פאה נכרית - בעד ונגד

קיים רק ב-PDF לעת עתה.
הוא כתב במגוון נושאים הלכתיים אבל לא הדפיס מאומה, מלבד ספרו הראשון אוצר הפנינים על התנ"ך שאינו קשור לענייני הלכה.

בעבר גם הוציא PDF של כל חידושיו המובלעים בתוך ספר חן וכבוד.
 
שאין שום סיבה שמישהו יזייף שם של ספר, כשכל הזיוף כולל ציון אליו בתוך רשימה ארוכה של מראי מקומות

ומה הסיבה לדעתך שהוא יכתוב רשימה של 265 פוסקים שאוסרים פאה, שרובם בכלל מתירים, ועל צבאם יוסיף עוד פוסק מזוייף?

בכל אופן לא עסקינן כאן במניעים של אנשים הזויים, עסקינן בעובדות. אם מצאת שו"ת כזה שנקרא "עזרת ישראל" מניצברג, לחיי (בכל אופן אין נפק"מ לנדון...)
 
מי אמר שנפטר קודם שנת תש"ז?
[שאר השאלות אינם הוכחות לכלום]

לא יודע, וגם אני לא כתבתי את הדברים הנ"ל, אלא כותבים בפורום אוצה"ח שתרמו "דברים מוזרים" לסיפור הנ"ל.

מבחינתי ההוכחה הכי גדולה שהפוסק שלא קיים כותב בספר שלא קיים את הדברים שהרב נהוראי אוחנה המציא בעצמו או חוזר עליהם בכל הזדמנות.

אבל אתה כבר הוכחת יכולת מופלאה של טמינת הראש בחול, לכן אינני מתפלא שמבחינתך כל השאלות אינן הוכחה לכלום.
 
מבחינתי ההוכחה הכי גדולה שהפוסק שלא קיים כותב בספר שלא קיים
על זה גופא אנו דנים
אבל אתה כבר הוכחת יכולת מופלאה של טמינת הראש בחול, לכן אינני מתפלא שמבחינתך כל השאלות אינן הוכחה לכלום.
האשמה זו יהיה שוה משהו כשבא ממי שאין לו אג'נדה חזקה בנושא
 
ועכשיו זה מאוד הגיוני. מיד כשהגיע המחבר המדומיין לגיל 79, התבשר שיצא המאירי לאור, ועבר עליו וזכה לראות שהוא כותב שפריעת הראש היא משום צניעות - מה שאף אחד מהאחרונים לא זכה לראות בו, ומיד הוציא לאור את ספרו המדומיין "ארץ השלום" לרגל יום הולדת 80.
 
האשמה זו יהיה שוה משהו כשבא ממי שאין לו אג'נדה חזקה בנושא

אין לי שום אג'נדה, למדתי את הנושא כמו שהרבה למדו אותו, ובהתאם לכך גיבשתי דעה.

ואדרבה, בתחילה הכרתי רק את שו"ת יביע אומר והדעה שלי היתה לאסור, ורק לאחר מכן שיניתי את דעתי כאשר נגלו לנגד עיני פוסקים נוספים והכרתי את הצד השני של המטבע.

בעל אג'נדה מתגלה כאשר דוחקים אותו לקיר והוא מתחיל לפלוט תירוצים הזויים במקום להודות על האמת, וכאשר הוא רואה לנגד עיניו שקרן וכזבן שממציא לשונות בשם הראשונים ומתעקש שזה בסדר גמור, רק "אי דיוק", וכאשר הוא רואה שהגרמ"י לפקוביץ זועק בכל כוחו שחתם על מכתב אחר לגמרי והוא ממשיך לטעון שלא היה ולא נברא.
 
על זה גופא אנו דנים

אנחנו לא דנים, כי אין על מה לדון.

כבעל אג'נדה כנראה מאוד קשה לך לראות, אבל אם תתאמץ תוכל לראות שעוד לא מצאנו אף אחד שטוען שראה את הספר או הכיר את המחבר, שלא מופיע בשום מאגר מידע כלשהו. רק ניק עלום שיש לו קשר ברור לרב נהוראי אוחנה, והוא טוען בשמו שהספר הוא בעל כריכה ירוקה. מאוד משכנע.
 
כבעל אג'נדה כנראה מאוד קשה לך לראות, אבל אם תתאמץ תוכל לראות שעוד לא מצאנו אף אחד שטוען שראה את הספר או הכיר את המחבר, שלא מופיע בשום מאגר מידע כלשהו. רק ניק עלום שיש לו קשר ברור לרב נהוראי אוחנה, והוא טוען בשמו שהספר הוא בעל כריכה ירוקה. מאוד משכנע.
אין לי שום אג'נדה בנושא, לא תראה אותי מנסה להוכיח שאין אף א' שהתיר את הפאה
לגבי הקושיא הנוראה שהספר לא קיים במאגרי מידע, כנר' אינך רגיל בחיפוש אחרי ספרים, הדבר מצוי מאד שיש ספר שלא נמצא באוצה"ח, ואף א' באוצה"ח לא מזכיר אותו, ואעפ"כ הספר קיים
 
איני מכיר את הנ"ל, אך בהחלט לא ברור מה אינטרס של כל האנשים האלה לשקר ולהמציא דברים בלי סוף,
וכן לטחון את המח כל היום סביב הנושא הזה?

השם ישלח להם ולכולם רפואה שלמה.
 
כידוע כל אלה המקצינים בנושאים הללו, בד''כ הם בעצמם לקויים בעניני קדושה, ידוע לי על עשרות (!) כאלו... הולכים ברחוב בעינים עצומות, מדברים באובססיה כל היום נגד אייפונים, צניעות, פאות, וכל המרבה לספר ה''ז משובח, ובחדרי חדרים רח''ל...
וכבר כתב הרמב''ם: אין מחשבת עריות מתגברת - אלא בלב הפנוי מן החכמה!
 
הפירוש נו ו.. הוא זלזול וצריך ליזהר בכבוד ת"ח. הרב יורם אברג'יל הוא פוסק העומד בפני עצמו כנ"ל הרב יגאל כהן שיבדל"א.
????
מעולם לא קראתי תשובה הלכתית מנומקת מאחד מהם.
הרב אברגל היה מגדולי מזכי הרבים בדורינו. לשם שמים. בעל מידות מופלג.
לא חייב לערבב את זה עם פסקי הלכה.
וכך גם הרב יגאל כהן שאמנם שמעתי שיש לו ידע בהלכה אבל ודאי שעיקר עיסוקו והשפעתו היא בחיזוק הלבבות באמונה לאביהם שבשמים.
 
????
מעולם לא קראתי תשובה הלכתית מנומקת מאחד מהם.
הרב אברגל היה מגדולי מזכי הרבים בדורינו. לשם שמים. בעל מידות מופלג.
לא חייב לערבב את זה עם פסקי הלכה.
וכך גם הרב יגאל כהן שאמנם שמעתי שיש לו ידע בהלכה אבל ודאי שעיקר עיסוקו והשפעתו היא בחיזוק הלבבות באמונה לאביהם שבשמים.
במקום להתפס עלי שאני מבין שהם פוסקים יותר היה לך או לפחות גם היה לך למחות על כבודם. אני לא רואה בעיה בלדון על ת"ח אם הוא פוסק אם לאו אבל לכתוב על הבאת דעתו "נו ו..." או הלשונות שנכתבו על הרב מוצפי מחילה זה חוצפה ולא ראוי.
 
במקום להתפס עלי שאני מבין שהם פוסקים יותר היה לך או לפחות גם היה לך למחות על כבודם.
?
אני לא רואה בעיה בלדון על ת"ח אם הוא פוסק אם לאו אבל לכתוב על הבאת דעתו "נו ו..."
כוונתי היתה שכשם שמצאו 3 רבנים שפסקו כהיביע אומר בזה, אפשר למצוא פי 10 רבנים שפסקו כהמ"ב
או הלשונות שנכתבו על הרב מוצפי מחילה זה חוצפה ולא ראוי.
מחקתי מה שהיה נשמע לכאורה כזילזול
 
השבוע ראיתי ספר בשם "תבורך מנשים".
כולו נגד הפאה.
לחיי!
אבל באמצע ראיתי כמה פרקים שלימים [כמדומה]
בחומר איסור לבישת פאה בבית,,,,
לא יאומן כמה אפשר להקצין.

אבל חייבים להבדיל. יש בזה כמה סוגים. יש כאלו קיצוניים ויש פחות.

בגלל שיש קיצוניים פוסלים את כל מי שמעורר על הפאה. וחבל.

אני אישית מכיר כמה וכמה מאלו שעסקו בפאה לאסור, חלקם אכן קיצוניים (ואולי אפילו הייתי קורא להם משובשים), וחלקם מאד מיושבים וישרים ממש, תלמידי חכמים אמיתיים.
 
מבלי לנקוב בשמות, למרות שאני חושב שאני מכיר היטב את כל הת"ח "המיושבים והישרים" שעסקו בזה.

אברך צעיר שלומד את הסוגיא (מבלי להיכנס לשאלה אם למד כדי לחתור לאמת או למד כי סימן מראש את המטרה), וכותב אותה בספרו, מילא.

וגם בזה צריך עיון איך נראית הגישה שלו כלפי גדולי ישראל שקוטנם עבה ממתניו, האם מתבטא בעזות וחציפות או כותב את דעתו הצנועה בדרך ארץ.

אבל אם הוא מחליט לפצוח במסע תעמולה על מנת לכפות על כל בית ישראל את דעתו הקיצונית, לבטל מנהגים שנהגו בהם עשרות ומאות שנים ע"פ גדולי ישראל שבכל דור ודור עד דורנו אנו, הוא לא ישר ולא מיושב.

ובפרט אם על הדרך הוא דואג להשמיץ כל מי שחושב אחרת ממנו, וד"ל.

על אחת כמה וכמה אם מתבטא בעזות על גדולי ישראל כמו לדוגמא החזו"א והפמ"ג ש"טעו" בדברים פשוטים.
 
השבוע ראיתי ספר בשם "תבורך מנשים".
כולו נגד הפאה.
לחיי!

לחיי?

הלכות רבות מתוכו הם סילוף ועיוות של דעת גדולי הדור, או הלכות שפורסמו בפשקווילים ללא טעם וריח. ועל זה אמרו חז"ל - ואין חכמה לאשה אלא בפלך (המחברת היא יעל זיידנר). מתוך כל החומרות באים בסופו של דבר לידי קולות גדולות ולידי איסורים חמורים.

ועל כגון אלה כתב כתב הגר"ב זילבר זצ"ל בשו"ת אז נדברו (חלק י"ג סימן פ'): "ומה שמעלת כבודו מזכיר מת"ח מפורסם בטח התכוון לידידנו הגאון המפורסם מרא דאתרא הרב שמואל וואזנר שליט״א, אבל לפי מה שנתפרסם באחרונה במודעות כתב דבר זה רק בתור חומרא ולא איסור ממש כמו שפרסמו בשמו באחרונה, ולפי האמור אינו מובן מה מקום החומרא בזה. וכבר היה לי עוד מלפני כמה שנים פתחון פה לפניו בקשר לזה, שאין לזה שום שייכות לצניעות. ואם מחמירים בגלל צניעות במקום שאין להחמיר, גורם להקל במקום שצריכים להחמיר. אני לא מכיר את זהותם של מחברי הכרוזים שחותמים עצמם בשמות שונים, אבל כפי הנראה שכוחם לחפש ולמצוא איזה חסרון ובונים ע"ז בנינים גדולים, ובאים לפני הרבנים ומתארים בצבעים שחורים, וכמובן שמנענעים להם עם הראש ואח"כ באים לפרסם איסורים בשם כל הרבנים".

וראה גם מה שכתב הגאון רבי יהודה הרצל הנקין שליט"א, בשו"ת בני בנים, על ספר שהתקבל בעולם החרדי כבר סמכא בענייני צניעות: "קבלתי בתודה העתק ההערות בעברית לקונטרס בלועזית "עוז והדר לבושה" ממחבר שו"ת מחזה אליהו שליט"א. לפני כעשר שנים כתבתי לו בענין אחד ונדפס בשו"ת בני בנים חלק ב סימן י"ט אך לא קבלתי תשובה, וכעבור כמה שנים פגשתיו כשבקרתי בקהילתו".

"ועיין בבני בנים חלק א סימן ל"ט שכתבתי לרב אחר משם שגם כן חיבר קונטרס בלשון האנגלית, וסמך על מקצת גדולים לאסור על כל העולם, וכמו בהערות הנוכחיות באות א, שהעתיק קול קורא שיצא בארץ ישראל שיש בו צרוף הלכות ברורות עם ענינים שאינם בשלחן ערוך, כמו חיוב גרביים ואיסור שסע בחצאית ארוכה. והוא עצמו כתב באות י"א שגרביים הן מהרגשת הצניעות של נשים, ומשתנה ממקום למקום".

"ואין מורים מתוך קול קורא, כי אחד מחבר את הנוסח ומחתים אחרים, ורוב החותמים סומכים על החותמים הראשונים בלי להתעמק בפרטים, ואי אפשר לעמוד על מקור הדברים וסמכותם, ותשובה מנומקת אחת שווה כרוזים הרבה אפילו כשחתמו גדולים על הכרוז עצמו וכל שכן כאן שרק היה למראה עיניהם".
 
מבלי לנקוב בשמות, למרות שאני חושב שאני מכיר היטב את כל הת"ח "המיושבים והישרים" שעסקו בזה.

אברך צעיר שלומד את הסוגיא (מבלי להיכנס לשאלה אם למד כדי לחתור לאמת או למד כי סימן מראש את המטרה), וכותב אותה בספרו, מילא.

וגם בזה צריך עיון איך נראית הגישה שלו כלפי גדולי ישראל שקוטנם עבה ממתניו, האם מתבטא בעזות וחציפות או כותב את דעתו הצנועה בדרך ארץ.

אבל אם הוא מחליט לפצוח במסע תעמולה על מנת לכפות על כל בית ישראל את דעתו הקיצונית, לבטל מנהגים שנהגו בהם עשרות ומאות שנים ע"פ גדולי ישראל שבכל דור ודור עד דורנו אנו, הוא לא ישר ולא מיושב.

ובפרט אם על הדרך הוא דואג להשמיץ כל מי שחושב אחרת ממנו, וד"ל.

על אחת כמה וכמה אם מתבטא בעזות על גדולי ישראל כמו לדוגמא החזו"א והפמ"ג ש"טעו" בדברים פשוטים.

אתה יכול להמשיך לחשוב ולכתוב מה שאתה רוצה.

תגובתי היתה בעניין אותם "קיצוניים", שלזה כתבתי שלא כל האוסר פאה הוא קיצוני. יש הרבה שעסקו בזה ואינם קיצוניים לא ברדיד ולא בצניעות בתוך הבית וכו' וכו'. ואין לזה שום קשר לכל מה שכתבת בהמשך (שאת זה נראה בהמשך כאשר ידידי נר"ו יגיב לך על הכל).
 
הגבתי נקודתית על מה שכתבת, כביכול קיצוני זה אחד שתולה מודעות וצורח ברחובות, או שהוא מכריח את כולם ללבוש שאלים ורדידים.

ועל זה הערתי שקיצוניות יכולה להתבטא גם באברך צעיר היוצא נגד מנהגי ישראל מדורי דורות, עושה כל טצדקי לכפות דעתו נגד גדולי ישראל, ומתבטא אודותיהם בזלזול, כי הוא בדעתו הרחבה הסיק אחרת.

וזה גם אם בפועל הוא לא "קיצוני" ובסך הכל הוא בעד חצאית עד הקרסול ומטפחת.
 
נראה בהמשך כאשר ידידי נר"ו יגיב לך על הכל

אל יתהלל חוגר כמפתח.

גם כאשר הוציא לאור את ספרו והלך מאשכול לאשכול לפרסם שיעיינו בספרו ויראו שכל מה שכתב משיב כהלכה נדחה, בסופו של דבר הגבתי לו על הכל ופרכתי כל מה שכתב שם... (כמעט, כי יש אשכול אחד שעוד לא נגעתי בו, למרות שחלק גדול מהדברים מן הסתם כבר נענה באשכולות הקודמים ורק צריך לסדרם שוב).

ולא כתבתי סתם תשובות מקופיא כדי לסמן v, כפי שעשה בספרו במקרים רבים, אלא בעיון עמוק, ולאחר שבכל נושא שנגעתי בו למדתי אותו היטב מרישא לסיפא מבלי להתעצל.
 
ראשי תחתית