ומיותר לציין את הגרי"ח סופר שליט"א דכל רז לא אניס ליה.
בס"דחייב לציין באשכול זה את המדרש בפרשת השבוע
שמות רבה פרשת וארא פרשה י
תני ר"ע אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים, א"ל רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו, ויעשו כן החרטומים בלטיהם, שהיו סבורין שהן מעשה שדים.
- שואלים בהודעה ישירה.שאלה אישית -
לא יודע למה חייב, אבל אם כן, אז ראוי לציין לידידנו איש האשכולות:חייב לציין באשכול זה את המדרש בפרשת השבוע
שמות רבה פרשת וארא פרשה י
תני ר"ע אומר צפרדע אחת היתה והיא השריצה ומלאה את ארץ מצרים, א"ל רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה ושרקה להן ובאו, ויעשו כן החרטומים בלטיהם, שהיו סבורין שהן מעשה שדים.
יעוין במערכה דפרשתא הדֵין:ויעשו כן החרטומים בלטיהם, שהיו סבורין שהן מעשה שדים.
קצר ולענין!שתי הערות
1. מציאות החיים מורה שאברך ליטאי שראשו ורובו בתורה הוא מקבל מהסביבה להיות פנוי לשקיעות בתורה (מבחינת טירדות החיים ועזרה בבית) הרבה מעבר לעמיתו בתורה הספרדי.
2. לא כל ת''ח הכותב בקדשים וטהרות זה משקף משהו ופעמים שלא תמצא בדבריהם משהו משמעותי.
אשמח שתרחיב בזה קצת.1. מציאות החיים מורה שאברך ליטאי שראשו ורובו בתורה הוא מקבל מהסביבה להיות פנוי לשקיעות בתורה (מבחינת טירדות החיים ועזרה בבית) הרבה מעבר לעמיתו בתורה הספרדי.
שתי הערות
1. מציאות החיים מורה שאברך ליטאי שראשו ורובו בתורה הוא מקבל מהסביבה להיות פנוי לשקיעות בתורה (מבחינת טירדות החיים ועזרה בבית) הרבה מעבר לעמיתו בתורה הספרדי.
בקשר להערה הרא' איני מכיר דבר זה.שתי הערות
1. מציאות החיים מורה שאברך ליטאי שראשו ורובו בתורה הוא מקבל מהסביבה להיות פנוי לשקיעות בתורה (מבחינת טירדות החיים ועזרה בבית) הרבה מעבר לעמיתו בתורה הספרדי.
2. לא כל ת''ח הכותב בקדשים וטהרות זה משקף משהו ופעמים שלא תמצא בדבריהם משהו משמעותי.
שאצל הספרידם אין תמיכה. או שאצל האשכנזים יש?בקשר להערה הרא' איני מכיר דבר זה.
שוב נחיתות במיטבה, אדרבה אני מכיר הרבה אברכים אשכנזים ששקועים בלימוד, ויש להם הרבה חובות לביתם....שתי הערות
1. מציאות החיים מורה שאברך ליטאי שראשו ורובו בתורה הוא מקבל מהסביבה להיות פנוי לשקיעות בתורה (מבחינת טירדות החיים ועזרה בבית) הרבה מעבר לעמיתו בתורה הספרדי.
שתי הערות
1. מציאות החיים מורה שאברך ליטאי שראשו ורובו בתורה הוא מקבל מהסביבה להיות פנוי לשקיעות בתורה (מבחינת טירדות החיים ועזרה בבית) הרבה מעבר לעמיתו בתורה הספרדי.
2. לא כל ת''ח הכותב בקדשים וטהרות זה משקף משהו ופעמים שלא תמצא בדבריהם משהו משמעותי.
גם וגםשאצל הספרידם אין תמיכה. או שאצל האשכנזים יש?
כאן זה המקום המדויק לדון על הדבריםשוב נחיתות במיטבה, אדרבה אני מכיר הרבה אברכים אשכנזים ששקועים בלימוד, ויש להם הרבה חובות לביתם....
נדמה לי שאין עוד חברה בעולם ששלילית על עצמם כמו הספרדים בדורנו
בציטוט מכל הפורומים באתרא הדין נמצא שלל אשכולות ומגוון בעיות שונות ומגוונות על בעיות הספרדים [זה לא אומר שבאמת אין בעיות]
וכפי ששמעתי מת"ח אחד שהבעיה האמיתי של הספרדים היא "שכל הזמן מחפשים בעיות"
ואולי ראוי לאשכול בפ"ע מהיכן זה נובע....
יש בזה הרבה צדק בהרבה מקרים.גם וגם
אני מדבר על אברכים משלנו
יש כאן לדעתי משהו חמור ביותר
נשותינו צדקניות עד למאוד ומשליכות על עצמן עול גדול כדי שהבעל ילמד
ולבעל יש תלונות
זה מגיע ממקום של רצון לפטור את עצמנו מאחריות
ועוד כשהבעל משקיע בלימוד ולא מבזבז את זמנו האשה תתן מעצמה המון
אבל כשהיא רואה שהבעל מתעסק בדברים אחרים היא אומרת לעצמה שכנראה אין התורה חשובה בעיניו
לכאן ולכאןיש בזה הרבה צדק בהרבה מקרים.
אבל פעמים רבות היכולת של התמיכה המשפחתית מעוטה יותר.
וגם יש משפחות מעורבות, שיש שאלות גם מצד החם, מה עם פרנסה וכדו'.
אולם לענ''ד עדיין יש תמיכה רחבה יותר בציבור הליטאי בדירות וכדו'.לכאן ולכאן
הקושי נופל בחיתון הילדים
יש כאן ניתוח מציאותי. אפשר להיות עניני לתועלת הענין.די לתירוצים שבו ותלמדו
זה ודאי. ואין דבר העומד בפני הרצון. ובשביל זה אנו פה לגלות את הקשיים, ולראות איך פותרים.בכל תחום בכל נושא נמצא את עצמנו
באמת עובדה מתמיהה, והמתמיה ביותר שכל ההאשמות נכתבות כעובדות מוצקות והצד השני צריך להביא ראיות נגד.שוב נחיתות במיטבה, אדרבה אני מכיר הרבה אברכים אשכנזים ששקועים בלימוד, ויש להם הרבה חובות לביתם....
נדמה לי שאין עוד חברה בעולם ששלילית על עצמם כמו הספרדים בדורנו
בציטוט מכל הפורומים באתרא הדין נמצא שלל אשכולות ומגוון בעיות שונות ומגוונות על בעיות הספרדים [זה לא אומר שבאמת אין בעיות]
וכפי ששמעתי מת"ח אחד שהבעיה האמיתי של הספרדים היא "שכל הזמן מחפשים בעיות"
ואולי ראוי לאשכול בפ"ע מהיכן זה נובע....
הוא כתב לך את תמצית הבעיה, שלא נהנים ממה שיש, ומחפשים בעיות כל העת, ולכן יש פיגור.כאן זה המקום המדויק לדון על הדברים
מאחר ונמצאים בפיגור אדיר כמעט בכל תחום
חייבים למצוא את הדברים המפריעים
לא בהכרח שהכל שלילי או בכלל שיש משהו שלילי
אלא לראות איך לייעל את המערכת
ואין עניין לדחוף את הדבר הזה כל שתי הודעות
תשתדל מדי פעם לנשום אוירהוא כתב לך את תמצית הבעיה, שלא נהנים ממה שיש, ומחפשים בעיות כל העת, ולכן יש פיגור.
לכשהשיח ישתנה ויהיה תקין ונורמלי (לא מעבר) לא יהיה שום פיגור, כי לא נצטרך לחפש שום דבר במקום אחר.
הוא כתב לך את תמצית הבעיה, שלא נהנים ממה שיש, ומחפשים בעיות כל העת, ולכן יש פיגור.
לכשהשיח ישתנה ויהיה תקין ונורמלי (לא מעבר) לא יהיה שום פיגור, כי לא נצטרך לחפש שום דבר במקום אחר.
ילדיו לומדים במוסדות של הפלג, חלקם חברים לספסל הלימודים של ילדיי שיחיו.רק לדייק,
מתלמידיו של הג"ר שמואל אוירבך זצ"ל
למדתי אצלו כמה שנים, מעולם (!) לא שמעתי ממנו מילה הבעת דעה או משהו בכיון,
כל כולו שקיעות והבנה בתורה.
ידוע לי,ילדיו לומדים במוסדות של הפלג, חלקם חברים לספסל הלימודים של ילדיי שיחיו.
אני כעורך תורני, הייתי מוכן להתנדב למלאכה, רק השאלה אם אכן זה מעשי, הן מבחינת כמות כותבים רצינית, והן מבחינת תפוצה ומימון, צריך ארגון כלשהו שיעמוד מאחורי המיזם ויתן לו את הגב הדרוש.האם יש סיכוי שרבותינו יוציאו גיליונות כמו אהלי זרעים \טהרות\ העמוד \הישיבות.
לדעתי החיסרונות הם בכמה דברים
ראשית אין הנהגה אחידה ואין היררכיה ואף רב רציני לא מכפיף עצמו לרב אחר.
שנית נאמר שיותר מתמחים בנידונים הלכתיים ולא בנושאים כלליים למדניים.
שלישית השאלה אם יש באמת אצלנו כאלה עוצמות של ת"ח.
ואולי כדאי באמת שיבא מישהו ויסיר את הכפפה.
אפשר להתחיל בתפוצה קטנה מודפסת [אני זוכר שהתחיל אוהלי טהרות הראשונים זה התחיל בעימוד פשוט היה כמה גלינות בכולל סלבדוקה ב ב"ב, ואולי בעוד מוקד שנים] ובתפוצה במיילים ופורמים.אני כעורך תורני, הייתי מוכן להתנדב למלאכה, רק השאלה אם אכן זה מעשי, הן מבחינת כמות כותבים רצינית, והן מבחינת תפוצה ומימון, צריך ארגון כלשהו שיעמוד מאחורי המיזם ויתן לו את הגב הדרוש.
איזה תענוג עילאי לתת לך תודה!!!!בהמשך להודעתי הקודמת :
כל מי שמעוניין להצטרף למיזם המדובר,
א. שיכתוב פה על איזה נושא לדעתו צריך להיות העלון.
ב. שיכתוב איזה רבנים הוא יכול להביא שיכתבו וישלחו שאלות/חבורות בנושא, וכמובן יהיו מעוניינים לענות לשאלות שישלחו על דבריהם.
לדעתי הענייה אפ' להתחיל מעיסוק במסכת שבת, שיש בה מחדא את הפן ההלכתי ומאידך את הפן הלמדני,
דבר שיתן מקום הן לת''ח שעמלים בליבון הסוגיות, והן לת''ח שעוסקים בפסיקת ההלכה.
אני חושב שאפשר להתחיל ע"ס ספר המצות, זה נושאים ששוים לכל נפש, מסתמא יהיה קל יותר להשיג כתבים מרבנים בזה [גם במצות זרעים טהרות מספיק משהו כללי] גם יש בזה יחודיות, וגם יכול להשיג את המטרה.