איזה כשרויות אוכלים רבותינו שליט"א?

[אלישמע]

כל האשכול הזה נשמע לי מוזר,
מה איכפת למישהו מה רב פלוני או אלמוני אוכל,
וכי באמת מישהו סבור שהרבנים באמת יודעים מה נעשה לפני ולפנים ?
הרי לכל הכשר יש רב גדול שאוכל אותו ובמקביל יש רב גדול שאינו אוכל אותו, ובדיוק מאותן סיבות, אז מאי נפק"מ ?
אלא מה, למי שהוא תלמיד (בהנחה שיש כזה דבר) ורוצה לדעת מה בדיוק רב פלוני עושה, אז שישאל אותו בדיוק כמו שהוא שואל את כל השאלות האחרות (הרי הוא רבו, לא ?). - ומה ענין כזה לפורום.
בפורום מתאים להביא נימוקים, מה אתה יודע על הכשר פלוני (לא השערות ושמועות), אלא דברים מבוססים. ואח"כ מתפתח דיון (ויהיו מי שיגידו שמתפתח ביזוי ת"ח), וזה כבר ענין לפורום.
אבל להביא רשימה מה כל רב אוכל (ולא אוכל) בבית, נשמע מוזר.

 

[יכילנא למימר]

משמעות מסוימת, מה נוהג רב כזה או אחר, לא ניתן לומר שאין.
בסופו של דבר מה אנשים גדולים עושים זה דבר שיש לו משמעות, אחרי שאתה מניח שכנראה הם בדקו את המציאות טוב טוב בטרם נהגו כך.

כל זה נאמר כסנגוריה, אבל הנושא הוא אחר לגמרי.
האשכול הזה הוא תמצית הנייעס הבני ברקי על רגל אחת.
אני באופן אישי סולד ממנו לחלוטין, אבל זה כבר ענין סובייקטיבי, ברמת העיקרון אפשר להבין אנשים שמתעניינים באורח חייהם של אנשים שנחשבים בעיניהם לדמות, כך זה בכל מקום מקום בעולם, אלא שבכל מקום תחומי הענין הם שונים.

בתל אביב הנייעס הוא סביב אושיית רשת כזו או אחרת, וכמה קילומטרים ספורים משם בבני ברק הנייעס הוא סביב אושיות עולם התורה והחסידות.
צא וראה מהי הפופולאריות של מדורי הרכילות בעיתונות הכללית שנכנסת לנקודות הכי עדינות בחייהם של אנשים.

השאלה היא אחת מיהם האנשים שמעניינים אותך, במידה ואתה מתעניין במישהו טבע האדם להתעניין בפרטים אודותיו, שולים ככל שיהיו.

לפני מספר שבועות יצא להאזין לשיחה של צעירים שחזרו ממשחק כדורגל ובמשך דקות ארוכות עמדו על השאלה לפשר צבע המכנסיים והנעליים של אחד השחקנים, אוטומטית עלה בראש מה היה קורה אם היה מדובר במספר בחורים חסידיים שהיו משוחחים על הפאות של האדמו"ר שהחליט ביום בהיר להוציא אותם החוצה, שם זה היה מתוייג כנייעס צולאי משעמם ומטופש, אבל האמת היא שכאמור זהו טבע אנושי אוניברסלי בכל מקום להתעניין באורח החיים של אנשים שנחשבים לדמויות.
בשורה התחתונה, כל הנייעס הצולאי והבני ברקי אודות כל מיני רבנים וחצרות זהו דבר אולי שלילי במהותו אבל מעיד על דבר חיובי: איפה הראש נמצא.

 

[אמרי פי]

העדה"ח רובין ולנדא בלבד וכ"ז הוא לא אוכל בבשר בשפו"א
[ביין אני לא יודע]

הגר"ש מחפוד לא אוכל מחפוד?

 

[אלישמע]

הגר"ש מחפוד לא אוכל מחפוד?

הוא לא אמר זאת אלא בייחס לשאר בכשרים כמובן, ולא בייחס להכשר שלו, אחרת אומללה עיסה שנחתומה מעיד עליה.

 

[יכילנא למימר]

אינני יודע אם "רבותינו" זה כולל רבנים אשכנזיים, אבל בכל אופן ר' אביגדור נבנצאל אוכל מחפוד ובדק את העניין בדקדוק רב בלתי מתפשר והגיע למסקנא שההכשר הוא מצוין ולכתחילה שבלכתחילה וכן הוא מורה לאחרים.

אמר לי אדם ששאל אותו האם אפשר לאכול בשר מחפוד, והשיב לו: בשר מחפוד?! חס וחלילה! רק בשר בהמה בהכשר מחפוד.

 

[אד יעלה]

משמעות מסוימת, מה נוהג רב כזה או אחר, לא ניתן לומר שאין.
בסופו של דבר מה אנשים גדולים עושים זה דבר שיש לו משמעות, אחרי שאתה מניח שכנראה הם בדקו את המציאות טוב טוב בטרם נהגו כך.

כל זה נאמר כסנגוריה, אבל הנושא הוא אחר לגמרי.
האשכול הזה הוא תמצית הנייעס הבני ברקי על רגל אחת.
אני באופן אישי סולד ממנו לחלוטין, אבל זה כבר ענין סובייקטיבי, ברמת העיקרון אפשר להבין אנשים שמתעניינים באורח חייהם של אנשים שנחשבים בעיניהם לדמות, כך זה בכל מקום מקום בעולם, אלא שבכל מקום תחומי הענין הם שונים.

בתל אביב הנייעס הוא סביב אושיית רשת כזו או אחרת, וכמה קילומטרים ספורים משם בבני ברק הנייעס הוא סביב אושיות עולם התורה והחסידות.
צא וראה מהי הפופולאריות של מדורי הרכילות בעיתונות הכללית שנכנסת לנקודות הכי עדינות בחייהם של אנשים.

השאלה היא אחת מיהם האנשים שמעניינים אותך, במידה ואתה מתעניין במישהו טבע האדם להתעניין בפרטים אודותיו, שולים ככל שיהיו.

לפני מספר שבועות יצא להאזין לשיחה של צעירים שחזרו ממשחק כדורגל ובמשך דקות ארוכות עמדו על השאלה לפשר צבע המכנסיים והנעליים של אחד השחקנים, אוטומטית עלה בראש מה היה קורה אם היה מדובר במספר בחורים חסידיים שהיו משוחחים על הפאות של האדמו"ר שהחליט ביום בהיר להוציא אותם החוצה, שם זה היה מתוייג כנייעס צולאי משעמם ומטופש, אבל האמת היא שכאמור זהו טבע אנושי אוניברסלי בכל מקום להתעניין באורח החיים של אנשים שנחשבים לדמויות.
בשורה התחתונה, כל הנייעס הצולאי והבני ברקי אודות כל מיני רבנים וחצרות זהו דבר אולי שלילי במהותו אבל מעיד על דבר חיובי: איפה הראש נמצא.

דהיינו שטוב שהראש שם
רק חבל שהראש עם כזה קטנות המוחין מבהילה.

 

[אבן ספיר]

כל האשכול הזה נשמע לי מוזר,
מה איכפת למישהו מה רב פלוני או אלמוני אוכל,
וכי באמת מישהו סבור שהרבנים באמת יודעים מה נעשה לפני ולפנים ?
הרי לכל הכשר יש רב גדול שאוכל אותו ובמקביל יש רב גדול שאינו אוכל אותו, ובדיוק מאותן סיבות, אז מאי נפק"מ ?
אלא מה, למי שהוא תלמיד (בהנחה שיש כזה דבר) ורוצה לדעת מה בדיוק רב פלוני עושה, אז שישאל אותו בדיוק כמו שהוא שואל את כל השאלות האחרות (הרי הוא רבו, לא ?). - ומה ענין כזה לפורום.
בפורום מתאים להביא נימוקים, מה אתה יודע על הכשר פלוני (לא השערות ושמועות), אלא דברים מבוססים. ואח"כ מתפתח דיון (ויהיו מי שיגידו שמתפתח ביזוי ת"ח), וזה כבר ענין לפורום.
אבל להביא רשימה מה כל רב אוכל (ולא אוכל) בבית, נשמע מוזר.

יש מושג של מעשה רב.
מה מוזר בזה?

אם אני עצמי לא יודע לבדוק כל הכשר לגופו.
ולא יודע להתחיל לברר לעומק מה הולך בכל גוף כשרות.
וממילא מתלבט מה ההנהגה?

אז אומר לעצמי: אם רב פלוני, אלמוני ופלמוני, שהם גדולי תורה מוכרים ומוחזקים (גם אם לא בהכרח הצדיקים והגדולים ביותר בדור, שבדרך כלל לא נמצאצים בכותרות)
והם אוכלים את הכשרות המדוברת - מבחינתי זה מספיק לי כלפי שמיא.

מה הבעיה??

אני מבין שכבוד תורתו מטייל במשחטות להנאתו, או שמא שוחט את שווריו בחצר ביתו.

 

[אלישמע]

יש מושג של מעשה רב.
מה מוזר בזה?

אין למדין ממעשה רב.

אם אני עצמי לא יודע לבדוק כל הכשר לגופו.
ולא יודע להתחיל לברר לעומק מה הולך בכל גוף כשרות.
וממילא מתלבט מה ההנהגה?

אז אומר לעצמי: אם רב פלוני, אלמוני ופלמוני, שהם גדולי תורה מוכרים ומוחזקים (גם אם לא בהכרח הצדיקים והגדולים ביותר בדור, שבדרך כלל לא נמצאצים בכותרות)
והם אוכלים את הכשרות המדוברת - מבחינתי זה מספיק לי כלפי שמיא.

מה הבעיה??

כאמור, לכל הכשר יש גדול שאוכל אותו ויש גדול שמתנגד אליו,
וכולם מאותה הסיבה בדיוק. כך שזה לא משנה, אא"כ אתה תלמיד של פלוני...

אני מבין שכבוד תורתו מטייל במשחטות להנאתו, או שמא שוחט את שווריו בחצר ביתו.

אין למדין ממעשה רב...

 

[איש מאסף]

בכל חברה יש דיונים על 'סלבים'.

בישיבות ה'סגורות' - דנים בפרטי עסקיהם ומעשיהם של גדולי ישראל, בבחי' שיחתן של אבות.
זאת מתוך הבנה כי אלו האנשים שאנו שואפים להידמות להם, לילך בדרכם ולשמוע בעצתם.
זאת משום שאנו מעריכים תורה, מוקירים הרבצת תורה, ומעריצים שקיעות מוחלטת בתורה.
והם אלו שמשקפים את הערכים הללו, ולכן הם הם ה'סלבים' שלנו.

ובישיבות ה'פתוחות' - בהן רווחת האמירה 'יאללה את מי מעניין הנייעס הזה', תמצא על נקלה דיוני עומק על נערים פוחזים בני 20 שמתחרים על המבנה הגנטי של שרירי מיתרי הקול שלהם בתחרויות 'הקול החרדי הבא', במקרה הטוב.
או דיוני עומק בשחקנים מחללי שבת אינפנטיליים שאומנותם היא קרן שן ורגל, במקרה הפחות טוב, והלא פחות מצוי.

 

[אבן ספיר]

כאמור, לכל הכשר יש גדול שאוכל אותו ויש גדול שמתנגד אליו,
וכולם מאותה הסיבה בדיוק. כך שזה לא משנה, אא"כ אתה תלמיד של פלוני...

כבודו מעמיד את זה בצורה מסוימת שנוחה לו ותואמת את ההסתכלות שלו.

אדם בהחלט יכול לקבל כיוון כללי מכמה רבנים ביחד.

ראשית כל יש לעיין בהנחת יסוד שלך, לא יודע אם יש כמה רבנים גדולים שלא אוכלים רובין למשל.

שנית גם אם לא אוכל זה לא אומר שמתנגד.

ואדם יכול בהחלט לקבל כיוון ממה הרבה רבנים עושים.

זה לא נושא של שאלת רב אלא קבלת כיוון והנהגה כללית. לא מדובר כאן על אסור ומותר שחור לבן אלא על הנהגה.

ואדם מחליט מה ההנהגה שהוא רואה לנכון הרבה בהשפעת אותם רבנים.

למשל נניח שאני סומך על שארית (ואני לא) ואז נניח שומע שהרב סלים, הרב יהודה כהן, הרב יצחק והרב מחפוד עצמו לא אוכלים שארית וכן אוכלים רובין, אז אומר לעצמי אם ככה אני לא אוכל שארית ג"כ. וכן על זה הדרך.

זה לא שאני כעת ילך לאחד מהם וישאל נקודתית. אלא סוג של 'פוק חזי מאי עמך דבר'.

 

[אלישמע]

כבודו מעמיד את זה בצורה מסוימת שנוחה לו ותואמת את ההסתכלות שלו.

אדם בהחלט יכול לקבל כיוון כללי מכמה רבנים ביחד.

ראשית כל יש לעיין בהנחת יסוד שלך, לא יודע אם יש כמה רבנים גדולים שלא אוכלים רובין למשל.

שנית גם אם לא אוכל זה לא אומר שמתנגד.

ואדם יכול בהחלט לקבל כיוון ממה הרבה רבנים עושים.

זה לא נושא של שאלת רב אלא קבלת כיוון והנהגה כללית. לא מדובר כאן על אסור ומותר שחור לבן אלא על הנהגה.

ואדם מחליט מה ההנהגה שהוא רואה לנכון הרבה בהשפעת אותם רבנים.

למשל נניח שאני סומך על שארית (ואני לא) ואז נניח שומע שהרב סלים, הרב יהודה כהן, הרב יצחק והרב מחפוד עצמו לא אוכלים שארית וכן אוכלים רובין, אז אומר לעצמי אם ככה אני לא אוכל שארית ג"כ. וכן על זה הדרך.

זה לא שאני כעת ילך לאחד מהם וישאל נקודתית. אלא סוג של 'פוק חזי מאי עמך דבר'.

ע"ז אמרתי בדיוק, שאני לא חושב שמישהו מאותם רבנים באמת יודע מה קורה בהכשרים ועפ"ז החליט מה לאכול ומה לא,
זה יותר ענין של תפיסת עולם, או של היכרות אישית עם ראש אגף הכשרות של ההכשר שהוא אוכל.
ברור שהרב מחפוד יאכל מחפוד, והרב לנדא יאכל לנדא, כי הם מכירים את המנהלים המטפלים שם.
וברור שהרבנים מטעם ש"ס יאכלו (בחיי הרב עובדיה) בית יוסף, כי הוא קרוב לתפיסת עולמם.
וברור שהרבנים המתנגדים לתפיסת עולם זו, לא יאכלו.
ולכולם יהיו סיפורים זהים, הן על רמת הזהירות בהכשר שאותו הם אוכלים, והן על מספר הבעיות הקיימות בהכשר שאותו הם לא אוכלים.
וברור בלי שום ספק, שכולם לא מכירים כלום ולא באמת יודעים מה שקרה או לא קרה, הם פשוט שמעו סיפור כזה או אחר מאדם שהם סומכים עליו, ולפי זה החליטו מה יקרבו ומה ירחקו.
סתם לדוגמא; בימים שהרב מחפוד ונוה ציון נפרדו - היו מודעות רחוב של הרב שלמה בן שמעון והרב נסים בן שמעון, ומודעה של חכם שלום כהן בדבר חומר הענין...
נו, כיום מישהו יודע מה באמת היה שם ? או מישהו יכול להאמין שיש משהו לא טוב כאן וטוב שם ? (ואני אומר לך שגם אז לא ידעו כלום).
אם היה באמת משהו, אז היום היה אסור לאכול את אחד מהם. (חוץ מהפלא איך זה ששנים רבות הם החזיקו יחד).
אלא מה, כל עוד ולא היה סכסוך עבודה פנימי, הכל היה בסדר. ברגע שנהיה פיצוץ נהיו שני מחנות. זהו.
עכשיו זה שרב... לא אוכל את מחפוד, לא אמור להשפיע עלי אם אני סומך עליו. ולאידך, זה שהרב קורח (סתם לצורך הענין) כן אוכל, לא אמור להשפיע עלי, אם אני לא מכיר אותו / לא סומך עליו.
הרבותא תהיה, אם רב מסויים שמחזיק הכשר מסויים יאכל (ויורה לרבים שאפשר לאכול) הכשר אחר...
וזה לא נראה לי שתמצא.