למעשה הש"ע פסק כרא"ש שמועיל כמו תרגום ויוצא יד"ח בקריאת רש"י והביא בב"י מסמ"ג שדן לפני רבותיו שעדיף מהתרגום. ומבאר במשנ"ב דהיינו משום שמרחיב הביאור ע"פ המדרש יותר מהתרגום. פסוקים שאין עליהם רש"י יקרא מקרא ג"פ.לא יצא לי ברור ממש"כ במשנ"ב,
ובאגרות החפץ חיים שעורר על קריאת רש"י עיי"ש.
דבריך מסתברים. אבל לדעת הב"י יש מחלוקת בראשונים אם שאר פירושים מהנו, ואף שפסק להקל היציאה יד"ח בתרגום אתיא ככ"ע.בוודאי שמועיל, השאלה אם עדיף על התרגום. ולענ"ד, חשיבותו של התרגום היתה בזמנם כאשר התורה לא היתה בשפה המדוברת, אבל אצלנו שהתורה על פי רוב מובנת, עדיף שמו"ת עם רש"י על שמו"ת עם תרגום.
בביאור הלכה דן בזה וכתב לא לנהוג כך למעשה.בכל דבר אני אומר, "זיל בתר טעמא". לשם מה תיקנו קריאת שמו"ת? בשבילם זה היה "טייטש" (כינוי ללשון היידיש. בדורות עברו תרגמו את התפילות ואת התנ"ך לשפה זו כדי שפשוטי העם יבינו), ואנחנו צריכים תרגום לתרגום, כשאת פשוטו של הפסוק אנו מבינים בדרך כלל.
וכל גדולי הפוסקים שאחר כך אינם שווים כנגד מעלת כבודו כלום?ראשית, אנו אין לנו אלא דברי השו"ע.
אמת שכותב שלפי סברתו רש"י עדיף, אך ממנו אנו למדים שמבטל דעתו בפני הבית יוסף ולא רוצה לפסוק כך למעשה.שנית, הוא כותב שנראה לדינא לנהוג כהב"י שיר"ש יקרא את שניהם, כי רש"י לבדו לא מועיל מפני שיש פסוקים שאין עליהם רש"י והתרגום מפרש כל מילה (ויש להשיג על דבריו, שכל זה למי שאינו דובר את השפה העברית, אבל הדובר עברית מבין את פשט הפסוק ואדרבה את התרגום אינו מבין).
שלישית, הוא מסייע שם לסברא שרש"י עדיף על תרגום, וכותב "היוצא מדברינו דאין לנו פוסק מפורש שיסבור דהתרגום חשוב טפי מפירש"י". והיינו שאף אחד לא חולק על הסמ"ג שכתב שרש"י עדיף על תרגום.
וכל גדולי הפוסקים שאחר כך אינם שווים כנגד מעלת כבודו כלום?
נו? אולי תרים את הכפפה?מן הראוי להוציא תרגום מבואר בדקדוק שגם עומד על חידושיו בדרך קצרה קלה למען ירוץ בו הקורא (וראיתי חיבורים שלא מספקים)
כך גם ישנה המעלה של תוספת הבנה על קריאת המקרא, לקיים רצון חז"ל, לכאורה, שהתורה תהיה מובנת ונלמדת לא תהיה נקראת בקריאה בעלמא, וגם מעלת התרגום שניתן בסיני.
אבל אם הוא יודע שלא יפתח את רש״י כלל לולי שמו״ת יכול שזה עדיף גם לדידהו. כי יהודי שכל חייו יודע רק מקרא בלי רש״י עה״ת חסר לו בבסיס.
מן הראוי להוציא תרגום מבואר בדקדוק שגם עומד על חידושיו בדרך קצרה קלה למען ירוץ בו הקורא
פשוט זה רק בדיעבד...דוקא את העיקר הסתרת בגופן לבן?
לענ"ד בצירוף דבריו במשנ"ב ובביה"ל נראה שכוונתו שאי אפשר להגיד מה עדיף ממה כי בכל אחד יש מעלות שאין בשני, ואם הוא כתב שא"א לומר מה עדיף, נ"ל שאנחנו כ"ש וכ"ש.שנית, הוא לא כותב שנראה לדינא לקרוא תרגום ולא רש"י, אלא שנראה לדינא כהב"י שיר"ש יקרא את שניהם,
בימי ישיבתי היינו אומרים שכל מקום שכתוב בשו״ע ״וירא שמים״, זה [ההלכה] הייתה סגולה ליראת שמיים.וידועים דברי הרב מבריסק שאמר על לשון השו"ע וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י שאפשר להקל, ומותר גם למי שאינו שאינו ירא"ש לקרוא את שניהם.
מצ"ב דברי הג"ר יעקב חיים סופר שליט"א כפי שהובא במגיד דבריו ליעקב ושלחו בתפוצה בחנוכה בענין שמו"ת