קיבלתי:
לפני כשבועיים יצא לאור שו"ת תפלה למשה ח"ח ובו נדפסו תשובות ומכתבים מהגאון ר' משה לוי זצ"ל, ובסימן ע"ג ישנו מכתב מבעל הילקוט יוסף בשנת תשנ"ב [והאמת שהודפס כבר בויען שמואל חלק יא] - ובו הוא מבקש מהגר"מ שיעיר לו הערות על ספרו לפני שיצא לאור, והחזיר לו מכתב וכתב בתחילתו: והאמת אומר לכת"ר שמה שלא נעניתי עד כה להפצרותיו, מפני שכת"ר א"צ לדידי ולדכוותי, ונכון לבו בטוח בפסקי מרן אביו הגאון מופה"ד (שליט"א), וידעתי שלא ישנה מאומה מה שאכתוב לו, כי מה לתבן את הבר. ומטעם זה דנתיו לכף זכות בהערותיו על דברי שהרואה יראה שאינם מספקים לדחות את מה שכתבנו, שאינו דוחה ופורך את הבנין והיסוד עליו בניתי הלכה מסויימת, רק דוחה דחיות קלות את מסקנת ההלכה. ע"כ.
ובהמשך דבריו אחרי שהביא לו שתי דוגמאות שהילקו"י דחה דבריו בצורה לא נכונה כתב: ומ"מ דנתיו לכף זכות, כיון שכת"ר לא איכפת לו באמת בשום הוכחה וראיה, ונכון לבו בטוח בפסקי מרן אביו שליט"א, ולכן אמרתי א"צ להעיר, והאיכא ממעייני הישועה ב"ה, ואם ירצו יעיינו ויקרבו אשר ייראה הרואה. ע"כ.
