בגמ' חולין (כח ע"א) תניא רבי אומר "וזבחת כאשר צויתך" מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה.
ובתוס' שם כתבו וז"ל: על רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה. י"מ דריש בגימטריא לכאשר אל"ף אחד בעוף שי"ן שנים בבהמה רי"ש רובו של אחד כמוהו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה. וראשי תיבות למפרע של כאשר הוי 'רובו ש'ל א'חד כ'מוהו. ע"כ.
ובפשטות י"ל דמ"ש גימטריה היינו נוטריקון, וכמדומה שכן מצינו בראשונים שקוראים לנוטריקון גימטריה, ולא מצאתי כעת מקור לזה.
אולם הסטייפלער בספר ברכת פרץ (עמ' עז) כתב דנראה פשוט שיש חסרון בדברי התוס', וצ"ל כמש"כ בפי' רבותינו בעלי התוס' עה"ת (הובא בדעת זקנים פרשת ראה) בשם רבינו יעקב מקורביל, ז"ל כי "כאשר צויתך" בגמטריא רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה, דבר אחר א' אחד בעוף וכו'.
