פשיטא שלאהרוח הרביעית של אותה השכונה הוא פחות מעשר???
[שהיא נכונה בדרך כלל, במקומות בהם יש חשש רה"ר]פשיטא שלא
תגובתי היתה רק על הגישה שגורסת שהספרדים מחמירים ומצריכים מחיצה ולא חוט שקוף
[כשהנפק"מ היא באופן לא מצוי]שאין לה קשר לנידו"ד, שבזה אף פוסק לא מצריך מחיצה
ועל עיקר הנידון ברוח רביעית הערתי שהמחמירים בנקודה זו הם דוקא אשכנזים, ולשו"ע יש מקום בשופי להקל
לא דברתי מה לעשות בפוריה, אלא רק על עצם הנידון כיצד יש לגדור רוח רביעית,
שבזה לשו"ע סגי בלו"ק, ולרמ"א בעינן דוקא צוה"פ
מה לעשות בפועל? - זה כבר תלוי כל מקרה לפי ענינו
ארוך מאד.שמעתי שיש אומרים שבבניינים שיש דייר חילוני/גוי, לא מועיל עירובי חצירות, ואסור לדיירים לטלטל בחדר מדרגות כלל.
מישהו יודע מזה משהו?
ארוך מאד.
אבל בכל מקרה מותר לטלטל כלים ששבתו בחצר.
מסתבר שאם אתה סומך על המקילים לטלטל לרה"ר דאורייתא בשינוי, שכ"ש שאתה יכול לסמוך על השכירות שעשו מחברת חשמל.ממתי מישהו משאיר איזה דבר בחדר מדרגות? מדובר על הוצאה 'מהבית' לרשות הרבים, בשינוי, שאני סומך על האחרונים שמקילים בכה"ג גם לספרדים, ולאחרונה מישהו אמר לי שזה לא יעזור אלא לעצם הטלטול, לא לעניין עירובי חצירות.
על השכירות שעשו מחברת חשמל
קי''ל שכלי שיותר גבוה מי' טפחים אסור מדאו' בטלטול אבל בזריקה פטור. וטלטול נלמד ממשא בני קהת. יש להסתפק בגדר גרירת עגלה אם זה 'משא' או זריקה. אם נניח שזה לא משא הרי שעגלה שהידיות מעל י' אינה דאו'. ולמאי דקי''ל אגד כלי שמיה אגד לכאורה כל מה שבתוך העגלה מצטרף להיחשב מעל י'. כמובן שכל הנידון להוריד מדאו' לדרבנן ולא להתיר אבל אם מצרפים צירופים יתכן דחזי לאיצטרופי. [כל זה רק הערה לדון בבימה''ד ולא למעשה]תסביר לי איך אמא יכולה לקחת עגלה ברה"ר?
אתה מערבב בין הלכות מחיצות להלכות פרצות"חומרא אשכנזית"????
יש איזה דעה שביותר מעשר מועיל לחי?