פאה נכרית - בעד ונגד

[עת שערי רצון]

מישהו יודע מה דעת ר' יעקב חיים סופר שליט''א על פאות? (סבו הכף החיים מתיר)
@משיב כהלכה

 

[משיב כהלכה]

בואו נעביר נושא.
מישהו יודע מה דעת ר' יעקב חיים סופר שליט''א על פאות? (סבו הכף החיים מתיר)

הוא אינו מחבב פאה אבל לא אומר את דעתו לבניו (יש לו רק בנים) וגם לא לתלמידיו (מתחמק).

אשתו עם מטפחת שמכסה היטב.

כלותיו חלקן עם פאה, חלקן עם מטפחת, וחלקן רק בשמחות ושבתות עם פאה. בסיכום הכללי, בשולחן השבת רוב הכלות והנכדות עם פאה.

פעם קיבל מכתב מאשה שכתבה על בנה שהוא בן 29 ומתעקש על מטפחת בלבד, והתרגז מאוד והתבטא 'מי מכניס להם את השטויות האלה לראש ומבלבל אותם, רחמנות על הבחור', וביקש מבנו להתקשר לאותה אשה ולמסור לבחור שירד מזה (עדות מי שנכח במקום).

 

[הצעיר]

'מי מכניס להם את השטויות האלה לראש ומבלבל אותם, רחמנות על הבחור', וביקש מבנו להתקשר לאותה אשה ולמסור לבחור שירד מזה (עדות מי שנכח במקום).

מאיפה כל הידע הזה? אשריך!!!

אגב זו דוגמא לנזקים הרבים שיוצאים מהתעמולנים, שבחור בן 29 מוריד שידוך רק בגלל שאשתו רוצה להראות כמו אחיות שלה.

 

[הלכה ברורה]

בואו נעביר נושא.
מישהו יודע מה דעת ר' יעקב חיים סופר שליט''א על פאות? (סבו הכף החיים מתיר)
@משיב כהלכה

הוא אינו מחבב פאה אבל לא אומר את דעתו לבניו (יש לו רק בנים) וגם לא לתלמידיו (מתחמק).

אשתו עם מטפחת שמכסה היטב.

גם אני שמעתי מכמה מבניו תשובות כאלו, שהוא אישית מחמיר בזה (ונזהר לא לברך מול פאה-למרות שזה חומרא יתירה), אבל ששואלים אותו אנשים אם מותר ללבוש פאה נוכרית הוא מתחמק ועונה להם "עד שאתם שואלים אותי על פאה נוכרית, תשאלו אותי על שכל נוכרי...". ות"ח מירושלים אמר לי שהרב סופר אמר לו פעם שכדאי הוא סבי הכף החיים שאמר על פאה שדעת האחרונים להתיר, וכדאי הוא לסמוך עליו (לא מילה במילה, אלא הרעיון).

 

[משיב כהלכה]

ונזהר לא לברך מול פאה-למרות שזה חומרא יתירה

נזהר כמנהגו להחמיר כל השיטות והדעות.

כיום כבר לא נזהר, כי השולחן מלא כלות ונכדות עם פאות...

 

[זולדן]

כיום כבר לא נזהר, כי השולחן מלא כלות ונכדות עם פאות...

אתה יודע או משער?

 

[משיב כהלכה]

יודע.

 

[הלכה ברורה]

נזהר כמנהגו להחמיר כל השיטות והדעות.

כיום כבר לא נזהר, כי השולחן מלא כלות ונכדות עם פאות...

כך אמר לי בנו לפני שלוש שנים (כמדומני זה היה הבן שאחראי על האוצר החכמה, פשוט דיברתי עם כמה מבניו בנושא).

 

[בהצלחה רבה]

יש הרבה רבנים בדור שלנו שאוסרים כגון הרב יורם אברג'ל, הבבא סאלי לפי חלק מהמשפחה שלו, הרב מוצפי אוסר וכך זה דעתו בלי קשר לרב עובדיה כך הוא כתב במפורש בספרו חופת ציון, הרב יגאל כהן, הרב מאיר מזוז, הרב דוד יוסף, לא באתי לומר שאסור, כשאני למדתי את הסוגיא, גם כן הבנתי שמותר, וכך גם דעת מורי ורבי, וכן שמעתי ממקור קרוב ונאמן בביתו של רבי דוד אבוחצירא שדעתו להתיר כיום, אך רק להוכיח שיש רבנים שאוסרים.

 

[עת שערי רצון]

כגון הרב יורם אברג'ל,

נו ו-?

הבבא סאלי לפי חלק מהמשפחה שלו,

לפי החתן שלו לא היה ולא נברא (דיברתי עימו ע''ז לפני כמה שנים הוא אמר לי שהסיפורים על הבבא סאלי וחומר ההסקה בגהינם זה דמיונות)

הרב מוצפי אוסר וכך זה דעתו בלי קשר לרב עובדיה כך הוא כתב במפורש בספרו חופת ציון,

הרב מוצפי כותב דברים מאוד מאוד תמוהים בלשון המעטב באתרי האינטרנט שלו, בנושא זה

הרב יגאל כהן,

נו ו-??

הרב מאיר מזוז,

כבר הובא לעיל

הרב דוד יוסף,

באר כרעא דאבוה, ודרך אגב, רוב בנותיו וכלותיו עם פאות, וביודעי קאמינא

וכך גם דעת מורי ורבי,

נשמח לדעת מיהו (אם זה לא מפריע לך לגלות לנו כמובן)

וכן שמעתי ממקור קרוב ונאמן בביתו של רבי דוד אבוחצירא שדעתו להתיר כיום,

באמת ? נשמע מעניין ...

אך רק להוכיח שיש רבנים שאוסרים.

'רבנים' 'רבנים' 'רבנים', הלכה לא נקבעת לפי רבנים ודרשנים, ובפרט כאלה שלמדו רק את התשובות ביביע אומר
טענות האוסרים הם קלושות וזו מציאות.

 

[בהצלחה רבה]

מה הפירוש נו ו..
רק אמרתי שיש עוד רבנים שאוסרים.
תפרשן את זה איך שאתה רוצה.
וחוץ מזה הרבה מהכלות של הרב יצחק יוסף עם פאות

 

[בהצלחה רבה]

באחד מהשבתות שארגנו יחד עם הרב יצחק עם התעמולנים למיניהם דרשו שאחד מהתנאים להגיע לשבת זה בלי פאה, רק מטפחת. וכשהרב יצחק שמע על זה כעס מאוד, ובקש שפעם הבאה אותם תעמולנים לא יהיו מעורבים בארגון. (מכלי ראשון)

 

[אביעד]

מה הפירוש נו ו..
רק אמרתי שיש עוד רבנים שאוסרים.
תפרשן את זה איך שאתה רוצה.
וחוץ מזה הרבה מהכלות של הרב יצחק יוסף עם פאות

הפירוש שלא כל מו''ץ [במקרה הטוב] נחשב רב שהתיר
כי א''כ נמנה אלפים לצד השני

 

[נוריאל עזרא]

הפירוש שלא כל מו''ץ [במקרה הטוב] נחשב רב שהתיר
כי א''כ נמנה אלפים לצד השני

הפירוש נו ו.. הוא זלזול וצריך ליזהר בכבוד ת"ח. הרב יורם אברג'יל הוא פוסק העומד בפני עצמו כנ"ל הרב יגאל כהן שיבדל"א.

 

[מרנן ורבנן]

נו ו-?

אני מניח שייקח לך עוד כמה שנים טובות של מרוץ ממש חזק בכדי לנסות להגיע לתורה וליראת שמים שלו (מעבר להעמדת התורה שלו בהיקפים עצומים ונפלאים)

לפי החתן שלו לא היה ולא נברא (דיברתי עימו ע''ז לפני כמה שנים הוא אמר לי שהסיפורים על הבבא סאלי וחומר ההסקה בגהינם זה דמיונות)

הוא בראשית הדיון

הרב מוצפי כותב דברים מאוד מאוד תמוהים בלשון המעטב באתרי האינטרנט שלו, בנושא זה

א. יש לו כמה אתרים?
ב. גם בנושא זה וגם שנושאים אחרים. ועדיין הוא ת"ח גדול

נו ו-??

יש מצב שאתה מתבלבל מהדרשות הנחמדות והחביבות, אבל מדובר ביהודי תלמיד חכם בקנה מידה עצום ששולט בהלכה בצורה מאוד איכותית

כבר הובא לעיל

למאי נפק"מ? הוא מרכז שוב

באר כרעא דאבוה,

אתה מתכוון שהוא פוסק כמוהו ולא חולק עליו? כנראה שמעולם לא פתחת את ספרי מרן הגר"ד שליט"א

'רבנים' 'רבנים' 'רבנים', הלכה לא נקבעת לפי רבנים ודרשנים, ובפרט כאלה שלמדו רק את התשובות ביביע אומר
טענות האוסרים הם קלושות וזו מציאות.

בגדול בהרבה סוגיות ניתן להגיד שטענות החולקים על הצד שלי הם "קלושות וזו מציאות.". לא חושב שזה מרשים מישהו

 

[עת שערי רצון]

אני מניח שייקח לך עוד כמה שנים טובות של מרוץ ממש חזק בכדי לנסות להגיע לתורה וליראת שמים שלו (מעבר להעמדת התורה שלו בהיקפים עצומים ונפלאים)

בוודאי, נפגשתי יאתו כמה פעמים וההיקף שלו בידיעות התורה, גם בסוד, הוא מבהיל
רק שלא ידוע לי שהוא כתב תשובות בהלכה על הנושא, כך שקשה למנותו כעוד 'פוסק'

א. יש לו כמה אתרים?

לא ידוע לי

ב. גם בנושא זה וגם שנושאים אחרים. ועדיין הוא ת"ח גדול

יכול להיות
אגב, לי יש תחושה שהתשובות שלו לא נכתבות ע''י, אלא ע''י תלמידיו, כי יש שם הרבה סתירות ודברים מוזרים בלשון מהעטה

אתה מתכוון שהוא פוסק כמוהו ולא חולק עליו? כנראה שמעולם לא פתחת את ספרי מרן הגר"ד שליט"א

הוא חולק, אבל עדיין הקו ההלכתי שלו דומה פחות או יותר, הוא לא חולק הרבה, זו מציאות

בגדול בהרבה סוגיות ניתן להגיד שטענות החולקים על הצד שלי הם "קלושות וזו מציאות.".

בסוגיא הזאת במיוחד, כי למעשה רוב ככל הרבנים האוסרים מסתמכים רק על תשובת היביע אומר, ויש עליה כמה קושיות גדולות כמו שהאריך המכנה עצמו משיב כהלכה (חלק מההערותיו ומקורותיו לא כ''כ ענייניות, אבל בגדול הוא כותב לענין)

 

[משיב כהלכה]

הנה הבאת את הרב משה לוי אז הוא כבר לא יחיד כמדומה שגם יבדל"א הרב מאיר מזוז והרב מוצפי אוסרים

הרב מאיר מאזוז הולך אחר אביו, בעל האיש מצליח. דא עקא שהוא עצמו לא אסר בהחלט אלא כתב שהמנהג אצלם אינו כן, ויש לחוש למראית העין.

ואלה דברי הגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל הי"ד בשו"ת "איש מצליח" (ח"א סי' כ"ד):

"הוכרחו להשתמש בקולת השה"ג בפאה נכרית שפסקה מור"ם בהגה שם, וידוע מה שצווח ע"ז ככרוכיא רב אחד שהובא בספר באר שבע סימן י"ח, והרב המחבר מסכים עמו. והגם דהמגן אברהם סק"ה כתב שדברי הב"ש דחויים, וכן שאר אחרונים תפסו כהשה"ג ע"ש, אנן בדידן לא נהגינן בקולא זו כלל. ורק העברייניות הסוררות מוטב תאכלנה רוטב, ומורינן להו לכתחילה בקולא זו והלואי וישמעו. אך לא לשאר נשים הכשרות.

וכבר בא חכם היעב"ץ במור וקציעה והתריס כלפי המג"א בזה. ועיין להברכ"י סי' ש"ג סק"ב ובמחב"ר כאן ע"ש. אלא שהמור וקציעה אוסר בגילוי הראש גם לבתולות... וכמדומה שאין לו חבר בזה בשום מקום. והנה מאחר שאין ההיתר דפאה נכרית מפורסם אצלנו, ממילא יש בו במקומנו גם משום מראית העין וח"ה ב"מ. כאשר היה מעשה שבאו בני מרוקו שלמדו במקומות אחרים כמנהגותיהם. ולעזו עליהם פה כל רואיהם, היאך זאת אשה בשם חרדית מכונית, ויוצאת ואוכלת ומברכת בגילוי ראש, עד שגיליתי אזן בעלה. והחי יתן אל לבו בכל כיו"ב". עכ"ל.

ואם נעיין בדבריו, נמצא שהביא את הש"ג שהתיר לבישת פאה, ורמ"א שפסק כן להלכה, והמג"א שהסכים עמו, ושאר אחרונים שהסכימו עמו. ודחה דברי מור וקציעה שאסר גילוי הראש גם לבתולות והפריז על המדה. וכתב שלהלכה למעשה היות ובתוניס (מקום מושבו) בל יראה ובל ימצא פאה נכרית, ולא נוהגים כלל בקולא זו, יש בזה משום מראית העין, ולעז על הנשים החרדיות, אם אשה אחת תפרוץ גדר ותלך בפאה נכרית. ומילתא דפשיטא היא, וכן רבים מהאוסרים כתבו דברים תקיפים כדי להעמיד המנהג במקומם ונגד נשים בודדות שפרצו גדר.

אבל בארץ ישראל כיום, שהתפשט מנהג פאה נכרית בכל אתר ואתר, וגם אצל הנשים הספרדיות לאלפים ורבבות, יש לומר שגם הוא זצ"ל היה מסכים להתיר, שהרי אין מי שיתמה ויאמר היאך אשה חרדית זו הולכת בגילוי ראש, וכולם מבינים ומשערים שהיא חובשת פאה לראשה, וגם חשש פריצות אין בדבר הנדוש כל כך. וגם אי אפשר להעמיד את הנשים על המנהג הקודם, כי מנהג המקום הוא שהנשים הולכות עם פאה.

ועוד פנינה מצאנו בדבריו, שלנשים החילוניות ההולכות בגילוי ראש (הנקראות בלשונו עברייניות סוררות) יש להורות לכתחילה ללכת בפאה נכרית, והלוואי ויקבלו, דלא כהטוענים שגילוי ראש עדיף מפאה. ולמרות שהפאה עשויה היטב ונראית כשיער עצמה, שהרי כן מוכח מדבריו, שאשה אחת הלכה בפאה ולעזו עליהם כולם שהולכת בגילוי ראש, ואף אחד לא העלה על דעתו שהולכת עם פאה, ומסתמא היתה עשויה היטב.

והרב משה לוי אמנם כתב בזה תשובה להלכה, אבל יש לעיין אם חלק אי פעם על רבו הגר"מ מאזוז, ואולי שיטתו כשיטת רבו ותו לא מדי. ופשוט שאי אפשר למנות את תלמידי הגר"ע יוסף ותלמידי הגר"מ מאזוז כפוסקי הלכה בפני עצמם, כאשר רובם היו פוסקים להתיר אם הגר"ע והגר"מ היו מתירים.

והרב מוצפי מעולם לא כתב בזה תשובה הלכתית, רק כמה מילים קצרות באתר שלו "דורש ציון", ומה שכתב בדעת הגרב"צ אבא שאול דבריו מרפסן איגרי.

 

[משיב כהלכה]

יש הרבה רבנים בדור שלנו שאוסרים כגון הרב יורם אברג'ל

גם הרב יורם אברג'ל זצ"ל לא כתב תשובה הלכתית בנושא, וכאשר הרב עזרן הלך אליו, ואמר לו כיצד הוא חולק על הגר"ש משאש (שהרי הוא מרוקאי) והרבי מליובאוויטש (שהרי החשיב עצמו כחסיד שלו), ענה לו שבענייני הלכה כל מה שיאמר הגר"ע יוסף קדוש הוא אצלו. וממילא פשוט שאין להחשיבו פוסק הלכה בפני עצמו.

ואגב, גיסו של הרב עזרן הוא חסיד של הרב יורם, והוא הלך אליו לשאול אותו לגבי אשתו, והביא לו פאה בלונדינית ארוכה, ואמר לו שמאוד רוצה לחבוש פאה, והתיר לו... (בתנאי שלא יפרסם, אבל לענ"ד מצוה לפרסם).

 

[משיב כהלכה]

הבבא סאלי לפי חלק מהמשפחה שלו

רק לפי בתו פנינה, שסיפרה לבעלה וכתב זאת בספרו סידנא בבא סאלי. וכבר כתבתי בזה שלפי דבריה נמצא שבשעת מעשה היתה בת 7. וכל שאר בני המשפחה מכחישים אותה, כך שהסיפור מופרך מתוכו (כי לדבריה הבבא סאלי כינס את כל בנות המשפחה, ואיפה הן), וגם אותה אחת שלבשה פאה ועליה מבוסס המעשה, לא ידועה עד עצם היום הזה.

ולמעשה שלוש מבנותיו חבשו פאה בחייו ומעולם לא העיר להן, ואדרבה רמז להן שהוא יודע מכך.

 

[משיב כהלכה]

כך הוא כתב במפורש בספרו חופת ציון

האם כתב שם תשובה הלכתית מפורטת ומנומקת?

 

[משיב כהלכה]

הרב יגאל כהן

הרב יגאל כהן כבודו במקומו מונח, אך מפורסם כדרשן ולא כפוסק הלכה, האם אתה מכיר מישהו שהולך לפי פסקי מרן הרב יגאל כהן?

אם תלך בדרך זו ותמנה כל אברך בעל כושר דיינות, יכלה הזמן והמה לא יכלו.

 

[משיב כהלכה]

הרב דוד יוסף

דעתו כדעת אביו בנדון זה, וכנ"ל.

ואתמול כתב לי אחד מתלמידיו בתיבה הפרטית שהראשון לציון הגאון רבי דוד מעולם לא עשה מזה תעמולה ומסר על זה שיעורים, ובסימן ע"ה רק סיכם את היבי"א בקצרה, ולא כתב דעה אישית. ויש לו הרבה אברכים בכולל שנשותיהם עם פאה, ומעולם לא אמר להם דבר. ופעם שאלו אותו איך הוא מחזיק אברכים כאלה בכולל, ואמר להם מה אתם רוצים, שאני יעיף אברכים מהכולל שהולכים לפי מרן האור לציון? אבא שלי הוא לא הפוסק היחיד (ע"כ ציטוט דברי תלמידו).

 

[משיב כהלכה]

וכן שמעתי ממקור קרוב ונאמן בביתו של רבי דוד אבוחצירא שדעתו להתיר כיום

זה מעניין, אשמח למקור יותר מדוייק, כי אומרים בשמו גם דברים אחרים (ואמנם הוחזקו כשקרנים, אבל למיחש מיבעי).

ואגב, מעשה שהיה עם אביו, הגאון המקובל רבי מאיר אביחצירא זצ"ל, בנו של בבא סאלי, ומובא בספר "גאוני משפחת אביחצירא" (עמ' קי"ב, בשם הרב אברהם אבוחצירא):

"בין הגה"ק הבבא מאיר לר' מכלוף, התנהל קשר חזק... לימים, כאשר בתו של ר' מכלוף באה בקשרי שידוכין, חתנה המיועד התעקש שהאשה תכסה את ראשה במטפחת לחוד. הכלה פנתה לגיסה שהיה מיודד באופן מיוחד עם הגה"ק הבבא מאיר, רבי שמואל מאיר מבני ברק, ובקשה ממנו לסור למעונו של הרב, לדעת איך לנהוג. הגה"ק הבבא מאיר ברוב חכמתו ופקחותו לדעת טיבו של כל אחד ואחד, פנה לחתן ואמר: "הלואי וכולם ילבשו פאות נכריות".

 

[משיב כהלכה]

הרב יורם אברג'יל הוא פוסק

נחשב לגאון וצדיק, אבל מעולם לא פסק הלכה לציבור ולא חיבר ספרי שו"ת. וכפי שכתבתי לעיל, התבטא במפורש שהולך אחר הגר"ע יוסף בכל אשר יאמר.

 

[הלכה ברורה]

והרב משה לוי אמנם כתב בזה תשובה להלכה, אבל יש לעיין אם חלק אי פעם על רבו הגר"מ מאזוז, ואולי שיטתו כשיטת רבו ותו לא מדי. ופשוט שאי אפשר למנות את תלמידי הגר"ע יוסף ותלמידי הגר"מ מאזוז כפוסקי הלכה בפני עצמם, כאשר רובם היו פוסקים להתיר אם הגר"ע והגר"מ היו מתירים.

לגבי תלמידי הרב עובדיה אתה צודק שבדר"כ לא חולקים על רבם, ובפרט בנושא שמסר נפשו. אבל הרב משה לוי למרות שהיה דן הרבה עם רבו הנאמ"ן אבל לא אחת הם נחלקו, וכמו לדוגמא אם אפשר לברך פעמיים אשר יצר, ואם מותר לטלטל תפו"א חי בשבת, ועוד כהנה רבות [והתלמידים צירפו את ההערות לספרי הרב משה], וכאשר הרב משה ישב ללמוד את הסוגיא של פאה נוכרית (עוד בהיותו רווק) הוא אמר מה שייצא לי זה האמת, ויצא לו שאסור, והוא אמר אח"כ "שאני ישאר רווק ולא יתחתן עם אשה עם פאה" [וכן אוחז הנאמ"ן, ודלא כהרב עובדיה שהתיר במקום צורך], ולכן בודאי שהרב משה נחשב דעה בפנ"ע.

ופעם רבני הישיבה כסא רחמים הלכו לחו"ל (כמדומני צרפת) והם באו לבית הגר"ש משאש, והרב משאש חיבב מאוד את הרב משה (אם אני לא טועה גם נישקו בראשו ושיבחו), ואחד מבני הבית אמר לו אבל הוא חולק עליך לגבי פאה נוכרית, והרב משאש ענה לו :לרב משה מותר לחלוק.

 

[מתוק מדבש]

לגבי תלמידי הרב עובדיה אתה צודק שבדר"כ לא חולקים על רבם, ובפרט בנושא שמסר נפשו. אבל הרב משה לוי למרות שהיה דן הרבה עם רבו הנאמ"ן אבל לא אחת הם נחלקו, וכמו לדוגמא אם אפשר לברך פעמיים אשר יצר, ואם מותר לטלטל תפו"א חי בשבת, ועוד כהנה רבות [והתלמידים צירפו את ההערות לספרי הרב משה], וכאשר הרב משה ישב ללמוד את הסוגיא של פאה נוכרית (עוד בהיותו רווק) הוא אמר מה שייצא לי זה האמת, ויצא לו שאסור, והוא אמר אח"כ "שאני ישאר רווק ולא יתחתן עם אשה עם פאה" [וכן אוחז הנאמ"ן, ודלא כהרב עובדיה שהתיר במקום צורך], ולכן בודאי שהרב משה נחשב דעה בפנ"ע.

ופעם רבני הישיבה כסא רחמים הלכו לחו"ל (כמדומני צרפת) והם באו לבית הגר"ש משאש, והרב משאש חיבב מאוד את הרב משה (אם אני לא טועה גם נישקו בראשו ושיבחו), ואחד מבני הבית אמר לו אבל הוא חולק עליך לגבי פאה נוכרית, והרב משאש ענה לו :לרב משה מותר לחלוק.

זכור לכל שהגר"ש משאש כ' תשובה להתיר את הפאה ונד' בירחון אור תורה
חודש אח"כ בירחון הבא הגר"מ לוי הקשה על דבריו קושיא חמורה מאוד, שהרבה נשתוממו. זה היה קושיא מגוף הגמרא.
בחודש הבא הגר"ש משאש הגיב, וכ' שמודה שלא הרגיש בהערה החמורה של הגרמ"ל אבל עם כל זה רוצה ליישב
שנים רבות עברו, וזה נד' בשו"ת תפילה למשה להגר"מ לוי אפשר לראות ואצלי אינו כעת
אבל מהזכרון אני כותב שהקושיא של הגר"מ לוי היתה חמורה והתיישבה על הלב יותר מהתירוץ שנראה דחוק לכאו'
אפשר לראות בספריו כאמור

 

[משיב כהלכה]

אבל הרב משה לוי למרות שהיה דן הרבה עם רבו הנאמ"ן אבל לא אחת הם נחלקו

אם חלק עליו, נחשב דעה בפני עצמו.

 

[משיב כהלכה]

ואחד מבני הבית אמר לו אבל הוא חולק עליך לגבי פאה נוכרית

אני לא נוטה להאמין לסיפורים כאלה, או שהסיפור לא היה או שהסיפור נופח, או שזה נאמר בהלצה.

וכי לבן הבית היתה הוה אמינא שהגר"ש משאש יכעס עליו מפני שחולק עליו, או יגרשו מביתו? הוא היה סמל הענווה, ולא סתם כלפי חוץ אלא ענווה פנימית אמיתית.

 

[עת שערי רצון]

זכור לכל שהגר"ש משאש כ' תשובה להתיר את הפאה ונד' בירחון אור תורה
חודש אח"כ בירחון הבא הגר"מ לוי הקשה על דבריו קושיא חמורה מאוד, שהרבה נשתוממו. זה היה קושיא מגוף הגמרא.
בחודש הבא הגר"ש משאש הגיב, וכ' שמודה שלא הרגיש בהערה החמורה של הגרמ"ל אבל עם כל זה רוצה ליישב
שנים רבות עברו, וזה נד' בשו"ת תפילה למשה להגר"מ לוי אפשר לראות ואצלי אינו כעת
אבל מהזכרון אני כותב שהקושיא של הגר"מ לוי היתה חמורה והתיישבה על הלב יותר מהתירוץ שנראה דחוק לכאו'
אפשר לראות בספריו כאמור

אפשר לדעת מה הקושיא החמורה ?? אולי בהזדמנות כשיהיה תח"י, תביא לנו לראות

 

[משיב כהלכה]

אבל מהזכרון אני כותב שהקושיא של הגר"מ לוי היתה חמורה והתיישבה על הלב יותר מהתירוץ שנראה דחוק לכאו'

פשוט שהקושיה היתה חמורה והתירוץ דחוק ולא מתקבל על השכל הישר.

וזו לא קושיה של הגר"מ לוי, כבר קדמוהו רבים וטובים וגם תירצו על זה תירוצים (והגר"ש משאש לא ראה אותם). כגון שחבשה כיפת צמר תחת הפאה.

אבל בהקדמת ספר חן וכבוד ביאר את המציאות בזמן הגמ' כמין חומר, ולפ"ז נפלו כל הקושיות מאליהן. מצ"ב.

וצריך להדגיש שכל ענין זה של סוגיות הגמרא, יש ראיה או אין ראיה, הוא שולי לגמרי, והשכל הישר מבין שאם נושא זה התעורר לפני 500 שנה, פשיטא שלפני כן לא כיסו עם זה את הראש.