משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,008
בני משפחת הגר"ע הדאיה זצ"ל הפנו את תשומת לבי לשיעורו של הרב יצחק יוסף שליט"א בפרשת "ויחי" תשפ"א המשודר בלוויין. בדקה 1:27:58 הוא החל לדבר בענין הנחת שני תפילין יחד למנהג המקובלים, ובהקשר לכך הוא הזכיר בדקה 1:33:30 את הגר"ע הדאיה זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "בית אל" וחבר בית הדין הרבני העליון.
לטענתם, לפחות בארבעה פרטים לא דייק כלל (ההערות שלי בסוגריים עגולות):
א.
"הוא כתב הסכמה לאיזה ספר, ותקף את הרב [עובדיה] במילים חריפות" (לדבריהם, לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו.
וההיפך הוא הנכון: הגר"ע הוא זה שתקף אותו בהסכמת הספר כרם דל, וכן הגר"ע עצמו סיפר את הדברים וטען שמדובר בתשובה הלכתית שנשלחה אליו ולא בהסכמה).
ב. (סופר גם ע"י הגר"ע יוסף עצמו)
"הרב הלך אליו, ואמר לו למה אתה תוקף אותי ככה בהסכמה... אמר לו ככה כתבתי ביביע אומר, הנה תראה מפורש... קרא את זה [ואמר לו] נכון, צודק, לא קראתי את כל התשובה, קראתי רק חלקה של התשובה ולכן כתבתי מה שכתבתי נגדך". "אבל למה? [דהיינו, הרב יצחק שואל] תקרא מה שכתבתי, ואחר כך תקשה מה שתקשה? אז הוא שתק, הרב עובדיה הדאיה, וקיבל" (לטענתם, לא מיניה ולא מקצתיה. הוא לא קיבל את דבריו כלל, וכל המעשה לא היה ולא נברא - וכך העיד בנו של הגר"ע הדאיה. כל הסיפור הזה, שכביכול הגר"ע הדאיה לא קרא מה כתב בשו"ת יביע אומר, ולכן תקף אותו - שמציג את הגר"ע הדאיה באור מאוד שלילי, לא התרחש כלל במציאות... אלא שהרב עובדיה הגיע וניסה להסביר את דעתו, והרב הדאיה לא הסכים עמו כלל).
ג.
"כשנפטר הרב עובדיה הדאיה, היה אז שנת תש"ל" (הוא נפטר בשנת תשכ"ט)
ד.
"מישהו בא ואמר לרב שיתקרב, שאולי הוא ירצה להספיד. [הרב עובדיה סירב, ואמר] "הוא היה כועס עלי בחיים שלו, שאני חולק עליו בהלכה". כי עד לפני שהרב [עובדיה] היה [=התפרסם], הוא היה המשיב של הדור, כל העולם כולו היו מריצים לו שאלות והיה עונה... הרב חלק עליו בהרבה דברים. אמר [הרב עובדיה] אולי הוא מקפיד שחלקתי עליו, ולכן נמנע ולא הספיד" (לטענתם, בנו של הרב לא הסכים בשום אופן שהרב עובדיה יספיד, ומנע זאת ממנו. ולא שהרב עובדיה מיוזמתו נמנע ולא הספיד...)
לטענתם, לפחות בארבעה פרטים לא דייק כלל (ההערות שלי בסוגריים עגולות):
א.
"הוא כתב הסכמה לאיזה ספר, ותקף את הרב [עובדיה] במילים חריפות" (לדבריהם, לא מדובר בהסכמה, אלא בתשובה שנכתבה לרב אברהם כהן, מחכמי ג'רבה, והוא לא תקף אותו סתם, ולא היתה דרכו לנצל במה כלשהי כדי לתקוף רב פלוני (...) אלא שהרב השואל הזכיר את דברי הגר"ע יוסף, ולכן הגר"ע הדאיה השיב על דבריו.
וההיפך הוא הנכון: הגר"ע הוא זה שתקף אותו בהסכמת הספר כרם דל, וכן הגר"ע עצמו סיפר את הדברים וטען שמדובר בתשובה הלכתית שנשלחה אליו ולא בהסכמה).
ב. (סופר גם ע"י הגר"ע יוסף עצמו)
"הרב הלך אליו, ואמר לו למה אתה תוקף אותי ככה בהסכמה... אמר לו ככה כתבתי ביביע אומר, הנה תראה מפורש... קרא את זה [ואמר לו] נכון, צודק, לא קראתי את כל התשובה, קראתי רק חלקה של התשובה ולכן כתבתי מה שכתבתי נגדך". "אבל למה? [דהיינו, הרב יצחק שואל] תקרא מה שכתבתי, ואחר כך תקשה מה שתקשה? אז הוא שתק, הרב עובדיה הדאיה, וקיבל" (לטענתם, לא מיניה ולא מקצתיה. הוא לא קיבל את דבריו כלל, וכל המעשה לא היה ולא נברא - וכך העיד בנו של הגר"ע הדאיה. כל הסיפור הזה, שכביכול הגר"ע הדאיה לא קרא מה כתב בשו"ת יביע אומר, ולכן תקף אותו - שמציג את הגר"ע הדאיה באור מאוד שלילי, לא התרחש כלל במציאות... אלא שהרב עובדיה הגיע וניסה להסביר את דעתו, והרב הדאיה לא הסכים עמו כלל).
ג.
"כשנפטר הרב עובדיה הדאיה, היה אז שנת תש"ל" (הוא נפטר בשנת תשכ"ט)
ד.
"מישהו בא ואמר לרב שיתקרב, שאולי הוא ירצה להספיד. [הרב עובדיה סירב, ואמר] "הוא היה כועס עלי בחיים שלו, שאני חולק עליו בהלכה". כי עד לפני שהרב [עובדיה] היה [=התפרסם], הוא היה המשיב של הדור, כל העולם כולו היו מריצים לו שאלות והיה עונה... הרב חלק עליו בהרבה דברים. אמר [הרב עובדיה] אולי הוא מקפיד שחלקתי עליו, ולכן נמנע ולא הספיד" (לטענתם, בנו של הרב לא הסכים בשום אופן שהרב עובדיה יספיד, ומנע זאת ממנו. ולא שהרב עובדיה מיוזמתו נמנע ולא הספיד...)