האם אפשר לקרוא חומש עם רש"י במקום תרגום?

[משיב כהלכה]

דיעבד לפי הקבלה, אבל לפי הפשט כתב משנ"ב שאין אף אחד הסובר שתרגום עדיף על רש"י.

ואם אין עדיפות, ממילא עדיף שלא יהיה מצב של אברך בן 60 שאין לו מושג בפשט הפשוט של פרשת השבוע.

 

[כאייל תערוג]

►| ביאור הלכה • על שולחן ערוך אורח חיים רפה |◄

​

[עריכה]
(*) תרגום וגם פירש"י: הנה בב"י כתב בשם סמ"ג שדן לפני רבותיו שהפירוש מועיל יותר מן התרגום והובאו דבריו ג"כ במרדכי והגה"מ בפי"ג מהלכות תפלה וכתב הב"י ע"ז וז"ל מיהו כתבו סמ"ג והגהות דאין נראה לר"י ור"ע ורבי נטרונאי שכתבו שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני ע"כ וירא שמים יצא את כולם ויקרא תרגום וגם פירש"י עכ"ל הב"י. והנה המעיין בתוס' והרא"ש יראה דס"ל דדוקא לשון לעז שאין פירוש מספיק גריעא מתרגום אבל פירוש התורה שמפרש את הענין והמלות [וע"פ יסודות של חז"ל] וכמו פירש"י לא גריעא מתרגום ובסמ"ג ניכר להדיא להמעיין שם שחסר שם איזה תבות וקאי רק אלשון לעז לחוד וב"ה שמצאתי כן בהדיא בהגה"מ כשהעתיק דברי הסמ"ג כתב וז"ל וי"מ דה"ה ללעז ולא נראה לר"י וכו' משמע דרק אלעז פליג וגם ר"נ אפשר דמודה בזה דהפירוש שמפרש את הענין יותר מתרגום חשיב טפי מתרגום אף שניתן בסיני ופלא שהלא הב"י בעצמו הביא הגה"מ ואמאי כתב הב"י בשם הגהות דאין נראה לר"י הלא הר"י לא קאי רק על לשון לעז [ואולי דמה שכתב הב"י דאין נראה לר"י הוא רק שיגרא דלישנא דהגה"מ נקט וכונתו רק על רב עמרם ורב נטרונאי וס"ל להב"י דלהר"ע ור"נ שכתבו דהתרגום זכה מפני שניתן בסיני א"כ ממילא דהוא עדיפא מכל פירוש שבעולם אף שבהסמ"ג לא משמע קצת הכי]. היוצא מדברינו דאין לנו פוסק מפורש שיסבור דהתרגום חשוב טפי מפירש"י ומ"מ נראה לדינא לנהוג כהב"י דאף שפירש"י מפרש את הענין יותר מתרגום אבל מפני שיש כמה תיבות וגם כמה פסוקים שאין עליהם פירושו של רש"י וא"כ לא נשאר לו שם כ"א מקרא לבד והתרגום מפרש כל פסוק וכל תיבה:.

​

 

[כאייל תערוג]

שנית, הוא לא כותב שנראה לדינא לקרוא תרגום ולא רש"י, אלא שנראה לדינא כהב"י שיר"ש יקרא את שניהם,

לענ"ד בצירוף דבריו במשנ"ב ובביה"ל נראה שכוונתו שאי אפשר להגיד מה עדיף ממה כי בכל אחד יש מעלות שאין בשני, ואם הוא כתב שא"א לומר מה עדיף, נ"ל שאנחנו כ"ש וכ"ש.
להזכירך בזמנו הבינו את תרגום אונקלוס בדיוק כמו בזמנינו.

 

[משיב כהלכה]

לדבריך נסגור את כל הספרים ולא נדון בשום הלכה, רק נלמד משנ"ב, כי אם המשנ"ב כתב שאין עדיפות - מי אנחנו שנחלוק עליו...

לא כך היא דרכה של תורה. מותר לכל אחד לומר את דעתו, בכבוד ובדרך ארץ.

 

[כאייל תערוג]

אבל מותר לנו להכיר את מקומינו כשאנו באים לדון בדבר שנחלקו בו הראשונים.

 

[בן מנוח]

מצ"ב דברי הג"ר יעקב חיים סופר שליט"א כפי שהובא במגיד דבריו ליעקב ושלחו בתפוצה בחנוכה בענין שמו"ת

 

[בן מנוח]

עוד משם:

 

[לביא]

וידועים דברי הרב מבריסק שאמר על לשון השו"ע וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י שאפשר להקל, ומותר גם למי שאינו שאינו ירא"ש לקרוא את שניהם.

בימי ישיבתי היינו אומרים שכל מקום שכתוב בשו״ע ״וירא שמים״, זה [ההלכה] הייתה סגולה ליראת שמיים.
וייתכן שיש לזה מקור אך אינני זוכר.

 

[משיב כהלכה]

מצ"ב דברי הג"ר יעקב חיים סופר שליט"א כפי שהובא במגיד דבריו ליעקב ושלחו בתפוצה בחנוכה בענין שמו"ת

יפה מאוד, וכיום יש פורומים עם מדורים ייעודיים לש"ס ולתורה ואפשר להעלות את החידושים על הכתב בפורומים הללו ולשמוע גם פידבקים מאחרים.