזאת משום שבוגרי ישיבות ספרדיות מודרים לחלוטין וכמעט אינם מקבלים משרות. [וראה בספר חישבתי דרכי ח''ב שהאריך במצוקת השטעלעס.], וזה מלבד הענין של החוסר יציבות בישיבות ספרדיות, ראה כמה ישיבות ספרדיות נסגרו מחוסר ענין לציבור ומחוסר ציבור לעניין מול אשכנזיות, עצם העובדה שאצל ספרדים כל מי שרוצה פותח ישיבה אף אם אין לו ניסיון, ובשונה מהציבור האשכנזי, וכמובן מלבד העניין של חוסר היכולת לעבוד יחד, שברוב הישיבות הספרדיות הוותיקות שהצוות ספרדי הוחלף הצוות כמה פעמים, [ומפני כבודם לא נזכיר את שמם.].
ח. [ובדרך אגב יש לציין שאחת הבעיות של ה''מרביצי'' הייתה היא המלחמה הקטנונית בהגרע''י ובמשנתו, ע''ע חדר יחוד, שבועה בכתובה, הכנסת ילקוט יוסף לישיבות, עידוד פאה נכרית, מה שגרם לבוגריהם שלא להשתייך לציבור ה''מרביצי'', משום שהר''י התנגש עם דרך החינוך מבית, והיה צריך לדבר בעד ישיבישקייט ולא ''נגד'' וכך הם גידלו דורות של ש''סניקים..., כמובן שלא כולם אך רובם.]
ט. וראו למשל את ענין המכונים התורניים, שמצד אחד יש את מכון ירושלים, עוז והדר, מוסד הרב קוק, יד הרב הרצוג, שוטנשטיין, דרשו, ועוד, שהם מוציאים כמעט את כל היצירות התורניות, וכל העורכים שם הם אשכנזים, ואילו לספרדים יש את מכון איש מצליח ואהבת שלום, שאינם מועילים כ''כ לציבור, ויש את מכון המאור שהוא מוצלח אלא שכל עורכיו הם אשכנזים כמעט, וכמובן שהג''ר דוד אברהם עובד עם עוז והדר ועושה עבודה יפה, וכן רבי דוד אבוחצירא, אולם גם שם הרבה מהעורכים הם אשכנזים, ועוד שזה גופא שהספרדים מוציאים לאור רק יצירות ספרדיות, ואילו האשכנזים מוציאים לאור יצירות כמו שוטנשטיין ומתיבתא זו בדיוק הבעיה, האם גם זו גזענות?.
י. לגבי העסקנים הספרדים, אין ספק שהחכי''ם בש''ס כיום אינם נופלים בכישורים מעמיתיהם ביהדות התורה, אלא שחלשים ביח''צ כידוע, ולגבי ה''מרביצי'' אין ספק שמיכאל מלכיאלי וינון אזולאי היו יכולים לשמש כנציגים מטעם המרביצי, אלא שבהעדר מפלגה כזו הם הלכו לש''ס, והם לא פחות בני תורה מיעקב אשר ויצחק פינדרוס.
יא. ובאופן כללי נושא גיוס כספים לוקה בחסר, לדוגמה הגרב''מ אזרחי כשמגיע לחו''ל עושים לו כבוד, ומגיעים לשמוע את דרשותיו, אולם כשהגר''י יוסף והגרש''מ עמאר מגיעים עושים להם כבוד עצום וסוגרים כבישים ועוד, ויכלו לנצל את מעמדם להקמת רשתות כוללים, ולצערנו הם לא עושים כפי יכולתם, ובפרט שהרבה מהנדיבים הם ספרדים. וזה מלבד כל תופעת המקובלים שאם היו נותנים אפי' חלק מהונם, והיו מקימים ארגון כמו דרשו היה מועיל מאוד, ורק לדוגמה עניין התפילות של קופת העיר, שכידוע הרבה מהתורמים הם ספרדים, ואם היו עושים קופה ספרדית עם תפילות של הגר''ד בצרי והגר''ב שמואלי והגר''י עדס היה מצליח מאוד. [ולצערנו הרב הניסיון בזה מר מאוד, ע''ע הועד העולמי, קופת הצדקה הספרדית, בית לחם יהודה.].
יב. וכן בעניין הירידה באיכותם של הליטאים אינני חושב שיש ירידה יותר ממגזרים אחרים, ובעיות הדור בכללות שהם צניעות, אקדמיה, אינטרנט, גיוס, ובתי מלון ועוד הם הידרדרות כללית בכל הציבורים, אלא שאתם מחליטים שספרדי שעושה זאת אינו בן תורה, ואילו אשכנזים כולם באותה סירה, וגם אצלם ההשוואה צריכה להיעשות מול הציבור האיכותי. כמו''כ העניין של הפרומקייט לא ירד כלל, אדרבה החזונאישניקים והבריסקערס פורחים, ויש כיום הרבה יותר בחורים עם זקן מפעם, והישיבות הצו''ליות כדוגמת תורה בתפארתה אורחות תורה ובית מדרש עליון פורחות, ובשונה מהישיבות המודרניות, וכל הישיבות הירושלמיות עושות ''חדשה''.
יג. וכן לגבי כלי ביטוי כגון עיתון הסיכוי לכך שואף לאפס [ע''ע הפלס, וזאת בציבור הרבה יותר נחוש ומאורגן.], ולגבי רדיו אין על מה לדבר, מה שנשאר זה הוצאת עלונים מושקעים, עם מאמרים למדניים הלכתיים והשקפתיים, ועם כתבות סיקור וכדו', והרב רבין מבני ברק רצה להוציא עלון כזה, והציע לי לשמש כעורך העלון, אלא שבסוף הדבר לא יצא לפועל מסיבות טכניות.
יד. [לגבי הגזענות בשידוכים אין ספק שישנה גזענות, שהרי אשכנזי נורמלי לא מתחתן אפי' עם רבע ספרדייה, ואילו ספרדי אין לו שום בעי' להתחתן עם חצי אשכנזייה, אולם מה לנו כי נלין אם יש שמעדיפים מרוקאים, ולא מתחתנים אפי' עם רבע תימני, ודבר זה מתחיל להשתנות, וכמו שבציבור הליטאי בעבר היו פערי מנטליות בין יוצאי גרמניה ליוצאי הונגריה, וכיום לא ניכר ההבדל כלל, אף בענייננו לענ''ד בדור הבא לא ידברו כ''כ על ההבדל בין יוצאי מרוקו ליוצאי טוניס וכדו'.]
טו. לגבי מה שאמר אותו ר''מ על המופתים של הספרדים, אין האשמה בר''מ אלא אצלנו, שהרי אנחנו סיפרנו לכולם על המופתים של הבאבא סאלי, ולא סיפרנו על ההתמדה שלו, ולדוגמה הגר''ח קניבסקי שליט''א מלבד הסיפורים על גאונותו וידיעת התורה שלו מספרים גם על המופתים, ולגבי הסיפור עם הש''ש של הבאבא מאיר, איני יודע אם היה או לא, והגיוני מאוד שהיה, אבל ההבדל שכשמספרים סיפור כזה צריך אמונת חכמים להאמין שאכן היה, משא''כ שמספרים סיפור על החזו''א שכולם רואים בחוש את גאונותו ממילא מאמינים גם לסיפור שאין עליו ההוכחה, וזו בעיה נוספת שאין סופרי ביוגרפיות מקצועיים ספרדים, כדוגמת הרב ש.מ. וולך, הרב יעקב ב. פרידמן, הרב שמעון יוסף מלר, אהרן סורסקי ועוד.
טז. ויש לציין את דברי הגר''מ מזוז שמבחינה היסטורית ברוב התחומים הספרדים היו הראשונים ואף הגדולים בתחום, פסיקת הלכה הרמב''ם והשו''ע, פרשנות התלמוד שאמנם רש''י הוא גדול הפרשנים אבל ללא ספק רוב הספרים שיש לנו הם מחכמי ספרד, בקבלה כמובן, פילוסופיה מורה נבוכים והכוזרי, דקדוק, פיוט ריה''ל, מוסר רבינו יונה ומסילת ישרים, אולם בדורנו הכל בדיוק הפוך, ומלבד התחומים שהזכרתי למעלה ישנו פער אך בתחומים נוספים כגון דיינים מומחים בחו''מ, חסידות בעיון, מגידי מישרים ברמה גבוהה, ולא מעולם הקירוב..., וכן בתחום רבני הקהילות שאמנם יש לדוגמה את הגר''י צארום והגר''ש זעפרני, אולם אי''ז עומד בפרופורציה כלל לכמות ואיכות רבני הקהילות האשכנזים, כדוגמת הגר''ש רוזנברג, הגר''י סילמן, הגרי''א דינר, הגר''י מרמרוש, הגר''מ גרוס, ועוד.
יז. וכשנתבונן בדבר נראה שבספרי חכמי האשכנזים היה הרבה יותר מצוי הקשר בין עיר לעיר ומדינה למדינה, וכמו שרואים בתשו' נוב''י ורעק''א, משא''כ אצל חכמי הספרדים, וממילא אם עיר אחת תלויה בחכמיה בלבד ואין התפתחות כללית, ממילא החכמה יורדת, [וזאת מלבד נקודה נוספת שבהסתכלות ראשונית היא נראית מוזרה, אולם לאחר מחשבה יש בה אמת, שבארצות החמות הקושי להתרכז הוא רב, וע''כ אנשים בסוף היום היו יוצאים לקחת אויר וכדו', אף אצל הגויים, משא''כ בארצות הקרות שמחמת הקור לא היו מטיילים בחוץ, ולאנשים לא היה להם טלפון לתקשר ולא מחשב לראות סרט, וע''כ באופן אוטומטי מי שיכל היה קורא בספר, וע''כ נהיו יותר מלומדים, ואמנם אין ספק שגם שם היו אנשים אנאלפבתים גמורים, אולם בארצות המזרח היה פי כמה וכמה, וכן כל התרבות הכללית של מעמד האישה, וההשכלה אצל נשים שזה ג''כ אחד ההבדלים הבולטים במאתיים השנה האחרונות בין אירופה לאפריקה.]
יז. מבחינה היסטורית יש לציין פרט חשוב, שמעולם ה''מרביצי'' לא העלו בדעתם שבניהם ילמדו בישיבות ספרדיות, [ובינינו, אם היו נותנים להם תפקיד ר''מ אפילו בישיבה אשכנזית בינונית היו הולכים ע''ז בשמחה...] וסיפר אאמו''ר שליט''א שפעם הגרא''מ שך עשה כינוס לראשי הישיבות הספרדיות ואאמו''ר שליט''א בתוכם, והדגיש בפניהם את החשיבות שהם עצמם יאמינו בישיבות שלהם, וכשיצא הגרא''מ שך כולם אמרו פה אחד ''אבל את בנינו נמשיך לשלוח לישיבות אשכנזיות''... [ואליבא דאמת אי''ז טענה עליהם שהרי רוב הראשי ישיבות האשכנזים הבנים והחתנים שלהם הם מפוניבז' וחברון כידוע, ולא לומדים בישיבותיהם.].
יח. וכן לאורך הקונטרס קפצתם מאברכים שמתקבלים בקלות לאלה שלא מתקבלים בקלות, ואני ומשפחתי ב''ה לא הייתה לנו בעיה להתקבל למוסדות הטובים, ולא עוד אלא שלכל הישיבות שלמדתי הגעתי ספרדי לבד והתקבלתי בס''ד, וא''כ אין כ''כ מה לשכנע את מי שמתקבל בקלות, והוא ישמח שאלה שלא מתקבלים בקלות יפתחו מוסדות, כך ירד הלחץ...
יט. אינני יודע מה המצב כיום בתלמודי תורה שבראשות הרב דוד אברהם, אולם לגבי המוסדות של הרב ישי חזן, שהוא תלמיד של אאמו''ר שליט''א וגדל בבית הורי, אעפ''י שהם הצליחו מאוד, לענ''ד זו היסחפות לומר שהם הצליחו כמו האשכנזים, ועובדה שגם שם הספרדים נלחמים להיכנס למוסדות אשכנזים. וצריך להדגיש שלפתוח ישיבה ברמה של פוניבז' וחברון זה לא יקרה משום שגם לפתוח ישיבה אשכנזית ברמה הזו זה לא מציאותי, משום שהם מעצמות עם בוגרים ומשפחות שישלחו אליה בכל מחיר, גם בתקופות הקשות כידוע, וע''כ הם שרדו את המשברים.
כ. כמובן שאין להתעלם מנושא הצבע, שכידוע אף בישיבות ספרדיות מעדיפים בחורים בהירים על פני איכות, [למרות שלפי הקריטריון הזה הר''י עצמו לא היה מתקבל...] וא''כ ק''ו שיהיו ספרדים שיעדיפו ללמוד בישיבה עם בהירים...
כא. [ובאופן כללי סיבת החילוק בין הציבור שלנו לפלג הירושלמי הוא שהם נרדפו ע''י הממסד, וע''כ פתחו למעלה מחמישים בתי כנסת חדשים ומוסדות, משא''כ אצלנו שאין רדיפה כוללת.וע''כ הטענה שכיום אין מתח בין הציבורים אינה מועילה לכם, אלא אדרבה, להרבה אנשים טוב במצב הקיים, מלבד זאת שחד משמעית איכות הישיבות של הפלג פחותה מהישיבות של המיינסטרים, ואני חושב שגם הם יודו בזה בסתר ליבם, והסיבה היא שהם מגזר קטן ומחויב לקבל גם את מי שלא כ''כ מתאים, ע''ע ישיבת בית דוד.]
כב. אסיים בנקודה אחת, דהנה גם על נושא ההתחייבויות של ההורים לבנותיהם נכתב קונטרס לא פחות משכנע, עם כנסים ורבנים, ושם באמת יש לכולם אינטרס שהמצב ישתנה, ואעפ''כ הדברים לא הועילו כידוע, מה שמראה שכוחות השוק חזקים מהכל.
כג. בקיצור יש כאן פער של עשרות שנים שהדבקתו היא ענין של כמה עשרות שנים, וכדרכו של כל תהליך חברתי. ויש כאן עניין של מנטליות של ראש קטן וחוסר מעוף, וכבר אמר מי שאמר ''אין מוצא מהמוצא''...
וכמובן שלא באתי לומר שהמצב הוא גזירת גורל, וברור שצריך לפעול לשנות, אלא שלפני שמשנים צריך להכיר את המציאות.
א. יש להוסיף בעניין שהנה הציבור החסידי כידוע מאז תשמ''ט פחות הולך בהמוניו לישיבות הליטאיות, וזה לא תרם לאיכות הלמדנים שם, והראי' שהאדמו''רים והרבנים החשובים עדיין לוקחים חתנים מישיבות ליטאיות, וזאת למרות שיש ישיבות כלל חסידיות שהדגש הוא על הלומדע'ס, ורואים מכאן שלמרות שלכאו' יש אצלם את כל מה שאתם רוצים שיקרה בציבור הספרדי, ובכ''ז זה לא תרם ללמדנות, אעפ''י שבחור שלומד בישיבה חסידית יודע שיכול להיות ר''מ בישיבה חסידית משא''כ בישיבה ליטאית, והאמת היא שאף אם חזונכם יתגשם הרי שוודאי שיהיו שבכ''ז ילכו לישיבות הליטאיות וא''כ שוב הם יהיו בעדיפות גבוהה לקבלת המשרות בישיבות הספרדיות.
ב. לגבי החוסר פרגון בציבור הספרדי, הנה יש בזה אמת, וניתן דוגמה לכך, שאין כיום כמעט אף ישיבה ספרדית שבנשיאות רב ספרדי אפי' הרב עדס, וכל הישיבות הם בנשיאות הגראי''ל שטיינמן או הגרמ''י ליפקוביץ, [וזה גם משום חוסר האמון של המרביצי בעצמם.]
ג. עצם העובדה שכל הספרדים אוכלים את כל ההכשרים של האשכנזים, ואילו האשכנזים ברובם לא אוכלים הכשרים ספרדים, זה עצמו יוצר הגמוניה, רק לדוגמה אציין שאני משמש כעורך עלון תורני שיווקי של מכון מסוים, ובעל המכון שהוא ספרדי אמר לי להביא בעיקר מרבנים אשכנזים, שהספרדים יבואו גם אם יהיה כתוב רק רבנים אשכנזים, ואילו האשכנזים לא יבואו אם יהיו רבנים ספרדים.
ד. כמובן שצריך להיזהר ג''כ מתופעה של לאומנות מזרחית, כלומר שתיוצר שנאה לכל דבר שריח אשכנזי נודף ממנו, ובור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן.
ו. האם עובדה שכמות הנושרים בישיבות הספרדיות גבוהה ברבה מהישיבות האשכנזיות הפחותות, האם גם זה באשמת המוסדות האשכנזים.
ז. יש לציין שגם בישיבות הספרדיות ישנה גזענות כלפי תימנים, ומקבלים אותם לפי מכסות, עד כדי כך שיש ר''י שמעודדים את קציצת ה'סימנים', ממש כמו הציונים בקום המדינה...
ח. כמה שיעורים חוץ מסגרתיים כדוגמת שיעורי הג''ר אשר וייס, והגר''א גרבוז של ספרדים קיימים אם בכלל. [מלבד שיעורי הגר''י יוסף והגר''מ מזוז.]
ט. יש לציין דבר נוסף שאם נסתכל במבט עולמי על כל התפיסות עולם השונות כדוגמת הציונות והאנטי ציונות, קפיטליזם, סוציאליזם, קומוניזם, נאציזם, ועוד כולם הגיעו מאירופה, וכן דרכי הלימוד, החסידים ומתנגדים, וכיום רוב ככל התוכן הלימודי הוא נגרר אחרי תפיסות שמוצאם באירופה, ואפילו כיום רוב התפיסות בנושא הגיוס וכו' מקורם אצל האשכנזים, והספרדים רק מצדדים באותם דעות, והראי' שהם מצטרפים אליהם, ולא ההיפך.
י. עם זאת יש לתת כדוגמה את הרב ישראל שניאור שהרבה מחסידיו הם ליטאים, וכן הרב עפג'ין שיש לו חסידים מהציבור החסידי, כך שהציבור מתחיל להתרגל להעריץ רבנים ספרדים, ואף תורת הגרע''י כיום אינה מוחרמת כבעבר, ועלוני בית מרן ובית נאמן נקראים בשקיקה ע''י בחורי הישיבות.
י2. יש לשים לב לעובדה שבאחוזים בוגרי ישיבת פורת יוסף המכהנים ברבנות ודיינות, הם לא פחות מאחוז הספרדים בוגרי ישיבת פוניבז' המכהנים במשרות, וכן יש לשים לב שבהרבה קהילות בחו''ל כגון קהילות החאלבים בארה''ב והקהילות הספרדיות בדרום אמריקה שהספרדים שם במצב טוב יותר מהאשכנזים.
יא. באופן כללי היום המתח בין הציבורים ירד, ואף המתח בין הציבור הליטאי והחסידי, שהרב אלימלך בידרמן מופיע בישיבות ליטאיות, וכן הרב יצחק יוסף מוסר שיעורים בישיבות ליטאיות, והגרב''מ אזרחי מגיע להיות הרב המקדים בשיעור ביזדים, ולענ''ד הנהגת הגראי''ל שטיינמן גרמה לכך, ואכמ''ל.
יב. העיר אלעד כדוגמה שרובה ספרדים ובחרו בראש עיר אשכנזי, ולאחמ''כ ניסו לייבא אשכנזי אחר מבחוץ...
יג. א''א להתעלם מהצמצום שקיים בחלק מהחוגים הספרדים שכל הבירורים התורניים שלהם מסתכמים ברכת הבמבה, חדר יחוד, היתר מכירה, וכו', [ע''ע אור תורה ויתד המאיר.] ואמנם אי''ז כל הקבצים, אבל בל נתעלם שאוהבים לטחון קמח טחון, גם החזונאישניקים הביאו לעולם את ההקפדה על השמיטה ותרו''מ ועירובין ומקוואות, ואעפ''כ יש להם זמן לעסוק בשאר הנושאים בש''ס.
יד. מלבד זאת בפולמוסים התורניים המובהקים כמעט ולא נשמע קולם כדוגמת הפאות מהודו, בראקאל, סימני הטהרה בדגים, תכלת, הר הבית, תולעים, ועוד, שלא הציגו משנה סדורה משלהם בנושאים אלו.
טו. כידוע ישנם אנשים שמקדמים את המערכת, וישנם אנשים שמחפשים להתקדם בתוך המערכת, כלומר יש אנשים שמנסים לשנות מציאות ולפתוח דברים חדשים, ויש שמקבלים את המציאות כמו שהיא, וב''ה אתם מנסים לשנות את המציאות, וראויים אתם לשבח ע''ז.
טז. וכבר אמר מרן החזו''א לא כי מי שיכול עושה, אלא כל מי שעושה יכול.
יז. אשמח לדעת האם כל נכדי הרב דוד אברהם והגר''ש זעפרני לומדים באותם תתי''ם.
יח. אפילו במערכת בתי הדין הרבניים ששם כידוע הספרדים במעמד חשוב, מ''מ למשל בנושא הגט מצפת, בקובץ משנת יוסף שעורכו הוא הרב יהודה בן דוד, ורוב הכותבים היו אשכנזים, וכששאלתיו מדוע, השיב שלא מצא רבנים ספרדים נוספים.
יט. וכן בכל הקבצים התורניים המקובלים כדוגמת מוריה וישורון מקומם של חכמי הספרדים נפקד, וכששוחתי בעניין עם אחד החזקים בתחום [הרב הלל מן] השיב לי שאצל האשכנזים רה''י המבוגרים הוא רודף אחריהם לקבל חדו''ת, ואצל הצעירים הם רודפים אחריו שיכניס את דבריהם, ואילו אצל הספרדים, אינו רודף אחרי המבוגרים, והצעירים אינם רודפים אחריו, וכן בקול הלשון יש פער גדול בכמות השיעורים של רבנים ספרדים מול הרבנים האשכנזים, וכ''ז נובע מחוסר מודעות להשפעה של כלים אלו.
כ. כמעט בכל מאבקי האידישקייט אין היסטוריה בציבור הספרדי, כגון שבת, חילולי קברים, ניתוח מתים, גיוס, משמרת הצניעות, גנרטור, וכדו'.
כא. בל נתעלם מהעובדה הפשוטה שבציבור הכללי אין גזענות באופן רשמי ואעפ''כ כמות המזרחים האקדמאים נמוכה בפער עצום מכמות האשכנזים.
כב. ניקח לדוגמה את המאבק הפמיניסטי לשוויון בין גברים לנשים שגם שם יכולים לטעון כל מיני טענות משכנעות, והמציאות מראה שמלבד המגזר הציבורי שמושפע מאותם השקפות, במגזר הפרטי כמות הנשים ברשימת עוה''ד המובילים נמוכה מאוד אם בכלל, וכן זה במוזיקה, וכן בעשירי הארץ והעולם, ובעוד הרבה תחומים, ושוב מה שמראה שכוחות השוק עושים את שלהם.
כג. לדעתי הרבה מהשינוי יבוא מיוזמות קטנות של אנשים פרטיים, כמו פתיחת שיעורים וכדו', שלצערי אנשים לא מאמינים בכוחם, [גם אשכנזים.] ולדוגמה זכיתי בס''ד לפתוח שיעור שלומדים ב' דף ליום בביהמ''ד אהבת חסד בבני ברק, כשבשיא היו 35 בחורים, וכיום גיסי מוסר את השיעור, מה שמראה שצריך לנסות ולפתוח, ולא לפחד מכישלון.
כד. צריך לזכור דבר נוסף, כיום הרבה ישיבות חדשות שהם חיקוי של דרך מסוימת, כגון חברון בריסק וכדו' מצליחות הרבה פחות מהמקור, והסיבה היא שאם יש את המקור, לא הולכים לחיקוי, ואותו דבר בענייננו שאם זה יהיה חיקוי, מי שיכול ילך למקור.
כה. מבחינה מספרית כמות הפשע שהגיע מבני עדות המזרח היא גבוהה מאוד [85 אחוזים], וכן בכל העולם המזרחיים אלימים יותר מבני אירופה, ואין החי יכול להכחיש את החי, וזאת מעצם היותם חמי מזג כידוע, וחוסר יכולתם לדחות סיפוקים [ע''ע פרשיות הניצבים במשטרה.] וזה הסיבה לחוסר חיסכון בכסף, ובזבוזו על חתונות פאר, מה שיוצר פער לאחמ''כ, וזה לצערנו קורה כיום בישיבות ספרדיות, שעלות החתונה והשבת חתן כפולה מהסכום של הנדוניה לחתן ולכלה, והטיעון שהחתונה מכסה את עצמה הוא הבל, כי זה יוצר מעגל חברתי שכל אחד מוציא מאות שקלים על חתונה, שנזרקים לפח.
כו. מה שקורה במוסדות מהסוג המדובר, שבד''כ בגלל הצורך למלאות את המקומות בסוף מקבלים אף ספרדים בוגרי ישיבות ספרדיות, ומי יערב לנו שכאן דבר זה לא יקרה.
כז. בל נשכח ש''המרביצי'' לא יצרו אלטרנטיבה הלכתית להגרע''י ובניו, ומלבד ספרי האור לציון שלא בטוח שהם מוסמכים, ולא מקיפים כ''כ את תחומי החיים, וגם הגר''ש זעפרני לא הוציא ספרים שמקיפים את כל תחומי החיים, למרות שספריו הם נפלאים, והוא מתמודד עם הגרע''י ותלמידיו בצורה יפה.
כח. הנחתם שכל מה שהאשכנזים מקבלים ספרדים למוסדותיהם זה בגלל שהם מסננים חומר גלם אנושי טוב, ואמנם אין ספק שהם מרוויחים מכך, אולם אף בישיבות שבאמת יש חוסר מקום, ולא מחויבים לאף אחד כדוגמת ישיבת פוניבז', ובכ''ז מקבלים ספרדים, וכן בכוללים המבוקשים כדוגמת גרטלר בבני ברק, שלא היה חסר לו אברכים כמובן, ואעפ''כ יש שם אחוז סביר של ספרדים.
כט. ברצוני לציין שכיהנתי בתפקידים בכמה ישיבות ספרדיות חלקם מצוינות, והבחורים שם רציניים ומבקשים, ומ''מ כשביקשו שאמסור להם על דרכי הלימוד הצעתי להם שיבואו לביתי ואמסור להם שלא על חשבון סדרי הישיבה, וכמה פעמים ביקשו, וכל פעם זו הייתה תשובתי, ובסופו של דבר אף פעם לא הגיעו, לעומת זאת בישיבות אשכנזיות כל פעם הגיעו, ואדרבה הגיעו אח''כ קבוצות נוספות, וכן רואים את הפער בכמות הנגנים שמוצמדת למג''ש..., [וזה לא משום שאסור באותם ישיבות נגנים.] רק אציין ששמעתי מאאמו''ר שליט''א מהגר''א נובוגרוצקי שליט''א שכיום הוא ר''מ באור ישראל, ובעבר היה ר''מ בבית שמעיה, וכששאלו על ההבדל בין הישיבות, אמר לו שבשניהם בחורים טובים וכו', אולם בבית שמעיה כשסיים את השיעור כולם היו מתפזרים, משא''כ באור ישראל שהיו מקיפים אותו בשאלות הרבה זמן, ומניסיון אומר שהדברים נכונים.
ל. נקודה נוספת, כידוע בימי חוה''מ ישנם שיעורים רבים מראשי ישיבות ליטאים, ותמיד תמהתי מדוע שלא נעשה זאת גם אנו עם ראשי ישיבות ספרדים, ומצאתי ביה''כ גדול שהסכים לכך ואף מימון כספי למודעות בכל בני ברק, ופניתי ל30 רבנים, ורובם תירצו תירוצים מתירוצים שונים, [מלבד שניים.] ולעומת זאת נתבקשתי ע''י ביהכ''נ המרכזי בביתר לארגן רבנים לשיעורים בחוה''מ, ובס''ד הגיעו הגר''ד כהן, הגר''ח פיינשטיין, הגר''צ פרצוביץ, הגרמ''ז איתן, ואף רבנים שלא יכלו לבוא מאוד התעניינו, ולא תירצו מיד תירוצים, וחלקם אמרו שלמרות שיש להם מקומות לדבר בבני ברק מ''מ מחפשים קהלים חדשים, וזוהי המודעות העצמית של אותם רבנים למרות שהם כבר מפורסמים בציבור, ובאמת זו טעות גדולה של הר''י הספרדים, שהרי מוציאים סכום עצום על רישום ויח''צ, וא''כ נותנים לכם הזדמנות טובה בחינם ומדוע לסרב.
לא. עובדתית רוב ככל הארגונים הספרדים כדוגמת הידברות, חסדי נעמי, ישיבת אור החיים של הרב ראובן אלבז שליט''א, וכן הקבצים התורניים נוסדו ע''י ספרדים שאינם מפלג ה''מרביצי''. [וזאת מלבד הנושא הפוליטי, ששם הצליחו בגלל החיבור לעם שבשדות.] אמנם בתחום החינוך המרביצי הגיע להישגים גבוהים יותר מאשר הציבור הספרדי שאינו מרביצי, כיון שהוא יודע יותר איך לנהל מוסדות, ולא משום שפותח יותר מוסדות.
לב. כאן המקום לכתוב על גזענות לא פחות חמורה, והיא הגזענות הספרדית כלפי האתיופים, [ואמנם יש נדון על יהדותם, אולם גם מי שעובר גיור לא מתקבל.] ואין שדבר זה הוא משנאת השחור בלבד, ולא תמצא בחור אתיופי באף ישיבה מפלג המרביצי, ודבר זה הוא בכייה לדורות שלא ידעו לפחות לפתוח מוסדות מיוחדים לצבור זה, והציבור החרדי היה מרוויח עוד כמאה וחמישים אלף איש, ובישיבות הבע''ת ובכיסא רחמים מקבלים ציבור זה וחלקם צמחו מאוד.
לג. ניקח כדוגמה את התקשורת החרדית הלא ממוסדת, שכידוע לציבור הספרדי והליטאי יש נציגות גדולה, ואילו לציבור החסידי אין נציגות בולטת, וזה משום המנטליות הפחות ישראלית של הציבור החסידי, שהם מדברים במבטא אידישאי יותר, וכמובן שאצל הצעירים הדבר פחות קיים, וע''כ לא הייתה להם המודעות בחשיבות כלי זה, והם גילו את טעותם בימי השש שלוש הנודעים.
לד. יש לציין שאצל אשכנזים כשיש פילוג הדבר מחזקם ומלכדם, ולעומת זאת אצל הספרדים מחלוקת מרחיקה אנשים, [ע''ע ש''ס ויחד, ולעומת זאת את הבחירות לעיריית ירושלים בתשע''ד מול תשע''ט, שגדלו משמעותית במספר הקולות עקב זה שדגל והתורה ואגודת ישראל רצו בנפרד.] ואילו אצל אשכנזים הדבר מחזקם ומלכדם, וכדוגמה זה שלציבור האשכנזי ישנן ארבעה עיתונים יומיים, ולספרדים רק שבועון אחד.
לה. יש לציין שמספרית האשכנזים גדולים מהספרדים משמעותית בכל העולם, כלומר שמספר היהודים האשכנזים בעולם גדול ממספר היהודים הספרדים, לפחות פי שניים אם לא פי שלוש, אם נחשב את כל יהדות ארה''ב שברובה אשכנזית, ובארץ המספרים היו חצי חצי בערך, עד שהגיעה העלייה מרוסיה, [ורבים מהם אינם יהודים כידוע.] אולם בציבור החרדי הספרדים הם כיום רוב יותר מהליטאים והחסידים יחד, וזאת בגלל תנועת התשובה המבורכת שכידוע הביאה בעיקר ספרדים, אולם מכיוון שבכל העולם הדור של השינוי פחות מצליח להיקלט, ע''כ צריך לנכות מכל חישוב את כל ציבור בעלי התשובה שבדור הראשון ואף השני סבל מדחייה במוסדות [אף ספרדים], וע''כ זה מעמיד את הדברים בפרופורציה מעט שונה, אולם מ''מ עדיין ישנו פער גדול.
לו. שמעתי מהרב אביאל חיים חורי עורך מוסף תור הזהב בעיתון הדרך, שפרסם בעיתון הדרך מודעת דרושים לעורך תורני לעיתון, וקיבל ארבעים קורות חיים, ומתוכם כמה ספרדים? שניים בלבד, וכן שמעתי מהרב יהודה צארום שמטפל בענייני העירובין בבני ברק, ובדק כמה אברכים מתוך מאות שלומדים עירובין למעשה ע''י מוקד העירוב של הרב משה אנגלרד, ומצא שם בודדים שאפשר לספרם על אצבעות כף יד אחת.
בכל הכבוד הראוי, ואני באמת מעריך את הצפת הנושא לדיון ציבורי
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 312
במה שאני כתבתי 'הציבור שלנו' לגבי היחס לכשרויות,
זה שייך לכל המגזרים שכתבת,
בצורה מובהקת ובולטת במיוחד ביחס לכל מגזר אחר
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 312
עוד מכתב של הרב סוויד, מתאים לנושא...
לכב' אלופי ומיודעי אשר פועל רבות ונצורות למען בני התורה הספרדים שלא ע''מ לקבל פרס, הרה''ג שלמה טוויל שליט''א ושאר הפועלים עמו הע''י
בעניין קהילות איגוד עמלי תורה
לאחר ההצלחה המרובה בירושלים, הגיע הזמן להעתיק רעיון זה לבני ברק, וזאת ע''י המהלכים הבאים, ואני כותב זאת בדרך הצעה ואיני אומר קבלו דעתי כמובן, ואמנם אי אפשר לבצע את כל הדברים הכתובים כאן בום אחד ואף לא בשנה אחת, מ''מ זה צריך להיות החזון והכיוון אליו אנו צריכים לשאוף. [ויש לציין שהמציאות בבני ברק שונה מירושלים בכמה מהדברים, והמצב בירושלים תמיד היה יותר טוב.]
[הדברים אינם מסודרים לפי סדר הפעולות.]
א. איגוד רבנים מבני ברק, כדוגמת הרב יהודה צארום, הרב מימון סבח, הרב צבי לב, הרב מסעוד בן שמעון, הרב יעקב שרהבני, הרב בצלאל פנחסי, הרב דוד הלל, הרב אברהם זכותא, הרב עמנואל טולדנו, הרב יוחנן טולדנו, הרב צבי פדידה, הרב שלמה אנגלנדר, הרב נתן בן סניור, הרב שלמה רביבו, הרב שמואל טולדנו, הרב רפאל אלקריף, הרב גואל אלקריף, הרב יהושע ברכץ, הרב צדקה, הרבנים ויזמן, הרב ערן חבה, הרב אפרים כהן.
ב .בשיתוף עם רבנים אלו מחוץ לבני ברק, כדוגמת הרב יהודה עדס, הרב שלמה זעפרני, הרב אברהם סלים, הרב עובדיה יוסף ר''י אהל יוסף, הרב דוד אברהם, הרב מיכאל שילוני, הרב מאיר בן שושן, הרב יעקב בן נאים, הרב בצלאל טולידנו, הרב יצחק דרזי, הרב יעקב הלל, הרב משה הלוי, הרב אליהו ציון סופר, הרב יעקב חיים סופר, הרב אליהו אבא שאול, הרב חנוך כהן, הרב שלום ביתאן, הרב ישי טולידנו.
ג. שיתוף פעולה עם רבנים כדוגמת הרב שלום כהן, הרב בעדני, הרב משה צדקה, הרב יהודה כהן,
ד. הקמת קהילות לבוגרי ישיבות ליטאיות
ה. לעשות בתיאום עם ש''ס, ולדאוג שהרב יצחק יוסף לא יצא נגד, והעיקר לא להיכנס לפולמוסים הלכתיים, כגון היתר מכירה.
ו. לבחון שיתוף פעולה עם דיינים ספרדים ממערכת בתי הדין הרבניים, ששייכים לציבור בני התורה, כדוגמת הרב מימון נהרי, הרב דוד בירדוגו, הרב אבירן יצחק הלוי, הרב מרדכי טולדנו, הרב בנימין לסרי, הרב אברהם מאיר שלוש.
ז. ישנם בבני ברק לפחות עשרים עד שלושים בתי כנסת שאפשר לצרפם.
ח. הזמנת רבנים ספרדים ואשכנזים בכירים לשיעורים בליל שבת, כולל שיעורים בחול המועד.
ט. הקמת מוסדות ת''ת, בית יעקב, ישיבות, סמינרים.
י. מכירות חסד של מוצרים לאנ''ש.
יא. ישיבות קיבוץ לבחורים ספרדים מישיבות ליטאיות. [הדבר אפשרי בהחלט, מניסיון אישי.]
יב. מאמרים מרבותינו, וכן מאמרים מאברכי הקהילות
יג. הוצאת ירחון מושקע
יד. אחרי תפילת מוסף אברך יאמר ד''ת קצרים במשך כחמש דקות, דבר שירומם את האברכים המוסרים.
טו. הקמת קו הלכה למו''צים ספרדים מציבור בני התורה [לאפוקי... וד''ל.] , אפשרי מהמו''צים הקיימים אצל ר' ניסים, הרב גרוס, ואהבת שלום.
טז. הקמת גוף הלכתי עם מבחני סמיכה להוראה, בדומה לרבנות הראשית, אלא בצורה יותר ישיבתית, כדי שתעודה זו תתקבל בציבור בני התורה, וכן שרק מציון גבוה עוברים [וכמו שעושים בבעלזא]
יז. הקמת מערכת יח''צ לרבני האיגוד [לדחוף אותם לכנסים, תמונות, להביא להם בלאנקים להסכמות וחותמות, לעודדם לעבור להמבורג..., מה לעשות ובדורנו לדברים אלו ישנה השפעה רבה.]
יח. לדעת להשפיע מבפנים על קהילות ספרדיות ותיקות, ולהפכם לישיבתיות.
יט. פיתוח אוצר הספרים בבתי הכנסת הקיימים, אוצר החכמה, פתיחת פינת קפה ועוד, דברים הגורמים לאברך ללמוד בבית כנסת, וממילא אף להתפלל.
כ. לא לצאת נגד האשכנזים, ולא נגד ש''ס.
כא. לדעת לשתף פעולה עם קהילות התימנים.
כב. להקים קרן כדוגמת קרן אברהם הכהן.
כג. קובץ תורני קבוע.
כד. ישיבות בין הזמנים.
כה. אבות ובנים.
כו. מתמידים לילדים.
כז. קרן מלגות כתיבת חדו''ת.
כח. כוללים [שיהיו בהם גם ליטאים, אם כי במידה פחותה]
כט. כוללי ערב ושישי שבת.
ל. הקמת שיעורים חוץ מסגרתיים בהלכה ובזרעים קדשים וטהרות [גם מרבנים אשכנזים.]
לא. וכן שיעורי הלכה ושיעורי דף היומי
לב. לדעת להכניס שיעורים של רבנים לקול הלשון, וכן הכנסת מאמרים מרבותינו לקבצים התורניים הרציניים.
לג. כתיבת ספרי הלכה פסוקה או ע''י הרב זעפרני או עפ''י שיטתו, כדי שיוכלו ללמוד מספר זה במוסדות, וכמו שעשה הרב דואר בספרו טללי טוהר
לד. בבתי הכנסת יהיו בעיקר עם סטנדרים, כמנהג הישיבות.
לה. עידוד הוצאת ספרים [אפשרי בשיתוף פעולה עם נתן פלדמן מ''צוף'']
לו. גמחי''ם
לז. פרסום בכוללים הגדולים, כגון גרטלר, חזון איש, בית הלל, סורוצקין, יששכר באהלך, פוניבז', סלבודקה, מיר, הרב לוינשטיין, מגדל עז, צילו של היכל, ברסלב, רשב''י, נחלת משה.
לח. כוחנו באחדותנו [גוף כזה אם יאחד הרבה אנשים, הרבה כוחות ירצו את תמיכתו]
לט. צריך למצוא אדם שכוחו בפיו, ויטוס לחו''ל [בתשלום הוגן] לגייס כסף בשם כל האיגוד, והכסף יהיה לשיקול דעתו הבלעדית של הרב זעפרני [אפשר לבדוק עם זיאת, כמובן ללא שליטה באיגוד]
מ. חלק מהאיגוד יהיה ע''י הקמת איגודים של בוגרי ישיבות ספרדיות טובות, וכמו שעשו בישיבת בית שמעיה, קול יעקב, וברכת אפרים, מה שיחסוך בעבודה.
מא. לדעת לא להיכנס לנושאים השנויים במחלוקת, כדוגמת היחס לפלג הירושלמי.
מב. בביהכ''נ יהיו מניינים בשעות רגילות כמנהג בני התורה, כלומר בשעות לא מאוחרות ולא מוקדמות, אא''כ מתקיימים שני מניינים.
מג. בתי הכנסת יהיו פתוחים כל היום, ולפחות רוב היום, ולא רק בזמני התפילות.
מד. מבחינה מספרית ציבור ה''מרביצי'' גדול מציבור הפלג הירושלמי [אף אם נחשב רק את הספרדים בוגרי הישיבות הליטאיות בלבד, ללא בוגרי הישיבות הספרדיות הטובות.]
מה. חשוב מאוד שתהיה עזרת נשים, כדי שיחושו שייכות.
מו. כמובן שהאיגוד יהיה גוף של ''בעד'' ולא של ''נגד''.
מז. הקמת גמ''ח חברותות.
מח. בטווח העתידי הקמת בי''ד לממונות של בני התורה [אפשרי מצירוף של דיינים מכהנים במקומות אחרים, הרב זעפרני, הרב אלחנן פרץ, הרב צארום, ועוד], וכן דיינים בדימוס ממערכת בתי הדין הרבניים, כדוגמת הרבנים בן שמעון.
מח. איש קשר שיתווך ויתאם בין הרבנים.
מט. לגבי כלי ביטוי, לעבוד עם הדרך, קצת עם יתד, וכן עם השבועונים והאתרים שיש להם השפעה רבה.
נ. בשלב ראשון לגבי הסמינרים ששם יותר קשה לפתוח צריך להגיע לנוסחה שבנות האברכים בוגרי הישיבות הליטאיות יתקבלו.
נא. ברמה ארצית שיתוף פעולה עם רבני ערים מכהנים ששייכים לציבור בני התורה, כדוגמת הרב אליהו בר שלום, הרב תופיק אביעזרי ועוד.
נב. לבחון שיתוף פעולה עם הרב עפג'ין מראש העין.
נג. אנשי קשר בש''ס הארצית דרעי, מלכיאלי, אזולאי, ארבל, אבוטבול, ובבני ברק דדון, בן ששון, וזכריהו. [וכן מיכאל קקון].
נד. הוצאת תקציבים דרך מחלקת תרבות תורנית, וכן דרך המועצה דתית.
נה. לדעת להקים בתחילה מוסדות ספרדים בחסות מוסדות ליטאיים מבוססים, כדוגמת פוניבז', סורוצקין, מיר, וכדו', וכמו''כ אפשר להקים ת''ת בחסות תתי''ם ליטאיים מפורסמים, כדוגמת דרכי ישר, וכך עשו בבני ברק תחת באר יהושע.
נו. בבתי הכנסת יהיה חשמל כשר בשבת.
נז. הקמת ''חבורות'' לאפיית מצות.
נח. הקמת גוף בדומה ל''מועצת הקהילות'' של החסידויות הקטנות באגו''י, עם לשכה לפניות הציבור.
נט. בטווח העתידי הקמת קהילות בצורה מרוכזת בערים בפריפריה כדי להקל על מצוקת הדיור. [מהיכרות אישית בקרית שמונה אפשר לפעול הרבה, דירות בזול, הציבור שם צמא, ראש העיר קשוב, קהילה מבוססת, ועוד.]
ס. לפעול במידת האפשר שבמינויים במוסדות הספרדים לכה''פ ישתדלו לחפש ספרדים, ותהיה העדפה מתקנת, [ומאן דסני עלך וכו'.]
סא. כיום שיש מראשי הישיבות הליטאים שמגיעים לכנסים של ש''ס, אפשר לבחון תמיכה של רבנים ליטאים בכירים במהלך, מה שיתן לאברכים מסוימים רוח גבית.
סב. הקמת הכשר, ומכיוון שדבר זה רגיש מאוד כידוע, אפשרי להתחיל בשחיטת עופות בלבד, דבר שיועיל לספרדים שרוצים בשר חלק, ומ''מ לא סומכים על ההכשרים הספרדים כיום, וכמובן שדבר זה צריך להיעשות ע''י רבנים שאינם שייכים להכשרים הקיימים.
סג. הקמת ארגון שיועיל לבחורי ישיבות שיהיה להם קשר רוחני עם אברכים, [ישנם כמה ארגונים מקבילים, לציבור הליטאי ולש''ס.]
סד. הקמת מניינים של מאות אנשים בימים נוראים באולמות.
לכב' אלופי ומיודעי אשר פועל רבות ונצורות למען בני התורה הספרדים שלא ע''מ לקבל פרס, הרה''ג שלמה טוויל שליט''א ושאר הפועלים עמו הע''י
בעניין קהילות איגוד עמלי תורה
לאחר ההצלחה המרובה בירושלים, הגיע הזמן להעתיק רעיון זה לבני ברק, וזאת ע''י המהלכים הבאים, ואני כותב זאת בדרך הצעה ואיני אומר קבלו דעתי כמובן, ואמנם אי אפשר לבצע את כל הדברים הכתובים כאן בום אחד ואף לא בשנה אחת, מ''מ זה צריך להיות החזון והכיוון אליו אנו צריכים לשאוף. [ויש לציין שהמציאות בבני ברק שונה מירושלים בכמה מהדברים, והמצב בירושלים תמיד היה יותר טוב.]
[הדברים אינם מסודרים לפי סדר הפעולות.]
א. איגוד רבנים מבני ברק, כדוגמת הרב יהודה צארום, הרב מימון סבח, הרב צבי לב, הרב מסעוד בן שמעון, הרב יעקב שרהבני, הרב בצלאל פנחסי, הרב דוד הלל, הרב אברהם זכותא, הרב עמנואל טולדנו, הרב יוחנן טולדנו, הרב צבי פדידה, הרב שלמה אנגלנדר, הרב נתן בן סניור, הרב שלמה רביבו, הרב שמואל טולדנו, הרב רפאל אלקריף, הרב גואל אלקריף, הרב יהושע ברכץ, הרב צדקה, הרבנים ויזמן, הרב ערן חבה, הרב אפרים כהן.
ב .בשיתוף עם רבנים אלו מחוץ לבני ברק, כדוגמת הרב יהודה עדס, הרב שלמה זעפרני, הרב אברהם סלים, הרב עובדיה יוסף ר''י אהל יוסף, הרב דוד אברהם, הרב מיכאל שילוני, הרב מאיר בן שושן, הרב יעקב בן נאים, הרב בצלאל טולידנו, הרב יצחק דרזי, הרב יעקב הלל, הרב משה הלוי, הרב אליהו ציון סופר, הרב יעקב חיים סופר, הרב אליהו אבא שאול, הרב חנוך כהן, הרב שלום ביתאן, הרב ישי טולידנו.
ג. שיתוף פעולה עם רבנים כדוגמת הרב שלום כהן, הרב בעדני, הרב משה צדקה, הרב יהודה כהן,
ד. הקמת קהילות לבוגרי ישיבות ליטאיות
ה. לעשות בתיאום עם ש''ס, ולדאוג שהרב יצחק יוסף לא יצא נגד, והעיקר לא להיכנס לפולמוסים הלכתיים, כגון היתר מכירה.
ו. לבחון שיתוף פעולה עם דיינים ספרדים ממערכת בתי הדין הרבניים, ששייכים לציבור בני התורה, כדוגמת הרב מימון נהרי, הרב דוד בירדוגו, הרב אבירן יצחק הלוי, הרב מרדכי טולדנו, הרב בנימין לסרי, הרב אברהם מאיר שלוש.
ז. ישנם בבני ברק לפחות עשרים עד שלושים בתי כנסת שאפשר לצרפם.
ח. הזמנת רבנים ספרדים ואשכנזים בכירים לשיעורים בליל שבת, כולל שיעורים בחול המועד.
ט. הקמת מוסדות ת''ת, בית יעקב, ישיבות, סמינרים.
י. מכירות חסד של מוצרים לאנ''ש.
יא. ישיבות קיבוץ לבחורים ספרדים מישיבות ליטאיות. [הדבר אפשרי בהחלט, מניסיון אישי.]
יב. מאמרים מרבותינו, וכן מאמרים מאברכי הקהילות
יג. הוצאת ירחון מושקע
יד. אחרי תפילת מוסף אברך יאמר ד''ת קצרים במשך כחמש דקות, דבר שירומם את האברכים המוסרים.
טו. הקמת קו הלכה למו''צים ספרדים מציבור בני התורה [לאפוקי... וד''ל.] , אפשרי מהמו''צים הקיימים אצל ר' ניסים, הרב גרוס, ואהבת שלום.
טז. הקמת גוף הלכתי עם מבחני סמיכה להוראה, בדומה לרבנות הראשית, אלא בצורה יותר ישיבתית, כדי שתעודה זו תתקבל בציבור בני התורה, וכן שרק מציון גבוה עוברים [וכמו שעושים בבעלזא]
יז. הקמת מערכת יח''צ לרבני האיגוד [לדחוף אותם לכנסים, תמונות, להביא להם בלאנקים להסכמות וחותמות, לעודדם לעבור להמבורג..., מה לעשות ובדורנו לדברים אלו ישנה השפעה רבה.]
יח. לדעת להשפיע מבפנים על קהילות ספרדיות ותיקות, ולהפכם לישיבתיות.
יט. פיתוח אוצר הספרים בבתי הכנסת הקיימים, אוצר החכמה, פתיחת פינת קפה ועוד, דברים הגורמים לאברך ללמוד בבית כנסת, וממילא אף להתפלל.
כ. לא לצאת נגד האשכנזים, ולא נגד ש''ס.
כא. לדעת לשתף פעולה עם קהילות התימנים.
כב. להקים קרן כדוגמת קרן אברהם הכהן.
כג. קובץ תורני קבוע.
כד. ישיבות בין הזמנים.
כה. אבות ובנים.
כו. מתמידים לילדים.
כז. קרן מלגות כתיבת חדו''ת.
כח. כוללים [שיהיו בהם גם ליטאים, אם כי במידה פחותה]
כט. כוללי ערב ושישי שבת.
ל. הקמת שיעורים חוץ מסגרתיים בהלכה ובזרעים קדשים וטהרות [גם מרבנים אשכנזים.]
לא. וכן שיעורי הלכה ושיעורי דף היומי
לב. לדעת להכניס שיעורים של רבנים לקול הלשון, וכן הכנסת מאמרים מרבותינו לקבצים התורניים הרציניים.
לג. כתיבת ספרי הלכה פסוקה או ע''י הרב זעפרני או עפ''י שיטתו, כדי שיוכלו ללמוד מספר זה במוסדות, וכמו שעשה הרב דואר בספרו טללי טוהר
לד. בבתי הכנסת יהיו בעיקר עם סטנדרים, כמנהג הישיבות.
לה. עידוד הוצאת ספרים [אפשרי בשיתוף פעולה עם נתן פלדמן מ''צוף'']
לו. גמחי''ם
לז. פרסום בכוללים הגדולים, כגון גרטלר, חזון איש, בית הלל, סורוצקין, יששכר באהלך, פוניבז', סלבודקה, מיר, הרב לוינשטיין, מגדל עז, צילו של היכל, ברסלב, רשב''י, נחלת משה.
לח. כוחנו באחדותנו [גוף כזה אם יאחד הרבה אנשים, הרבה כוחות ירצו את תמיכתו]
לט. צריך למצוא אדם שכוחו בפיו, ויטוס לחו''ל [בתשלום הוגן] לגייס כסף בשם כל האיגוד, והכסף יהיה לשיקול דעתו הבלעדית של הרב זעפרני [אפשר לבדוק עם זיאת, כמובן ללא שליטה באיגוד]
מ. חלק מהאיגוד יהיה ע''י הקמת איגודים של בוגרי ישיבות ספרדיות טובות, וכמו שעשו בישיבת בית שמעיה, קול יעקב, וברכת אפרים, מה שיחסוך בעבודה.
מא. לדעת לא להיכנס לנושאים השנויים במחלוקת, כדוגמת היחס לפלג הירושלמי.
מב. בביהכ''נ יהיו מניינים בשעות רגילות כמנהג בני התורה, כלומר בשעות לא מאוחרות ולא מוקדמות, אא''כ מתקיימים שני מניינים.
מג. בתי הכנסת יהיו פתוחים כל היום, ולפחות רוב היום, ולא רק בזמני התפילות.
מד. מבחינה מספרית ציבור ה''מרביצי'' גדול מציבור הפלג הירושלמי [אף אם נחשב רק את הספרדים בוגרי הישיבות הליטאיות בלבד, ללא בוגרי הישיבות הספרדיות הטובות.]
מה. חשוב מאוד שתהיה עזרת נשים, כדי שיחושו שייכות.
מו. כמובן שהאיגוד יהיה גוף של ''בעד'' ולא של ''נגד''.
מז. הקמת גמ''ח חברותות.
מח. בטווח העתידי הקמת בי''ד לממונות של בני התורה [אפשרי מצירוף של דיינים מכהנים במקומות אחרים, הרב זעפרני, הרב אלחנן פרץ, הרב צארום, ועוד], וכן דיינים בדימוס ממערכת בתי הדין הרבניים, כדוגמת הרבנים בן שמעון.
מח. איש קשר שיתווך ויתאם בין הרבנים.
מט. לגבי כלי ביטוי, לעבוד עם הדרך, קצת עם יתד, וכן עם השבועונים והאתרים שיש להם השפעה רבה.
נ. בשלב ראשון לגבי הסמינרים ששם יותר קשה לפתוח צריך להגיע לנוסחה שבנות האברכים בוגרי הישיבות הליטאיות יתקבלו.
נא. ברמה ארצית שיתוף פעולה עם רבני ערים מכהנים ששייכים לציבור בני התורה, כדוגמת הרב אליהו בר שלום, הרב תופיק אביעזרי ועוד.
נב. לבחון שיתוף פעולה עם הרב עפג'ין מראש העין.
נג. אנשי קשר בש''ס הארצית דרעי, מלכיאלי, אזולאי, ארבל, אבוטבול, ובבני ברק דדון, בן ששון, וזכריהו. [וכן מיכאל קקון].
נד. הוצאת תקציבים דרך מחלקת תרבות תורנית, וכן דרך המועצה דתית.
נה. לדעת להקים בתחילה מוסדות ספרדים בחסות מוסדות ליטאיים מבוססים, כדוגמת פוניבז', סורוצקין, מיר, וכדו', וכמו''כ אפשר להקים ת''ת בחסות תתי''ם ליטאיים מפורסמים, כדוגמת דרכי ישר, וכך עשו בבני ברק תחת באר יהושע.
נו. בבתי הכנסת יהיה חשמל כשר בשבת.
נז. הקמת ''חבורות'' לאפיית מצות.
נח. הקמת גוף בדומה ל''מועצת הקהילות'' של החסידויות הקטנות באגו''י, עם לשכה לפניות הציבור.
נט. בטווח העתידי הקמת קהילות בצורה מרוכזת בערים בפריפריה כדי להקל על מצוקת הדיור. [מהיכרות אישית בקרית שמונה אפשר לפעול הרבה, דירות בזול, הציבור שם צמא, ראש העיר קשוב, קהילה מבוססת, ועוד.]
ס. לפעול במידת האפשר שבמינויים במוסדות הספרדים לכה''פ ישתדלו לחפש ספרדים, ותהיה העדפה מתקנת, [ומאן דסני עלך וכו'.]
סא. כיום שיש מראשי הישיבות הליטאים שמגיעים לכנסים של ש''ס, אפשר לבחון תמיכה של רבנים ליטאים בכירים במהלך, מה שיתן לאברכים מסוימים רוח גבית.
סב. הקמת הכשר, ומכיוון שדבר זה רגיש מאוד כידוע, אפשרי להתחיל בשחיטת עופות בלבד, דבר שיועיל לספרדים שרוצים בשר חלק, ומ''מ לא סומכים על ההכשרים הספרדים כיום, וכמובן שדבר זה צריך להיעשות ע''י רבנים שאינם שייכים להכשרים הקיימים.
סג. הקמת ארגון שיועיל לבחורי ישיבות שיהיה להם קשר רוחני עם אברכים, [ישנם כמה ארגונים מקבילים, לציבור הליטאי ולש''ס.]
סד. הקמת מניינים של מאות אנשים בימים נוראים באולמות.