בתחילה כתב ביבי"א לסמוך בשעת הצורך ויותר מאוחר ביבי"א ח"ח כתב להקל.
דברי הגר"י יוסף שליט"א על חכמי הדור
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
בתחילה כתב ביבי"א לסמוך בשעת הצורך ויותר מאוחר ביבי"א ח"ח כתב להקל.
דרופתקי דאורייתא
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 279
מה שנת הדפסה של זה ושל הציטוטים הקודמים?גירסה מתפתחת... פתאום זה כבר נהיה ציטוט בשם מרן האבא. מי יודע איפה זה יסתיים...
ואחר כך חזר בו בחלק י?
הפכתם את מרן ליויו?
וגם כתב בחלק ד "סוגיאן דעלמא למיזל אחר רוב פוסקים להחמיר" סוגיאן משתנה לה ככה פתע פתאום???
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 197
לפני שבועיים הראתי לאברך בכולל ילקו"י שמעיר על הרב משה על הלכה מסוימת, שבכלל הרב משה לא כתב ככה, ולא הוספתי מילה מזלזלת! אבל חטפתי על הראש כמה אני מזלזל ואפיקורס. ואח"כ חשבתי למה, הרי רק שאלתי שאלה והראתי מקורות, לא אמרתי משהו אישי או מזולזל על אותו רב, רק הצגתי עובדות! ואז הבנתי שכיון שהערות עליו הם מאוד מביישות וזלזלות (כמו לחלוק על מחבר על משפט שלא הבנת בכלל, או להעתיק מספרים אחרים), אז ממילא גם אם תשאל בצורה יפה זה יצא זלזול, כי ההערות מאוד מביישות ומזלזלות מצד עצמם!
נערך לאחרונה:
מה שמותר לרב יצחק לדבר בצורה כזו על תלמיד חכם אחר מתבאר מספרו בעצמו מהסיבה שהרמ’’ע מפאנו כותב בטעם הדבר מדוע הראב’’ד לפעמים דיבר כך וכך בצורה חריפה כלפי דברים שכתב הרמב’’ם, וגם לזה יש כמה תנאים ואין לי כח להאריך עכשיו אבל אוי לו למי שמדבר ועוד כותב ברבים נגד תלמיד חכם.
אתה מתכווין לזה?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,198
לכאורה צודק הרב יצחק יוסף בטענתו, כי הכלל ללכת אחרי שלושת עמודי ההוראה הוא ללכת אחרי רובם, ועל זה הסכימו מאתיים רבנים, וזה מה שכתב החיד"א.
ואצטט לשון הבית יוסף בהקדמתו:
"ולכן הסכמתי בדעתי כי להיות שלשת עמודי ההוראה אשר הבית בית ישראל נשען עליהם בהוראותיהם הלא המה הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל אמרתי אל לבי שבמקום ששנים מהם מסכימים לדעת אחת נפסוק הלכה כמותם".
נכון מאוד,
על הכלל הנ"ל הסכימו, ולא על כל פסקי מרן זיע"א (שהרי רבים הם הפסקים שפסקם ברוחב דעתו לבד)
התבוננתי שוב, אתה צודק שכך כתוב בהקדמה של מרן גופיה, השאלה היא מה דעת מהרח"א שהביא החיד"א. אכן יש מקום להבין כמ"ש אתה שכוונתו לכלל בעלמא ולא בהכרח שלושתם, אבל הגרי"ח סופר הבין שכוונתו לומר לשלושתם, וקצ"ע שהרי לא זהו הכלל שכלל מרן לספרו.
@יעקבי אם תוכל להביא יותר בעניין אכילה לפני תפילה, אין לי לא ילקו"י ולא כרם יעקב ...
במערבא אמרי
חבר קבוע
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 496
בעבר הבנתי שהמחלוקת היא האם בכל פסק של מרן נחשב שעושה כמאתיים רבנים, או רק בדברים בהם מרן הכריע ע"פ רוב משלושת עמודי ההוראה, דווקא בזה אמרו שעושה כמאתיים רבנים שסמכו על הכלל הזה.
אין לי הספרים לפני- אבל האם הרב סופר כותב שרק כאשר יש שלושת עמודי הוראה באותה שיטה אז עושה כמאתיים רבנים, או כאשר הפסק מבוסס על הכלל של רוב מעמודי ההוראה?
אין לי הספרים לפני- אבל האם הרב סופר כותב שרק כאשר יש שלושת עמודי הוראה באותה שיטה אז עושה כמאתיים רבנים, או כאשר הפסק מבוסס על הכלל של רוב מעמודי ההוראה?
אבל החיד"א הנ"ל לא כתב כן.
אלא כדברי הרב סופר.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,198
מה שהחיד"א כתב נראה כדברי הרב יצחק, וכפי שכתבתי.
היכן החיד"א כתב 'רוב'?
החיד"א כתב הכלל "ללכת אחרי שלושה עמודי בית ישראל הרי"ף הרמב"ם והרא"ש וכו' "
ריהטא דמילתא יותר נראה שכוונתו ל'כלל המדובר' ולא על המילים האלו עצמן, בפרט שכן עולה מהמילה "וכו'" שנראה שההמשך הוא שנכריע ע"פ הרוב, שזהו ההמשך המתבקש ..
[ןבאמת יש ספרים שהעתיקו את לשונו של החיד"א והשמיטו את המילה וכו', אולי לא הבינו למה היא מכוונת.
לדוגמא בילוק"י.
לאו דוקא
יכול להיות.
צריך לעיין מה עוד כתוב שם, אולי הוכו' הולך על משהו אחר.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,473
החיד"א הוסיף:
והלשון "כפסק מרן" משמע שמדבר על כל פסקיו, ולא על ה"כלל" של מרן, אלא גם על ה"פסק" של מרן.
את דבריו הללו כתב אחרי מה שהביא מהגר"ח על ה'כלל'.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,473
נכון, הוסיף את זה.
וכיון שקודם הביא דברי מהר"ח על אופנים שפסק כשלשת עמודי ההוראה, בהכרח שגם זה כוונתו בהמשך דבריו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,198
הפלפול מיותר, כי אין הכוונה שפסק כשלושה עמודי הוראה, אלא כתרי מיגו תלת וכמפורש בהקדמתו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,198
החיד"א לא כתב רוב ומיעוט אלא דיבר על "כלל מרן בפסק הלכה ללכת אחרי שלושה עמודי בית ישראל".
והב"י בעצמו בהקדמתו שציטטתי לעיל מסביר את הכלל הזה, שהוא פוסק כתרי מיגו תלת.
ולכן כאשר מדברים על הכלל, מתכוונים לרוב עמודי ההוראה ולא כולם.
מחילה אבל בלבלת פה את הדברים. הויכוח ביניהם הוא לא על אופן של שלושת עמודי הוראה או שנים מתוך שלוש. הנידון הוא אופן שמרן לא פסק כלל כתלת או כתרי מגו תלת, כגון כשאין גילוי ברי"ף וברמב"ם, שבזה הרב סופר מביא מהחיד"א משם מהר"ח אבולעפיה שקבלה בידו שעל כללו של מרן לפסוק כג' עמודי הוראה ישנה הסכמת כמאתיים רבנים
חד משמעית לא! החיד"א כותב על לפסוק כג' עמודי הוראה, על ב מתוך ג הוא לא כותב.
והנה לך לשונו בשם הגדולים
ואכן מסתבר שהוא הדין לב' מתוך ג' אבל בדברי החיד"א אין התייחסות לזה. ומסתבר שכך גם סובר הרב סופר אבל לא זה נידונו, ומה שהוא חולק זה על ההבנה שעל כל פסק ופסק וכל סעיף וסעיף בשולחן ערוך הסכימו מאתיים רבנים, גם כשאינו באופן של ג עמודי הוראה או ב מתוך הג כפי שסבור המשיג.
והנה לך כמה צילומים מספרו שתראה בהם שתמה על הבנה זו שעל כל סעיף בשו"ע הסכימו מאתיים רבנים (ולא נכנס לתלת או לב' מתוך תלת)
ועוד
ועוד
ועל תמיהותיו אלו הביא הרב סופר דברי החיד"א בשם הגדולים בשם מהר"ח אבולעפיה שהסכמת מאתיים רבנים היא על הפסיקה כג' עמודי הוראה. ולא שהסכימו מאתיים רבנים על כל פסק ופסק ועל כל הלכה והלכה שבשו"ע.
והמשיג שהשיג סבור שעל כל הלכה והלכה הסכימו מאתיים רבנים, אבל אין לזה מקור בדברי החיד"א.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,473
ממש לא מוכרח, הוסיף על מה שכתב. ולשונו ברורה.
לשונו ברורה מאוד שהתייחס למה שקבל בשם מאתיים חכמים ותו לא. כל הסבר אחר זו הוצאת דבר מהקשרו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,198
לפי הצילומים שהביאו כאן, ולפי מה שאתה כותב בעצמך בהמשך, הבנתי שהויכוח הוא האם ההסכמה ממאתיים רבנים היא על שלושת עמודי ההוראה או על תרי מגו תלת.
אצטט את לשונך:
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 5,198
וזו טעות, כי הוא מתייחס לכללו של השו"ע, והכלל הוא תרי מיגו תלת.
ממש לא.
הוויכוח הוא האם כל הלכה והלכה שבשו"ע הוסכמה על ידי כמאתיים חכמים או רק כללו של מרן.
מה שכתבתי שהחידא כתב שלושת עמודי הוראה זה למען הדיוק מה כתוב ממש.
והוספתי שמסתבר שה"ה לתרי מגו תלת הן לחידא והן להרב סופר.
