עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 662
לכאורה הקושיא ה"חמורה" עדיין לא מפרקת את יסוד השלטי גיבורים בדין "שער באשה ערווה"
@משיב כהלכה
@משיב כהלכה
פאה נכרית - בעד ונגד
- יוזם האשכול עת שערי רצון
- תאריך התחלה
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
קושיה פשוטה, למה אסרו ברה"ר מחשש "דילמא שלפא", הרי לא תגלה שערה, כמבואר במשנה (דף נז.) שמותר לצאת בסרביטין אם הם קשורים, דלא חיישינן שמא תסירם, שהרי לא מיגליא שערה, ע"ש ברש"י. וכן ב"כיפה של צמר שפיר דמי", פירש רש"י "דכיון דמיגליא שערה לא שלפא ומחויא".
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
בוודאי שלא, רק שלא מוכח היתר מהגמ', והוא אשר כתבתי:
כי עיקר ההיתר הוא היסוד שקבע הש"ג ששיער תלוש הוא כבגד המכסה שערה, ואין בו משום ערוה ואין בו משום גילוי ראש, ולא נותר אלא לשלול את טעמי האוסרים וממילא זה מותר.
ואם תשאל אם כן מה בא הש"ג להוכיח מהגמ', זה מבואר בהקדמה הנ"ל.
הלכה ברורה
חבר
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 35
כל כוונתי שכיון שהוא לא חשש לחלוק עליו כאשר חשב אחרת, ולכן גם אם סבר כמותו זה לא בגלל "שרבו" כך סובר, אלא כי "הוא" סובר כך. וממילא זה דעה בפני עצמה. ומ"מ אין בזה כ"כ נפק"מ כי באמת בדור האחרון רוב הפוסקים התירו (ההר צבי, האגרות משה, הישכיל עבדי, הרב משאש, האור לציון, ועוד), ובודאי שמי שסומך עליהם יש לו אילן גדול לסמוך עליו.
ולגבי הסיפור זה ראיתי בספר על הרב משה (לא זוכר איזה אולי "האיש משה"), אבל אני לא לוקח אחריות עליו, יש הרבה סיפורים על רבנים שלא היו ולא נבראו.
השאלה אם מע"כ יכול להעלות ד' הגר"מ לוי והגר"ש משאש
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 662
חוץ מכך שיסודו של הש"ג מוכרח לפי הזוהר, ולפי סודם של דברים הוא מוכרח ג"כ ואכמ"ל
וקי"ל דהזוהר מכריע בין הראשונים, כמ"ש בבית יוסף ל"א, ואף נגד הראשונים כמ"ש בב"י תכ"ו ובש"ע שם
נערך לאחרונה:
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
מצ"ב.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
הגאון האדיר רבי נחום רוטשטיין שליט"א, ראש ישיבת נזר התורה, האריך לבאר ע"פ סוד את טעם כיסוי הראש, וההבדל בין שיער טבעי לשיער תלוש. ואלה דבריו לאחר שציטט דברי הזוה"ק: "בזמן הנישואין בצירופא דמדת החסד מצד האיש ומדת הדין מצד האשה, אז על האשה שהיא ככלה תעדה כליה משוך חוט של חסד, שעל ידה יבואו כל החסדים שבאים לעולם, ואז היא מכסה שערות ראשה שהדינים יהיו מכוסים ונכנעים והרחמים מנצח את הדין, וע"י זה היא משפיעה החסד לכל העולם... ואחר אודיעך כל זאת בין תבין, ביסוד השערה מסטרא דדינין היא השערה היונקת מהגומה שלה, אבל כאשר פסקה יניקתה של השערה, ובפרט כאשר היא מעם הדומה לחמור, שוב לית לן בה, ואדרבה מאחר ונגזר יניקתה נשברו הדינים, והבן".
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
זה בדיוק מה שכתבתי.
נוריאל עזרא
חבר
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 42
מה זה משנה מה מפורסם בפועל יש לו שו"ת ופוסק להלכה.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
הנפק"מ העיקרית היא אם חלק על הגר"ע בכמה עניינים, ואז תוכל למנותו כפוסק בפני עצמו. אבל אם מבטל עצמו להגר"ע יוסף בכל דבר, אינו נחשב.
נוריאל עזרא
חבר
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 42
חשוב לציין שהרב מאזוז חולק במספר לא מבוטל של פעמים על אביו.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
נוריאל עזרא
חבר
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 42
בע"ה אשתדל צריך חיפוש.
בהצלחה רבה
חבר חדש
- הצטרף
- 24/2/25
- הודעות
- 8
כנראה אתה מכיר אותו רק מהדיסקים, מדובר בגאון משכמו ומעלה חיבר כבר שו"ת אחד והשני בדרך, יש לו קהל גדול בב"ב וכולל גדול שהולך אחר פסקיו, אם אתה לא יודע אל תכתוב עד שתברר.
בהצלחה רבה
חבר חדש
- הצטרף
- 24/2/25
- הודעות
- 8
יש לו שיעורים מפוסרמים וגם בספרו על התניא כ' דעתו להחמיר ופירט שם הסיבות ולא קשור להגר"ע יוסף
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
כפי שכתבתי, הנפק"מ העיקרית היא אם חולק על הגר"ע יוסף או לא.
ואגב, זה שהוא מחזיק כולל, לא אומר שהאברכים הולכים אחר פסקיו.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
שוב: לא נחשב פוסק כלל, ולא פסק הלכה מעולם, וגם אם אמר לדוגמא "פאה זה פריצות" זה אפילו לא מתחיל להיות קצה קצהו של פסק הלכה.
מה המקור של ד' החזו"א הללו?
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר פעיל
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 100
הרב @הצעיר העתיק מקונטרס שכתב בנו של הגר"ח גריינימן בשם אביו
ולגוש"ע, במחכ"ת דבריו אינם מובנים, הרי איפכא מסתברא, שבנדו"ד אפי' המיקל הגדול החמיר, ומוכח שקשה מאד להתיר
וע"ע מ"ש חכם א' שליט"א -
ואפשר להוסיף: מפעל הפיס, קוסם, רגל על רגל בבית כנסת, זמן רבינו תם לחומרא, אחוז המים ביין, ועוד ועוד
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר פעיל
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 100
בדעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, מצאתי מראה מקום מעניין ["ברב הנ"ל" הוא הרב דניאל זאדה]
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
המקור הוא ספר "דינים והנהגות מהחזו"א" (חלק ב' פ"ח אות ט') שכתבו תלמידיו המובהקים של החזו"א: "על פאה נכרית שמענו שאמר פעם שלפעמים יש בזה גם יתרון על מטפחת, שמכסה יותר טוב את כל השיער".
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
לתלמידיו פעם היקל ופעם החמיר, לא שנא מצד הדין ולא שנא מצד צניעות (וכי צניעות אינה מצד הדין?) כדי לבלבל את הציבור. אבל בספריו וכן בדרשתו המוקלטת היקל מכל הצדדים וביאר דבריו בבהירות.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
זה שראה להחמיר דוקא בזה, לא מפני "שקשה להתיר" שהרי מספריו מוכח בבירור להתיר בכל טעם שאסר, כפי שרואים כאן, וכן מוכח ממה שהיקל בקלות לאנשים פרטיים, וכי באיסור כזה חמור אפשר להקל לאשה רק בגלל שאפה ארוך, שתעשה ניתוח... אלא ראה למיגדר מילתא מפני שהיה בעיניו פריצות.
אבל הכותב טוען, מה הרב מרעיש את העולם על ספק איסור דרבנן, כאשר באיסורי דאורייתא היקל בשופי כאשר הכריע להקל.
וכן כתב הגר"ח אפללו שליט"א, "וביותר תגדל התמיהה שעשו הרבה רעש מהיתר הפאה, והלא מצינו בעניינים סבוכים וחמורים פי כמה מהיתר הפאה, ובכל אופן הכריעו להקל ע"י כמה ספיקות וצירופים, אף במידי דאורייתא: איסור אשת איש, ממזרות, נדה, שבת, וכיו"ב שתלויים באיסורי כרת וסקילה, והעיקר להקל על כלל ישראל בכוחא דהיתרא. וקל וחומר בענין הפאה שכמעט ואין פוסק האוסר שלא מחשיב האיסור לכל היותר דרבנן, וקיימא לן בדרבנן הלך אחר המיקל".
רק שסגנונו של הכותב הנ"ל מוזר, וכי אלה "ראיות להתיר"... ואם תרצה, זהו ההבדל בין הסגנון הליטאי לסגנון הספרדי. אותי זה משעשע ותו לא.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
במפעל הפיס חזר בו בסוף ימיו והתיר.
גם בקוסם, כתב הראש"ל ר' יצחק יוסף שבחזון עובדיה ח"ג בסוף הספר כתב להקל באופן שמראה דוגמא שהכל זריזות ידיים, בקוסם גוי ולצורך שמחת ילדים חולים, או שמחת חתן וכלה.
רגל על רגל בבית הכנסת, אם נוח לו כך - התיר (כגון שרוצה להניח ספר על רגלו).
זמן ר"ת הוא רק חומרא טובה לשיטתו.
אחוז המים ביין - בנקל אפשר למצוא היום ביינות השונים, ואין זו "חומרא" מופלגת.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
ועוד ועוד...
עצם העובדה שצריך לחפש בנרות היכן החמיר, מוכיחה על הדבר הגלוי והידוע שחיפש תמיד להקל (וכמדומה שאף הצהיר כן בתחילת דרכו).
וכן כאשר התמנה בנו ר' יצחק להיות ראשון לציון, אמר לו: "אדם שהוא לא יודע הרבה תורה, כשיש אצלו ספק? – אסור וגמרנו. כל דבר אסור אסור", אמר הרב, והמשיך: "זו לא דרכה של תורה. דרכה של תורה לחפש, למצוא דרכים לפתרונות, להקל על ישראל, לא להכביד עליהם. לחפש איסורים זה לא חכמה. 'כוח דהיתרא עדיף (כשאפשר, עדיף להתיר) איך? על ידי ידע רחב שיש לו".
רק שהיום התעוררו תלמידי ר' יצחק יוסף לחפש היכן הרב עובדיה מחמיר, כדי שלא יצא לו שם רע של מיקל ח"ו...
דבר חדש בביהמ"ד.
יש תיעוד או תצלום???
זה לא בושה.
מרן הגרע"י חיפש בנרןת דרכים להקל.
הוא ראה בזה מטרה, לקרב את הציבור.
הוא דיבר על זה בבירור.
מרן הגרע"י היה רב שחשב כל ימיו על המון העם ואף על הרחוקים ביותר, וחיפש ודאג איך לעזור להם, לסייע, ולקרב.
הדוגמאות רבות, וידועות. וא"צ להאריך.
אבל בפירוש: מרן הגרע"י זה היתה אצלו שיטה ודרך, ולא צריך להתבייש במה שהוא אחז שזה לכתחילה, זה היתה מטרתו, וא"א להכחיש שהקב"ה סייע בעדו, דבריו התקבלו, ומליון איש הלכו בוכים בלויה, לא לחינם.
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,339
כנראה חדש אצלך.. זה הדבר הכי מפורסם מזה שנים.
וכן הביא בספר חן וכבוד שהעידו לו גדולי הדור מתלמידי החזו"א.
וכן כתבו בד"צ בני ברק (בנשיאות הגר"נ קרליץ) במכתב שפרסמו ביום כ"ג חשוון תשע"ח: "ידוע דמרן החזון איש זללה"ה התיר לכתחילה שנשים יכסו הראש בפאה נכרית". וחתמו עליו הגר"ש רוזנברג והגר"י סילמן שליט"א.
