לא
אבל יועיל נא כבודו לעיין באשכלותיהם
ולהבין כוונתי
שום ישיבה לא מפרסמת את עצמה בצורה זאת
איפה תמצא מלל אינסופי על יסודות משכנות התורה רכסים ומאור התורה?
וחוץ מזה יש להם באמת ת"ח בקנה מידה והם לא מתפרסמים
חבל שמדגישים את הדברים החיצוניים
אם אתה מדבר מבחינת עצם היח"צ שהוא בכמות גדולה יחסית לשאר הישיבות ועל נושאים קצת שונים, יואיל נא כבודו לקרוא את הודעתי, שארחיב עליה מעט.
אני מבין שלדעת כת"ר הרבנים הגדולים / מוסדות שהם קהילה שהם ציבור, ברובם, סביבתם נוהגת להמע מפרסום?
הישיבות הנ"ל גם כשהבוגרים שלהם מרגישים מעין קהילה, אבל עדיין זה לא כמו הציבור של כסא רחמים (ששם זה הרבה מעבר לבוגרים. לדוגמה, ההילולא שלהם שעוד מעט מתקיימת, למעלה מ 10,000 איש על פי הפרסומים שמשלמים - השנה למעלה מ 900 שח - בשביל להשתתף).
באיזה ישיבה שהיא "ישיבה" (או אפילו קצת מעבר) יש היתכנות לתחקיר בעיתון חילוני גדול על שר התקשורת שלמד בישיבה ועל שלושה תחנות רדיו שנחשבות מקורבות לישיבה ועל זה שזה ניגוד עניינים וכו. ואותם תחנות רדיו הבעלים שלהם לא למדו בישיבה או משהו כזה ככל הידוע לי, אבל הם "מקורבים לישיבה" "מהציבור של הישיבה". וזו דוגמה אחת שעולה לי עכשיו. אפשר גם ללכת לכיוון הפוליטי, איפה עוד באותו משרד שהרב יקרא לתלמיד וידבר איתו על לימודו וכדו, שעה אח"כ יהיה שם הסכמים וחתימות לקראת הבחירות, ושעתיים אח"כ פגישה עם מועמד לרב ראשי באחת הערים (או יותר מזה) שבא לקבל את תמיכת הישיבה.
בקיצור, אתה מסתכל על כסא רחמים בתור ישיבה כעוד ישיבה, ואילו במציאות הישיבה שנקראת "כסא רחמים" היא עמוד שדרה של מערכת הרבה הרבה יותר גדולה.
אם אתה מדבר על עצם המצאות הישיבה במחוזות האלו של הציבוריות בארץ, יתכנו לכך סיבות רבות שכולם קשורות זו בזו. העובדה שראש הישיבה מעבר להיותו 'ראש ישיבה' עם תלמידים היה גם מנהיג ציבור, העובדה שבזמן הקמתה בארץ הישיבה הייתה כעין מרכז רוחני ודגל לציבור התוניסאי, העובדה שרבים מהבוגרים ומהקרובים להם תפסו עמדות כח כמו הדוגמה לעיל, העובדה שבישיבה שם מחנכים את התלמידים להיות רבני קהילות ומנהיגי ציבור ולא להסתפק באברכות וזה מביא ציבור וככה נוצרת רשת של כוחות וציבורים.
מקווה שזה ענה לך על רוב הדברים, ואוסיף קצת בקצרה. "בול לזכרו" - ככה זה שיש לך בוגר מהישיבה שהוא שר התקשורת והוא יכול לחשוב על דבר כזה ולעשות אותו, "כסא בחתונה" - ככה זה כשזו חתונה של נכד ראשון מאז פטירת הרב וזה נכד שגר איתו בבית, "מכתב על הקבר"- קוראים לזה הזמנה וזה מנהג ידוע, "ככר לזכרו" אתה מכיר רב גדול שלא הונצח ברחוב או כיכר? מעבר לכך שזו יוזמה של ראש העיר שם ולא של הישיבה.
בכל מקרה, יש מספיק דברים אחרים שאפשר לדון בהם בנושא כסא רחמים, כמו לדוגמה לימוד ההלכה, הקריאה בתורה, הקפדות על עניינים שמקורם בקבלה, ועוד. אין צורך לחטט בנושאים הטפלים.