לחצו כאן – תרומה לשמואל

איזה משנה ברורה עם הערות מפוסקי ספרד מועדף עליך?

אגב, שתיים וחצי כרכים ב15 שנה זה ממש הקצב המקורי של המשנ"ב עצמו. לקח לו בערך חמש שש שנים לכרך...
השבוע נתקלתי במשנ''ב הנ''ל, ועיינתי בו הרבה זמן והתפעלתי ממנו לטובה, עדיין יש לי הערות על ה''הערות'' שלהם בכמה דברים, אבל באמת מושקע ויפה, ולא סתם ליקוטי בתר ליקוטי בלי שכל והתבוננות...
דרך אגב, גם משנ''ב איש מצליח, הוא יפה מאוד, עם הערות קצרצות ולעניין, וקוטנרסים בסוף על כל מיני נושאים, מאוד התחברתי – למרות שאני ממש לא חסיד של 'כסא רחמים', ממש לא, אבל בלב ליבי תמיד אחזתי מהם עולמות...
 
אם יורשה לי, דעה לא פופולרית - כולם גרועים.
כלומר, אני מבין שבמסגרת המצב הנוכחי כאשר מכון שמייצג כמה אברכים לא מוכרים בא להוציא משנ"ב לספרדים אין לו משהו טוב יותר לעשות חוץ מללקט פסקים במתכונת דרשו, אבל כל מי שמכיר את עולם ההלכה הכללי יודע כמה ביקורת קטלנית קיבלה מהדורת 'דרשו' ועד כמה ההצלחה שלה תלויה במסע יח"צ מהגדולים בהיסטוריה התורנית, ולדעתי הבעיה היא שורשית מאוד - לא ניתן לחבר ספר הלכתי רציני מספיק שמבוסס על ליקוטים והערות.
איך אפשר לסמוך על ספר שכולו ציטוטים? איך אפשר ללמוד ככה. 'המלקטים' הגדולים של ההיסטוריה התורנית הוא הפתחי תשובה שבא לסדר את ספרי התשובות על סדר השולחן ערוך, ואלמלא היה מוכר כאחד מגדולי הפוסקים לא היה לספרו שום רלוונטיות.
כל זמן שלא יעמוד אחד מן הגדולים ויכתוב את המשנה ברורה מחדש עם התייחסות לפסקי הספרדים, עם מחיקות והוספות, הבאת שני צדדים, הכרעה במקרי הצורך ובהשארת נושא פתוח בעת הצורך - לא יהיה שום ספר שיענה על הצורך הזה.
אי אפשר ללמוד הלכה מליקוטים.
בערך כעין הלכה ברורה.
 
בערך כעין הלכה ברורה.
לא ממש, הלכה ברורה מקיף ומאריך מידי. צריך ספר דומה בהיקפו למשנה ברורה או לכף החיים, לא יצירת מופת מקיפה ומנצחת.
אחד הדברים, למשל, שצריך עבור דבר כזה, זה יכולת להתעלם ולשתוק, אי אפשר באמת לחבר ספר מקיף דיו אם אתה מחוייב להתייחס לכל דבר ודבר שנאמר בעניין, צריך למצות את הסוגיא באופן ברור, ולא להיכנס לכל פלפול ופלפול, כל ראיה וכל דיוק, זה פשוט לא שייך.
 
וזה רוב החיבורים של חכמי דורנו שעסוקים בתגובות ולא הנראה להם בסוגיא.
 
השבוע נתקלתי במשנ''ב הנ''ל, ועיינתי בו הרבה זמן והתפעלתי ממנו לטובה, עדיין יש לי הערות על ה''הערות'' שלהם בכמה דברים, אבל באמת מושקע ויפה, ולא סתם ליקוטי בתר ליקוטי בלי שכל והתבוננות...
דרך אגב, גם משנ''ב איש מצליח, הוא יפה מאוד, עם הערות קצרצות ולעניין, וקוטנרסים בסוף על כל מיני נושאים, מאוד התחברתי – למרות שאני ממש לא חסיד של 'כסא רחמים', ממש לא, אבל בלב ליבי תמיד אחזתי מהם עולמות...
'מאורות', מקום ראשון, אין מה לעשות.
ו'איש מצליח', אין מה לעשות מי שלא מצליח לכסות את השמש, מודה שיש שם עולמות שנכחדו ממקומות אחרים, וממילא גם אם אתה בסגנון שונה וכדו' אתה יודע לתת להם את הקרדיט הייחודי שמגיע להם. אמנם יש כאלה שלא הצליחו לעשות זאת, פשוט ה"אמת שלהם" אהובה יותר מה"אמת האמיתית".
 
נקרא שמו 'תפארת הילקוט'...
אכן כך
כשנתקלתי בו לראשונה לא הבנתי את זה, וחשבתי שיש בו הרבה טעויות, עד שקלטתי שהוא משמיט באופן קבוע את רוב הפוסקים חוץ מיבי''א וי''י, מדי פעם מביא איזה בא''ח/אול''צ, וע''פ רוב כותב עליו ''אמנם יביע אומר דחה דבריו'' וכיו''ב
 
שמועה גונבה לאוזניי,

שהרב יגאל כהן העמיד צוות מיוחד של אברכים העמלים להוציא משנ"ב חדש לספרדים.

אינני יודע לומר באיזה קונספט, ומה הוא הולך לחדש,

אבל אולי כדאי להמליץ לו להביט באשכול הנחמד הזה,

כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.
 
שמועה גונבה לאוזניי,

שהרב יגאל כהן העמיד צוות מיוחד של אברכים העמלים להוציא משנ"ב חדש לספרדים.

אינני יודע לומר באיזה קונספט, ומה הוא הולך לחדש,

אבל אולי כדאי להמליץ לו להביט באשכול הנחמד הזה,

כדי לדעת את המעשה אשר יעשון.
תודה שהמשפט הר' יגאל כהן וצוות אברכים מוציאים משנ''ב נשמע מצחיק
 
א. משנה ברורה הוא ספר הלכה בפני"ע, וכמו שאף אחד לא יוציא חזו"ע עם הערות, כך בזה יש נטל"פ, וגם על הערות החזו"א העירו בזמנו (אין לי מקור שמעתי מת"ח מוסמך), והעניין שהערות נוספות הופכות את המ"ב לספר שאינו הלכה, אלא לימוד, והוא ספר הלכה למעשה.
המ"ב הוא גם ספר לימוד וגם ספר הלכה. והמהדורות הנ"ל מוסיפות עליו פן הלכתי נוסף.
 
ברור שכוונתי היתה על ספרי ליקוט של 'זמננו' כגון המשנ''ב הנ''ל ועוד, אם כי חלק מהם נכתבו ע''י ת''ח גדולים ובקיאים, מ''מ עדיין א''א לסמוך על זה ומצאתי בכל מיני ספרים מהסוג הזה עשרות או מאות טעויות ואי דיוקים ושטחיות (שטחיות זה דבר נורא ואיום, כל מי שהכיר קצת את מו''ר ר' משה שפירא זצוק''ל שהשבוע היארציט שלו, יודע למה אני מתכוין ואכמ''ל)
לסיכום: כל הספרים הנ''ל ועוד רבים וטובים שלא הוזכרו פה, הם רק ספרי ''מראה מקומות'' במקרה הטוב, ואין לי כוונה לזלזל במעלתם, אלא להעמיד האמת על מקומה, שא''א בשופו'''א לסמוך על ספרים מעין אלו להלכה מבלי התבוננות היטב במקורות עצמן, ולא ח''ו לסמוך על המלקט, גם אם יכול להיות שהוא ת''ח
למעשה, אני לא סומך על אף אחד בהלכה, אפילו על גדולי הדור - כי חייב כל אדם ללמוד את הדברים לעומק מהמקורות ולחשבן את כל הסוגיא עם הפרטים וכו'
ומה אתה עושה לפני שלמדת את כל ד' חלקי השו"ע הלכה למעשה בעיון?
 
אני שואל כי אני לא יודע -
זה חיבור של אדם אחד או של שלושים?
כשאני קורא שורה אני יודע מי עומד מאחוריה ואני יכול לשאול אותו?

אגב, שתיים וחצי כרכים ב15 שנה זה ממש הקצב המקורי של המשנ"ב עצמו. לקח לו בערך חמש שש שנים לכרך...
זה כולל שלם, אבל הכל עובר תחת עינו הפקוחה של ראש הכולל הרב בוכריס, שמי שראה את הטיוטות של כל המו"מ שכתב לפני שתימצת, יבהל מגודל ההיקף והעיון.
 
זה כולל שלם, אבל הכל עובר תחת עינו הפקוחה של ראש הכולל הרב בוכריס, שמי שראה את הטיוטות של כל המו"מ שכתב לפני שתימצת, יבהל מגודל ההיקף והעיון.
והחומר, מסולת ומבורר, נקי מטעיות.
אפשר לסמוך על כל ציטוט במאת האחוזים
 
לענ"ד ג"כ מאורות עולה על כולם, גם מבחינת הדיוק, גם מבחינת החשבון בד' הפוסקים שמביא (שמחשבן כל דבר עם שיטתם בכללי הפסיקה וכו', וכשיש ע"ז הערה מעיר, לדוג' רוב הערותיו על היבי"א וחזו"ע הם קו' חזקות ביותר. זו הסיבה שלא מביא עוד פוסקים, כי זה יאריך לו את הזמן של העריכה טובא), גם מבחינת העיון, וגם מבחינת הקו, יש לו קו ברור מה מביא ללומד, וגן מבחינת הלמעשה (מה שלדוג' בתפארת חסר הרבה פעמים, שמביאים ציטוטים של הרבה פוסקים, ולא עוזרים לך יותר ממראי מקום, להכרעת ההלכה. או שכותבים בענין פלוני עי' יבי"א שם, בעוד שלכאו' כל מטרתם זה שאני לא אצטרך לפתוח את שאר ספרי הפוסקים.
 
והחומר, מסולת ומבורר, נקי מטעיות.
אפשר לסמוך על כל ציטוט במאת האחוזים
לא הייתי אומר במאה אחוז, אלא ב99.9%.
כי אין ספר נקי משגיאות.
(יש כמה מקומות שמהכרעתו בסוגיא, הציג דברי פוסקים מסויימים, בשונה מפשטות דבריהם (ולא מחמת שדעתו שכך דעתם, אלא מחמת שכך דעתו. ואכמ"ל).
 
לא הייתי אומר במאה אחוז, אלא ב99.9%.
כי אין ספר נקי משגיאות.
(יש כמה מקומות שמהכרעתו בסוגיא, הציג דברי פוסקים מסויימים, בשונה מפשטות דבריהם (ןךא מחמת שדעתו שכך דעתם,אלא מחמת שכך דעתו. ואכמ"ל).
כולל יבי"א וחזו"ע, [ואצ"ל ילקו"י, ושאר ספרים].
 
לא הבנתי מה כל הצעקה הגדולה,
מה הבעיה ללמוד משנה ברורה נקי?! בלי שום דבר מצד ימין או מצד שמאל.
אחרי זה שכל אחד ינהג כפי ספרי רבותיו הספרדים.
יצאו בשנים האחרונות כל מיני ספרים על המשנ"ב של פוסקי ספרד וכולם כולל כולם כמעט אותו דבר אז מה עשינו בזה?
(כמובן זו רק דעה אישית אשמח לשמוע תגובה)
 
ולדעתי מי שבאמת מסכם את המשנ"ב כמו שצריך לפוסקי דורנו זה הרב אופיר מלכא שליט"א
 
ראשי תחתית