ירחון האוצר

[עת שערי רצון]

בעז''ה נעלה כאן את הגליון ''ירחון האוצר''
החודש יצא הגליון ה-100 בס''ד

 

[עת שערי רצון]

מפתחות לגליונות הנ''ל
(אין טעם להעלות את כל 99 הקבצים)

 

[עת שערי רצון]

מפתחות לגליון ה-100

 

[משיב כהלכה]

יש לציין שלמרות שהירחון נקרא ע"ש אוצר החכמה והוא כביכול אובייקטיבי ונותן במה לכותבים מכל החוגים, למעשה עורך הירחון ומייסדו הוא הרב משה בוטון, תלמידו של הרה"ר לשעבר הרב יצחק יוסף, וכאשר נשלחים אליו מאמרים לפרסום עם קושיות חזקות על דברי הגר"ע יוסף, הוא דואג שהם לא יופיעו בגיליון, בתואנות שונות ומשונות.

ולדוגמא כאשר הרב עזרן מח"ס חן וכבוד שלח אליו מאמר עם שמונה סתירות חזקות כברזל בשו"ת יביע אומר לפרסום בירחון האוצר, הוא דחה אותו בקש, מבלי לגלות לו את האמת, ולאחר מכן הלך ופתח אשכול בפורום מורשת מרן וכתב שם "קבלתי שהוא כעת מחפש לפרסם מאמר על סתירות בדברי מרן הגרע"י", כביכול אין לו שום קשר לאותו מאמר שהוא מנע את פרסומו...

בהמשך עוד כתב "ומחה"ס הנ"ל חזר להפיץ את דבריו במאמר ארוך "ליומא דהלולא ג’ מר חשון תש"פ", כאשר למעשה הדברים לא "הופצו" ולא נדפסו בשום ספר או קובץ תורני, למעט אותו מאמר שנשלח אליו לפרסום, ומי שפירסם אותו הוא הרב משה בוטון בעצמו.

וכפי שניתן לראות בקישור הנ"ל, הפרכתי כל מילה ומילה שכתב, וגם כאשר הסתעף לעניינים אחרים, הפכתי לו שלייתו על פניו והוכחתי לו שאין שחר לדבריו (בעבר כתבתי שם בכינוי "ספרדי טהור", מאז החלפתי כמה וכמה כינויים בגלל מנהגם של מנהלי הפורום לחסום כל אדם שכותב להעיר על תורת הגר"ע בכבוד ובדרך ארץ. ויש להם פטנט מיוחד במינו: הם אינם חוסמים את הניק, רק מאיטים לו את הגלישה לרמה בלתי נסבלת עד שיעזוב מעצמו...)

ולמרות שהכל הופרך ונטחן עד דק, הלך הלה והעתיק הכל ככתבו וכלשונו לקובץ "בית יוסף", מבלי ששינה מאומה מהטקסט המקורי... להודיעך עד כמה "מבקש אמת" הוא, ועד כמה אפשר למכור לציבור הקוראים כל תירוץ דחוק ומופרך ויקבלו בשמחה.... וכן אמר שהרב יצחק יוסף נהנה מאוד מהתירוצים שכתב... (מעניין גם מדוע לא השיב בעצמו, כאשר הסתירות הללו נשלחו אליו לפני שנים רבות...)

למעשה, בחכמתו המופלגת דאג הרב בוטון לפרסם את הסתירות הללו לכל חסידי הגר"ע, גם בפורום מורשת מרן וגם בקובץ "בית יוסף" (למרות שלא הציג את הסתירות בלשונם אלא בקיצור נמרץ ובהשמטת פרטים מהותיים כמנהג רבו בשיעור מוצ"ש ביזדים...) כאשר כל הקורא את תירוציו הדחוקים והמופרכים נשאר עם הקושיות. אבל המעשה שעשה, במניעת פרסום המאמר בירחון "האוצר" מבלי גילוי נאות מינימלי על עצמו ועל מהותו כחסיד של הרה"ר לשעבר, ופתיחת אשכול בעילום שם כשהוא מצרף את אותו מאמר "שקיבל" כביכול, ללא רשותו של המחבר.

 

[עת שערי רצון]

כמדומה שהם נמנעים לפרסם בירחון נושאים יותר מידי "חמים" כמו פאה, תכלת, וכדו'.

 

[משיב כהלכה]

הוא פירסם נושא פולמוסי מאוד שהוא "מיקום השוק", ראה גליון פ"ה, ולאחר מכן נתן מקום נרחב בגליון פ"ו לבעל תעמולה לענות על כך בהרחבה ולשפוך חומר רב מתוך ספרו נגד מנהג ישראל, ומשם הסתעף לעוד עניינים רבים, כמו שיער שחוץ לצמתן (שם סילף הכותב את דברי מהר"ם אלשקר), דת יהודית אם משתנה לפי הזמן והמקום, חיוב כיסוי הראש ברדיד (שזה נדון המסתעף לפאה באופן ברור). למרבה הצער, לא היו אנשים שמספיק מונחים בסוגיה כדי לענות לו כהוגן בגליונות הבאים (וראה מה שעניתי לו כאן והלאה בהמשך האשכול, וגם כאן והלאה בהמשך האשכול, והפרכתי כל מה שכתב).

ואם לא די בזה, אז הרב משה בוטון בעצמו פירסם קובץ זה וציין במפורש שמדובר בנושא פולמוסי...

כמו כן, מייסד ומו"ל הירחון בעצמו פירסם את תשובתו לנדון הפאה בקובץ "בית יוסף", ולא רק פירסם אלא דאג גם שישלחו במייל את תשובתו בקובץ נפרד (כי הקובץ נדפס ולא נשלח בעצמו במייל) יחד עם הפרסומת לקובץ עצמו.

מפני מה לא נתן במה בקובץ שלו למה שהוא עצמו פירסם בקבצים אחרים? כי ידע היטב שבקובץ שלו לא תהיה לו ברירה אלא לפרסם בהרחבה את מה שיש למושג לענות על דברי המשיג, והוא לא ימצא ידיו ורגליו לענות לו, אבל בקובץ "בית יוסף" לא יתנו לו להגיב.

 

[פלוריש (אריאל)]

יש לציין שלמרות שהירחון נקרא ע"ש אוצר החכמה והוא כביכול אובייקטיבי ונותן במה לכותבים מכל החוגים, למעשה עורך הירחון ומייסדו הוא הרב משה בוטון, תלמידו של הרה"ר לשעבר הרב יצחק יוסף, וכאשר נשלחים אליו מאמרים לפרסום עם קושיות חזקות על דברי הגר"ע יוסף, הוא דואג שהם לא יופיעו בגיליון, בתואנות שונות ומשונות.

ולדוגמא כאשר הרב עזרן מח"ס חן וכבוד שלח אליו מאמר עם שמונה סתירות חזקות כברזל בשו"ת יביע אומר לפרסום בירחון האוצר, הוא דחה אותו בקש, מבלי לגלות לו את האמת, ולאחר מכן הלך ופתח אשכול בפורום מורשת מרן וכתב שם "קבלתי שהוא כעת מחפש לפרסם מאמר על סתירות בדברי מרן הגרע"י", כביכול אין לו שום קשר לאותו מאמר שהוא מנע את פרסומו...

בהמשך עוד כתב "ומחה"ס הנ"ל חזר להפיץ את דבריו במאמר ארוך "ליומא דהלולא ג’ מר חשון תש"פ", כאשר למעשה הדברים לא "הופצו" ולא נדפסו בשום ספר או קובץ תורני, למעט אותו מאמר שנשלח אליו לפרסום, ומי שפירסם אותו הוא הרב משה בוטון בעצמו.

וכפי שניתן לראות בקישור הנ"ל, הפרכתי כל מילה ומילה שכתב, וגם כאשר הסתעף לעניינים אחרים, הפכתי לו שלייתו על פניו והוכחתי לו שאין שחר לדבריו (בעבר כתבתי שם בכינוי "ספרדי טהור", מאז החלפתי כמה וכמה כינויים בגלל מנהגם של מנהלי הפורום לחסום כל אדם שכותב להעיר על תורת הגר"ע בכבוד ובדרך ארץ. ויש להם פטנט מיוחד במינו: הם אינם חוסמים את הניק, רק מאיטים לו את הגלישה לרמה בלתי נסבלת עד שיעזוב מעצמו...)

ולמרות שהכל הופרך ונטחן עד דק, הלך הלה והעתיק הכל ככתבו וכלשונו לקובץ "בית יוסף", מבלי ששינה מאומה מהטקסט המקורי... להודיעך עד כמה "מבקש אמת" הוא, ועד כמה אפשר למכור לציבור הקוראים כל תירוץ דחוק ומופרך ויקבלו בשמחה.... וכן אמר שהרב יצחק יוסף נהנה מאוד מהתירוצים שכתב... (מעניין גם מדוע לא השיב בעצמו, כאשר הסתירות הללו נשלחו אליו לפני שנים רבות...)

למעשה, בחכמתו המופלגת דאג הרב בוטון לפרסם את הסתירות הללו לכל חסידי הגר"ע, גם בפורום מורשת מרן וגם בקובץ "בית יוסף" (למרות שלא הציג את הסתירות בלשונם אלא בקיצור נמרץ ובהשמטת פרטים מהותיים כמנהג רבו בשיעור מוצ"ש ביזדים...) כאשר כל הקורא את תירוציו הדחוקים והמופרכים נשאר עם הקושיות. אבל המעשה שעשה, במניעת פרסום המאמר בירחון "האוצר" מבלי גילוי נאות מינימלי על עצמו ועל מהותו כחסיד של הרה"ר לשעבר, ופתיחת אשכול בעילום שם כשהוא מצרף את אותו מאמר "שקיבל" כביכול, ללא רשותו של המחבר.

בתור אחד מחברי המערכת, אני יכול להעיד שמה שכתבת אינו נכון. בירחון האוצר מתפרסמים מאמרים ממגוון מאוד רחב של בתי מדרש, אולי הכי רחב מכל הקבצים התורניים בימינו. ולצד הערכה גדולה לרב עובדיה זצ"ל, אנו נותנים במה למאמרים שחולקים עליו. לדוגמא, מאמריו הרבים של הרב עמנואל מולקנדוב, מאמרו של הרב עידוא אלבה שטוען שעוגיות פפושדו אינן כשרות לפסח (ובגליון הקרוב יפורסמו עוד מאמרים בנושא זה), ואפילו אני הקטן פירסמתי מאמר שטוען שיש לברך ברכת חתנים גם לא בבית החתן, ועוד.

***

הפניתי את הרב משה בוטון לאשכול זה, וכך כתב בתגובה:

משום והיתם נקיים הנני להשיב:

1.
רק להבהיר הירחון איננו בחסות אוצר החכמה.

2.
להלן הודעת המערכת לרב ליאור עזרן:
בס"ד
שלום לכת"ר
מחילה על האיחור, ראינו שההערות כבר נכתבו בספרך ואף שכאן הדברים באו קצת יותר באריכות, האריכות היא מפני הציטוטים נוספים, ובדעתנו היה לבקש להסירם מ"מ, גם כדי שלא להכנס לפולמוס הכללי של הפאה נכרית. כך שעל אף שספרך עדיין לא נדפס אבל הוא כבר מפורסם בכל האתרים, ואיננו רואים לנכון לפרסמו בירחון.
בכבוד רב
[אחד מחברי המערכת כתב שברצונו להשיב על הסתירות, אולי יצור איתך קשר]

3.
את דבריי על הפצת המאמר כתבתי רק אחרי שהתברר לי מעוד אברכים שראו את המאמר הנ"ל.

4.
אני מוחה על הזלזול החוזר ונשנה במרן הראש"ל שליט"א. [ולגבי הגילוי נאות שלמדתי אצלו, הלואי עלי. ואם רק להיותי חסיד נתכוונת, אז למה לשעבר?].

5.
לסיכום, אי פרסום מאמרו של הרב עזרן נבע משיקולים נטרליים.
כמובן נשמח לקבל דוגמאות לדחיית מאמרים מטעמים משונים, תמיד יש מקום לשפר.

בברכה
משה בוטון

 

[הלכה ברורה]

אני מוחה על הזלזול החוזר ונשנה במרן הראש"ל שליט"א. [ולגבי הגילוי נאות שלמדתי אצלו, הלואי עלי. ואם רק להיותי חסיד נתכוונת, אז למה לשעבר?].

כוונתו כנראה על דברים אלו:

(למרות שלא הציג את הסתירות בלשונם אלא בקיצור נמרץ ובהשמטת פרטים מהותיים כמנהג רבו בשיעור מוצ"ש ביזדים...)

אבל מה שייך מחאה, הרי זה ידוע לכל מי ששומע את הלוין, למה אנחנו צריכים לסתום את הפה, ולא לומר מה קורה כאן, ובמקום לענות עניינית (או לענות שאין מה לענות...) במקום זה למחות על זלזול חכמים. עד מתי התמימות תחגוג.

 

[משיב כהלכה]

להלן הודעת המערכת לרב ליאור עזרן:
בס"ד
שלום לכת"ר
מחילה על האיחור, ראינו שההערות כבר נכתבו בספרך ואף שכאן הדברים באו קצת יותר באריכות, האריכות היא מפני הציטוטים נוספים, ובדעתנו היה לבקש להסירם מ"מ, גם כדי שלא להכנס לפולמוס הכללי של הפאה נכרית. כך שעל אף שספרך עדיין לא נדפס אבל הוא כבר מפורסם בכל האתרים, ואיננו רואים לנכון לפרסמו בירחון.
בכבוד רב
[אחד מחברי המערכת כתב שברצונו להשיב על הסתירות, אולי יצור איתך קשר]

מה הוא "השיב" פה?

המכתב הזה ידוע, והוא דחה אותו בקש, ללא גילוי נאות שהוא עורך הירחון וחסידו של הרב יצחק והמאמר הזה לא מתאים לו.

הוא גם לא ציטט מה הרב עזרן ענה לו, שהספר עדיין לא יצא לאור, וגם אינו דומה מאמר שמתמקד בסתירות לספר שלם שצריך לעבור על כולו כדי לקרוא סתירות אלה. וכמובן שהמאמר הורחב בציטוטים העוסקים בסתירות הנ"ל, ופנים חדשות באו לכאן.

ועל זה הוא לא השיב כלל (ומה שכתב במכתבו הראשון שהיה בדעתו להסיר הציטוטים, הוסיף חטא על פשע. וכן מה שאמר שלא רצה להיכנס לפולמוסים, הוכחתי לעיל שכן נכנס בהמשך).

 

[משיב כהלכה]

ולצד הערכה גדולה לרב עובדיה זצ"ל, אנו נותנים במה למאמרים שחולקים עליו. לדוגמא, מאמריו הרבים של הרב עמנואל מולקנדוב, מאמרו של הרב עידוא אלבה שטוען שעוגיות פפושדו אינן כשרות לפסח (ובגליון הקרוב יפורסמו עוד מאמרים בנושא זה), ואפילו אני הקטן פירסמתי מאמר שטוען שיש לברך ברכת חתנים גם לא בבית החתן, ועוד.

כבר השבתי על זה לעיל, שאינה דומה סתם מחלוקת למאמר המכיל שמונה סתירות חזקות כברזל בשו"ת יביע אומר מיניה וביה. ובפרט בנושא שהיה מאוד רגיש אצלו.

 

[כהן]

כבר השבתי על זה לעיל, שאינה דומה סתם מחלוקת למאמר המכיל שמונה סתירות חזקות כברזל בשו"ת יביע אומר מיניה וביה. ובפרט בנושא שהיה מאוד רגיש אצלו.

נושא היתר המכירה לא היה פחות רגיש אצלו. ושם נכתב גם כנגד זה.
גם נושא הפפושדו לא היה פחות רגיש אצלו.
ענין חתימת מלך אוהב צדקה ומשפט בעשי"ת, ברכת נר יו"ט, ברכת נר יוה"כ, ברכת שעשה לי כל צרכי ביוה"כ, נר חנוכה בשקיעת החמה, שכח יום אחד בספירת העומר [בשני הדברים האחרונים הוא כתב דברים קשים מאוד כנגד הרב יצחק ירנן שסבר כמו הכותבים במאמרים הנ"ל], ברכות על מ"ע שהז"ג לנשים, צה"כ דר"ת, תפילין דר"ת, ועוד ועוד. כל אלו נושאים לא פחות חשובים שמסר נפשו עליהם והרבה לדבר עליהם השכם והערב.
הירחון הנ"ל לא נושא פנים לאיש, ובתנאי שהדברים כתובים בצורה מכובדת וראויה. ויעידו על כך כל הכותבים הנכבדים בירחון.

 

[משיב כהלכה]

נושא היתר המכירה לא היה פחות רגיש אצלו. ושם נכתב גם כנגד זה.
גם נושא הפפושדו לא היה פחות רגיש אצלו.
ענין חתימת מלך אוהב צדקה ומשפט בעשי"ת, ברכת נר יו"ט, ברכת נר יוה"כ, ברכת שעשה לי כל צרכי ביוה"כ, נר חנוכה בשקיעת החמה, שכח יום אחד בספירת העומר [בשני הדברים האחרונים הוא כתב דברים קשים מאוד כנגד הרב יצחק ירנן שסבר כמו הכותבים במאמרים הנ"ל], ברכות על מ"ע שהז"ג לנשים, צה"כ דר"ת, תפילין דר"ת, ועוד ועוד. כל אלו נושאים לא פחות חשובים שמסר נפשו עליהם והרבה לדבר עליהם השכם והערב.
הירחון הנ"ל לא נושא פנים לאיש, ובתנאי שהדברים כתובים בצורה מכובדת וראויה. ויעידו על כך כל הכותבים הנכבדים בירחון.

ראשית, אינו דומה מכמה בחינות. היתר מכירה לא היה אכפת לו מי יאכל ומי לא, ועל אחת כמה וכמה פפושדו, גם הרב יצחק ירנן שכל יר"ש יתרחק מהוראותיו, מידע הוה ידיע ליה ש99 אחוז מהציבור לא מתייחסים אליו כלל, כמו כן צה"ת דר"ת אע"פ שעורר על זה הרבה - הרי גם לשיטתו אין זה אלא "חומרא קדושה" שראוי לנהוג בה.

אבל על פאה דיבר יותר מכל, וגם הפריע לו התפשטות המנהג בפועל, וגם אין צריך לחזור כאן על התבטאותו כלפי הגר"מ שטרנבוך בענין זה, שהיא כאין וכאפס מול מה שאמר על הרב יצחק ירנן "דברים קשים מאוד" שכבר היכה הגר"ש משאש על קודקודו ועדיין עומד במריו ושרה ליה מריה.

שנית, התמקדת בטפל (נושא רגיש) ועזבת את העיקר - שמונה סתירות חזקות מיניה וביה, שזה לא קיים בפפושדו ולא בהיתר מכירה. וכל הרואה משתומם כיצד מצד אחד היקל בשופי ומצד שני החמיר בפאה.

שלישית, שאר הדברים דשו בהם לחיוב ולשלילה והדברים מפורסמים, אבל בפאה מעטים הכותבים לחיוב ודבריהם אינם מפורסמים כלל.

והתנהגותו של הרב משה בוטון תוכיח, שהרי חוץ מזה שעצר את פרסום המאמר בטענות שוא ומדוחים, אץ רץ לפורום מורשת מרן בפחד ורעדה וביקש "מי יכול להשיב על דבריו" ולבסוף כתב בעצמו תירוצים נבובים.

 

[משיב כהלכה]

את דבריי על הפצת המאמר כתבתי רק אחרי שהתברר לי מעוד אברכים שראו את המאמר הנ"ל.

כנראה שכח מה כתב בעצמו בפורום מורשת מרן, "קבלתי שהוא כעת מחפש לפרסם מאמר על סתירות בדברי מרן הגרע"י לגבי פאה נכרית"...

דהיינו לא אברכים ולא כלום (כי באמת המאמר הנ"ל לא פורסם בשום מקום, לכל היותר הועבר לכמה ידידים באופן פרטי ותו לא), אלא הוא עצמו קיבל את המאמר לפרסום ודחה אותו, ולאחר מכן הלך לבקש מי יכול לעזור לו להשיב על המאמר.

 

[משיב כהלכה]

עיין מה שהשיב העורך של הירחון לעיל.

עיין מה שנכתב לעיל באריכות.

ואותו כותב שנמנע מלפרסם המאמר בירחונו מחשש "פולמוס", את דברי עצמו פירסם בשמחה בקובץ בית יוסף, ולאחר מכן עבר בכל האתרים ובכל הפורומים (מורשת מרן, יופי יהודי, פורום לתורה, פורום נדברו) והכניס את תשובתו, וגם דאג שתשובתו תישלח במייל עם פרסום הירחון עצמו (שלא נשלח במייל), עד כדי כך שמח שמחה עצומה שעלה בידו לקושש תירוצים נבובים שכולם נדחו ונטחנו עד דק בפורום מורשת מרן הנ"ל.

 

[מתוק מדבש]

ירחון האוצר גליון 101
מלא וגדוש כדרכו!!!
[מאמר מקיף ויסודי על חומרת איסור הפפושדו רח"ל].

 

[כהן]

אשית, אינו דומה מכמה בחינות. היתר מכירה לא היה אכפת לו מי יאכל ומי לא, ועל אחת כמה וכמה פפושדו

פפושדו על הצד שהוא טעה - הוא האכיל את עם ישראל חמץ בפסח שהוא בכרת! וזה מה שהוא זעק על החולקים עליו: האם אתה חושב שהאכלתי את עם ישראל חמץ בפסח? זה היתר רק שלו, לא של אף אחד אחר לפניו. ולכן מאמר כזה הוא חמור יותר מפאה שלא הוא התיר ולא הוא אסר. אם הוא טעה בזה הוא לא הכשיל אף אחד אלא רק החמיר בחינם.
גם היתר מכירה - הוא היחיד בדור האחרון שביסס היתר זה במתכונתו הנוכחית. על הצד שהוא טעה הוא מאכיל את כל עם ישראל ספיחין ועבודה בשביעית ושמור ונעבד על כל המשתמע על כך. הרבה יותר חמור מהאיסור שאסר פאה נכרית בטעות.
גם ברכת נר יו"ט ונר יוה"כ זה ברכה לבטלה לפי החולקים, והוא נלחם שכולם יברכו גם התימנים וכו'.
גם על דברים שהוא עצמו יצא נגדם חריף נגד היצחק ירנן ועוד, שבדברים האלה בפרט יפרסמו מאמרים שהוא לא צדק אלא החולקים, ובחינם התקיף את החולקים עליו - אין לך ביקוש האמת גדול מזה.

ולכן אין בחילוקיך שום טענה אמיתית.

פאה נכרית זהו ענין ספציפי מסויים שהיה להם [או לו] ענין שלא לפרסם ותו לא מידי.

 

[משיב כהלכה]

שוב, אתה מתמקד בדבר הכי שולי - האם פאה יותר חמור מפפושדו.

התמקדת בטפל (נושא רגיש או לא רגיש) ועזבת את העיקר

 

[פלוריש (אריאל)]

הרב משיב כהלכה,
אני לא מייצג בדבריי את הרב בוטון ואיני שופר שלו,
רק אוסיף שאני זוכר שהמאמר הגיע אל שולחן המערכת ולא רק הוא החליט לפסול את המאמר אלא גם עורכים נוספים, והנימוק לא היה שאסור לחלוק על הגרע"י ולא שאסור לכתוב בעד פאה נכרית (אגב, אשתי מכסה את ראשה במטפחת. לא ראיתי מעולם את נשותיהם של שאר העורכים, אולם את אמו של אחד העורכים פגשתי בעבר ויש לה פאה...).
זכור לי שהטענה היתה שהתוכן כבר נמצא בספר חן וכבוד (לא היה לי מושג שספר זה לא נדפס, ראיתי אותו ברשת כמו הרבה ספרים נוספים. ומכל מקום, זה לא מאוד משנה, גם ירחון האוצר לא מודפס [מלבד הגליון ה100], ולא נראה לי שקבצים אחרים שמודפסים יסכימו לקבל מאמר שפורסם כמעט כצורתו באוצר). אולי גם היתה ביקורת על ניסוח, אבל אינני זוכר.
הרב בוטון הולך בדרכו של רבו בעל החזו"ע, אולם מהיכרותי עמו, הוא בעל מזג נפלא ומתנהל להפליא עם יהודים שפוסקים אחרת ללא שום בעיה. ובעורכים האחרים תמצא גם ליטאים ודת"לים, שלא יפסלו מאמר רק בגלל שהוא ולק על מרן זה או אחר.

 

[פלוריש (אריאל)]

ירחון האוצר גליון 101
מלא וגדוש כדרכו!!!

תודה רבה על העלאת הקובץ, וברשותכם אפרט את שמות המאמרים והמחברים:

בס"ד
ירחון האוצר גיליון ק"א
כתב העת האלקטרוני לכל מקצועות התורה

= אוצר הגנזים =
דרוש לשבת הגדול - מחיבור בגדי שרד (כת"י) - הגאון רבי שלמה ראובן רבינוביץ זצ"ל * בדין הקטרת קרבן פסח, בדין לשמה בקדשים ופסח - הגאון רבי מרדכי אילן זצ"ל * בעניין ארבע כוסות - הגאון רבי דן אונגרישר זצ"ל * זכייה ובעלות באיסורי הנאה - הגאון רבי חיים הלוי ולישנסקי זצ"ל

= אוצר הזמנים =
ראו מה הבריות אומרות עליו - דברי זיכרון על הגאון רבי אהרן צבי קרפט זצ"ל - הרב דוד לוי * מה שלא ראינו אצלו - הוי ראיה! - דברי זיכרון על הגאון רבי אהרן צבי קרפט זצ"ל - הרב הראל דביר * שמחת הרגלים - הרב אהרן צבי קרפט זצ"ל * בדיקת חמץ בחנות, במכונית ובבית הנבנה - הרב אלחנן סופר * מכירת דבר שאינו מסויים (חו"מ סי' רמא ס"ד), ומסתעף למכירת מקומות מהבית לפטור מבדיקת חמץ - הרב ישראל סיתהון * בעניין ביעור חמץ במשכיר את דירתו לישראל שאינו מבער חמץ - הרב ברוך ש. שורץ * מקור וביאור דהנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה - הרב מרדכי אקשטיין * הכשר כלי חמץ על ידי ליבון קל או הגעלה - הרב עמנואל מולקנדוב * זיהוי השיבולת שועל - לענין מצוות מצה, חלה ועוד - הרב בנימין יצחק הלוי * מצה שנילושה במי פירות - הרב עזרא קליין * החששות באכילת עוגיות פפושדו כולל בערב פסח שחל בשבת - תגובה למאמר הרב עזרא קליין - הרב עידוא אלבה * האם גם כשתענית בכורות הוקדמה ליום חמישי אפשר לסמוך על סעודה של סיום מסכת - הרב עמיחי כנרתי * הקרבת קרבן פסח ללא ציץ - הרב דניאל סגרון * בעניין איסור אכילת מצה בערב פסח - הרב ישראל לאבנשטיין * אמירת הלל בברכה בליל פסח בציבור ויחיד - הרב יהושע ון דייק * פשר דברי המשנה 'עד שמגיע לפרפרת הפת' - הרב דוד אריה הילדסהיים * בירור דעות הגאונים בברכת כוס רביעי וחמישי - הרב דוד אהרן סופר * זמן חצות הלילה - הרב רפאל ברוך טולידאנו * חג המצות וחג השבועות - המצה והחמץ, השעורה והחיטה, התבואה ופירות האילן - הרב יעקב ברגמן * האם יש מצות עליה לרגל במועדים גם כשבית המקדש חרב? - הרב מרדכי ישראלי

= אוצר אורח חיים =
בענייני מצות תוספת שבת - הרב אברהם צבי הכהן * האם מותר להשתמש בכלי זכוכית חכמה (תרמוכרומית) משתנה צבע בשבת - הרב נחום מרדכי ראפאפארט * הצעת פתרון לחק תוכות בשי"ן של תפילין - הרב יהושע בן דב * זמן ברכות ק"ש, גדרן ואם מעכבות זו את זו - הרב יהושע אדלר

= אוצר יורה דעה =
בדין לאסור יין מצוה כיין הרשות - הרב איתמר גרבוז * גידולי היתר מעלים את האיסור - הרב משה גרינהוט * ספק ספיקא משם אחד - הרב עוזיאל סגרון * בספק דחסרון חכמה - הרב יצחק חיים נוימן

= אוצר אבן העזר =
התרת אשה על פי הסתברות במיתת הבעל - הרב יעקב דוד אילן

= אוצר חושן משפט =
הקדישה בלא תקפה בראשונים וברש"י - הרב אברהם ישעי’ מן * בביאור דיני יאוש והפקר והמסתעף - הרב חיים מאיר לרנר * מיגו כבירור מול מיגו ככח הטענה - מחלוקת עקבית בין הרשב"ם והתוספות - הרב אריה כץ

= אוצר קדשים וטהרות =
קעים עמוקים עשרה טפחים - הבדלים בפרש"י - הרב ישראל איסר צבי הרצג * בעניין טהרה בלועה - אשת כהן מעוברת והמסתעף - הרב דניאל ציגלמן

= אוצר חקר ועיון =
דינים בתורה המתבארים בגדר 'נתרוקן' - הרב יהושע ענבל * משא ומתן בדברי הנפש החיים, שאם היה העולם כולו פנוי מלימוד תורה אפילו רגע אחד [בשולי מאמרו של מרן הגר"י רצאבי שליט"א בגיליון הקודם] - הרב חיים לוי * האם מתחשבים בתחילת בין השמשות דרבי יוסי - הרב יוסף עובדיה * בעניין חישוב שעות זמניות לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל - הרב נתנאל ברכה

= אוצר הספרים =
סקירת ספרים חדשים: זבח פסח, פירוש רש"י למסכת ביצה, היד השמאלית, עקבי ישראל ח"ב - הרב הראל דביר

 

[משיב כהלכה]

זכור לי שהטענה היתה שהתוכן כבר נמצא בספר חן וכבוד

המחבר ענה על זה, והשיב במייל לרב בוטון שאמנם זה נדפס בספר חן וכבוד, אבל הדברים נערכו מחדש ונוספו עליהם מקורות וכעת הוצג כמאמר בפני עצמו.

והוא לא ענה לו על זה.

הוא בעל מזג נפלא ומתנהל להפליא עם יהודים שפוסקים אחרת ללא שום בעיה

כנראה שאין בעיה עד שבאמת יש בעיה.

ההתנהלות הזו, לפסול את המאמר ללא גילוי נאות, לטעון שאינו נכנס לפולמוס ולאחר מכן להכניס נושא פולמוסי אחר שגם הוא נוגע לפאה (רק מהצד "הנכון"), ולאחר מכן לפתוח אשכול בשם בדוי בפורום מורשת מרן ולספר לחברים "קבלתי כעת שהוא מחפש לפרסם", כביכול הוא אדם שאין לו שום קשר לזה, זו התנהלות מכוערת ביותר.

גם ההתנסחות שלו במאמר התגובה שכתב רצופה העלבות אישיות ודברי לעג שהופנו גם לגדולי הדור שחלקו על הגר"ע (שהרי אחת הסתירות נכתבה ע"י הגר"ש משאש).

כל זה לא מעיד על "בעל מזג נפלא ומתנהל להפליא עם יהודים שפוסקים אחרת ללא שום בעיה" אלא להיפך מזה.

ולמרות שהוסבר לו שהמחבר כתב בשפה מכבדת ובדרך ארץ ואין לו שום דבר נגד הגר"ע יוסף אלא אדרבה הוא ישב סנדק על בנו וגם הסכים על ספרו הקודם, וכל ההערות הן בבחינת "תורה היא וללמוד אני צריך", לא הועיל מאומה.

ואמנם מעז יצא מתוק, וציבור גדול שאין לו בעולמו אלא מה שכתב יביע אומר הכיר הרבה דברים חדשים בזכות הרב בוטון, והתוודע לסתירות החזקות הנ"ל, אבל הציבור צריך לדעת על התנהלותו המכוערת של בעל הירחון.

 

[אלחנן ב.]

וכאשר נשלחים אליו מאמרים לפרסום עם קושיות חזקות על דברי הגר"ע יוסף, הוא דואג שהם לא יופיעו בגיליון, בתואנות שונות ומשונות.

זה לא נכון, כפי שציין הרב @כהן לעיל שיש מאמרים רבים שונים שהם לא כהגר"ע יוסף, כגון ענין חתימת מלך אוהב צדקה ומשפט בעשי"ת, ברכת נר יו"ט, ברכת נר יוה"כ, ברכת שעשה לי כל צרכי ביוה"כ, נר חנוכה בשקיעת החמה, שכח יום אחד בספירת העומר, ברכות על מ"ע שהז"ג לנשים, צה"כ דר"ת, תפילין דר"ת, ועוד ועוד. ולא "דאגו שהם לא יופיעו בגיליון בתאנות שונות ומשונות".

וכאשר כתבו את הדברים הנ"ל, לא התנצלת כלל על השמצת הירחון שהם מסננים כביכול כל דבר שנוגד את הגר"ע, אלא הצטדקת באמתלאות שונות, כגון שזה "לא דומה" לשאר נושאים, וש"התמקדת בטפל ועזבת את העיקר" (גם אם אצל הכותב פאה זה העיקר בראש מעייניו, מכל מקום נושא האשכול הוא ממש לא זה, ואדרבה זה "הטפל" ואילו "העיקר" זה האם הירחון מקבל מאמרים שהם לא תואמים את פסקי הגרע"י), וש"שאר הדברים דשו בהם"... שלמעשה כל זה לא עונה כלום על עיקר הטענה כנגד מה שכתב שהירחון מתנגד למאמרים עם קושיות חזקות על הגרע"י.

 

[משיב כהלכה]

זה לא נכון, כפי שציין הרב @כהן לעיל שיש מאמרים רבים שונים שהם לא כהגר"ע יוסף, כגון ענין חתימת מלך אוהב צדקה ומשפט בעשי"ת, ברכת נר יו"ט, ברכת נר יוה"כ, ברכת שעשה לי כל צרכי ביוה"כ, נר חנוכה בשקיעת החמה, שכח יום אחד בספירת העומר, ברכות על מ"ע שהז"ג לנשים, צה"כ דר"ת, תפילין דר"ת, ועוד ועוד. ולא "דאגו שהם לא יופיעו בגיליון בתאנות שונות ומשונות".

אני דיברתי על מאמרים כהאי גוונא המציגים סתירות חזקות מיניה וביה בשו"ת יביע אומר, כאן אסר וכאן התיר, כאן אסר וכאן התיר, כאן חש לחרם וכאן לא חש כלל, כאן מצטט בלהט "עתידין ליתן את הדין" וכאן לא חש כלל ללשון כזה, וכו' וכו'.

השגות בעלמא על דברי הגר"ע יוסף יש לרוב, ופשוט שאין בכוחו למנוע כל השגה, וגם לא אכפת לו מהשגות כאלה שכבר דנו בהם ונשתברו הרבה קולמוסים.

וראיה פשוטה לזה, שרק בענין זה של הסתירות הלך הרב משה בוטון בפחד ובהלה לפורום מורשת מרן וחיפש מי יכול לענות, ולא נהג כן בשום ענין אחר.

 

[משיב כהלכה]

וכאשר כתבו את הדברים הנ"ל, לא התנצלת כלל על השמצת הירחון שהם מסננים כביכול כל דבר שנוגד את הגר"ע

לא התנצלתי כי אין על מה להתנצל, לא קרב זה אל זה וכנ"ל באריכות.

וכי לא ידעתי שיש הרבה נושאים כאלה שנדונו בירחון?

 

[משיב כהלכה]

גם אם אצל הכותב פאה זה העיקר בראש מעייניו

הפוסל במומו פוסל, מסתבר שדוקא אצל הרב משה בוטון הפאה בראש מעייניו ולכן הלך מאתר לאתר ומפורום לפורום ופירסם את 'תשובתו' הנ"ל ואף דאג שתישלח במיילים פרטיים לכולי עלמא.

 

[אלחנן ב.]

אני דיברתי על מאמרים כהאי גוונא המציגים סתירות חזקות מיניה וביה בשו"ת יביע אומר, כאן אסר וכאן התיר, כאן אסר וכאן התיר, כאן חש לחרם וכאן לא חש כלל, כאן מצטט בלהט "עתידין ליתן את הדין" וכאן לא חש כלל ללשון כזה, וכו' וכו'.

השגות בעלמא על דברי הגר"ע יוסף יש לרוב, ופשוט שאין בכוחו למנוע כל השגה, וגם לא אכפת לו מהשגות כאלה שכבר דנו בהם ונשתברו הרבה קולמוסים.

וראיה פשוטה לזה, שרק בענין זה של הסתירות הלך הרב משה בוטון בפחד ובהלה לפורום מורשת מרן וחיפש מי יכול לענות, ולא נהג כן בשום ענין אחר.

ניתי וניחזי מה כתבת:

וכאשר נשלחים אליו מאמרים לפרסום עם קושיות חזקות על דברי הגר"ע יוסף, הוא דואג שהם לא יופיעו בגיליון, בתואנות שונות ומשונות.

פסלת את הירחון באופן כללי. שהוא חד צדדי עם הגר"ע. כל האמתלאות שאתה כותב אחר כך הם רק כדי להצדיק את דבריך הקודמים ואין בהם ממש כידוע לכל מבין.

 

[משיב כהלכה]

ואילו "העיקר" זה האם הירחון מקבל מאמרים שהם לא תואמים את פסקי הגרע"י

לא מיניה ולא מקצתיה, מעולם לא טענתי שהירחון לא מקבל מאמרים שאינם תואמים את פסקי הגר"ע.

ואף שכתבתי בלשון רבים, היה ברור לי שזהו המאמר היחיד שנחסם לפרסום בירחון, לרוב חשיבותו ועוצמתו האדירה בסתירות מיניה וביה שעד היום לא שמעתי תירוץ אחד עליהן שמניח את הדעת.

 

[משיב כהלכה]

:פסלת את הירחון באופן כללי. שהוא חד צדדי עם הגר"ע. כל האמתלאות שאתה כותב אחר כך הם רק כדי להצדיק את דבריך הקודמים ואין בהם ממש כידוע לכל מבין.

עניתי על זה בפיסקה האחרונה.

ואכן פסלתי את עורך הירחון שהתנהל בצורה מכוערת. אם היה כותב במפורש שהגר"ע יוסף הוא רבו המובהק וקשה לו לפרסם מאמר כזה, זה היה מתקבל על הדעת. אבל הוא התנהל בצורה מאוד מכוערת, גם בחסימת המאמר ומניעת פרסומו, גם בפתיחת אשכול בפורום מורשת מרן עם מאמר שנמסר לו באופן פרטי לפרסום, גם בהתנסחותו לאחר מכן.

 

[משיב כהלכה]

כל האמתלאות שאתה כותב אחר כך הם רק כדי להצדיק את דבריך הקודמים ואין בהם ממש כידוע לכל מבין.

הבאתי ראיה פשוטה להבדל הגדול בין אותו מאמר שנחסם לבין שאר מאמרים שפורסמו.

והראיה היא מהרב משה בוטון בכבודו ובעצמו.

במקום לענות על ראיה פשוטה זו, אתה ממשיך להכביר מילים ללא תוכן מהותי.

 

[אלחנן ב.]

מעולם לא טענתי שהירחון לא מקבל מאמרים שאינם תואמים את פסקי הגר"ע.

כתבת: וכאשר נשלחים אליו מאמרים לפרסום עם קושיות חזקות על דברי הגר"ע יוסף, הוא דואג שהם לא יופיעו בגיליון, בתואנות שונות ומשונות.
לא סייגת כלל לדבר מסויים, אלא כתבת באופן כללי.

ואף שכתבתי בלשון רבים, היה ברור לי שזהו המאמר היחיד שנחסם לפרסום בירחון, לרוב חשיבותו ועוצמתו האדירה בסתירות מיניה וביה שעד היום לא שמעתי תירוץ אחד עליהן שמניח את הדעת.

אף שכתבת בלשון רבים היה ברור שהכוונה למאמר יחיד... מדהים. [גם כאמור פסלת באופן כללי את הירחון, לא סייגת מאומה!].

עניתי על זה בפיסקה האחרונה.

ואכן פסלתי את עורך הירחון שהתנהל בצורה מכוערת. אם היה כותב במפורש שהגר"ע יוסף הוא רבו המובהק וקשה לו לפרסם מאמר כזה, זה היה מתקבל על הדעת. אבל הוא התנהל בצורה מאוד מכוערת, גם בחסימת המאמר ומניעת פרסומו, גם בפתיחת אשכול בפורום מורשת מרן עם מאמר שנמסר לו באופן פרטי לפרסום, גם בהתנסחותו לאחר מכן.

לא ענית כלום, רק חזרת שוב על אמתלאותיך הנבובות דלעיל. וכנ"ל.

הבאתי ראיה פשוטה להבדל הגדול בין אותו מאמר שנחסם לבין שאר מאמרים שפורסמו.

והראיה היא מהרב משה בוטון בכבודו ובעצמו.

במקום לענות על ראיה פשוטה זו, אתה ממשיך

הבאת ראיה?... אין שום קשר בין הראיה לטענה הנ"ל.

הטענה היתה שפסלת באופן כללי, וכן לא יעשה.

 

[משיב כהלכה]

כתבת: וכאשר נשלחים אליו מאמרים לפרסום עם קושיות חזקות על דברי הגר"ע יוסף, הוא דואג שהם לא יופיעו בגיליון, בתואנות שונות ומשונות.
לא סייגת כלל לדבר מסויים, אלא כתבת באופן כללי.

הבאתי דוגמא מדוייקת לקושיות חזקות.

לא היה שום צורך לסייג כי אני הסברתי במדוייק למה אני מתכוון כשאני כותב "מאמרים עם קושיות חזקות".