ודאי שרוב הפיאות היום חורגות מכללי ההלכה שקבעו כל גדולי הפוסקים, ואפ"ה רובם אינם ממחים ביד בני משפחותיהם ותלמידיהם
ודאי שהדברים שאתה כותב אינם נכונים כלל, כי המשפט שכתבת "רוב הפאות חורגות מכללי ההלכה" הוא סתירה מיניה וביה. הרי בפאות ארוכות ופרועות או בפאות בצבע זרחני אין שום חפצא דאיסורא, אלא עצם זה שהן בולטות וגורמות משיכת תשומת לב, אסורות כמו מטפחת חריגה או נעל חריגה וכו', כי
אסור לאשה לגרום שיסתכלו עליה דוקא.
וממילא אם רוב הפאות הן כך, אין בזה בעיה הלכתית של צניעות כי אף אחד לא יסתכל על פאה זו במיוחד.
ומה שכתבת "כללי ההלכה שקבעו כל גדולי הפוסקים" מסתמא כוונתך לפשקווילים שהתפרסמו בחתימת כמה גדולים ואין לזה שום ערך (ראה למשל לקמן מהגרש"ז אויערבאך), ובספרי הפוסקים אין הגדרות בסנטימטרים או "עד הכתף" כפי שהמציאו ללא שום מקור בהלכה, אלא הגדר היחיד הוא
שלא תהיה חריגה ובולטת ממנהג המקום.
וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, בספרו דת והלכה סימן א': "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון… אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו
שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".
וכן היא דעת הגר"ח קניבסקי זצ"ל שהביא הרב יעקב צבי בוצ'קובסקי בספר "בנות מלכים" בשם הגרא"ח שצ'יגל שליט"א מח"ס "דולה ומשקה", שאמר לו הגר"ח קניבסקי ש
"לגדרי הצניעות בפאה נכרית אין גדר ברור בהלכה, והוא משתנה לפי המציאות".
וכן היא דעת הגרש"ז אויערבאך בספר "ועלהו לא יבול" (תשובות הגרש"ז, חלק ג' עמ' ע'): "התפרסמו גדרי צניעות בפאות נכריות של נשים, שהתייחסו לצבע הפאות, לאורכן, לצורתן וכו'. גם שמו של הרב הוזכר ביחס לגדרים אלו. שאלתי את הרב ביחס לגדרים השונים שהתפרסמו: האם זה נכון שאסור שפאות נכריות תהיינה בצבע כזה וכזה? וענה: 'אני לא יודע'. המשכתי לשאול אותו על גדרים נוספים שהתפרסמו, האם כך נכון לומר? על הכל ענה לי הרב: 'אני לא יודע, אינני מבין בזה'. לבסוף אמר לי: אני לא יודע לומר לך גדרים בענין פאות נכריות של נשים, אך
הכלל הוא שמה שבנות ישראל הכשרות נוהגות – זה בסדר".