יום הולדת ל"פורום כותל המזרח"
- יוזם האשכול פתחיה
- תאריך התחלה
חברים!
הבה אשאלכם שאלה לכבוד היומולדת.
הרמב"ם (פ"ז מהל' מאכ"א ה"ה) כותב: "שלשה חלבים הן שחייבין עליהן כרת, חלב שעל הקרב, ושעל שתי הכליות, ושעל הכסלים. אבל האליה מותרת באכילה, לא נקראת חלב אלא לענין קרבן בלבד, כמו שנקראו "חלבים" כליות ויותרת הכבד לענין קרבן". ע"כ.
ואמנם מצינו שבקרבנות צריך להקטיר עם החלבים גם את הכליות ויותרת הכבד, אבל איפה מצאנו שנקראו "חלב" ???
הבה אשאלכם שאלה לכבוד היומולדת.
הרמב"ם (פ"ז מהל' מאכ"א ה"ה) כותב: "שלשה חלבים הן שחייבין עליהן כרת, חלב שעל הקרב, ושעל שתי הכליות, ושעל הכסלים. אבל האליה מותרת באכילה, לא נקראת חלב אלא לענין קרבן בלבד, כמו שנקראו "חלבים" כליות ויותרת הכבד לענין קרבן". ע"כ.
ואמנם מצינו שבקרבנות צריך להקטיר עם החלבים גם את הכליות ויותרת הכבד, אבל איפה מצאנו שנקראו "חלב" ???
כתב הרמב"ם (פ"א ממעה"ק הי"ח) כך: "החלב אשר על הקרב ובכללו חלב שעל גבי הקבה ושתי הכליות וחלב שעליהן עם החלב אשר על הכסלים ויותרת הכבד ונוטל מן הכבד מעט עם היותרת".
קצת נכנס בלשונו שהכל טפל לחלב המקיף את אותם אברים, וזוהי סיבת הקרבתם, ואולי משום כך נקראו כולם 'חלבים'.
ושו"ר בספר המפתח שציינו לעצי ברושים סי' כט (כה-א) שעמד על הערה זו.
מדובר בחידה או בשאלה?
אולי הכוונה לזה
ויקרא פרק ט פסוק יט - כ
וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים מִן־הַשּׁ֑וֹר וּמִן־הָאַ֔יִל הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד:
וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־הַחֲלָבִ֖ים עַל־הֶחָז֑וֹת וַיַּקְטֵ֥ר הַחֲלָבִ֖ים הַמִּזְבֵּֽחָה:
שהרי הכל הוקטר ע"ג המזבח ונקראו בשם כולל 'חלבים'
[אם כי, עי' בפי' הרמב"ן, אבל פשוטו של מקרא כך הוא]
ויקרא פרק ט פסוק יט - כ
וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים מִן־הַשּׁ֑וֹר וּמִן־הָאַ֔יִל הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד:
וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת־הַחֲלָבִ֖ים עַל־הֶחָז֑וֹת וַיַּקְטֵ֥ר הַחֲלָבִ֖ים הַמִּזְבֵּֽחָה:
שהרי הכל הוקטר ע"ג המזבח ונקראו בשם כולל 'חלבים'
[אם כי, עי' בפי' הרמב"ן, אבל פשוטו של מקרא כך הוא]
כוכב מיעקב
חבר קבוע
- הצטרף
- 30/9/25
- הודעות
- 236
ואם בהשתעשעות בדברי הרמב"ם אנו עוסקים
פסק הרמב"ם (פ"א מברכות הי"א)
"כל השומע ברכה מן הברכות מתחלתה ועד סופה ונתכוון לצאת בה ידי חובתו יצא ואף על פי שלא ענה אמן, וכל העונה אמן אחר המברך הרי זה כמברך והוא שיהיה המברך חייב באותה ברכה, היה המברך חייב מדברי סופרים והעונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו עד שיענה או עד שישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמוהו".
לא ביאר לנו רבינו הרמב"ם, את דינו של המברך הרוצה להוציא את חבירו, וכי הוא לא צריך שיכוון להוציא?!
פסק הרמב"ם (פ"א מברכות הי"א)
"כל השומע ברכה מן הברכות מתחלתה ועד סופה ונתכוון לצאת בה ידי חובתו יצא ואף על פי שלא ענה אמן, וכל העונה אמן אחר המברך הרי זה כמברך והוא שיהיה המברך חייב באותה ברכה, היה המברך חייב מדברי סופרים והעונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו עד שיענה או עד שישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמוהו".
לא ביאר לנו רבינו הרמב"ם, את דינו של המברך הרוצה להוציא את חבירו, וכי הוא לא צריך שיכוון להוציא?!
אחרי שובי נחמתי,
כשישבתי על זה בביה"מ נראה לי אחרת לגמרי.
כך יש לפסק את הפסוק (לפי הטעמים).
וְאֶת־הַחֲלָבִ֖ים מִן־הַשּׁ֑וֹר.
וּמִן־הָאַ֔יִל, הָֽאַלְיָ֤ה וְהַֽמְכַסֶּה֙ וְהַכְּלָיֹ֔ת וְיֹתֶ֖רֶת הַכָּבֵֽד:
הרי שמן השור הקריבו את החלבים, ומן האיל אליה, מכסה, ויותרת הכבד.
(נכון שהקריבו הכל משניהם, אבל בפסוק זה מה שכתוב, חלבים מהשור. ואילו אליה, מכסה, ויותרת, מן האיל).
השאלה מה זה 'מכסה', לפי רש"י זהו חלב המכסה. א"כ לפי דבריו כתוב שהקטירו מן האיל חלב המכסה, כליות, יותרת, ואליה.
ולא כתוב שהיותרת והכליות מכונים חלב.
ולכן הרמב"ן שם השיג וכתב ש"המכסה" חוזר על כל החלבים, שהרי ודאי הקריבום.
שוב אני מדגיש, אני מסכים שהקריבו את חלב הכליות וכו', אך לא כתוב שהכליות מכונים חלב. - לכליות הוא קרא 'כליות'.
נכון,
אבל בפסוק הבא 'וישימו את החלבים' וודאי שמדובר על כל החלקים שקרבים ע"ג המזבח.
שומע, אעיין שנית אי"ה, ייש"כ.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,897
אשרי הפורום שאשכול היומולדת שלו נראה כך.
מושיב יחידים
חבר חדש
- הצטרף
- 12/11/25
- הודעות
- 157
והלוואי וישמעו בו רק דברי תורה ופסקי הלכה מדויקים וברורים ונכונים ובכבוד כל אחד לדעה השניה
מזל טוב
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,897
הוא צודק, יש לנהל שיח בשפה יפה ומכובדת, את ה"אויבים" תשאיר לפורומים אחרים.
אתה לא רציני !
זה מתנה ששלח לו ליום הולדת?
ואת והב בסופה!
ראה שם בבעל הטורים שהביא מהמסורה: בסופה. ב' ואת והב בסופה, ואידך בסופה ובשערה דרכו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,897
מי לא רציני, אני או אתה שאפילו רש"י לא קרא?
רש"י מסכת קידושין דף ל עמוד ב: "נעשו אויבים - מתוך שמקשים זה לזה ואין זה מקבל דברי זה".
לא אויבים שמתחרים מי ירבה בכינויי גנאי ובלשון זולה ומזלזלת.
וגם אם רצית להתלות במאמר חז"ל הנ"ל, הם דיברו על מי שנפלט מפיו בטעות איזה זלזול, ולא מי שיורד לדיוטא תחתונה בכוונה תחילה ותוקף ברמה האישית כשאינו מוצא מה לענות (וגם בדרך כלל סופו מוכיח על תחילתו).
וראיתי שזכיתי לכוון בזה לדעת הגרח"ק שהובאה בספר דרך שיחה (פרשת יתרו) "אמר הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א לענין האב ובנו, שאין כתוב שכך צריך לעשות [שיהיו אויבים זה את זה] אלא שיכול לצאת כך, אבל צריך ליזהר בכבודו ושלא יעשה כך".
