יהושע איך כבשו את יריחו בשבת, והלא אין צרין על עיר עכו"ם ג' ימים קודם שבת

הצטרף
28/11/24
הודעות
77
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים רַק בַּיּוֹם הַהוּא סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים", וברש"י "יום השביעי - שבת היה".
ויל"ע איך עשו זאת בשבת, ואלה איתא בשבת "אין מקיפין על עיר של גוים פחות משלושה ימים קודם לשבת".
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים רַק בַּיּוֹם הַהוּא סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים", וברש"י "יום השביעי - שבת היה".
ויל"ע איך עשו זאת בשבת, ואלה איתא בשבת "אין מקיפין על עיר של גוים פחות משלושה ימים קודם לשבת".
לא הבנתי את השאלה
שבת יט.
ת"ר אין צרין על עיירות של נכרים פחות מג' ימים קודם לשבת, ואם התחילו אין מפסיקין.
 
אם כוונתך נשארו סביב כל העיר זה חידוש.
כי זה אומר שבפועל הם צרו על העיר.
ובמה בא לידי ביטוי שהקיפו, שכולם התחילו לזוז יחדיו במעגל?
 
אם כוונתך נשארו סביב כל העיר זה חידוש.
כי זה אומר שבפועל הם צרו על העיר.
ובמה בא לידי ביטוי שהקיפו, שכולם התחילו לזוז יחדיו במעגל?
אכן
כל מושג ההקפות נובע מהקפת יריחו
יריחו הייתה סוגרת ומסוגרת, ועצם זה שהיו בסביבות העיר, מסתבר שהיו רואים מיד אם מישהו היה מנסה לברוח, רק שהיה ענין בהקפות עצמם לא מצד המצור
 
הירושלמי בשבת פ"א מוכיח ממלחמת יריחו דמלחמת מצוה דוחה שבת
 
ויל"ע איך עשו זאת בשבת, ואלה איתא בשבת "אין מקיפין על עיר של גוים פחות משלושה ימים קודם לשבת".
הירושלמי בשבת פ"א מוכיח ממלחמת יריחו דמלחמת מצוה דוחה שבת
וכ"פ הטור סי' רמט.
אמנם מלשון הרמב"ם (שבת ל, יג, מלכים ו, יא) יש לדקדק שאין הפרש בין מצוה לרשות. וע"ע בלשונו (שבת ב, כה) שהזכיר למלחמת יריחו. וצע"ק.

ועכ"פ מיריחו לק"מ, כי שם כך נאמרה הלכה מפי הגבורה, והוראת שעה גוברת על דין דאורייתא וכ"ש על הרחקה דרבנן.
 
שם כך נאמרה הלכה מפי הגבורה, והוראת שעה גוברת על דין דאורייתא
מהירושלמי הנ"ל מוכח דאין זה הוראת שעה.
ומה שכתבת בדעת הרמב"ם, וציינת מקור לזה משבת ל יג, אדרבא ראיה לסתור אני רואה משם, דדומיא דהפלגה קתני, ומטעם יישוב הדעת.
ולפי דבריו שם, נראה ברור שאין זה הלכה במצור שאפשר לברוח ממנו או שאי אפשר, וכמו שעלה על דעת @שושלתא דדהבא , דמבואר לפי דבריו שאין שום טעם לחלק בזה.
 
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיַּשְׁכִּמוּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים רַק בַּיּוֹם הַהוּא סָבְבוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים", וברש"י "יום השביעי - שבת היה".
ויל"ע איך עשו זאת בשבת, ואלה איתא בשבת "אין מקיפין על עיר של גוים פחות משלושה ימים קודם לשבת".
כמדומני שאי אפשר להקשות קושיות כאשר מדובר בכיבוש הארץ, הרי בנ"י נכנסו להילחם כדי לכבוש את הארץ - היתה כאן הוראה - צריך לומר שהוראת שעה. בנוסף, בל נשכח שכל המצב כאן שהם לא יושבים על קרקע שלהם ומיוזמתם הולכים לכבוש, אלא נמצאים במצב של סכנה מתמדת (שמא האויב יפתח איתם במלחמה וכיוצ"ב) - ברור שהם לא יכולים להמתין ולו לרגע מלכבוש את הארץ ולהתקדם לכיוון המטרה במהירות ובשיא הכח. שבת היא לא שיקול לטעמי באופן כזה.
 
כמדומני שאי אפשר להקשות קושיות כאשר מדובר בכיבוש הארץ, הרי בנ"י נכנסו להילחם כדי לכבוש את הארץ - היתה כאן הוראה - צריך לומר שהוראת שעה. בנוסף, בל נשכח שכל המצב כאן שהם לא יושבים על קרקע שלהם ומיוזמתם הולכים לכבוש, אלא נמצאים במצב של סכנה מתמדת (שמא האויב יפתח איתם במלחמה וכיוצ"ב) - ברור שהם לא יכולים להמתין ולו לרגע מלכבוש את הארץ ולהתקדם לכיוון המטרה במהירות ובשיא הכח. שבת היא לא שיקול לטעמי באופן כזה.
אגב בהמשך לאמור (למה אי אפשר לערוך את ההודעה?),
מה שהביאו מהירושלמי דמוכח מהכא שמלחמת מצוה דוחה את השבת, צ"ע דלכאורה יש לדחות דשאני הכא שהיה הוראה מגבוה ושכן מן הסתם איכא פיקו"נ.
ואגב דאתינן להכי אומר דבר קטן, דביאור המקראות עפ"י פשוטן יכול להיעשות שלא בהכרח עפ"י הביאור המוצע בגמרא וכפי שמצינו מגדולי רבותינו מפרשים היפך ביאור הגמרא, אלא דלעניין הלכה אנו מחוייבים כמובן לדברי חז"ל (וכגון ממתי מתחיל היום אם מהלילה לפי חז"ל או מהיום לפשוטו של מקרא, וכן לגבי תפילין, וקידוש וכדו' - שכל אלו לא מתחייבים מפשט המקראות אבל חז"ל למדו מהם הלכות שאנו מחוייבים לקיימן אך את הפירוש, יכול אנו לפרש אחרת).
 
ראשי תחתית