וכעת אעבור לגוף התשובות, שבאמת גם מתוך הדברים עצמם ניתן להבין שזה הוראה פרטית, אבל באופן כללי הדבר אסור לחלוטין וכדכתב בספריו ואמר בשיעוריו, ואין טעם להוציא אותם מידי פשוטם בדברים מגוחכים של "רק למיגדר מילתא" אבל באמת הוא מתיר אפילו בצורך כל דהו וכד', דליתא.
שאלה: זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך ולא מוצאת חן בעיני בעלה. וללבוש פאה בעלה לא מוכן, כי פוסק כרבנו [הגר"ע, לאסור פאה]. מה עושים? תשובה: "מו"ר נר"ו שאלני, מה בעלה רוצה?" ואמרתי לרבנו: "מטפחת". וענה מו"ר נר"ו: "יכולה ללבוש פאה" (פרק ב' שאלה ט/ז, עמ' קנ"ג).
אין החי יכול להכחיש את החי, לא מוצאת חן בעיני בעלה זה לא צורך כל דהוא?
אף ארוך?? אין ניתוח אף בעולם?
אכן, יש ניתוח אף בעולם. וזה בדיוק מה שהוא אמר בתשובה לאחר מכן (עמ' קנג), שתעשה ניתוח פלסטי (אף שפעמים זה גובל בסכנת חיים) ולא תיקח פאה נכרית, וזה מראה על החשיבות אצלו להימנע מלבישת פאה נכרית אפילו כאשר זה גובל בניתוח.
בתשובה שקודם לכן, שאמר שיכולה ללבוש פאה, כנראה מדובר כשלא ניתן לעשות ניתוח פלסטי מחמת איזה סיבה או התנגדות האשה וכד'.
עכ"פ בודאי שא"א ללמוד ולהקיש משם לכל צורך, ולכל אי מציאת חן, כאשר מדובר שם בדבר חריג ומסויים, דאל"כ אין לדבר סוף, דהיום פלונית תגיד שהיא קצת גבוהה מידאי ואינה מוצאת חן בעיני בעלה ונתיר לה פאה, מחר תבא אחרת ותאמר שהיא נמוכה מידאי ורוצה פאה, השלישית תאמר שיש לה איזה משהו בגבות שהם לא הכי משהו, הרביעית תאמר שיש לה מצח גבוה, החמישית תטען שיש לה צוואר ארוך ודרושה לפאה כדי להסוות אותו, השישית תטען ששיניה אינן ישרות, ובלי פאה לא מוצאת חן בעיני בעלה, כי הפאה מסיחה את תשומת הלב מהפה, השביעית תטען שיש לה אוזניים גדולות או בולטות, והפאה מכסה אותן, השמינית תטען שהעינים שלה קטנות, והפאה "מאזנת" את הפנים ונותנת לה מראה נאה יותר, התשיעית תטען שיש לה פנים עגולות מדי או ארוכות מדי, והפאה נותנת תחושה של פרופורציה, העשירית תטען שאין לה מספיק מטפחות בצבעים שונים כדי להתאים לכל בגד, ולכן היא מרגישה שהיא לא "מוצאת חן" בעיני בעלה, ולכן היא רוצה פאה כי היא מתאימה תמיד לכל בגד ומצילה את המצב. ואחרת תטען עוד דברים כהנה וכהנה, וכן על זה הדרך. אלא ודאי שהיה שם משהו חריג במיוחד ואולי עם פרטים נוספים שלא כתובים, ובנוסף לא ידוע לנו מה היה הרקע של השואל או אשתו, אולי הם היו מתחזקים וכד' והיו כאן שיקולים נוספים? אי אפשר לדעת. בפרט שזו שאלה ותשובה מוזרה, שהרי בעלה רוצה ומסכים למטפחת, ואפילו הכי הגר"ע פסק לה פאה? נראה שחסר כאן איזה פרט או שאחד לא שמע את השני טוב או משהו אחר. ובאמת ראה לעיל שהרב נקי אמר לי ששם האשה עמדה על כך שהיא רצתה פאה וזה היה שאלה של 'לפרק' את הבית או לא. וא"כ הנידון הוא לא על 'היתר פאה נכרית' במצב כזה, אלא על הישארות במסגרת הנישואין כאשר האשה עושה איסור של פאה נכרית.
שאלה: בחור מישיבת חזון עובדיה שנשא אשה, ואשתו כבר שנתיים הולכת עם מטפחת. כעת קשה לה והיא בדיכאון מזה. גרים בעיר בני ברק, ויש גם לחץ של המשפחה. תשובה: "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, מה אתה רוצה, שתשתגע?" (פרק ב' שאלה ט/יב, עמ' קנ"ו).
מובן מלשונו שידע שמדובר במקרה שהיא עלולה "להשתגע", ופיקוח נפש שאני. אבל בודאי שאי אפשר ללמוד מזה לכל מקום מטעמים של "לחץ חברתי" או "דיכאון קל", או לכל מי שתחליט שהיא עצובה בגלל זה. זה כמו לטעון שמכיוון שפיקוח נפש דוחה שבת, אז כל אחד ש"מרגיש קושי" עם שבת יכול לחלל שבת.
ולכן מה שכתבת:
דיכאון? וכי היא מטופלת בכדורים בגלל שאין לה פאה?
איני יודע אם היא 'מטופלת בכדורים' או בדברים אחרים או לא, אבל מה שאני יודע שהגר"ע אמר "שתלבש פאה. הרי היא בדיכאון, מה אתה רוצה, שתשתגע?". מבואר שמדובר על חשש ספציפי ומוגדר שתשתגע, ופיקוח נפש שאני וכנ"ל. זאת בנוסף לכך שא"א לדעת את הרקע המדוייק של השואל/ת וכד'.
ומה שהוספת:
ואם היא בדיכאון בלי חצאית מיני, נתיר לה?
ראשית, זה לא מציאותי שהיא תהיה בדיכאון בגלל חוסר חצאית מיני, בטח לא עד כדי שתשתגע. ולו יצוייר שהיה דבר כזה, שמא אה"נ, דלטעמיך נמי מאי איכא למימר, הלא גם אתה מודה שפיקוח נפש דוחה את כל התורה. ואם בכ"ז אתה לא תקל בזה מאיזה סיבה, זוהי גם תהיה סיבתי.
ועוד, דבאמת חצאית מיני ודאי לא קשורה לכל הנושא. יש חילוק גדול בין פאה [או גילוי ראש בזמן שהיו פרוצים בזה ונעשה להם כהיתר אפילו אצל נשות הגדולים] לבין חצאית מיני שאין מי שחושב שזה בסדר, ולכן ברור שהבחורה פרוצה וא"א לומר היתר בזה, וכל שכן שאין להנשא לה. ובפרט שבפאה הגר"ע מודה שיש מקילים, אלא שכתב שרוב הפוסקים אוסרים מטעמי תריצי, ובפרט שמדובר על נידון דאורייתא, לכן אסור. אבל כשיש מקרה חריג במיוחד של פיקוח נפש - היקל בזה, משא"כ בחצאית מיני שבוודאי אין מי שמיקל בזה וכל שכן שהחצאית הזו היא תחילת הפרת כל גדרי הצניעות ושמירת המצוות. ואף שפיקוח נפש דוחה את כל התורה, יתכן שפיקוח 'נפשי' שאני ולא תמיד מיקילים בו, או שלא מדובר כאן בפיקוח נפש ממש, והשיקול כאן היה אך ורק כדי שלא תשתגע ותעבור על שאר איסורים מעין 'חלל עליה שבת אחת כדי שתשמור שבתות הרבה', וממילא להתיר לעבור על איסור של פריצות בחצאית מיני באופן קבוע הרי זה סמל לפריצות ובודאי הדבר יביא להידרדרות בשאר התורה, ולכן אין את השיקול הזה - דלא שייך להתיר איסור בשביל להינצל מאיסורים אחרים כאשר האיסור עצמו שאתה מתיר לו יביא להידרדרות בשאר התורה, והוי כאילו אתה אומר לו "חלל שבת אחת כדי שתחלל שבתות הרבה"... ואין להקל בכה"ג. ואולי גם הוי בכלל על שלשה עבירות יהרג ואל יעבור ואחד מהם הוא גילוי עריות, ואף שכאן לא הוי ממש גילוי עריות, מ"מ מאידך גם לא הוי פיקוח נפש ממש. ויל"ע.
שאלה: רב קהילה מחו"ל שאל, במקום מגוריו בחו"ל כל הנשים הולכות בגילוי ראש, חוץ לשתי נשים מחסידות חב"ד שהולכות עם פאה. האם אשתו יכולה ללכת עם פאה צנועה, שבולטת שזה לא שיער? תשובה: "תלבש" (פרק ג' סי' שמ"ג, עמ' ת"ו).
ראשית, דבריו בספריו ובשיעוריו נאמרו גם כאשר רבות רבות הולכות כן בפא"נ, ומוכח שאפילו הכי אסר.
וכן ביבי"א (ח"ה אהע"ז סי' ה) האריך לאסור הפאה, על אף שתשובתו שם סובבת על מה שפשתה המספחת בזה, ע"ש,
וכן מבואר עוד בדבריו שם (אות ח, במה שכתב ע"ד הישכיל עבדי), שאפילו במקום שנהגו להקל בפאה, דתו ליכא משום מראית העין, מ"מ יש לאסור. אלמא לא מתחשבינן בשינוי המקומות בזה, ולעולם יש הרהור כפי שכתב שם.
וכן נראה מדבריו בספרו מאור ישראל ח"ב (ביצה, ל.) בשם הלחמי תודה. ע"ש.
וכ"ה במכתב שהובא במעדני מלך (ח"ב עמ' 246) ובקובץ משנת יוסף (יט, עמ' מז), דאפילו אם באותו מקום כבר נהגו רבות להקל בזה, בכ"ז אסור.
וכן מתבאר מדבריו שהובאו בספר משיעורי הראשון לציון (ח"א עמ' פג, ד"ה אך). ע"ש.
בפרט שהרי הגר"ע יוסף זצ"ל חזר שוב ושוב על כך שפאה נכרית אסורה בתכלית מן הדין ולא מצד חומרא, ואינה נחשבת כלל ככיסוי ראש – כן הוא הן בספריו והן בשיעורים השכם והערב עד יומו האחרון.
ראה לדוגמא במכתב המובא בקובץ משנת יוסף (גליון יט, עמ' מז) שכתב על הפא"נ "ואין זה מתורת חומרא או חסידות, אלא מצד הדין וההלכה".
וכ"ה במעדני המלך (בנות מלכים, עמ' 227), שם מובא ציטוט משיעורו שאמר: "אנו מזכירים כמה דברים שאנשים חושבים שהם חסידות, או אינם מצד הדין, ועוברים עליהם. וכו'. למשל, אני מזהיר השכם והערב שנשים לא יצאו לרשות הרבים עם פאה נכרית". עכ"ל.
וכהנה רבות.
ולכן בודאי שאם פסק כן בכמה מקומות, במפורש ובשיקול דעת, אין להוציא מדעתו מחמת תשובות קצרות, ואפילו אם נכתבו ע"י 'מזכירו'. יש להסתייג מאוד מלקבל משם דבר מחודש בניגוד למה שפסק הגר"ע בעצמו בכתב ידו.
שנית, באמת בלא"ה הנידון שם שונה לחלוטין. שם מדובר על "פאה צנועה שבולטת שזה לא שיער", ואף שגם בזה ס"ל למרן הגרע"י לאסור (וכמו ששמעתי באחד משיעוריו. ושו"ר כן שצוטט במעדני מלך הנ"ל עמ' 236, עי"ש), מ"מ בוודאי שזה יותר קל (וכמתבאר מדבריו בשיעור הנ"ל), ולכן בזמן שהשאלה מגיעה ממקום שבו "כל הנשים הולכות בגילוי ראש", כך שהדבר הוא שעת הדחק גדולה, וגם בוודאי יש חשש גדול שאם לא יתיר לה פאה, ביום מן הימים תוריד את הכיסוי לגמרי. כך שיש כאן ג' סיבות להקל לה (א. מיירי בפאה צנועה "שבולטת שזה לא שיער" כלשונו, ב. שעת הדחק – להיות שונה מ"כולם ממש", ג. אם לא יתיר לה זאת תוריד כיסוי ראשה לגמרי).
ולכן בוודאי שכל מי שמנסה להביא הוראת שעה פרטית מאד מסויימת, כדי להצדיק דרך חיים – עושה עוול, בפרט בנידוננו שמודגש בגוף השאלה שם שהנידון הוא מאד מסויים ומוגבל וכמבואר, שבודאי א"א להביא כלל ראיה מזה ומכיוצא בזה.
שאלה: בקהילה אחת בחו"ל, בה כל הנשים ללא כיסוי ראש, התחזקה אשה אחת והחלה ללכת עם פאה. אמר לה רב הקהילה, שאם לא תשים מטפחת, כבר עדיף לא כלום. מה רבנו אומר על זה? תשובה: "לא. ודאי פאה עדיף מגילוי ראש" (פרק ב' שאלה ט/טו, עמ' קנ"ח. וכן כתב הגאון רבי מצליח מאזוז בשו"ת איש מצליח חלק א' סי' כ"ד, שיש להמליץ לחילוניות לכתחילה לכסות הראש בפאה).
מה כתוב כאן? סה"כ ש"ודאי פאה עדיף מגילוי ראש". מה זה אומר? פשוט כי הגרע"י אחז שההכרעה בעניין זה לחומרא היא רק מכיון שרוב הפוסקים אוסרים מטעמי תריצי, ובנוסף הנידון הוא על איסור תורה ולכן צריך לאסור. וכלשונו ביבי"א ח"ד (אה"ע סי' ג): "ובאמת שבעיקר הדין נראה שהעיקר לאסור לצאת בפאה נכרית לרה"ר מכל הני טעמי תריצי שכתבו האוסרים, שהם רוב הפוסקים. ומכ"ש דהוי איסור תורה". עכ"ל. ולכן אף שההכרעה היא לאסור מ"מ כאשר ישנם שני אפשרויות, או פאה או גילוי ראש, אמר שבודאי שעדיף פאה. אבל אליבא דהאוסרים עצמם, סבר שבפשטות הוי דאורייתא, זולת לדעת השנות חיים.
שאלה: נפגש עם בחורה טובה מכל הבחינות, אך היא מתעקשת על פאה. מה יעשה? תשובה: "שיסגור, וישפיע עליה אח"כ" (פרק ג' סי' שפ"ה, עמ' ת"כ. יש לציין שכן הורה גם הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, והועתק מכתבו בקובץ אור תורה תשרי תשנ"ב, וזה לשונו: "אין לבטל שידוך על זה, וכן אין לגרום למחלוקת על זה". ומעצם לבישת פאה הסתייג אך לא אסר).
שאלה: בחורה שרוצה פאה, וזה עומד בפני ביטול כל הנישואין, מחמת שהבחור אינו מוכן, מה לעשות? תשובה: "יעלים עין" (פרק ב' שאלה ט/ח, עמ' קנ"ד).
שאלה: בעל תשובה, הציעו לו בחורה שרוצה ללבוש פאה. שאל האם יוכל לשאתה, והוא ישפיע עליה אחר הנישואין שתעבור למטפחת? תשובה: "אפשר" (פרק ג סי' ר"ה, עמ' שס"א).
שאלה: בחור בן שלושים ושתים, הציעו לו בחורה מחסידות חב"ד שרצתה רק פאה, ובגלל זה עזבו. כעת הציעו לו אותה שוב, ואמר אולי זה סימן משמים? תשובה: "שיקח אותה, הוא כבר זקן, עד מתי יחכה" (פרק ג' סי' רצ"ב, עמ' ש"צ).
שאלה: נכנס בחור לשאול אם לסגור שידוך עם אחת שרוצה פאה והיא יתומה מאב? תשובה: "תסגור איתה, היא כבר בהמשך תלבש מטפחת" (פרק ג' סי' רל"ה, עמ' שע"א).
כל זה מובן מהעניין שמדובר בבחור שרוצה מטפחת, ורק האשה מתעקשת בפאה וכד', ובשאר הדברים היא טובה מכל הבחינות, ולולא זה יתבטל הנישואין וכד', בזה סובר הגרע"י שאין לו לוותר על השידוך בעקבות עבירה שלה, וגם זה בתנאי שהוא כבר מבוגר (כמו שאמר לי הרב יהודה נקי עצמו, ראה לעיל) ובנוסף ישתדל לחזק אותה בהמשך דרכם בע"ה [וגם זה לא ברור שכך הוא בכל שידוך, ותלוי לפי העניין ובפרטים נוספים]. וכמו שמצינו כיוצא בזה וגדולה מזו לגבי גילוי ראש ממש, שבמאה/מאה חמישים שנים האחרונות, היה שואה רוחנית בענייני הכיסוי ראש שאפילו נשות רבנים גדולים היו בגילוי ראש, כי לא היה ברירה, וכי לא יתחתנו? וכן מבואר כיו"ב בדברי רבי יצחק ניסים במכתב המובא בספר לכלל ולפרט (ח"א עמ' קעח), עי"ש, וה"ה בדור שלאחר מכן בעניין הפאות. וכללא הוא דאין למדין אפשר משאי אפשר.
וראה עוד בדבריו במעיין אומר שם שכתב "זוג חוזרים בתשובה שרוצים להינשא בחתונה נפרדת אך דא עקא שההורים מתנגדים ונראה שצד החתן כלל לא יעזרו לו במימון החתונה ואפשר שכלל לא ישתתפו, והציעו פשרה שבחלק הראשון של החתונה יהא נפרד ובחלקו האחרון מעורב. ושאלה הכלה אם להתפשר בזה? תשובה: שיינשאו. עכ"ל.
וכי תוציא מזה הלכה שהוא מתיר חתונה שחצי ממנה היא מעורבת? (ותשובה לפני כן השיב הגרע"י על שאלה דומה "יעלים עין"). אדרבה כתב ע"ז המחבר הרב יהודה נקי: רבנו כדרכו בהרבה מקומות שאין ברירה לא עונה מותר או אסור אלא מה צריך לעשות ומה שהם עושים המשפחה זה על אחריותם. עכ"ל. וה"ה בנידוננו.
שאלה: פאה נכרית שאומרים שיש בזה חשש רציני של תקרובת ע"ז. האם דינה כע"ז שאסור להכניסה לביתו או לא. ומה הדין אם לבושה בפאה זאת נכנסת לביתו, האם עליו להתנגד מחשש ספק דאורייתא? תשובה: נראה שאין עליו למחות בהם, כיוון שיש צדדים להקל וגדול השלום (חלק ט"ז סימן כ"ט עמ' רע"ז).
אין שום קשר. כאן מדובר מצד תקרובת עבודה זרה, אם מותר להכניס (או שנכנסה ושואל אם להתנגד) אשה אחרת שלבושה בפאה לבית או אסור מצד "לא תביא תועבה אל ביתך". וע"ז השיב שאין למחות בהם מלהיכנס לביתם, כיון שבענין של ע"ז יש צדדים להקל ומפני השלום יש להקל להכניס לבית (ואיני בקי באיסור הכנסת תועבה לבית, אולי יש בזה פרטים נוספים). אבל אין זה קשור לאיסור פריצות שבלבישת הפאה עצמו או לא. ופשוט.
וע"ע מה שכתב בזה בקנטרס 'עוטר ישראל בתפארה' (עמ' 46 ובהערה שם), מצורף.
