שאינו יודע לשאול
חבר ותיק
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 1,245
דברי חז"ל שנגעים באים דווקא על חטא :
בברכות ה ע"ב "א''ר יוחנן נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה" - ויסורים של אהבה היינו אותם שבאים שלא מחמת חטא ועוון, כמו שפירש רש"י שם בע"א ד"ה יסורין של אהבה. והיינו שנגעים אינם באים אלא על חטא ועון ולא יתכן שהם יסורים של אהבה.
ושם בהמשך הסוגיא מבואר שנגעים של ארץ ישראל לעולם הם על חטא ועוון ושל חו"ל לא בהכרח, [בטעם הדבר עיין רש"י ועיין גם תוס' ורא"ש שם ביאור אחר] ויש שם תירוץ שני המחלק בין צינעא לפרהסיא.
ובערכין טו ע"ב : אמר ר' יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו, שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית, וכתיב התם לצמיתות, ומתרגמינן לחלוטין, ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה. עוד שם : אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע - זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע.
ובמשלי יט כט : נכונו ללצים שפטים, ופירש רש"י - הקב''ה זימן לו שפטים של צרעת לזה הלץ המספר בלשון הרע.
ועד הרבה מצאנו בחז"ל כיוצא בזה שנגעים באים על עון ומכפרים עוון, ולא שיבואו לטעם אחר [בקצרה עיין ערכין שם טז ע"ב, וברש"י שמות ד ו על ידו של משה שנעשתה מצורעת כשלג, ובשמות רבה ג יג על אותו מופת צרעת שעשה משה לפני פרעה, וברש"י דברים כד ט על זכירת מעשה מרים, ובדברי התוס' המפורסמים בזבחים פח ע"ב].
בסנהדרין קא ע"ב : תנו רבנן שלשה ניבטו [כלומר ראו במבט רש"י] ולא ראו, ואלו הן נבט ואחיתופל ואיצטגניני פרעה, נבט ראה אש שיוצאת מאמתו הוא סבר איהו מליך, ולא היא ירבעם הוא דנפק מיניה, אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו מלך, ולא היא בת שבע בתו הוא דנפקא מינה שלמה. עי"ש.
וביאר המהרש"א שפתרון החלום על הצרעת באמתו הוא באופן זה, שצרעת רומזת למלכות, שהרי דוד נצטרע, וכמו שכתוב שם להלן קז ע"א שדוד ביקש כפרה על מעשה בת שבע, ונאמר לו "כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה על הנוגע בה", וקבל עליו יסורים, ובזה באה עליו צרעת ששה חדשים ונסתלקה ממנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין, [היינו מעצם היותו מצורע].
והמקור לכך שדוד נצטרע הוא משני פסוקים שכתוב בהם משך זמן מלכותו, ובאחד כתוב ששה חדשים יותר מן האחר, ובהכרח שששה חדשים מתוך מלכותו לא מלך בהם, ש"מ שהיה מצורע בהם, ולא היתה מלכותו שלמה. [כן פירש רש"י שמפני שלא היתה מלכותו שלמה בהם לפי שהיה מצורע, אך במהרש"א מבואר שזה מפני שמצורע חשוב כמת, ולולי דמסתפינא הו"א דבהוריות י ע"א איתא בהדיא על נשיא שנצטרע שאין לו דין של נשיא לעניין חטאת נשיא אלא דין של הדיוט, ולומדים כן מעוזיהו מלך יהודה שנצטרע, וכתיב ביה "וישב בבית החפשית" ופירש"י שנעשה חפשי מן המלכות וכהדיוט דמי].
ומבואר כאן חידוש שהצרעת של דוד היתה כבר ניכרת לאחיתופל בחלומו, ויחס אותה לעצמו ולכך חשב שהוא מלך, וכשראה צרעת בחלומו פירש אותה כרמז על המלוכה, ולא שגה בזה שאכן אותה צרעת רומזת על מלוכה, רק בזה שגה שאיננה בו אלא בירבעם שיצא ממנו, ואע"פ שבגמרא מפורש שצרעת דוד באה על חטא בת שבע, נראה שראו ברוח קדשם שמלך ישראל תהיה בו צרעת.
אך תמוה מאד שבגמרא משמע שפתרון החלום אמת היה על ירבעם, והוא לא היתה בו צרעת.
וביותר יש להקשות שהרי צרעת איננה באה אלא על חטא ועוון, וכפי שהבאנו לעיל מברכות ה ע"ב, ובערכין מבואר על אילו עוונות, וכיצד יתכן שצרעת רומזת למלוכה.
בברכות ה ע"ב "א''ר יוחנן נגעים ובנים אינן יסורין של אהבה" - ויסורים של אהבה היינו אותם שבאים שלא מחמת חטא ועוון, כמו שפירש רש"י שם בע"א ד"ה יסורין של אהבה. והיינו שנגעים אינם באים אלא על חטא ועון ולא יתכן שהם יסורים של אהבה.
ושם בהמשך הסוגיא מבואר שנגעים של ארץ ישראל לעולם הם על חטא ועוון ושל חו"ל לא בהכרח, [בטעם הדבר עיין רש"י ועיין גם תוס' ורא"ש שם ביאור אחר] ויש שם תירוץ שני המחלק בין צינעא לפרהסיא.
ובערכין טו ע"ב : אמר ר' יוסי בן זימרא כל המספר לשון הרע נגעים באים עליו, שנאמר מלשני בסתר רעהו אותו אצמית, וכתיב התם לצמיתות, ומתרגמינן לחלוטין, ותנן אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה. עוד שם : אמר ריש לקיש מאי דכתיב זאת תהיה תורת המצורע - זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע.
ובמשלי יט כט : נכונו ללצים שפטים, ופירש רש"י - הקב''ה זימן לו שפטים של צרעת לזה הלץ המספר בלשון הרע.
ועד הרבה מצאנו בחז"ל כיוצא בזה שנגעים באים על עון ומכפרים עוון, ולא שיבואו לטעם אחר [בקצרה עיין ערכין שם טז ע"ב, וברש"י שמות ד ו על ידו של משה שנעשתה מצורעת כשלג, ובשמות רבה ג יג על אותו מופת צרעת שעשה משה לפני פרעה, וברש"י דברים כד ט על זכירת מעשה מרים, ובדברי התוס' המפורסמים בזבחים פח ע"ב].
הגמרא בחלק שנראה בה שצרעת בחלום מלמדת על מלכות :בסנהדרין קא ע"ב : תנו רבנן שלשה ניבטו [כלומר ראו במבט רש"י] ולא ראו, ואלו הן נבט ואחיתופל ואיצטגניני פרעה, נבט ראה אש שיוצאת מאמתו הוא סבר איהו מליך, ולא היא ירבעם הוא דנפק מיניה, אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו מלך, ולא היא בת שבע בתו הוא דנפקא מינה שלמה. עי"ש.
וביאר המהרש"א שפתרון החלום על הצרעת באמתו הוא באופן זה, שצרעת רומזת למלכות, שהרי דוד נצטרע, וכמו שכתוב שם להלן קז ע"א שדוד ביקש כפרה על מעשה בת שבע, ונאמר לו "כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה על הנוגע בה", וקבל עליו יסורים, ובזה באה עליו צרעת ששה חדשים ונסתלקה ממנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין, [היינו מעצם היותו מצורע].
והמקור לכך שדוד נצטרע הוא משני פסוקים שכתוב בהם משך זמן מלכותו, ובאחד כתוב ששה חדשים יותר מן האחר, ובהכרח שששה חדשים מתוך מלכותו לא מלך בהם, ש"מ שהיה מצורע בהם, ולא היתה מלכותו שלמה. [כן פירש רש"י שמפני שלא היתה מלכותו שלמה בהם לפי שהיה מצורע, אך במהרש"א מבואר שזה מפני שמצורע חשוב כמת, ולולי דמסתפינא הו"א דבהוריות י ע"א איתא בהדיא על נשיא שנצטרע שאין לו דין של נשיא לעניין חטאת נשיא אלא דין של הדיוט, ולומדים כן מעוזיהו מלך יהודה שנצטרע, וכתיב ביה "וישב בבית החפשית" ופירש"י שנעשה חפשי מן המלכות וכהדיוט דמי].
ומבואר כאן חידוש שהצרעת של דוד היתה כבר ניכרת לאחיתופל בחלומו, ויחס אותה לעצמו ולכך חשב שהוא מלך, וכשראה צרעת בחלומו פירש אותה כרמז על המלוכה, ולא שגה בזה שאכן אותה צרעת רומזת על מלוכה, רק בזה שגה שאיננה בו אלא בירבעם שיצא ממנו, ואע"פ שבגמרא מפורש שצרעת דוד באה על חטא בת שבע, נראה שראו ברוח קדשם שמלך ישראל תהיה בו צרעת.
אך תמוה מאד שבגמרא משמע שפתרון החלום אמת היה על ירבעם, והוא לא היתה בו צרעת.
וביותר יש להקשות שהרי צרעת איננה באה אלא על חטא ועוון, וכפי שהבאנו לעיל מברכות ה ע"ב, ובערכין מבואר על אילו עוונות, וכיצד יתכן שצרעת רומזת למלוכה.
