במערבא אמרי
חבר חדש
- הצטרף
- 24/12/24
- הודעות
- 40
ומהו הדבר?
הלכות עירובין לספרדים
- יוזם האשכול פתחיה
- תאריך התחלה
אני לא יודע
חבר חדש
- הצטרף
- 25/5/25
- הודעות
- 32
יציאה מחוץ לתחום מעיר שלן בה לעיר שעירב בה
לפי המג"א כמדו' מותר לצאת ולא לחזור גם לספרדים. אבל העירו שבתשובת הרשב"א מפורש לא כך.
שושלתא דדהבא
חבר חדש
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 71
העירוב המהודר בשכונת נוף כנרת אושר ע"י מרן הגאב"ד שליט"א ✦ כותל המזרח
ציבור קהילות האברכים בטבריה עילית פנה אל מרן הגרש"י זעפראני שליט"א, אשר בחן את מפת השכונה וקרא להירתם לעשיית עירוב מהודר לפי כל השיטות
mizrach.co.il
לפי פוסקי הספרדים צריך מחיצה ולא מספיק חוט שקוף.
מסתופף בחצרות
חבר חדש
תשובת מורנו הגרש"י זעפראני שליט"א היא אליבא דמרן השו"ע שעל פיו אנו חיים עי"ש בנימוקים
ב"ה בהרבה מקומות קטנים אפשר לסדר עירוב גם לשיטת השו"ע.
הבעיה בעיקר בערים גדולות כמו בני ברק ומרכז ירושלים. שם כמעט לא שייך לסגור מג' רוחות.
יש תכנון לבני ברק (לחלק שמדרום לז'בוטינסקי), לעשות שערים וכדו', והוא תקוע כבר שנים רבות.
מה פשר התגובה המוזרה הזו?
קראת את המכתב?
כתוב שם במפורש, שהיות ויש ג' מחיצות גמורות,
הרי המקום הוא רה"י גמורה מדאו' ומדרבנן
וגם הספרדים פוסקים ע"פ הגמרא ששם כתוב במפורש שמספיק אפילו לחי או קורה ברוח ד'
והחומרא שצריך צוה"פ היא חומרא אשכנזית של הרמ"א, ולמעשה כך הוא מנהג כל ישראל היום
אז אם כבר, לפי הספרדים לא צריך אפילו חוט שקוף
מי דיבר על יותר מעשר?
דובר על השאלה כיצד יש לגדור רוח רביעית בחצר או במבוי
שבזה לדעת השו"ע וכל הפוסקים שלפניו סגי בלו"ק במבוי או ב' פסין (או פס ד"ט) בחצר
והרמ"א החמיר מכל מיני חששות להצריך דוקא צוה"פ
מה עושים ביותר מי"א?
זה נידון אחר, ולא קשור לנידון המכתב שם שמיירי ברוח רביעית
הרוח הרביעית של אותה השכונה הוא פחות מעשר???
פשיטא שלא
תגובתי היתה רק על הגישה שגורסת שהספרדים מחמירים ומצריכים מחיצה ולא חוט שקוף
שאין לה קשר לנידו"ד, שבזה אף פוסק לא מצריך מחיצה
ועל עיקר הנידון ברוח רביעית הערתי שהמחמירים בנקודה זו הם דוקא אשכנזים, ולשו"ע יש מקום בשופי להקל
לא דברתי מה לעשות בפוריה, אלא רק על עצם הנידון כיצד יש לגדור רוח רביעית,
שבזה לשו"ע סגי בלו"ק, ולרמ"א בעינן דוקא צוה"פ
מה לעשות בפועל? - זה כבר תלוי כל מקרה לפי ענינו
[שהיא נכונה בדרך כלל, במקומות בהם יש חשש רה"ר]
[כשהנפק"מ היא באופן לא מצוי]
ארוך מאד.
אבל בכל מקרה מותר לטלטל כלים ששבתו בחצר.
ממתי מישהו משאיר איזה דבר בחדר מדרגות? מדובר על הוצאה 'מהבית' לרשות הרבים, בשינוי, שאני סומך על האחרונים שמקילים בכה"ג גם לספרדים, ולאחרונה מישהו אמר לי שזה לא יעזור אלא לעצם הטלטול, לא לעניין עירובי חצירות.
מסתבר שאם אתה סומך על המקילים לטלטל לרה"ר דאורייתא בשינוי, שכ"ש שאתה יכול לסמוך על השכירות שעשו מחברת חשמל.
מה הכוונה?
שמואל בן עזרא
חבר חדש
- הצטרף
- 13/1/25
- הודעות
- 30
קי''ל שכלי שיותר גבוה מי' טפחים אסור מדאו' בטלטול אבל בזריקה פטור. וטלטול נלמד ממשא בני קהת. יש להסתפק בגדר גרירת עגלה אם זה 'משא' או זריקה. אם נניח שזה לא משא הרי שעגלה שהידיות מעל י' אינה דאו'. ולמאי דקי''ל אגד כלי שמיה אגד לכאורה כל מה שבתוך העגלה מצטרף להיחשב מעל י'. כמובן שכל הנידון להוריד מדאו' לדרבנן ולא להתיר אבל אם מצרפים צירופים יתכן דחזי לאיצטרופי. [כל זה רק הערה לדון בבימה''ד ולא למעשה]
אתה מערבב בין הלכות מחיצות להלכות פרצות
בהלכות מחיצות דנים ממה צריכה המחיצה להיות עשויה
ובזה כתבתי שאם ג' רוחות גדורות במחיצה גמורה,
הרוח הרביעית אינה צריכה יותר מאשר לא"ק לדעת השו"ע, והרמ"א החמיר שגם ברוח ד' צריך צוה"פ
בהלכות פרצות דנים על גודל הפרצה שצריכה תיקון בלי קשר לאיזה רוח שבו היא פרוצה
והדין הזה שיותר מי' צריך צוה"פ, הוא לא דין במחיצה, אלא בפרצה
ודו"ק