גזרת הגיוס גרועה בהרבה מדעת האופטימיים, וסבירה בהרבה מדעת הפסימיים.
האופטימים משננים לנו כבר תקופה שאין צורך להתייחס ברצינות, הם אומרים שוב ושוב שכמו שעברנו את חוק טל, ואת לפיד, ואת חוק הגיוס 2.0 וחוק הגיוס 4.0 ואת חליווה ואת גפני ואת שבעת מדורי הגיהנום ואחיהם – נעבור גם את זה.
אבל אין בין זה לבין המציאות כלום, משהו באמת השתנה, ברפורמה והמחאה השמאל קיבל כח שלא יאמן, והזבוב המציק הזה שמטריד את החברה הישראלית כבר עשרות שנים עלה לראש רשימת החיסול, מי שחושב שבני גנץ יעשה מה שיבקשו ממנו, תמים במקרה הטוב ומיתמם במקרה הפחות טוב. גם הרעיון שאפשר לעשות מחאות ולמוטט את המדינה אינו מציאותי, השמאל צבר כמות כח לא נורמלית לפני שיצא למערכה, וגם לו לקח יותר מידי זמן עד לניצחון. הציבור החרדי אפילו לא קרוב לעוצמת הכח של אירגוני המחאה, ואכמ"ל.
המדינה הולכת על זה עכשיו, עד הסוף, הם הבינו שעובדים עליהם, הם החליטו ללכת על זה בכל הכוח, וצריך לומר בכנות – אני לא בטוח שהם טועים. אם אני רוצה לגייס כמה שיותר חרדים – כנראה שהדרך הטובה ביותר היא להפעיל כמה שיותר לחץ, נכון שהמיינסטרים יסרב בכל כוחו, ואדרבה יפתח אנטגוניזם, אבל מהמיינסטרים הם התייאשו מזמן, הם פונים לשולים ההולכים ומתרחבים שלנו, וחולמים לחייל משם כמה שיותר. אני חושב שהמספרים שהם מדברים עליהם מנותקים מהמציאות באופן קיצוני (לא מזמן היה כותרת שרק 18% מפטורי הגיוס לומדים כל היום, כל השאר עובדים...) לכן החלום שלהם להביא חמישים אחוז בצורה הזו מנותקים מהמציאות לחלוטין, אבל ברור ופשוט שמדיניות המקסימום לחץ תביא תוצאות, ואוהו איזה תוצאות, אני מהמר על 20% תוך עשר שנים. וזה ממש הרבה.
המערכה הנפרשת לפנינו ארוכה וקשה, אבל הא לא בלתי אפשרית, שימו לב.
מאבק ציבורי עושה 'איכסה' לאומי מהדיון, לאנשים ילך וימאס יותר ויותר מהקרב הלא נגמר הזה שיוצר כותרות לא נעימות על בסיס יומי, עוד מחאות, ועוד אלימות משטרתית, ומאבק מול חברות, ובסיסים לא בהפרדה, ואינספור דברים דומים, הנושא לא ירד מהכותרות ולאט לאט יתחיל להתפתח פלח הולך ומתרחב שדי נמאס לו מכל זה. החגיגה לא תחזור על עצמה, ואפשר לשכוח ממעונות יום, למשל, אבל בממשלה שאחרי הבאה (כי בבאה החרדים יהיו באופוזיציה, כמובן) החרדים ידרשו חינוך חינם לגיל 0-3, והכרה בנשים מסוימות כאם-חד הורית וכו' וכו'. הציבור המסורתי יחשוב שהסנקציות נהיות לא הוגנות, ומספיק שחרדים לא יקבלו יותר מידי על חשבון המשרתים ואין צורך בסנקציות פליליות, וגם אם הליברלים ירצו לצלות אותנו על הגריל – הדינמיקה במדינות דמוקרטיות היא שמהלכים דרמטיים מידי לא מתרחשים בלי תמיכה ציבורית של שתי שליש לפחות, וככה, חבולה ומדממת, גדושת נזקים וחסרה מאוד, אבל חסונה ומחוזקת מאי פעם – תחזור הנציגות החרדית לממשלה.
מה יהיה אז? האם יבוא בג"ץ בגל פסיקות נוספות, האם יתעקש על סנקציות פליליות בהחלט? האם לעולם ועד לא יהיה פטור לבני ישיבות? האם חטיבת חשמונאים תהיה קוריוז או כוח לוחם משמעותי? אף אחד לא באמת יודע, ואף אחד לא יכול לדעת.
ראוי לזכור שזה ויכוח שהעוצמה שלו נלקחת מזה ששני הצדדים בטוחים בצדקתם, ושלשניהם ברור שאי אפשר לשכנע את הצד השני, כולם יודעים שהשני יודע שהוא צודק, ואיך זה יגמר? רק ה' יודע.
