צ"ב היאך מבקשים "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים?

[חיי עולם]

איתא בברכות ס' ע"א, אין מזכירין מעשה ניסים.
ולכאו' מוכח דאין להתפלל שיעשה לו נס.
א"כ צ"ב היאך מבקשים "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים"?

 

[כאייל תערוג]

מתוך אתר הלכה יומית:​

​

להתפלל על נס​

שאלה: האם מותר להתפלל לה' שיעשה נס באופן שאינו על פי דרך הטבע?

תשובה: רצון ה' בעולם שברא, שיתנהל עולמו על פי דרך הטבע, וכפי שכבר כתבו רבותינו הראשונים (ומהם רבינו סעדיה גאון בספרו ורבינו הר"ן בדרשותיו). ורק לעתים רחוקות שינה ה' מן הטבע, כדי להראות את חיבתו לעם ישראל, ומטעמים אחרים. וכן בגמרא בתענית (כה.) מבואר שאין הקדוש ברוך הוא חפץ לשנות את המזל בנקל, אלא לעיתים רחוקות בלבד.

ובהלכה הקודמת הזכרנו מה ששנינו במסכת ברכות בתחילת פרק הרואה, שמי שהיתה אשתו מעוברת והתפלל (בזמן הריונה) שתלד אשתו בן, הרי זו תפלת שוא, מפני שהולד כבר הוא זכר או נקבה ואין להתפלל על מעשה ניסים. ובגמרא שם אמרו על לאה אמנו שנשתנה הולד שבמעיה מבן לבת, ואמרו על כך שהיה זה מעשה ניסים ואין מזכירין (בתפלה) מעשה ניסים. ולכאורה לפי כל זה אין לאדם להתפלל על מעשה ניסים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הקשה מכאן על דברי הרמ"א (בסימן קפז ובסימן תרפב) שכתב שמי ששכח להזכיר "על הנסים" בברכת המזון בחנוכה (שהדין הוא שאינו חוזר לברך) יאמר בסוף ברכת המזון, הרחמן הוא יעשה עמנו "נסים ונפלאות" כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו בן יוחנן וכו' (וכן מובא נוסח כעין זה כבר בדברי רבינו האי גאון ובמחזור ויטרי ועוד). וקשה על הדברים, שהרי אמרו בגמרא "אין מזכירין מעשה נסים".

והסביר מרן זצ"ל בשם הגאון "בכור שור" (על מסכת שבת דף כא:) שכתב, שמלחמת בית חשמונאי שניצחו את היוונים, אף על פי שבודאי היה זה בדרך נס, מכל מקום הנס היה על פי גדרי הטבע, שהרי יתכן הדבר שינצחו מעטים אמיצי לב את הרבים אף על פי טבע. ועל נס כזה מותר להתפלל שיעשה לנו השם יתברך נס כמותו. ועוד תירץ, שדוקא לאדם יחיד אין להתפלל על מעשה נסים, אבל עבור כלל ישראל מותר להתפלל להשם אף על נסים ממש.

ולפיכך אם נדון על פי מה שכתבנו כאן, התשובה לשאלתינו היא, שמותר להתפלל עבור נס הנעשה על פי גדרי הטבע אף על פי שרחוק הדבר על פי הטבע שיעשה כן. וכן מותר להתפלל אף על נס גמור עבור כלל ישראל, אבל עבור אדם יחיד אין להתפלל על נס גמור. ולכן מותר להתפלל לה' שישלח רפואה שלימה לחולה, אף על פי שלדברי הרופאים הסיכוי שאותו אדם יתרפא הוא אפסי, מכל מקום מאחר ועדיין יתכן שיקרה דבר כזה על פי הטבע, מותר להתפלל על כך. אפילו שמדובר בסיכוי רחוק מאד.

וכן כאשר באו צבאות ערב להלחם נגד עם ישראל, אף על פי שהסיכוי להנצל מידיהם היה אפסי, כי הם היו רבים ואנו מועטים, מכל מקום מותר היה להתפלל לישועת ישראל, משום שהדבר שייך לכלל ישראל ולא לאדם יחיד, וראויים הם ישראל שיעשה להם ה' יתברך באהבתו אותם נסים ונפלאות.

שאלות ותשובות על ההלכה​

לא זכיתי להבין, כי מי קובע המ גדרי הטבע ומהו נס, הלא הכל נסים, כדברי רמב"ן (פרשת בוא), וגם מה שנראה בעיני בני אדם כטבע גמור, כמו זריחת השמש - הרי זה נס גמור​

נכון שהכל נסים, אבל יש נסים נסתרים ויש נסים גלויים. והקדוש ברוך הוא חפץ שעולמו יונהג בדרך כלל על פי הטבע, כלומר, על פי הנסים הנסתרים, ולא בנסים גלויים. לכן לא מזכירים מעשה נסים.

לפי הבנתי אפשר להתפלל על רב גדול מזכה הרבים, שחולה, שיהיה לו נס שלא בדרך הטבע ויבריא, למרות שזוהי תפילה על יחיד, כי זכות תורתו מגינה על כלל ישראל​

נכון הוא שיש מקום לומר שיהיה מותר להתפלל שיעשה ה' נס עבור חכם גדול שכלל ישראל זקוקים לו. אבל מצד שני יש לדעת, שיש מקרים בהם אדם סובל יסורים קשים, וכבר הגיע שעתו לצאת מן העולם, כי אין תקוה לרפואתו כלל וכלל. ובכח התפלות מעכבים את יציאת נפשו. וזו הנהגה בלתי נכונה, שמצערים נפשו על חינם.

בברכת בשורות טובות, והסירותי מחלה מרקבך,
בברכת התורה,
הלכה יומית.

 

[יד אברהם]

המהרש"א אומר שאם מתפללים אי"ז מנקה מהזכויות, שזה כבר לא נעשה לו נס שמנקים לו מזכויותיו ורק דבר שלא התפללו יכול להיות שמנקים מזכויותיו
וא"כ כאשר מתפלל לניסים זה מכח התפילה וזה כבר דרך הטבע שע"י תפילה תתקבל בקשת המתפלל

 

[בן מנוח]

רק הרחבתי את הדברים:

מבקשים "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים"

ראשית אזכיר את דברי מרן השו"ע בזה (סי' תרפ"ב, א):
"כל שמונת ימי חנוכה אומר על נסים בברכת המזון ובתפילה".
ומור"ם שם: יש אומרים שאם שכח לומר על הנסים בברכת המזון, כשמגיע להרחמן יאמר "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו וכו'.
[ועי' בהג"ה לשו"ע או"ח סימן קפ"ז ס"ד.]

והסביר מרן זצ"ל בשם הגאון "בכור שור" (על מסכת שבת דף כא:) שכתב, שמלחמת בית חשמונאי שניצחו את היוונים, אף על פי שבודאי היה זה בדרך נס, מכל מקום הנס היה על פי גדרי הטבע, שהרי יתכן הדבר שינצחו מעטים אמיצי לב את הרבים אף על פי טבע. ועל נס כזה מותר להתפלל שיעשה לנו השם יתברך נס כמותו. ועוד תירץ, שדוקא לאדם יחיד אין להתפלל על מעשה נסים, אבל עבור כלל ישראל מותר להתפלל להשם אף על נסים ממש.

וזת"ד הבכור שור (שבת כא: ד"ה ועשאום):
גמ' ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה. כתב בהגהה שו"ע או"ח סי' קפ"ז דאם שכח בחנוכה לומר על הניסים בברכת המזון יאמר הרחמן יעשה לנו ניסים כמו שעשה בימים ההם ע"כ. וקשה לי דודאי מוכח פ' הרואה דף ס' (ע"א) דאין להתפלל שיעשה לו נס ואף על גב דלא נזכר בהדיא בשו"ע או"ח סי' ר"ל מ"מ סתמא כפירושו דהכא אמרינן בגמ' אמתניתין דהמתפלל יה"ר שתלד אשתי זכר ה"ז תפלת שוא ולא מהני רחמי כו' לא תהא רחל אחותי כא' מן השפחות מיד נהפכה לבת ומשני אין מזכירין מעשה ניסים והשתא אכתי קשה אמאי הוה תפלת שוא הרי הוא מתפלל שיעשה לו ג"כ נס כדרך שנעשה לרחל וללאה אלא דהמתפלל שיעשה לו נס ה"ז תפלת שוא.
ואפשר לחלק דודאי יחיד לא יתפלל על הנס דמאן יימר דחזי לזה אבל אם מתפלל שלרבים יעשה ניסים כנוסח הרחמן יעשה לנו ניסים שפיר דמי, וכן כל נוסחאות שבפיוטים שנזכר שמתפללין על הנס בלשון רבים אמורים על ניסים דלעתיד כמ"ש כימי צאתך וגו' אראנו נפלאות ולכן ביה"ר שאומרים אחר נשיאת כפים מנוסחת האר"י ז"ל לא יאמר ותעשה לי נפלאות וניסים רק יאמר ותעשה לנו.
עוד יש לחלק בין ניסים של טבע העולם שמלחמות החשמונאים משמע שהיו ניסים דרך טבע העולם משא"כ להחליף נקבה שתעשה זכר הוא נס שלא כדרך טבע העולם כלל וכיוצא בזה הוה תפלת שוא וצריך ליזהר שלא יתפלל שיעשה לו נס היוצא מטבע העולם ואין ראיה מר"ח בן דוסא שקירה בית בתפלתו וכמה עובדי דשם בתענית דשאני הוא דרב גובריה ומעשיו על דרך ותגזור אומר ויקם לך, וק"ל.

המהרש"א אומר שאם מתפללים אי"ז מנקה מהזכויות, שזה כבר לא נעשה לו נס שמנקים לו מזכויותיו ורק דבר שלא התפללו יכול להיות שמנקים מזכויותיו
וא"כ כאשר מתפלל לניסים זה מכח התפילה וזה כבר דרך הטבע שע"י תפילה תתקבל בקשת המתפלל

מהרש"א בחידושי אגדות קידושין כט ע"ב:
"ואפשר דאתרחש ניסא כו' ק"ק דהיאך דחה אביי אותו למקום סכנה על הספק דשמא יתרחש ניסא וגם אם יתרחש ניסא יהיו מנכין לו מזכיותיו כדאמר בעלמא וי"ל דודאי סמך אביי על חסידותו ושמתוך תפלתו לא יהיה ניזוק ויהרוג את המזיק ואין זה מקרי נס אלא שאמר דשמא קודם תפלה יתרחש ניסא וינכו לו מזכיותיו ומשום ספק זה אין למנוע הודאי שיהרוג אותו ולזה יתיישב דא"ל למחר אי לא איתרחש ניסא כו' שהיה מתרעם עליהם שלא תלה הדבר בתפלתו אלא בניסא והבאתם אותי לידי מדה זו שמנכין לי מזכיותי ודו"ק".

 

[בן מנוח]

עוד תירוצים נכבדים נכתבו בזה:
עי' בשע"ת סי' קפז [הובא ג"כ בחכמת שלמה ריש סימן תרפ"ב] שהביא לתרץ בשם הישועות יעקב (הל' חנוכה סי' תרפ"ב) כך:
אנכי מגן לך הכל יודעין שאנכי מגן לך, ובי' שהלא כשנעשה לאדם נס מנכין לו מזכויותיו, ורק ע"י שבנס מתפרסם ומתקדש שמו ית' ברבים אזי אין מנכין לו מזכויותיו, ובזה מבואר הנוסח בהרחמן של חנוכה שאומרים הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו וכו'" והלא אין מבקשים על נס, ובי' שכיון שמבקשים "כמו שעשה לאבותינו" והיינו שבנס דחנוכה התפרסם שמו ית' ברבים לכן מבקשים על נס זה.

ועוד תי' תירץ השערי תשובה:
"וגם יש לחלק דכגון ההיא דמלחמת חשמונאי שהניסים היו דרך טבע העולם לא היה תפילת שוא אבל צריך ליזהר מלהתפלל שיעשה לו נס היוצא מדרך טבע העולם, ואין ראיה ממעבדא דר"ח בן דוסא דרב גובריה ועל דרך ותגזר אומר ויקם עיי"ש".


ומצו"ב דברי הישועות יעקב הנ"ל:




וראה עוד במש"כ בישעות יעקב עה"ת:

 

[בן מנוח]

ואם מישהו יוכל להעתיק את דברי הגה"ק ממונקטאש בנימוקי או"ח סימן תרפ"ב שכתב עוד בזה
יבורך מפי עליון