נכון, אבל ברמות הגבוהות ביותר זה לא ממש ככה.
למשל, לגר"ח קניבסקי היו מליוני חסידים, למרות שהוא לא היה דרשן ולא מחזיר בתשובה...
גם אם נאמר שהגר"ח היה מקרה קיצון, אבל הגר"ד לנדו, הגרי"ג אדלשטיין והגראי"ל שטיינמן נהנו גם הם מקהל מעריצים עצום...
נכון, אבל ברמות הגבוהות ביותר זה לא ממש ככה.
למשל, לגר"ח קניבסקי היו מליוני חסידים, למרות שהוא לא היה דרשן ולא מחזיר בתשובה...
גם אם נאמר שהגר"ח היה מקרה קיצון, אבל הגר"ד לנדו, הגרי"ג אדלשטיין והגראי"ל שטיינמן נהנו גם הם מקהל מעריצים עצום...
בשו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים דברי פתיחה אות י"ב האריך בענין לחלוק על האחרונים בראיות ובסברות, אולם הוסיף משפט אחד בסוגריים 'אם הרשוהו גדולי דורו לך', שלא כתבוהו שאר החכמים שהזכיר שם. למשל, הרז"ה שהשיג על הרי"ף, וכן הרמב"ן שענה על הרז"ה, והרי"ד שחלק על ר"י וכו' - לא מצאנו ולא שמענו שקיבלו רשות מגדולי דורם לכך, וגם לא כתבו תנאי זה. אלא לפי מה שחחנו ה' בתורה ובהבנה הדברים אם נכון ליבו בטוח בה' שאינו טועה.
טוב מאוחר מלעולם לא.
ואגב, זו עוד ראיה לכך שלמרות מה שכל אנשי הנייעס חושבים - מי שבאמת מנהל את העולם הם האברכים ראשי הכוללים והקהילות, הם האנשים החשובים באמת.