חדר ייחוד לספרדים

[מים חיים]

המנהג של חדר יחוד אינו מכוער כלל. כתוב בגמרא הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה אבל כל המנבל את פיו מעמיקים לו גהינם

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בענין זה, אעלה לכאן משא ומתן בין תרי צנתרי דדהבא, הג"ר יהודה ברכה שליט"א והג"ר אליהו בחבוט שליט"א, וחזקה עליהם שלא הניחו פינה וזוית שלא נגעו בה, ומעיינ"י הישועה הבקיאים בטיב העיון ישפטו ביניהם

 

[יעקבי]

הרב יצחק יוסף טוען בהרבה מקומות שיש בזה משום הוצאת לעז על רבותינו שלא נהגו בזה,
אך מה יענה על מה שכתב איהו גופיה בילקוט יוסף (שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג):

"ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז".

 

[בר ששת]

הרב יצחק יוסף טוען בהרבה מקומות שיש בזה משום הוצאת לעז על רבותינו שלא נהגו בזה,
אך מה יענה על מה שכתב איהו גופיה בילקוט יוסף (שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג):

"ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז".

אפשר לחדש כלל, שרק בענייני סקילה, אפשר לחוש לחומרא לדעת החולקים. משא"כ בשאר התורה. עכשיו תעבוד למצוא סתירה לכלל הזה. [ואם תמצא, נכרות עוד עץ, לתקן ממנו קולמוס, לאחר שנשחתו כבר כל הקולמוסים עבור הכללים המתחדשים, ונייסד כלל נוסף].

 

[מבקש השם]

לגבי הסתירה שהובאה לעיל בדעת האור לציון, בתפארת ציון ו' עמוד ל, מבואר שהוראת האול"צ היתה פעמים כך ופעמים כך (וכשאמר לייחד, לא היה זה בגלל סיבה הלכתית אלא כדי שיוכלו לנוח)

מפי תלמידיו מקובלני, שהתנגד מכל וכל, ואמר שהוא מנהג מכוער (בניגוד למש"כ כמה מהמגיבים לעיל).
ואפשר שכוונתו שלפי מנהג הספרדים חשיבי לזה כיעור ולא שמוכרח מצד עצמו שהוא מכוער.

 

[שמעון טרבלסי]

הרב יצחק יוסף טוען בהרבה מקומות שיש בזה משום הוצאת לעז על רבותינו שלא נהגו בזה,
אך מה יענה על מה שכתב איהו גופיה בילקוט יוסף (שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג):

"ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז".

היכן ההרבה מקומות הללו?

 

[מתוק מדבש]

היכן ההרבה מקומות הללו?

ילקו"י חופה וקידושין.
אינך מכיר? או שאתה כדרכך מגן עליו בלי קשר למציאות בשטח?

 

[בר ששת]

היכן ההרבה מקומות הללו?

ואם זה היה פעם אחת, זו לא סתירה?
פעם אומר שאסור להחמיר, ופעם מצוה להחמיר. למה התחמקת מתשובה עניינית?

 

[בר ששת]

מפי תלמידיו מקובלני, שהתנגד מכל וכל, ואמר שהוא מנהג מכוער (בניגוד למש"כ כמה מהמגיבים לעיל).
ואפשר שכוונתו שלפי מנהג הספרדים חשיבי לזה כיעור ולא שמוכרח מצד עצמו שהוא מכוער.

חבל שאתה לא קורא על מה אתה מגיב. כתוב שם במפורש שהורה פעמים כך ופעמים כך. כך שהיו לו עוד שיקולים.

 

[מבקש השם]

חבל שאתה לא קורא על מה אתה מגיב. כתוב שם במפורש שהורה פעמים כך ופעמים כך. כך שהיו לו עוד שיקולים.

קראתי, וגם קראתי על סמך מה נאמרה ההשערה הזו -
על סמך עדויות סותרות מתלמידים שונים.
וע"ז כתבתי ששמעתי מתלמידיו שהתנגד נחרצות -
משמע: לא "פעמים כך ופעמים כך",
אלא בעיקרון - לא ולא, מלבד בשעות הדחק ובמצבים מיוחדים.
וקל להבין.

 

[משיב כהלכה]

היכן ההרבה מקומות הללו?

מנהג ישראל ובתוכם גדולי ישראל להוציא שבת כגאונים, מנהג ישראל ובתוכם גדולי ישראל שנשותיהם עם פאה.

 

[רי"ח בני]

קראתי, וגם קראתי על סמך מה נאמרה ההשערה הזו -
על סמך עדויות סותרות מתלמידים שונים.
וע"ז כתבתי ששמעתי מתלמידיו שהתנגד נחרצות -
משמע: לא "פעמים כך ופעמים כך",
אלא בעיקרון - לא ולא, מלבד בשעות הדחק ובמצבים מיוחדים.
וקל להבין.

יש שטוענים שהיום כולם נחשבים לשעות הדחק והמצבים המיוחדים של פעם ודל"ב

 

[אור יעקב]

לגבי הסתירה שהובאה לעיל בדעת האור לציון, בתפארת ציון ו' עמוד ל, מבואר שהוראת האול"צ היתה פעמים כך ופעמים כך (וכשאמר לייחד, לא היה זה בגלל סיבה הלכתית אלא כדי שיוכלו לנוח)

שטויות והבלים בדעת האור לציון.

וכמו שהבאתי במקום אחר שש עשרה עדויות מתלמידיו נגד החדר יחוד, ואף העדות היחידה שהייתה בטלה ונמוגה כיעויין שם.