כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
סיפור המלמד אותנו כיצד לדון לכף זכות כל עוד לא יודעים את מה שקורה לפנינו עד הסוף בבחינת "שמוע צדק בין אחיכם", שתמיד בשמיעת צד שני משתנה כל התמונה.
היום הראוני תמונה של פטריה כזו הנקראת "אצבעות המת" ומיד נזכרתי בסיפור זה על הרמב''ם.
אצבעות המת, או בשמה המדעי Xylaria polymorpha, היא פטרייה שמסתתרת על עץ מתרקב, בעיקר בבסיס עצים מתים או גוססים.
הפטרייה נראית כמו אצבעות שחורות, דמויות אדם מיובשות, שיוצאות מהקרקע או מהעץ – מראה שנראה קצת מפחיד ולא שגרתי.
למרות מראיה המפחיד, היא אינה רעילה,
זכורני מילדות סיפור על הרמב''ם, שבאו לבדקו חכמי התוספות והביא לארוחה עשב שנראה כמו אצבעות אדם ובישלו היטב והאכילם. וחשבוהו לקניבל...
עד שהראה להם שזה עשב.
הסיפור ששמעתי מסופר כאן גם כן בספר עדות משה או''ח סימן ס'. בזה הלשון וכך גם שמעתי בילדותי:
"וידוע המעשה עם הרמב"ם שהגיע שד"ר בשם רבי מאיר שנשלח מרבני גרמניה לתהות על קנקנו, וידווח לשולחיו איזה מין אדם הוא הרמב"ם, איך הוא חי ומה טיבו.
והרמב"ם הזמינו לסעוד עמו, והנה חשכו עיניו על צלחת גדולה שהיה מונח משהו שהיה נראה כיד של אדם.
היתכן? שאל רבי מאיר שהרמב"ם הוא קניבל האוכל בשר אדם? ומיאן רבי מאיר לאכול, ושוב הציע הרמב"ם אולי תואיל לשתות משהו, טוב ומיד קרא למשרת פטרוס תרד נא למרתף ותביא לנו כדי יין עתיק.
רבי מאיר שוב נדהם והשתומם היתכן שהרמב"ם רוצה להשקותו יין שהמשרת הלא יהודי נגע בו?
שוב דחה רבי מאיר את ההצעה וביקש לשתות מים בלבד.
ועוד לפני שנפרד הספיק לשמוע כיצד הלה נותן הוראה למשרתו הלא יהודי אתה פטרוס תהרוג מחר את העגל ונערוך סעודה חגיגית לכבוד אורחנו .
כאן תמה סבלנותו ותמיהותיו לאין קץ.
וביקש הסבר, ופתח הרמב"ם את פיו בחכמה והתחיל לבאר, המאכל שראית על שולחני אתמול ואשר נראה כאילו היה יד של אדם הוא למעשה ירק מיוחד במינו הגדל במדינה זו, אך אינו מצוי במדינתכם.
ולדבר השני חס ושלום שאעשה כדבר הזה פטרוס הוא יהודי מבטן ולידה ויהודי כשר שומר קלה כבחמורה
והנה היה אחד מחכמינו ז"ל שאת אביו קראו פטרוס רבי יוסי בר פטרוס בראשית רבא צ"ד ואילו הירושלמי אומר מועד קטן ג הלכה ה' כי רבי יוסי בן פטרוס היה חותנו של רבי יהושע בן לוי ועל שלשה אשיבנו גם זה הואיל לומר שבן פקועה, הוא שדין ידוע כי כאשר מוציאים עגל ממעי אמו שנשחטה כדין שוב אין העגל טעון שחיטה כי הוא כבר נשחט כביכול, ויש במקרה ברשותי ואותו רציתי להגיש היום לכבודך עד כאן המעשה.
ממעשה זה יש ללמוד כביאורו הטוב של הפליתי סימן פ"ז סק"ז"...
נתאר לעצמנו שרבי מאיר הזה היה הולך וחוזר לבעלי התוספות עם תיאור של קניבל, שותה יין נסך, ועורף עגלים...
וגם אנו נלמד לא לדון אנשים אחרים לכף חובה, וכ''ש ת''ח עד אשר נכיר ונשמע שני צדדים.
האמת שהיה לי ספק מצד דבר אחד מאד משונה, עשב שנראה כאצבעות אדם היה נשמע לי משונה ולא סביר.
היום הראוני תמונה של פטריה כזו הנקראת "אצבעות המת" ומיד נזכרתי בסיפור זה על הרמב''ם.
אצבעות המת, או בשמה המדעי Xylaria polymorpha, היא פטרייה שמסתתרת על עץ מתרקב, בעיקר בבסיס עצים מתים או גוססים.
הפטרייה נראית כמו אצבעות שחורות, דמויות אדם מיובשות, שיוצאות מהקרקע או מהעץ – מראה שנראה קצת מפחיד ולא שגרתי.
למרות מראיה המפחיד, היא אינה רעילה,
זכורני מילדות סיפור על הרמב''ם, שבאו לבדקו חכמי התוספות והביא לארוחה עשב שנראה כמו אצבעות אדם ובישלו היטב והאכילם. וחשבוהו לקניבל...
עד שהראה להם שזה עשב.
הסיפור ששמעתי מסופר כאן גם כן בספר עדות משה או''ח סימן ס'. בזה הלשון וכך גם שמעתי בילדותי:
"וידוע המעשה עם הרמב"ם שהגיע שד"ר בשם רבי מאיר שנשלח מרבני גרמניה לתהות על קנקנו, וידווח לשולחיו איזה מין אדם הוא הרמב"ם, איך הוא חי ומה טיבו.
והרמב"ם הזמינו לסעוד עמו, והנה חשכו עיניו על צלחת גדולה שהיה מונח משהו שהיה נראה כיד של אדם.
היתכן? שאל רבי מאיר שהרמב"ם הוא קניבל האוכל בשר אדם? ומיאן רבי מאיר לאכול, ושוב הציע הרמב"ם אולי תואיל לשתות משהו, טוב ומיד קרא למשרת פטרוס תרד נא למרתף ותביא לנו כדי יין עתיק.
רבי מאיר שוב נדהם והשתומם היתכן שהרמב"ם רוצה להשקותו יין שהמשרת הלא יהודי נגע בו?
שוב דחה רבי מאיר את ההצעה וביקש לשתות מים בלבד.
ועוד לפני שנפרד הספיק לשמוע כיצד הלה נותן הוראה למשרתו הלא יהודי אתה פטרוס תהרוג מחר את העגל ונערוך סעודה חגיגית לכבוד אורחנו .
כאן תמה סבלנותו ותמיהותיו לאין קץ.
וביקש הסבר, ופתח הרמב"ם את פיו בחכמה והתחיל לבאר, המאכל שראית על שולחני אתמול ואשר נראה כאילו היה יד של אדם הוא למעשה ירק מיוחד במינו הגדל במדינה זו, אך אינו מצוי במדינתכם.
ולדבר השני חס ושלום שאעשה כדבר הזה פטרוס הוא יהודי מבטן ולידה ויהודי כשר שומר קלה כבחמורה
והנה היה אחד מחכמינו ז"ל שאת אביו קראו פטרוס רבי יוסי בר פטרוס בראשית רבא צ"ד ואילו הירושלמי אומר מועד קטן ג הלכה ה' כי רבי יוסי בן פטרוס היה חותנו של רבי יהושע בן לוי ועל שלשה אשיבנו גם זה הואיל לומר שבן פקועה, הוא שדין ידוע כי כאשר מוציאים עגל ממעי אמו שנשחטה כדין שוב אין העגל טעון שחיטה כי הוא כבר נשחט כביכול, ויש במקרה ברשותי ואותו רציתי להגיש היום לכבודך עד כאן המעשה.
ממעשה זה יש ללמוד כביאורו הטוב של הפליתי סימן פ"ז סק"ז"...
נתאר לעצמנו שרבי מאיר הזה היה הולך וחוזר לבעלי התוספות עם תיאור של קניבל, שותה יין נסך, ועורף עגלים...
וגם אנו נלמד לא לדון אנשים אחרים לכף חובה, וכ''ש ת''ח עד אשר נכיר ונשמע שני צדדים.
האמת שהיה לי ספק מצד דבר אחד מאד משונה, עשב שנראה כאצבעות אדם היה נשמע לי משונה ולא סביר.
