עיונים במשנת הוד כבוד מורנו הגר"י הוטנר זללה"ה בעל הפחד יצחק

[החש בראשו]

אשכול זה אי"ה הוא המקום להעלאת קושיות הארות והערות והבנות, בתורת רבינו בעל הפחד יצחק זללה"ה.
פתחתי אשכול כזה ג"כ בפורום אחר שאליו זה יותר משתייך מגזרית. אבל היות והמגזר שלי שוכן פה כי אוויתיה, אני פותח גם כאן, כל מי שענייני מחשבה מעניינים אותו מוזמן, וגם מי שלא מוזמן להגיב!
מקווה שזה מעניין...

חשוף: חברים שזה תחום שהם מתמצאים בו

@עת שערי רצון

 

[החש בראשו]

בפסח זכיתי ללמוד את מאמר ג' בספר מאמרי פחד יצחק על פסח. שם באות ג' מחלק בין המושג "לעולם" לבין המושג "נצח סלה ועד".
המושג נצח סלה ועד הוא מושג של נצחיות ללא סוף. ואילו המושג "לעולם" ראינו שחז"ל צמצמוהו לזמן. וכגון גבי עבד עברי שכתוב ועבדו לעולם שחז"ל צמצמוהו "לעולמו של יובל". ועל זה היו המינים מלעיגים על דברי חז"ל שהפכו פשוטו של מקרא על פניו.
והסביר מורנו את החילוק, שהמקור לביטוי "לעולם" הוא מכיון שהעולם שלנו הוא קיים ועומד, אז האדם כשבא לבטא דבר של קבע משתמש במושג "לעולם", כמו ש'הארץ לעולם עומדת'.
והנה העולם בתפיסה אצלנו שונה מהתפיסה אצל אומות העולם. אצלנו המושג עולם הוא מושג של עראיות שהרי אחרי שית אלפי שנין העולם ייגמר. ואילו אצל אוה"ע, העולם הוא מבחינם נצחי בלי שיש לו סוף. לכן לדידנו מבינים חז"ל כהוגן שכשהתורה אומרת "לעולם" אין הכוונה לנצח, כי עולם הוא מושג זמני, קביעות לזמן מוגבל. ואילו אוה"ע שהלעיגו על חז"ל הם לשיטתם שהעולם הוא לנצח.
והנה היום למדתי עירובין דף נ"ד ודבר פלא מצאתי שעומד לכאורה בסתירה לכל דברי רבינו זללה"ה. וזה לשון הגמ': תנא דבי ר"א בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית נצח דכתיב (ישעיהו נז, טז) כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף סלה דכתיב (תהלים מח, ט) כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה ועד דכתיב (שמות טו, יח) ה' ימלוך לעולם ועד, ע"כ. כלומר המושג נצחיות בתיבות "נצח סלה ועד" נלמדים מהמילה "לעולם".
וקשה שזה לכאורה היפך דברי רבינו לגמרי! וצ"ע.

 

[כהנא דמסייע]

והנה היום למדתי עירובין דף נ"ד ודבר פלא מצאתי שעומד לכאורה בסתירה לכל דברי רבינו זללה"ה. וזה לשון הגמ': תנא דבי ר"א בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית נצח דכתיב (ישעיהו נז, טז) כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף סלה דכתיב (תהלים מח, ט) כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה ועד דכתיב (שמות טו, יח) ה' ימלוך לעולם ועד, ע"כ. כלומר המושג נצחיות בתיבות "נצח סלה ועד" נלמדים מהמילה "לעולם".

השאלה לכאורה היא סתירה בין הפרשנות של "ועבדו לעולם" דהיינו יובל. לבין "לא לעולם אריב" שמשמעותו נצחיות.
ולכאורה בעצם סתירה זו, יש לומר דודאי שביחס לעבד או לבנ''א המושג עולם, הוא מושג מצומצם. דהרי גם אם זה היה כפשוט לגמרי זה היה מצומצם מצד הזמן דהוא מוגבל.
אך ביחס לקב''ה היה הווה ויהיה המושג עולם מתפרש כנצח. כפשוטו. ומשם הילפותא.
ואולי דברי הגר''י הוטנר הם כשהמילים הללו מדברות עלינו כבנ''א. ולא במושגים כלפיו, ודו''ק.

 

[החש בראשו]

השאלה לכאורה היא סתירה בין הפרשנות של "ועבדו לעולם" דהיינו יובל. לבין "לא לעולם אריב" שמשמעותו נצחיות.
ולכאורה בעצם סתירה זו, יש לומר דודאי שביחס לעבד או לבנ''א המושג עולם, הוא מושג מצומצם. דהרי גם אם זה היה כפשוט לגמרי זה היה מצומצם מצד הזמן דהוא מוגבל.

דברים נפלאים, ייש"כ.

אך ביחס לקב''ה היה הווה ויהיה המושג עולם מתפרש כנצח. כפשוטו. ומשם הילפותא.
ואולי דברי הגר''י הוטנר הם כשהמילים הללו מדברות עלינו כבנ''א. ולא במושגים כלפיו, ודו''ק.

לא הבנתי מה שייך ביחס אל הקב"ה "עולם", לכאורה כל המושג עולם הוא רק כלפינו, לא? גם המושג לעולם שמוזכר בישעיהו לכאורה הוא כלפינו.
אבל אחרי שאני חושב בזה, אולי אתה מתכוון "לעולם" בייחס אל ה', היינו במושג של העולם הבא שאין לו סוף והוא נצחי, ואם כן הכול לכאורה מיושב.

 

[כהנא דמסייע]

אולי אתה מתכוון "לעולם" בייחס אל ה', היינו במושג של העולם הבא שאין לו סוף והוא נצחי,

ודאי שכן הוא "צור עולמים" שני עולמים כמבואר במנחות.
ואפי' בלא עוה''ב עולמו של הקב''ה במציאות זה העולם לחודיה אינה נפסקת. הרי שעולמו כשמדברים על הקב''ה כולל מאדם הראשון ועד סוף כל הדורות. ואילו כשמדברים על אדם ועבדו לעולם מתכוונים לזמן מאד מוגבל ומצומצם מראש.
וכדוגמא תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז/ב "ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו (כלומר מאז בריאת האדם הראשון) לא היה אדם שהודה להקדוש ברוך הוא עד שבאתה לאה והודתו שנאמר הפעם אודה את ה'"

 

[עת שערי רצון]

חשוף: חברים שזה תחום שהם מתמצאים בו

@עת שערי רצון

על מה ולמה ?

 

[עת שערי רצון]

לכאורה בסתירה לכל דברי רבינו זללה"ה. וזה לשון הגמ': תנא דבי ר"א בן יעקב כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית נצח דכתיב (ישעיהו נז, טז) כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף סלה דכתיב (תהלים מח, ט) כאשר שמענו כן ראינו בעיר ה' צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה ועד דכתיב (שמות טו, יח) ה' ימלוך לעולם ועד, ע"כ. כלומר המושג נצחיות בתיבות "נצח סלה ועד" נלמדים מהמילה "לעולם".
וקשה שזה לכאורה היפך דברי רבינו לגמרי! וצ"ע.

לא הבנתי
הרי בוודאי דדרשינן משמעות הפסוק
ולכן אתי שפיר היכא דכתיב "לעולם ועד" ולא "לעולם" סתם
הרי לעולם ועד, בא לרבות שהוא לעולם ובבחינה של "ועד - נצח וכו' שהוא נצחי

 

[החש בראשו]

לא הבנתי
הרי בוודאי דדרשינן משמעות הפסוק
ולכן אתי שפיר היכא דכתיב "לעולם ועד" ולא "לעולם" סתם
הרי לעולם ועד, בא לרבות שהוא לעולם ובבחינה של "ועד - נצח וכו' שהוא נצחי

אבל לומדים את המילים "נצח סלה ועד" מהמילה לעולם?

 

[החש בראשו]

ודאי שכן הוא "צור עולמים" שני עולמים כמבואר במנחות.

הקב"ה הוא צור [מחזיק או יוצר] עולמים, אבל לא שהמושג עולם מתייחס אליו עצמו. לא?

וכדוגמא תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז/ב "ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו (כלומר מאז בריאת האדם הראשון) לא היה אדם שהודה להקדוש ברוך הוא עד שבאתה לאה והודתו שנאמר הפעם אודה את ה'"

לא הבנתי את הראיה. עולמו כלומר עולם שאנו נמצאים בו ששיך לקב"ה.

 

[עת שערי רצון]

אבל לומדים את המילים "נצח סלה ועד" מהמילה לעולם?

לענ''ד י''ל ''לעולם ועד'' ''לא לעולם אריב לא לנצח אקצוף'' ''עד עולם סלה''
מצירוף המילה 'לעולם' ו''ועד'/סלה/נצח לומדים ששם כוונת המקרא על נצחיות

 

[החש בראשו]

לענ''ד י''ל ''לעולם ועד'' ''לא לעולם אריב לא לנצח אקצוף'' ''עד עולם סלה''
מצירוף המילה 'לעולם' ו''ועד'/סלה/נצח לומדים ששם כוונת המקרא על נצחיות

לא הבנתי אותך!
הרי באים ללמוד את המשמעות של המילה "ועד". לפי דבריך כוונת הגמ' כך: מניין ש"ועד" זה מורה על נצחיות? מזה שכתוב "ועד". אתמהה.

 

[החש בראשו]

[במאמר מוסגר כמה תמהו עלי (באישי) מה זה קשור לפורום דנן?
אז יש לי חידוש עצום שלא ידוע בציבור אצלנו, שהראש ישיבה במתיבתא דרבנו חיים ברלין, ישיבתו של הגר"י הוטנר זללה"ה ,היה מרוקאי! נפטר לא מזמן בקיצור ימים ושנים. ל"ע.
הג"ר שלמה חליווה זצ"ל].

 

[כהנא דמסייע]

הקב"ה הוא צור [מחזיק או יוצר] עולמים, אבל לא שהמושג עולם מתייחס אליו עצמו. לא?

לא הבנתי את הראיה. עולמו כלומר עולם שאנו נמצאים בו ששיך לקב"ה.

לא התכוונתי לראיה דקדוקית
אלא לדוגמא ענינית.
כשאני מדבר על העולם שלי זה מוגבל. כי אני כאן לזמן מאד מוגבל. ואינני יודע מה סופו. ומה תחילתו.
כשאני מדבר על היחס של הקב''ה לעולם זה כל עוד העולם קיים זה מותנה בזה שהקב''ה מקיימו. ולכן זה קיום עומד.

אם לא סגי בהא די "בצור עולמים" וכמו שאמרת. וד''ב.

 

[החש בראשו]

בכל אופן לא התכוונת למה שכתבתי:

אבל אחרי שאני חושב בזה, אולי אתה מתכוון "לעולם" בייחס אל ה', היינו במושג של העולם הבא שאין לו סוף והוא נצחי, ואם כן הכול לכאורה מיושב.

 

[עת שערי רצון]

[במאמר מוסגר כמה תמהו עלי

כנראה אלו בעלי קטנות המוחין ...

 

[כהנא דמסייע]

[במאמר מוסגר כמה תמהו עלי (באישי) מה זה קשור לפורום דנן?
אז יש לי חידוש עצום שלא ידוע בציבור אצלנו, שהראש ישיבה במתיבתא דרבנו חיים ברלין, ישיבתו של הגר"י הוטנר זללה"ה ,היה מרוקאי! נפטר לא מזמן בקיצור ימים ושנים.
הג"ר שלמה חליווה זצ"ל].

וחוץ מזה
מה קשור?
האם אנחנו לא לומדים גר''א או רעק''א?
תורה מעל כל המחנות!!!!
חייבים להוציא את השד העדתי מהשיח.

אולי יש ענין של מנטליות
ומנהגים
אבל לא יותר מכך.

 

[עת שערי רצון]

לא הבנתי אותך!
הרי באים ללמוד את המשמעות של המילה "ועד". לפי דבריך כוונת הגמ' כך: מניין ש"ועד" זה מורה על נצחיות? מזה שכתוב "ועד". אתמהה.

ממה שכתוב 'לעולם ועד' ברור שהכוונה לנצחיות, כי 'לעולם' גרידא זה לא מורה על נצחיות. ובוודאי ש''נצח'' בא לרבות יותר מ''לעולם'' גרידא שמורה לעולם דידן כמו ''ועבדו לעולם''

 

[החש בראשו]

ממה שכתוב 'לעולם ועד' ברור שהכוונה לנצחיות, כי 'לעולם' גרידא זה לא מורה על נצחיות. ובוודאי ש''נצח'' בא לרבות יותר מ''לעולם''

עכשיו הבנתי. ייש"כ.

 

[החש בראשו]

עכשיו הבנתי. ייש"כ.

אבל עדיין אם המילות "נצח סלה ועד" מצד עצמם אינן מורות על נצחיות, איך בצירוף לעולם זה מורה על נצחיות?

 

[עת שערי רצון]

אבל עדיין אם המילות "נצח סלה ועד" מצד עצמם אינן מורות על נצחיות, איך בצירוף לעולם זה מורה על נצחיות?

וודאי שהמילים עצמן מורות על ''נצחיות'' (דאל''כ מה למד ראב''י מהפסוקים הנ''ל) ויודעים זאת מכיון שהם סמוכים ל''לעולם'' ומשמע שיש 'לעולם' ויש יותר מ'לעולם' (לעולם ועד וכדו') ומה יכול להיות יותר מ''לעולם'' ? אלא בהכרח שזה מורה על נצחיות, ומכאן למד ראב''י שכל מקום שנאמר נצח סלה ועד הוא 'נצחי' כיון שזה יותר מסתם 'לעולם'