זאת חנוכה

[עשרה זהב]

האם נמצא בדברי רבותינו על מעלת היום הזה?

או שמעלתו שמורה להולכים בדרכי החסידות...

 

[אד יעלה]

אצל הליטאים אומרים שמעלתו שזה גם חנוכה ובלי הביטול תורה של הדלקת נרות
אין לך יום גדול מכך

 

[ההשקפה הטהורה]

זרע של קיימא - בעל בני יששכר (כסלו מאמר ב') כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'".

פרנסה – יום "זאת חנוכה" הוא עת רצון לקבלת תפילותינו להצלחה בפרנסה, מתוך כבוד. בעל ה'אמרי נועם' מדזיקוב כותב במאמרו על חנוכה (חלק א') כך: "ידוע מה שהצדיקים אומרים אשר עת מוכשר להמשיך פרנסה טובה לישראל הוא 'זאת חנוכה', וכמו כן בשמיני עצרת שהוא שמיני של חג, מברכים הגשם הרומז על גשמיות ופרנסה, כי 'זאת חנוכה' (שהוא גם יום שמיני) הוא במלכות".

כפרת עוונות – יום "זאת חנוכה" מסוגל לכפרת עוונות ותשובה שלמה. אמנם חודש תשרי הוא חודש התשובה, ויום הכיפורים הוא יום חיתום הדין, אך חסדי ה' יתברך נמשכים עד הושענא רבה ושמיני עצרת. למרות שאין שום מקור לכך שחוט החסד הזה נמשך עד חנוכה, לא בש"ס ובמדרשים, לא בזוהר הקדוש ולא בכתבי האריז"ל, ישנה מסורת מדורי דורות שלפיה שערי תשובה עדיין פתוחים עד סוף ימי החנוכה.

בספר "בית אהרן" על חנוכה מובא: "נר השמיני של חנוכה היא אותה בחינה עצמה של שמיני עצרת, ולכן אומרים הצדיקים שבחנוכה היא גמר חתימה".

רבי דוד שפירא מדינוב, בנו של ה"בני יששכר", אמר שאביו אמר בשם צדיקים שמראש חודש אלול עד חנוכה מאירה ברקיע כעין תבנית יד הפשוטה לקבל בעלי תשובה.

רבי ישראל מרוז'ין (נר ישראל, חלק ב', עמ' י"ח) כתב כך: "מה שצדיקים יכולים לפעול מה' יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול כל יהודי לפעול בזאת חנוכה"

 

[ההשקפה הטהורה]

י

'למה נקרא "זאת חנוכה" - מליצה נאה מהגר" ד אברהם'

שבת ב-23:30

שמעתי מהגאון רבי דוד אברהם שי'
שאמר בדרך צחות:

למה נקרא היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה'?

משום שזהו היום היחידי בחנוכה שאפשר ללמוד סדר שני שלם בלי הפרעות, ואם כן זאת חנוכה האמיתית של ה'עוסקי תורתך'

• יפתח בדורו
• תגובות: 5
• פורום: תורת רבותינו מאורי הדור שליט"א

• 

 

[אלישמע]

לא נמצא לזה מקור, לא בזהר לא באר"י ולא ברש"ש ולא במנהגי בית אל,
וזה התחיל בספרי חסידים.

 

[עשרה זהב]

לא נמצא לזה מקור, לא בזהר לא באר"י ולא ברש"ש ולא במנהגי בית אל,
וזה התחיל בספרי חסידים.

הוא אשר שאלתי בהודעתי הראשונה.

אלא שאמר לי מישהו שיש משהו בדברי הרש"ש על כך - ולא מצאתי.

ובאופן כללי, זכור לי שיש איזה משהו בכף החיים, על כך שיום זאת חנוכה הוא החיתום האחרון לאחר הושענא רבה ויוה"כ.

מישהו זוכר?

לע"ע אני לא מוצא.

 

[אלישמע]

הוא אשר שאלתי בהודעתי הראשונה.

אלא שאמר לי מישהו שיש משהו בדברי הרש"ש על כך - ולא מצאתי.

ובאופן כללי, זכור לי שיש איזה משהו בכף החיים, על כך שיום זאת חנוכה הוא החיתום האחרון לאחר הושענא רבה ויוה"כ.

מישהו זוכר?

לע"ע אני לא מוצא.

חוששני שאין לך מה לחפש. - אצל המקובלים החותם ומסירת הפתקים נגמרים בהוש"ר.

 

[אלישמע]

@עשרה זהב
אבל שמעתי חשבון יפה מהרב רוזנבלום שמסביר איך הגיעו לזאת חנוכה, ואיני זוכר.
בל"נ אם אזכור אציין לך.

 

[עשרה זהב]

@עשרה זהב
אבל שמעתי חשבון יפה מהרב רוזנבלום שמסביר איך הגיעו לזאת חנוכה, ואיני זוכר.
בל"נ אם אזכור אציין לך.

רק שיגיע בזאת חנוכה דהאי שתא, ולא נמתין עמו לשנה אחרת...

 

[במערבא אמרי]

אלא שאמר לי מישהו שיש משהו בדברי הרש"ש על כך - ולא מצאתי.

ראיתי באיזה חוברת שהביאו כדלהלן -

יש הנוהגים לשמור כל לילה את שמן ההדלקה ופתילות שנותרו מהדלקת הנרות, ובלילה האחרון לאחר שכבו הנרות, יקח את כל הפתילות של כל שמונת הימים, וישרפם עם השמן שנשאר, והוא סגולה להינצל מכל אויבים וליסטים ומקטרגים בזאת השנה, ובשעת השריפה יאמר 'למנצח בנגינות' (סידור הכוונות להרב המקובל ר' שלום מזרחי שרעבי).

אך איני יודע מקורו.

 

[במערבא אמרי]

זרע של קיימא - בעל בני יששכר (כסלו מאמר ב') כותב: "בחנוכה יש מקום לעורר פקודת עקרים ועקרות כעין ראש השנה, הנה לדעתי עיקר העניין עיקר הסגולה ביום האחרון הנקרא בפי כל 'זאת חנוכה'".

....

כפרת עוונות – יום "זאת חנוכה" מסוגל לכפרת עוונות ותשובה שלמה. אמנם חודש תשרי הוא חודש התשובה, ויום הכיפורים הוא יום חיתום הדין, אך חסדי ה' יתברך נמשכים עד הושענא רבה ושמיני עצרת. למרות שאין שום מקור לכך שחוט החסד הזה נמשך עד חנוכה, לא בש"ס ובמדרשים, לא בזוהר הקדוש ולא בכתבי האריז"ל, ישנה מסורת מדורי דורות שלפיה שערי תשובה עדיין פתוחים עד סוף ימי החנוכה.

עוד מהחוברת ההיא בשם הבני יששכר:

מובא בספר 'בני יששכר' (מאמר שמיני של חנוכה), "שמעתי מצדיקים, שמראש חודש אלול עד חנוכה, מאירה ברקיע כעין תבנית יד פשוטה לקבל אותם בני אדם אשר נדחו מאלו סיבות מלשוב בעשרת ימי תשובה, ומתקבלת התשובה עד חנוכה, ואין היד עוברת עד 'זאת חנוכה'. ויש שרמזו רמז לדבר מן הכתוב "בזאת יכופר עוון יעקב" (ישעיה כז, ט), כלומר, ב'זאת חנוכה' יכופר עוון יעקב. ורמז נוסף, מהפסוק "תשב אנוש עד דכא" (תהלים צג, ג). דכ"א בגימטריא כ"ה שהוא חנוכה" (ספר טעמי המנהגים).