עיונים במשנת הוד כבוד מורנו הגר"י הוטנר זללה"ה בעל הפחד יצחק

שהמקור לביטוי "לעולם" הוא מכיון שהעולם שלנו הוא קיים ועומד, אז האדם כשבא לבטא דבר של קבע משתמש במושג "לעולם", כמו ש'הארץ לעולם עומדת'.
והנה העולם בתפיסה אצלנו שונה מהתפיסה אצל אומות העולם. אצלנו המושג עולם הוא מושג של עראיות שהרי אחרי שית אלפי שנין העולם ייגמר. ואילו אצל אוה"ע, העולם הוא מבחינם נצחי בלי שיש לו סוף. לכן לדידנו מבינים חז"ל כהוגן שכשהתורה אומרת "לעולם" אין הכוונה לנצח, כי עולם הוא מושג זמני, קביעות לזמן מוגבל. ואילו אוה"ע שהלעיגו על חז"ל הם לשיטתם שהעולם הוא לנצח.​
הדברים תמוהים, דאטו כל הדין שע"ע אינו עובד לעולם נולד מהא דשית אלפי שנין הוי עלמא*?
ובפשוטו - חז"ל הוציאו זאת מהסתירה בין הפסוקים, שכיון שנא' שיוצא ביובל ע"כ שהאמור בפסוק 'ועבדו לעולם' לאו דווקא, אלא שאינו יוצא בשש וממשיך לעבוד, וכמו ש'מאסר עולם' זהו מאסר של 25 שנה, ובפרט שעיקר העבדות היא לעולם ורק שביובל יוצא מגזירת מלך מצד 'עבדי הם ואל עבדים לעבדים'**.
*ומה יעשה הרמב"ם (מו"נ ב, כט) דפליג על מאמר זה, או הב"י שפירש מאמר זה שלא כפשוטו (עי' מגיד מישרים פר' בהר)?
**וכבר עמדו ע"ז שלפי"ז לק"מ, כי מצד הלכות העבד האמורות בפרשת משפטים עובד לעולם, שזה דינו שנמכר ממכרת עולם, ורק מצד דיני היובל האמורים בפרשת בהר יוצא ביובל, שהיובל מפקיע מצד 'עבדי הם ולא עבדים לעבדים', ולכן אחרי היובל נתפס כהתחלה חדשה, (וזוהי כוונת חז"ל 'לעולמו של יובל').
ואי"ז ב' הסברים שונים, אלא א' משלים את השני, שכיון שיש פסוק שנא' שעובד לעולם ופס' שעובד עד היובל ע"כ שלעולם לאו דווקא, והכוונה היא שנשאר לעבוד זמן ממושך, אך סו"ס צ"ב טעמא דמילתא שנא' בפסוק לעולם, ועל כן יל"פ שהוא מצד שעצמות עבודתו היא לעולם ורק היובל מפקיעה.
השאלה לכאורה היא סתירה בין הפרשנות של "ועבדו לעולם" דהיינו יובל. לבין "לא לעולם אריב" שמשמעותו נצחיות.​
אי"ז קושיא, שוודאי יש מקרים שהמילה 'לעולם' מתפרשת לנצח, הקושיא היא רק על הגר"י הוטנר שנקט שהמילה 'לעולם' פחות משתמעת כנצחית מאשר המילים נצח, סלה וועד.​
ולכאורה בעצם סתירה זו, יש לומר דודאי שביחס לעבד או לבנ''א המושג עולם, הוא מושג מצומצם. דהרי גם אם זה היה כפשוט לגמרי זה היה מצומצם מצד הזמן דהוא מוגבל.
אך ביחס לקב''ה היה הווה ויהיה המושג עולם מתפרש כנצח. כפשוטו. ומשם הילפותא.​
התירוץ דחוק, כיון שביחס לקב"ה לכאו' לא שייך בכלל מושג של עולם, ואם שייך - הכוונה לעולם שלנו, והדרא קושיא לדוכתה.
 
ראשי תחתית