באנר תרומה

חדר ייחוד לספרדים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
בענין זה, אעלה לכאן משא ומתן בין תרי צנתרי דדהבא, הג"ר יהודה ברכה שליט"א והג"ר אליהו בחבוט שליט"א, וחזקה עליהם שלא הניחו פינה וזוית שלא נגעו בה, ומעיינ"י הישועה הבקיאים בטיב העיון ישפטו ביניהם
 

קבצים מצורפים

הרב יצחק יוסף טוען בהרבה מקומות שיש בזה משום הוצאת לעז על רבותינו שלא נהגו בזה,
אך מה יענה על מה שכתב איהו גופיה בילקוט יוסף (שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג):

"ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז".
 
הרב יצחק יוסף טוען בהרבה מקומות שיש בזה משום הוצאת לעז על רבותינו שלא נהגו בזה,
אך מה יענה על מה שכתב איהו גופיה בילקוט יוסף (שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג):

"ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז".
אפשר לחדש כלל, שרק בענייני סקילה, אפשר לחוש לחומרא לדעת החולקים. משא"כ בשאר התורה. עכשיו תעבוד למצוא סתירה לכלל הזה. [ואם תמצא, נכרות עוד עץ, לתקן ממנו קולמוס, לאחר שנשחתו כבר כל הקולמוסים עבור הכללים המתחדשים, ונייסד כלל נוסף].
 
לגבי הסתירה שהובאה לעיל בדעת האור לציון, בתפארת ציון ו' עמוד ל, מבואר שהוראת האול"צ היתה פעמים כך ופעמים כך (וכשאמר לייחד, לא היה זה בגלל סיבה הלכתית אלא כדי שיוכלו לנוח)
מפי תלמידיו מקובלני, שהתנגד מכל וכל, ואמר שהוא מנהג מכוער (בניגוד למש"כ כמה מהמגיבים לעיל).
ואפשר שכוונתו שלפי מנהג הספרדים חשיבי לזה כיעור ולא שמוכרח מצד עצמו שהוא מכוער.
 
הרב יצחק יוסף טוען בהרבה מקומות שיש בזה משום הוצאת לעז על רבותינו שלא נהגו בזה,
אך מה יענה על מה שכתב איהו גופיה בילקוט יוסף (שבת א הערות סימן רצג - זמן צאת השבת אות ג):

"ומה לעז יש בדבר הנעשה לחוש לחומרא לסברת החולקים. וכל מנהג שיש לו יסוד דקשוט בהלכה ואנו עושים כן בדרך חומרא, אין לחוש בזה ללעז".
היכן ההרבה מקומות הללו?
 
מפי תלמידיו מקובלני, שהתנגד מכל וכל, ואמר שהוא מנהג מכוער (בניגוד למש"כ כמה מהמגיבים לעיל).
ואפשר שכוונתו שלפי מנהג הספרדים חשיבי לזה כיעור ולא שמוכרח מצד עצמו שהוא מכוער.
חבל שאתה לא קורא על מה אתה מגיב. כתוב שם במפורש שהורה פעמים כך ופעמים כך. כך שהיו לו עוד שיקולים.
 
חבל שאתה לא קורא על מה אתה מגיב. כתוב שם במפורש שהורה פעמים כך ופעמים כך. כך שהיו לו עוד שיקולים.
קראתי, וגם קראתי על סמך מה נאמרה ההשערה הזו -
על סמך עדויות סותרות מתלמידים שונים.
וע"ז כתבתי ששמעתי מתלמידיו שהתנגד נחרצות -
משמע: לא "פעמים כך ופעמים כך",
אלא בעיקרון - לא ולא, מלבד בשעות הדחק ובמצבים מיוחדים.
וקל להבין.
 
קראתי, וגם קראתי על סמך מה נאמרה ההשערה הזו -
על סמך עדויות סותרות מתלמידים שונים.
וע"ז כתבתי ששמעתי מתלמידיו שהתנגד נחרצות -
משמע: לא "פעמים כך ופעמים כך",
אלא בעיקרון - לא ולא, מלבד בשעות הדחק ובמצבים מיוחדים.
וקל להבין.
יש שטוענים שהיום כולם נחשבים לשעות הדחק והמצבים המיוחדים של פעם ודל"ב
 
לגבי הסתירה שהובאה לעיל בדעת האור לציון, בתפארת ציון ו' עמוד ל, מבואר שהוראת האול"צ היתה פעמים כך ופעמים כך (וכשאמר לייחד, לא היה זה בגלל סיבה הלכתית אלא כדי שיוכלו לנוח)
שטויות והבלים בדעת האור לציון.

וכמו שהבאתי במקום אחר שש עשרה עדויות מתלמידיו נגד החדר יחוד, ואף העדות היחידה שהייתה בטלה ונמוגה כיעויין שם.
 
ראשי תחתית