בהקשר להודעת הרה''ר לשעבר
מעשה בזוג יקר, בעל ואישה, שהלכו לקנות דירה. סיירו בכמה דירות, ואחת מצאה חן בעיניהם.
בפגישה עם המוכר, התחיל משא ומתן. וכדרך העולם, הפערים בין הצדדים היו גדולים, והנה נדמה כי המשא ומתן עולה על סרטון. האישה נזעקה והחלה לצעוק אל בעלה ואל המוכר כאחד 'אנחנו רוצים את הדירה הזאת. ראינו הרבה דירות ואת הדירה הזו אנחנו אוהבים יותר מכל דירה אחרת. אנחנו לא נוותר עליה. נשלם כל מחיר שיידרש'
לשמע דבריה, הבעל נבהל ונחרד, ואילו המוכר התמלא עונג. המוכר הקשיח את עמדתו, והבעל החל לטפס ולטפס, בהעלאת המחיר, והמוכר המשיך להקשיח ולהתרחק, והמשא ומתן היה בלתי אפשרי.
אח"כ נפגשו הבעל והאישה ושוחחו ביניהם
תגידי, את לא מבינה שאת עזרת למוכר במקום לעזור לנו ? את לא מבינה שכשמנהלים משא ומתן, אסור להגיד 'אנחנו נשלם כל מחיר' ?
ומה השיבה האישה ? יש כמה גירסאות :
גירסה אחת מספרת, שהאישה אמרה 'נכון אתה צודק, סליחה, אני מצטערת. אבל אתה לא יכול שלא להבין את סערת הרגשות שלי. אני כל כך רוצה את הדירה הזו'
וגירסה אחרת גורסת שהאישה אמרה 'אם הייתי יכולה לסמוך עליך, שתעשה הכל כולל הכל, כדי שהדירה הזו תהיה שלנו, הייתי שותקת. הלוואי שהייתי יכולה לסמוך עליך. אבל אני באמת לא סומכת עליך, וזה לא מהיום ...'
ויש גירסה שלישית, שהאישה אמרה לבעלה 'אנחנו בכלל לא זוג. ואני לא אכפת לי מהכסף שלך, ומהמשכנתא הגדולה שתיקח. זה לא מעניין אותי בכלל. אני רק רוצה את הדירה הזו וזהו. אז אם לא הבנת, אני אגיד את זה כך: המשא ומתן שלי הוא לא מול המוכר, הוא מולך.'