באנר תרומה

הוריות דף י"ד - סיני עדיף / בחינות הרבנות הראשית

משיב כהלכה

חבר בכיר
הצטרף
18/12/24
הודעות
4,214
כתב החקרי לב שכל זה בזמנם שלא היו להם ספרים, אבל כיום עוקר הרים עדיף, דהיינו רב שסברתו ישרה ואע"פ שלא בקי בכל התורה.

ולכאורה בימינו שיש את הרב גוגל, על אחת כמה וכמה שאפשר למנות רב שיש לו ידע בסיסי ביותר, ובלבד שסברתו ישרה ויודע להסיק הלכה למעשה. וא"כ צריך לשנות את מתכונת הבחינות לרבנות ודיינות ולבחון את כח העיון של הנבחנים ולא את מידת בקיאותם בשו"ת היכל שלמה או בספר השיטות.
 
כתב החקרי לב שכל זה בזמנם שלא היו להם ספרים, אבל כיום עוקר הרים עדיף, דהיינו רב שסברתו ישרה ואע"פ שלא בקי בכל התורה.

ולכאורה בימינו שיש את הרב גוגל, על אחת כמה וכמה שאפשר למנות רב שיש לו ידע בסיסי ביותר, ובלבד שסברתו ישרה ויודע להסיק הלכה למעשה. וא"כ צריך לשנות את מתכונת הבחינות לרבנות ודיינות ולבחון את כח העיון של הנבחנים ולא את מידת בקיאותם בשו"ת היכל שלמה או בספר השיטות.

יש לך טעות,
כי הבוחנים עצמם לא בהכרח יש להם סברא ישרה,
אבל בקיאות זה כבר הוכח שיש להם.

ועכשיו ברצינות; שם לא בוחנים סתם שיטות, אלא שיטות בסיסיות (כמו טור שו"ע וב"י), האם כוונתך לוותר גם על זה ולתת לנבחנים למסור חבורה בלבד ?

שמא תאמר
על אחת כמה וכמה שאפשר למנות רב שיש לו ידע בסיסי ביותר

תשובתך, זה בדיוק מה שבוחנים שם. על סברא אי אפשר לבחון.
 
ועכשיו ברצינות; שם לא בוחנים סתם שיטות, אלא שיטות בסיסיות (כמו טור שו"ע וב"י), האם כוונתך לוותר גם על זה ולתת לנבחנים למסור חבורה בלבד ?
ראיתי דבר מעניין על הגאון ר' משה כלפון הכהן ראב''ד ג'רבא, שהיה מסמיך ת''ח להוראה, היה נותן לו ארבעה שאלות באורח חיים, ארבעה ביורה דעה, ארבעה באבן העזר, וארבעה בחושן משפט. עם ספרים פתוחים, לשבת ולכתוב דברים משרשם מהש''ס וראשונים עד פסק הלכה.
בשבוע אחד שהיה מגיע למקום המיועד עם ספרים וכותב וכותב, עד אשר מוציא הלכה ברורה בכל הני שאלות.
ואז גדולי רבני העיר רואים האם יודע לדמות מילתא למילתא, אם יודע להביא ראיות נכונות מהש''ס, ופוסקים לנדון השאלה.

נ.ב. מלבד זאת היה צריך להיות ידוע ע''י תלמידי חכמים מוכרים כ"מעיין" חשוב. ובלא''ה לא היה נכנס להבחן בזה.
 
וכן שמעתי על הגאון רב ניסים קרליץ שהיה בוחן בעיקר על שכל ישר, והיה אומר שגם אם עכשיו הוא יודע איפה זה, יכול להיות שמחר הוא ישכח ואז הוא יחפש וימצא, אבל אם אין לו הבנה נכונה מה יעזור?
 
ראיתי דבר מעניין על הגאון ר' משה כלפון הכהן ראב''ד ג'רבא, שהיה מסמיך ת''ח להוראה, היה נותן לו ארבעה שאלות באורח חיים, ארבעה ביורה דעה, ארבעה באבן העזר, וארבעה בחושן משפט. עם ספרים פתוחים, לשבת ולכתוב דברים משרשם מהש''ס וראשונים עד פסק הלכה.
בשבוע אחד שהיה מגיע למקום המיועד עם ספרים וכותב וכותב, עד אשר מוציא הלכה ברורה בכל הני שאלות.
ואז גדולי רבני העיר רואים האם יודע לדמות מילתא למילתא, אם יודע להביא ראיות נכונות מהש''ס, ופוסקים לנדון השאלה.

נ.ב. מלבד זאת היה צריך להיות ידוע ע''י תלמידי חכמים מוכרים כ"מעיין" חשוב. ובלא''ה לא היה נכנס להבחן בזה.

נפלא.
 
וכן שמעתי על הגאון רב ניסים קרליץ שהיה בוחן בעיקר על שכל ישר, והיה אומר שגם אם עכשיו הוא יודע איפה זה, יכול להיות שמחר הוא ישכח ואז הוא יחפש וימצא, אבל אם אין לו הבנה נכונה מה יעזור?

נפלא מאוד.

רק חבל שכל הסיפורים הם על בוחנים בעבר ולא בהווה...
 
וכן שמעתי על הגאון רב ניסים קרליץ שהיה בוחן בעיקר על שכל ישר, והיה אומר שגם אם עכשיו הוא יודע איפה זה, יכול להיות שמחר הוא ישכח ואז הוא יחפש וימצא, אבל אם אין לו הבנה נכונה מה יעזור?
מה זה שכל ישר? אני שואל ברצינות. מישהו יכול להגדיר בדיוק מה זה שכל ישר
 
כתב החקרי לב שכל זה בזמנם שלא היו להם ספרים, אבל כיום עוקר הרים עדיף, דהיינו רב שסברתו ישרה ואע"פ שלא בקי בכל התורה.

ולכאורה בימינו שיש את הרב גוגל, על אחת כמה וכמה שאפשר למנות רב שיש לו ידע בסיסי ביותר, ובלבד שסברתו ישרה ויודע להסיק הלכה למעשה. וא"כ צריך לשנות את מתכונת הבחינות לרבנות ודיינות ולבחון את כח העיון של הנבחנים ולא את מידת בקיאותם בשו"ת היכל שלמה או בספר השיטות.
בכלל כל הרעיון של בחינות לרבנות ושל כוללים וכו' זו הזיה שאין כדוגמתה ופשוט ביזוי התורה, וכל העיסוק היבש והרדוד שכל ענינו הבחינות, איך איך קרה כדבר הזה, איך...
חלף לעסוק בתורה כפי שעסקו ב"ה בכל הדורות בעיון ובחתירה להבנה​
 
כתב החקרי לב שכל זה בזמנם שלא היו להם ספרים, אבל כיום עוקר הרים עדיף, דהיינו רב שסברתו ישרה ואע"פ שלא בקי בכל התורה.
כ"כ הגר"ש קלוגר גם וכן הגאון רבי יוסף ידיד.

ועיין בתשובת מרן הגרע"י זצוק"ל ביחו"ד ח"ז סי' קצח שהכריע ע"פ הפוסקים שגם בזמנינו סיני עדיף, ולכן עדיף למנותו מאשר ת"ח מפולפל.

1753212808298.png1753212895493.png
 
כ"כ הגר"ש קלוגר גם וכן הגאון רבי יוסף ידיד.

ועיין בתשובת מרן הגרע"י זצוק"ל ביחו"ד ח"ז סי' קצח שהכריע ע"פ הפוסקים שגם בזמנינו סיני עדיף, ולכן עדיף למנותו מאשר ת"ח מפולפל.

הצג קובץ מצורף 8308הצג קובץ מצורף 8309
וכבר העיר בזה הגר''מ מזוז בראיית הגרע''י מהריב''ש שהריב''ש היה קודם המצאת הדפוס ומה הראיה.
 
ואגב הדעה הזו, היא דעה רווחת, חקרי לב, ר''ש קלוגר, ר' יוסף ידיד, החזו''א, ועוד רבים. ויש בידי מאמר ארוך בזה, עם מו''מ ארוך מאד. אך נעלם ממני למצאו.
 
ואגב הדעה הזו, היא דעה רווחת, חקרי לב, ר''ש קלוגר, ר' יוסף ידיד, החזו''א, ועוד רבים. ויש בידי מאמר ארוך בזה, עם מו''מ ארוך מאד. אך נעלם ממני למצאו.
מחכה לדבריו הנפלאים של מר...
(אגב, זה נשמע כאילו יש לכבודו מאמר ערוך ומשובח על כל נושא תחת השמש, ואשריו (ואשרינו!) שזכה! כה יתן השם וכה יוסיף)
 
מחכה לדבריו הנפלאים של מר...
(אגב, זה נשמע כאילו יש לכבודו מאמר ערוך ומשובח על כל נושא תחת השמש, ואשריו (ואשרינו!) שזכה! כה יתן השם וכה יוסיף)
חן חן, אולם כתבתי בזה לפני כחמש עשרה שנה באריכות כשבועיים ימים. מקוה למצאו.
 
כ"כ הגר"ש קלוגר גם וכן הגאון רבי יוסף ידיד.

ועיין בתשובת מרן הגרע"י זצוק"ל ביחו"ד ח"ז סי' קצח שהכריע ע"פ הפוסקים שגם בזמנינו סיני עדיף, ולכן עדיף למנותו מאשר ת"ח מפולפל.

הצג קובץ מצורף 8308הצג קובץ מצורף 8309
וכבר העיר בזה הגר''מ מזוז בראיית הגרע''י מהריב''ש שהריב''ש היה קודם המצאת הדפוס ומה הראיה.
ואגב הדעה הזו, היא דעה רווחת, חקרי לב, ר''ש קלוגר, ר' יוסף ידיד, החזו''א, ועוד רבים. ויש בידי מאמר ארוך בזה, עם מו''מ ארוך מאד. אך נעלם ממני למצאו.
אכן, לכאורה איך שלא יהא, בין כך ובין כך
ודאי עיקר העיסוק מוכרח להיות ביסודי המקורות, ולא בכל מקור שצץ ובא תחת השמש (או @מעל ההגיון...)
 
וכבר העיר בזה הגר''מ מזוז בראיית הגרע''י מהריב''ש שהריב''ש היה קודם המצאת הדפוס ומה הראיה.
אכן, גם לי קצת היה קשה מה הראיה.

אבל נראה שעיקר כוונתו שאפי' שבזמן הריב"ש היה בהרבה יותר ספרים שאפשר ללמוד מהם מאשר זמן התלמוד, ובכל זאת פסק שסיני עדיף משמע שאין חילוק.
 
ואגב הדעה הזו, היא דעה רווחת, חקרי לב, ר''ש קלוגר, ר' יוסף ידיד, החזו''א, ועוד רבים. ויש בידי מאמר ארוך בזה, עם מו''מ ארוך מאד. אך נעלם ממני למצאו.

תתרום משהו, יש סגולה אני בטוח.
 
שכל ישר זה הבנה נכונה וסברא ישרה ולא......... וזה לא קשור לפלפלן שע"ז הרב עובדיה דיבר. ודו"ק
 
שכל ישר זה הבנה נכונה וסברא ישרה ולא......... וזה לא קשור לפלפלן שע"ז הרב עובדיה דיבר. ודו"ק

הא גופא קשיא,
מהו שכל ישר, ומהי סברא ישרה ?
בינינו, כמה רבנים היו ברבנות הראשית שבעיני חלק מהעם הם אבי אבות הסברא הישרה, ובעיני חלק אחר מהעם הם ברמה בינונית ומטה ?
 
ממש לא,
אבל זו האופציה הכי פחות גרועה שמצאתי.
יש לך משהו פחות גרוע ?
למה?

אני חושב שיש להעביר את הנבחן לכל ענין כח שהוא סדרת מבחני חכמה (כמו איי קיו, אבל לאו דוקא, כי לדעתי אין באיי קיו שום מדד לחכמה, וכל ענינו בסה"כ התאמה של דברים, וכיעוי"ש, ואכ"מ), ורק אחר כך מבחנים בלימוד

מבחן על ידע כמעט ואינו נצרך... (זולתי אי איירי בענין בו הידע הוא העיקר ולמשל משגיח כשרות, וממה נפשך, בזה הרי ממילא ודאי סגי בידע גרידא)​
 
למה?

אני חושב שיש להעביר את הנבחן לכל ענין כח שהוא סדרת מבחני חכמה (כמו איי קיו, אבל לאו דוקא, כי לדעתי אין באיי קיו שום מדד לחכמה, וכל ענינו בסה"כ התאמה של דברים, וכיעוי"ש, ואכ"מ), ורק אחר כך מבחנים בלימוד

מבחן על ידע כמעט ואינו נצרך... (זולתי אי איירי בענין בו הידע הוא העיקר ולמשל משגיח כשרות, וממה נפשך, בזה הרי ממילא ודאי סגי בידע גרידא)​

דבר כזה לא קיים במציאות,
כשמחפשים סברא ודימוי מלתא למלתא,
צריך לשבת לפני אדם שהוא בעצמו כזה ושהוא מאמין בזה, (חסר בדי אן אי של הרבנות הראשית),
ומכיון שכך, זה לא שייך.
ועוד, את מי תשים שם ? את אלו שאני סובר שהדימוי מלתא למלתא שלהם נושק לרמה של כיתה א' (חרף חיבוריהם בכל חלקי התורה) ?
או את אלו שלטעמם ולטעם תלמידיהם הסברות שלהם הוא בבחינת פלפולים בלבולים ?

אסביר עוד ענין; למשל כשבאים להיבחן אצל ר' נסים קרליץ, אז הנבחן בא מכח אמונו בבוחן. והבוחן בודק בציציותיו של הנבחן, ואז הכל נראה אחרת.
אבל כשבאים לרה"ר, הרי הנבחן בא לשם הרבה פעמים רק כי זו הדלת היחידה בה אפשר להיבחן ולהתקבל בלי בדיקה בציציותיו,
ולאידך הבוחן חייב לקבל את (כמעט) כולם, אא"כ היה חסר ידע.
אז לא שייך לדמות מלתא למלתא, מבחנים של הרה"ר למבחנים של הפרטי.
 
מה זה
תגדיר
אני שואל ברצינות
(ואולי תאמר כי בכדי להבין מה זה שכל ישר צריך להיות עם שכל ישר... 😉)
דוגמא בעלמא
שמעתי סברא מאברך מוסר שיעורים, ללמד זכות על כך שלא עושים קריעה על מקום המקדש מכיון שכתוב שעתידה ירושלים להתפשט עד דמשק וא"כ כאילו כולם גרים בירושלים ולכן לא נהגו לקרוע...
ותמיד יש את אלה שמבינים הפוך ממה שכתוב כי כך הם חושבים ובודאי שאותו מחבר חשב כמותו בצירוף סברות מענינות
בקיצור בלי שימוש חכמים, הגם שיש ידיעות.
 
דוגמא בעלמא
שמעתי סברא מאברך מוסר שיעורים, ללמד זכות על כך שלא עושים קריעה על מקום המקדש מכיון שכתוב שעתידה ירושלים להתפשט עד דמשק וא"כ כאילו כולם גרים בירושלים ולכן לא נהגו לקרוע...
ותמיד יש את אלה שמבינים הפוך ממה שכתוב כי כך הם חושבים ובודאי שאותו מחבר חשב כמותו בצירוף סברות מענינות
בקיצור בלי שימוש חכמים, הגם שיש ידיעות.
טוב נו טענתו זו היא בודאי טענה ילדותית על גבול השטותית, באמת

אני מתכוון למשמעות של שכל ישר ששני אנשים ילמדו ענין בדיוק אותו הדבר, מה המשמעות שלאחד יש שכל ישר ולאחר לא​
 
טוב נו טענתו זו היא בודאי טענה ילדותית על גבול השטותית, באמת

אני מתכוון למשמעות של שכל ישר ששני אנשים ילמדו ענין בדיוק אותו הדבר, מה המשמעות שלאחד יש שכל ישר ולאחר לא​
קח נושא מענין תלמד אותו טוב ואח"כ תפתח את ספרי זמנינו ותבחין
 
ראשי תחתית