אשכול יוסף
חבר חדש
- הצטרף
- 27/5/25
- הודעות
- 42
"וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה" (מ"ח א')
למה נמנע יוסף לספר ליעקב שאחיו מכרוהו כדי שלא יקללם ויבוא חורבן לעולם ולא משום איסור לשון הרע?
כתבו רבותינו בעל התוספות בדעת זקנים, שמכאן משמע שלא היה יוסף רגיל אצל יעקב, וכמו שנאמר גם כן "ויקרא לבנו ליוסף", ושמעתי מפי הרב ר' שמואל ז"ל הטעם לפי שהיה ירא שישאל לו העניין היאך הורד למצרים, ויגיד לו שמכרוהו אחיו ויקללם יעקב ונמצא מחריב את העולם כולו שהרי רחל אמו שקלל שלא מדעת ואמר "עם אשר תמצא" נתקיימה קללתו ומתה בדרך אפרת, כך כל שכן אם יקללם מדעת. למה נמנע יוסף לספר ליעקב שאחיו מכרוהו כדי שלא יקללם ויבוא חורבן לעולם ולא משום איסור לשון הרע?
וראיתי בקובץ עיון הפרשה בפרשתן (גיליון רל"ה תשפ"ו), שדקדקו מלשונם שיוסף נמנע בזה, מצד שיעקב לא יקללם ונמצא מחריב את העולם, והקשו מדוע לא כתבו שיוסף נמנע מצד עצם סיפור גנות אחיו שזה לכשעצמו אסור משום רכילות? והוסיפו להקשות לנכון שכן מדוקדק עוד יותר מלשון הרמב"ן (בפרשת ויגש מ"ה כ"ז), שכתב: יראה לי על דרך הפשט שלא הוגד ליעקב כל ימיו כי אחיו מכרו את יוסף, אבל חשב כי היה תועה בשדה והמוצאים אותו לקחוהו ומכרו אותו אל מצרים, כי אחיו לא רצו להגיד לו חטאתם, כי יראו לנפשם פן יקצוף ויקללם, כאשר עשה בראובן ושמעון ולוי. ויוסף במוסרו הטוב לא רצה להגיד לו, ולכך נאמר ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר וגו', ואילו ידע יעקב בעניין הזה היה ראוי להם שיחלו פני אביהם במותו לצוות את יוסף מפיו, כי ישא פניו ולא ימרה את דברו, ולא היו בסכנה ולא יצטרכו לבדות מליבם דברים, עכ"ל.
ומוכח להדיא מלשונו של הרמב"ן שכתב: "במוסרו הטוב", שיוסף נהג בעצמו מידת חסידות שלא סיפר לאביו שאחיו מכרו אותו, וצ"ע מדוע לא כתב שיוסף לא סיפר ליעקב על המכירה מצד איסור לשון הרע ורכילות שהוא באיסור גמור?
ואל יטעך ליבך לתרץ שכיון שהשבטים התירו את החרם לכן לא היה שוב איסור לספר לשון הרע, דליתא וליתא, דהנה בפשטות התירו רק את החרם שלא לספר שיוסף עודנו בחיים, וראה להלן שהבאתי כן מהשל"ה הקדוש, ואף את"ל שהתירו ג"כ את החרם שלא לספר שמכרוהו, מכל מקום אף אם התירו חרם, עדיין לא גרע מכל סיפור לשון הרע בעלמא שיש איסור בדבר.
