האם החיד"א בירך על פיל כל שלושים יום

א. במעגל טוב אין פסיק בין אגוג'ה לאלפיניטי, לכן זה ביטוי אחד
בדפוס המקורי כמדומני אין כלל נקודות כך שאי אפשר לדעת.
ב. אלפיניטי ודאי לא פיל
באנגלית כן.
המילים בלע"ז הם מלשון טורקית ופיל בטורקית נכתב כמו בעברית (Fil) ולכן גם כשהחיד"א רצה לכתוב פיל, כתב את זה כמו שהוא.
לא כל המילים שם.
ויכול להיות שבמקום שביקר שם קראו לפיל ככה.
ג. לא כל דבר חייב לנסות לתרץ אם לא יודעים
צודק.
 
בדפוס המקורי כמדומני אין כלל נקודות כך שאי אפשר לדעת.

באנגלית כן.

לא כל המילים שם.
ויכול להיות שבמקום שביקר שם קראו לפיל ככה.

צודק.
א. יש נקודות
ב. באנגלית אלפנט, לא אלפיניטי
ג. חובת ההוכחה והראיה עליך, המצאה שאין כדוגמתה.
ד. כשהחיד"א רצה לכתוב "פיל", הוא כתב זאת במפורש, ומי שמחלק, שוב חובת ההוכחה עליו מדוע במקום פלוני כתב פיל ובמקום אלמוני כתב מילה אחרת שמשמעותה בשפה אחרת היא פיל.
מעגל טוב שנת תקל"ה "ראיתי פיל והיה בן ט' שנים"
ובמדבר קדמות מערכת ב' אות כ"ב גם הזכיר "ורגליהם דומין לרגלי הפיל"
 
יותר מלתקן בספר, חשוב שהציבור יידע. אדרבה, ריבוי הטעויות שנשארות בספר, מלמדות על שטחיות. וזה מסר חשוב מאוד.
כמו שכתבתי, מי שרוצה לתקן טעות ולתרום לגאולת ישראל, יפנה למחבר, כמו שכל גדולי הראשונים והאחרונים כתבו בהקדמותיהם!
ומי שרוצה לחרחר ריב ולהעביר ביקורת על גדולי ישראל דרך דיו אלקטרוני - יעשה הכל, חוץ מלעשות את הדבר הברור מאליו! להוביל לתיקון הטעות.
ריבוי זו פרשנות שלך והצאת לעז שאין כדוגמתה.
 
ואדרבה מי שרשום גם בפורום מורשת מרן שיכתוב על טעות זו גם שם - שם בוודאי שזה יגיע לאזני הרב יצחק. ויתקן את זה במהדורה הבאה, ולא יישאר כמה מהדורות כמו הטעות של תכלא דפזלון.
השאלה היא מדוע אתה לא תפנה? הרי אתה הפנתה את תשומת לב כולם לטעות, וכי לא דבר פשוט הוא לפנות למחבר הספר?
 
כמו שכתבתי, מי שרוצה לתקן טעות ולתרום לגאולת ישראל, יפנה למחבר, כמו שכל גדולי הראשונים והאחרונים כתבו בהקדמותיהם!
ומי שרוצה לחלחל ריב ולהעביר ביקורת על גדולי ישראל דרך דיו אלקטרוני - יעשה הכל, חוץ מלעשות את הדבר הברור מאליו! להוביל לתיקון הטעות.
ריבוי זו פרשנות שלך והצאת לעז שאין כדוגמתה.

כאמור - השיטה נלמדה מבעל הילקוט יוסף עצמו, שמעביר ביקורת על גדולים שקוטנם עבה ממותנו, בדיו אלקטרוני ובדיו מודפס, במקום לפנות אל אותם גאונים ולברר.
 
א. יש נקודות
יש לך את כתב היד המקורי של מעגל טוב השלם?
. באנגלית אלפנט, לא אלפיניטי
אח"כ מצאתי שהשם המלא שלהם הוא Elephantidae וזה ממש כלשונו של החיד"א)
זה סוג של פילים וזה ממש כלשון החיד"א.
ד. כשהחיד"א רצה לכתוב "פיל", הוא כתב זאת במפורש, ומי שמחלק, שוב חובת ההוכחה עליו מדוע במקום פלוני כתב פיל ובמקום אלמוני כתב מילה אחרת שמשמעותה בשפה אחרת היא פיל.
מעגל טוב שנת תקל"ה "ראיתי פיל והיה בן ט' שנים"
ובמדבר קדמות מערכת ב' אות כ"ב גם הזכיר "ורגליהם דומין לרגלי הפיל"
זה סוג אחר של פיל ובעברית זה נקרא "פיליים" כמו שאפשר לראות כאן.

וכנראה באותו מקום שהיה שם קראו להם ככה.
 
קיבלתי​
פרטי דינים בענין ברכה על הקוף

כבוד ידידינו היקר​

הרב שלמה יעקובי שליט"א

אודות שאלתו בענין ברכת הקוף והפיל "משנה הבריות", שיש אומרים לברכה רק פעם אחת בחייו כשרואה לראשונה את הקוף, ויש אומרים להלכה ולמעשה לברך כל שעברו ל' יום מראיה הקודמת.

תשובה בקיצור: יש לברך על הקוף בשם ומלכות בכל פעם שרואה אותו, ובלבד שיעברו ל' יום בין ראיה לראיה. וכן הורו מרנן שרי התורה הגר"ע יוסף והגר"ח קניבסקי זיע"א, וכן הסכים לדינא מרן הגר"ד קוק שליט"א.

א. בברכות (נח ע"ב) איתא, ראה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקפח וכו', את הקטע ואת הסומא ואת החיגר וכו', אם נולדו כך ממעי אמן, אומר ברוך משנה הבריות, ואם אירע להם מום זה לאחר שנולדו, מברך ברוך דיין האמת. תו אמרי' בגמ' אח"כ, ת"ר, הרואה פיל קוף וכו' אומר ברוך משנה הבריות. ראה בריות טובות ואילנות טובות, אומר ברוך שככה לו בעולמו. ע"כ.

ב. ומבואר מתוך חלוקת הברייתות, שיש שוני בין ברכת הבריות של בני אדם מעוותים, לבין ברכת משנה הבריות על קוף וכו'. ובביאור הדבר נראה, שברכת משנה הבריות שעל בני אדם, עוצמת השוני הוא בינם לבין שאר בני אדם, אבל ברכת משנה הבריות על הקוף, היא ברכה על המציאות שלהם [מיניה וביה], ובפרט לפי"ד הגמ' בסנהדרין (קט ע"א) שאנשי דור הפלגה שהיו בני אדם רגילים בצורתם, נהפכו להיות קופים. וע"ע בבראשית רבה (פרשה כג פ"ו).

ג. וכ' המאירי שם, "כ' גדולי המפרשים, שלא נאמר אלא פעם ראשונה שהוא רואהו, ולי נראה כל שרואהו לפרקים". וכ"כ בס' ארחות חיים (הל' ברכות סי' נ) שהראב"ד הפליג לומר דדוקא בפעם ראשונה שרואה כושי וסומא וכו' מברך משנה הבריות, וכן נמי בבריות טובות דוקא בפעם ראשונה מברך, ויש מי שחולק עמו בבריות טובות. ע"כ. ומשמע דעל דין בריות משונות כגון כושי וכו', אין חולק ע"ד הראב"ד, [אע"פ שהוא דבר הפלגה]. והרואה יראה שהא"ח והמאירי, תרוייהו לא הכניסו בחידושו של הראב"ד את ברכת הקוף. וצ"ב.

ד. והטור (סו"ס רכה) כתב, "החיגר והקיטע והסומא וכו' מברך משנה הבריות, ואם נשתנו אח"כ מברך דיין האמת, וכתב הראב"ד וכו', שאינו מברך אלא פעם ראשונה שהשינוי עליו גדול מאד. ולפי מש"כ למעלה מברך אחת לשלשים יום" עכ"ל. [והרמ"א שם הבי"ד הטור]. ומשמע דהטור פליג אראב"ד בכל הברכות. ויל"ד אי הטור ס"ל בדעת הראב"ד שגם על הקוף אין לברך אלא פ"א.

ה. ובטור שם כתב עוד בשם הראב"ד, דאינו מברך אלא כשמצטער מחמת השינוי שרואה. והב"י העיר, דהלא מברך על הקוף משנה הבריות, ול"ש שיצטער עליו. והט"ז (שם סק"א) כ', דבודאי לא כיון הראב"ד אלא על ברכת דיין האמת של מי שנשתנה לאחר שנולד. וכ' הט"ז עוד, דלגבי מ"ש השו"ע מהראב"ד דלא יברך אלא בפ"א, ודאי קאי גם על ברכת משנה הבריות. ע"כ.

ו. ויש שהבינו דהט"ז קאי גם על משנה הבריות של קוף. אך לאור האמור נראה, דשאני ברכת משנה הבריות של קוף שהיא בכלל כל ברכות הראיה שכ' השו"ע (סו"ס רכד) דכל ברכות הראיה הם מל' יום לל' יום. ע"ש. וכן מוכח לשון הטור בשם הראב"ד, "שהשינוי גדול עליו מאד", ומוכח דקאי על "אדם משונה", ולא על קוף שהוא "בריה משונה". וע' היטב בלשון הפמ"ג במשבצותיו (שם סק"א). ורבותינו המשנ"ב והכה"ח שם הביאו ד' הט"ז לדינא.

ז. וכשהצגתי שאילתא דא בפני מרן הגר"ד קוק שליט"א, אמר לי שמשמע בלשון הראב"ד דדוקא לגבי מי שנשתנה צורתו שהברכה באה מחמת צער, בזה הוא דאמר שלא לברך אלא בפעם ראשונה שרואה, דכיון דברכת "ראיה דצער" היא, אין צער אחר צער, [עכ"פ תקף הצער לא קאי כבראשונה], לא כן קוף וכיו"ב שהברכה היא על מהות הקוף שגדרו "משונה" וכך נוצר מעיקרא, שע"ז יש לברך כל ל"י, וכן יש להורות להלכה ולמעשה.

ח. וכן הכריע לדינא מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זיע"א, שאף לדעת השו"ע שפסק כהראב"ד, יש לברך על הקוף כל ל' יום, וזה מלבד דברי הרמ"א שהבי"ד הטור דפליג אראב"ד וס"ל דגם על הקיטע מברך כל ל"י. [והחזו"א הכריע למעשה כהרמ"א]. והובא דבריו בס' "שער העין" (עמ' קכג). וע"ש מה שהעיר על דברי מהרח"ק, וכן העיר בס' "מים רבים" הנדפס מקרוב (עמ' רל). ולאור האמור דברי מהרח"ק חיים וקיימים. וכן השיב למעשה מרן הגר"ע יוסף זיע"א [ראה "מעין אומר" ח"א עמ' תלא].

האם יש לברך על הנולד בלא יד אחת

ט. והנה בברכות (נח ע"ב) איתא דהנולד קיטע מברכין עליו משנה הבריות. והובא לדינא בשו"ע שם. ופרש"י דקיטע היינו שנולד ללא ידים. [וכתב דהגם דבשאר דוכתי קיטע היינו מחוסר רגל, שאני הכא שאמרו "הקיטע והחיגר"]. ומסתברא דה"ה אם נולד ללא יד אחת, ומש"כ רש"י "ידים" לישנא דעלמא נקט, וכדמוכח ממש"כ שם לגבי חיגר, וקצת מוכח כן ממה שציין רש"י למ"ש בשבת (סה ע"ב) הקיטע יוצא בקב שלו, ומיירי התם ברגל אחת. וכ"כ באליה רבה (סי' רכה ס"ק יח) בשם קמאי, דגם החיגר ברגל אחת מברכין עליו ברכה זו.

האם מברכין על הנולד ללא אצבעות

י. ונשאלתי אודות ילד שנולד ללא אצבעות כלל האם גם עליו יש לברך משנה הבריות, דסו"ס מום גמור הוא, וע' בכורות (מה ע"א), או דדוקא אם הוא קיטע גמור ללא ידים הוא דמברכינן עליה. ואמר מרנא שליט"א, דהתוס' במגלה (ט ע"א, ד"ה בשלמא) שאלו בדין כתב "יגר שהדותא" בלשון הקדש דפוסל הס"ת, דלמה לא נכשיר משום הא דאיתא בגיטין (ס ע"א) דס"ת שחיסר בו יריעה פסול, דמשמע דאם חיסר פסוק הוא כשר, וא"כ נחשוב שלא כתב מידי.

וכתבו התוס', שרש"י נדחק ליישב דעדיף טפי אילו לא נכתב כלל מאשר מצב של נכתב בלשון שאינה נכונה. ע"כ. [וכן מצינו יסוד זה בכמה דוכתי, כאשר תמצא כל היד המרבה לבדוק בתלמוד ובראשונים]. וא"כ יש לומר דהכא נמי אילו אין לו יד כלל הוא משונה, וטפי משונה הוא שיש לו יד מחוסרת אצבעות.

אם יכול לברך שנית לאחר שבירך בקטנותו

יא. ואם בירך "משנה הבריות" [על חיגר] בקטנותו, אמר מרן הגר"ד קוק שליט"א שיוכל לברך שוב בזמן גדלות, כיון דנחשב עתה לגבי מצב קטנותו כאילו לא בירך, ואין ברכת נתפסת בשם. ורק אם בירך בגיל י"ב והלאה שהוא מוגדר "מופלא הסמוך לאיש" בזה י"ל דלא יברך שוב לכשיגדיל, דכיון דחזי' שיש לו נדר מדאו' וכו', שפיר יש לברכתו שם ברכה. וע' בחי' הרשב"א לחולין (יב ע"ב) לגבי חליצה בגיל י"ב. עכ"ד רבינו שליט"א. ועמש"כ ידידינו הרה"ג ר"י ברכה שליט"א בשו"ת ברכת יהודה ח"ז (חאו"ח סי' לו).
 
יש לך את כתב היד המקורי של מעגל טוב השלם?


זה סוג של פילים וזה ממש כלשון החיד"א.

זה סוג אחר של פיל ובעברית זה נקרא "פיליים" כמו שאפשר לראות כאן.

וכנראה באותו מקום שהיה שם קראו להם ככה.
אין צורך בכך, בכל הדפוסים הקיימים לעייננו יש נקודות.
הבנתי את האג'נדה שלך, איך המשיל המגיד מדובנא, כבודו קודם כל יורה חץ ואחרי זה משרטט מטרה.
תירוצים דחוקים להפליא.
קשה לקרוא את מה שאתה כותב, אלו פשוט שטויות! ומדוע כתב בלשון לעז ולא כמו הקודמים עברית? מדוע לא כתב סוג אחר של פיל? אין ביטוי כזה כלל וכלל ולא שום סוג כזה של פיל, ואתה בעצמך כתבת שלא מצאת.
וזה ממש לא כלשון החיד"א, מה הקשר? תקרא טוב מה כתוב באנגלית ובעברית.
 
כאמור - השיטה נלמדה מבעל הילקוט יוסף עצמו, שמעביר ביקורת ללא הפסקה, על גדולים שקוטנם עבה ממותנו, בדיו אלקטרוני ובדיו מודפס. במקום לפנות אל אותם גאונים ולברר, הוא קובע 'חבל שלא באים להתייעץ איתי'.

אין מה לתקן ב'חפצא' של הילקו"י. התיקון צריך להתבצע ב'גברא'.
כשתהיה גברא רבא ותכתוב ספר, תציין את ההערות שלך שם.
כל עוד הינך לא אחר מאשר יהודי שמשוטט ברחבי הרשת וזורק פה ושם הערות על גדול דור.

גאוה גדולה לשים אותך באותה שורה ואז למדוד, נתחיל מהתחלה, הדין אצלך הוא אחרת, לכן נהג אחרת.
 
אפשר שיש חילוק בין המתרגמים
אני כתבתי ע"פ הוצאת מכון המאו"ר
אני שלחתי לאותו ת"ח וכך ענה:


מה זה הוצאת המאור? אין את זה במחשב.

נראה שזו ההוצאה הכי גרועה שהיתה.

צריך לבער ולהכריז עליה כספר שאינו מוגה!

גם חוסר הבנת הענין, וגם תרגום משובש שמטעה אחרים.
 
ודרך אגב פיל באנגלית זה Elephant. (אלפנט - ומסתבר מאוד שהחיד"א התכוון לפיל שכנראה ככה קראו לו באותו איזור. אח"כ מצאתי שהשם המלא שלהם הוא Elephantidae וזה ממש כלשונו של החיד"א)
ועוד כמו שכתבתי לא מצאתי בשום מקום מושג כזה של "אגוג'ה אלפיניטי" ביחד.
אותו ת"ח הוסיף (אחרי ששלחתי לו את תוכן ההודעות האחרונות):

תענה ל'בקיאים בשפות שם'
שזו תשובתה:
אגוג'ה היא מחט (תפירה) ואלפ'יניטי היא סיכה (לצורכי תפירה או לצרכים אחרים).
(פרופ' אורה ר. שוורצוולד
שפות עברית ושמיות
מכון סלטי ללימודי לדינו
אוניברסיטת בר-אילן)


ולהוסיף (לכמה מחברי הפורום) שהם מתנהגים כמו סיני שקורא עברית וחושב שפיל ופול זה אותו הדבר... לא שם לב להבדל הקטן..
אלפיניטי ואליפנט זה 'קצת' שונה, עם סה"כ '2 יודים' מיותרים.
ועל זה נאמר מעייל פילא בקופא דמחטא...
 
השאלה היא מדוע אתה לא תפנה? הרי אתה הפנתה את תשומת לב כולם לטעות, וכי לא דבר פשוט הוא לפנות למחבר הספר?
התשובה: ספר שבדרך כלל מדויק וטוב, וישנה טעות אחת ל... אני ילך לומר למחבר, אבל ספר שעובד לפי שיטת העתק הדבק, וההעתקות, מצוי בו הרבה טעויות, ובפרט במקומות שמעיר על חכמים אחרים שיש הרבה סילוף בדברים [וכמו שהוכח בפורום פעמים רבות, אבל תלמידיו בפורום עוצמים עיניהם בכח, עד שכעת הם נהיו מומחים בשפות כדי ליישבו...], ולכן אם הבעיה בגברא שמכניס כל דבר לספר בלי לעיין כ"כ, מה אתה רוצה שאני יעשה?! כל טעות שלו אסע עד לירושלים? (אני גר בצפון...).

ולכן לפחות הבאתי את הטעות בפורום שידעו שבספר זה יש הרבה טעויות, וצריך להיזהר ללמוד ממנו הלכות, שהרי שיש קושיות גדולות על המחבר ואנו שומעים תשובות שזה הוספת של העורכים (כמו תכלא דפזלון), וזה של תלמיד שלא דייק (כמו נידון דידן) - ממילא הספר הזה נהיה דינו כמו האור לציון... שא"א לסמוך עליו (לשיטת בעל הילקוט יוסף) בגלל הטעויות ששיכות כמובן לתלמידים ולעורכים!
 
האם פנית לרב יצחק או לרב רביב עם הטעות?
חידוש עצום בדבריך, שפלוני עשה טעות לפי אלמוני, ואלמוני במקום להעיר את תשומת הלב של פלוני ובכך גם למנוע טעות אצל רבים, בוחר לפרסם את דבריו כאן ולא כמו הדבר המובן מאליו לכל בר דעת, כפי שכתוב כמעט בכל ספר של חכמינו מהראשונים והאחרונים, שאם יש טעות יודיעו.
יודעו למחבר הספר, לא לחברי פורום, לא לאדם בחוץ..
ומכאן ריח שאינו לשמה.

נהניתי מאוד מדבריך חוצבי הלהבות על הצורך בלהודיע למחבר הספר ולא לפרסם לכולם.

מה חבל שהרב יצחק יוסף עצמו לא ידע את דבריך כאשר מצא טעות בדברי הגר"ש טולדנו בספר "דברי שלום ואמת", ובמקום לפנות למחבר שיבהיר לו את מקור הטעות הטכנית (העתיק מאחד הספרים שציטט את הגר"ח פלאג'י, ובטעות העתיק עוד שתי שורות מלשון המצטט) מיהר לפרסם בספרו כי זה המחבר שקרן וזייפן ו"ממציא מליבו" דברים רק כדי לקיים המנהג, וזה נורא ואיום, שמצטטים דברי שקר, וכו' וכו' (ראה כל הסיפור באשכול זה).

וחזר על כך שוב ושוב ושוב בחמישה מספריו, גם לאחר שהמחבר הבהיר למה הוא התכוון, והודה בענוות חן לרב יצחק יוסף שגילה שגיאה זו בספרו, והסביר מה מקור הטעות, ולא הועיל לו כלל, אלא המשיך לכנותו שקרן וכנ"ל, כל זה בגלל טעות טכנית שאין בה שקר ואין בה זיוף (ואין בה אפילו נפק"מ לנדון, רק הובאה כיהודה ועוד לקרא).
 
ואגב, אני מכיר כמה וכמה שפנו לרב יצחק יוסף עם הערות על הכתוב בספריו, ואפילו תשובה לא קיבלו.

כמו כן בענין תכלא דפזלון כתבו כמה ששלחו מכתבים על שגיאה זו (שעליה באמת אפשר לומר "נורא ואיום"), ואף אחד מהם לא קיבל תשובה, רק לאחר 4 שנים נשלחו שליחים בדבר המלך להדביק מדבקות על הספרים, ללא הודאה בטעות חלילה.
 
מה זה הוצאת המאור? אין את זה במחשב.

נראה שזו ההוצאה הכי גרועה שהיתה.

אם כוונתו להוצאת המאור של הר' ביטון , א"כ אזאי יש הרבה הרבה טעויות בהוצאה זו
כי הוצאה זו מה שבעיקר היא מתאפיינת רק "בהדר" ולהדיר ספרים שיהיו יפים ומהודרים, אך בעניין "הגהות" וט"ס ותיקונים הם כמעט לא עובדים על זה.
והרבה ספרים שיצאו תח"י משובשים לרוב
 
קצת מהבינה מלאכותית בעניין... (בלי אחריות)

א"א להסתמך על בינה מלאכותית לשום צד כזה או אחר.

פשוט היא עונה ע"פ מה שהזינו אותה, בין אם זה קשור ובין אי לאו, ואם הזינו אותה בתוכן שגוי ובתוכן רעוע, את זה היא תשגר ותשדר.
 
א"א להסתמך על בינה מלאכותית לשום צד כזה או אחר.

פשוט היא עונה ע"פ מה שהזינו אותה, בין אם זה קשור ובין אי לאו, ואם הזינו אותה בתוכן שגוי ובתוכן רעוע, את זה היא תשגר ותשדר.
מחקתי את הודעתי, כיון שאני לא חושב שזה ראוי לפורום לדון בצורה כזו... (מוזמן למחוק גם)
 
מחקתי את הודעתי, כיון שאני לא חושב שזה ראוי לפורום לדון בצורה כזו...
איה"נ - אבל עדיין ראוי להשאיר את תגובתי, בשביל הבאים אח"כ שלא יחשבו ששאלו בבינה כזו או אחרת ישיגו את מבוקשתם, כי היא מכזבת הרבה
 
אין צורך בכך, בכל הדפוסים הקיימים לעייננו יש נקודות.
בדפוס המאור לא.
ולא חסר טעויות שנשתבשו בספרים.
הבנתי את האג'נדה שלך, איך המשיל המגיד מדובנא, כבודו קודם כל יורה חץ ואחרי זה משרטט מטרה.
תירוצים דחוקים להפליא.
אני לא בא לתרץ אף אחד.
בכל מקרה יש טעות בילקו"י כי הקטע הראשון איך שנראה בכלל לא קשור לנושא.

לדידי יש ראיה מהקטע השני.
קשה לקרוא את מה שאתה כותב, אלו פשוט שטויות!
ורק דבריך דברי אלוקים חיים.
ומדוע כתב בלשון לעז ולא כמו הקודמים עברית? מדוע לא כתב סוג אחר של פיל? אין ביטוי כזה כלל וכלל ולא שום סוג כזה של פיל, ואתה בעצמך כתבת שלא מצאת.
וזה ממש לא כלשון החיד"א, מה הקשר? תקרא טוב מה כתוב באנגלית ובעברית.
על כל זה כבר הגבתי לעיל - אם יש לך טענה רצינית, בשמחה.
מה זה הוצאת המאור? אין את זה במחשב.
מהדורה חדשה ומורחבת ומקיפה ביותר.
נראה שזו ההוצאה הכי גרועה שהיתה.

צריך לבער ולהכריז עליה כספר שאינו מוגה!

גם חוסר הבנת הענין, וגם תרגום משובש שמטעה אחרים.
הוא לא ראה את זה ואומר שזה ההוצאה הכי גרועה...
 
תענה ל'בקיאים בשפות שם'
שזו תשובתה:
אגוג'ה היא מחט (תפירה) ואלפ'יניטי היא סיכה (לצורכי תפירה או לצרכים אחרים).
(פרופ' אורה ר. שוורצוולד
שפות עברית ושמיות
מכון סלטי ללימודי לדינו
אוניברסיטת בר-אילן)
וביחד זה "מחט סיכה"...
וואו...

ממש נראה אמין ומפעים שהחיד"א מזכיר זאת.
ולהוסיף (לכמה מחברי הפורום) שהם מתנהגים כמו סיני שקורא עברית וחושב שפיל ופול זה אותו הדבר... לא שם לב להבדל הקטן..
אלפיניטי ואליפנט זה 'קצת' שונה, עם סה"כ '2 יודים' מיותרים.
ועל זה נאמר מעייל פילא בקופא דמחטא...
כנראה לא שלחת לו את זה,
זה סוג אחר של פיל ובעברית זה נקרא "פיליים" כמו שאפשר לראות כאן.
 
ועל זה נאמר מעייל פילא בקופא דמחטא...
נראה לי אם כבר האמרה הזאת מתאימה למש"כ לעיל...
באגף סחורת המחטים והסיכות [או: במקום שהיה צפוף ללא מקום לסיכה] **(אגוג'ה אלפיניטי)**
איפה כתוב "אגף סחורת" או "מקום צפוף"?

נראה לי גם פרופסור אורה לא מסכימה עם זה...
 
הוא השיב לי ע"ד @אור יעקב - שהוא חושב שעם הקושיות שלו הוא יצליח להסביר טוב יותר למביני הלאדינו..
אחרי מנחה שאלתי אחד אצלנו שטורקי במקור ויודע לאדינו.
אמר לי בפשיטות מחט סיכה.

להבין את הענין זה קצת יותר קשה. אפשר לשער שהכונה לשוק שמוכרים שם 'סידקית' וכדומה.
אבל זה לא משנה.
מה שבטוח שזה לא פיל..
 
בספרדית זה מחט.
ביוונית עתיקה משמעותה אחרת וכנ"ל.
על טענה זו הוא ענה כך - בודאי שהחיד"א ידע יוונית עתיקה ולא ספרדית..
פשוט בושה לרב יצחק שמי שמגן עליו הוא בכזה רמה ירודה של שיח..
 
אחרי מנחה שאלתי אחד אצלנו שטורקי במקור ויודע לאדינו.
אמר לי בפשיטות מחט סיכה.
שזה לא אומר כלום ואין צורך לגמגמם ולהמציא פירושים.
אבל זה לא משנה.
מה שבטוח שזה לא פיל..
למה לא?
על טענה זו הוא ענה כך - בודאי שהחיד"א ידע יוונית עתיקה ולא ספרדית..
המקור של המילה ביוונית עתיקה - זה לא מופקע כלל שמי שהכיר לחיד"א את המקום אמר לו איך קוראים לו.
פשוט בושה לרב יצחק שמי שמגן עליו הוא בכזה רמה ירודה של שיח..
כנראה ששוב אתה שולח לו חצאי משפטים (תזמין אותו לפורום במקום לעשות טלפון שבור)
אני לא בא לתרץ אף אחד.
בכל מקרה יש טעות בילקו"י כי הקטע הראשון איך שנראה בכלל לא קשור לנושא.

לדידי יש ראיה מהקטע השני.
 
במכון המאור רבים השיבושים ברוב ספריהם , כי הם מתהדרים רק בהדר , ואת הדיוק והט"ס זונחים והדברים ידועים ועתיקים
לא מכיר אותם כ"כ אבל אם אתה אומר.

בכל מקרה רק רציתי להביא שבכתב יד של הספר לא נראה לי יש נקודה שם איפה שהוא ולכן דפוס אחד שם נקודה בין שתי המילים ואחד שם בסוף כך שהפרשנות של המילה ניתנת לוויכוח.
 
ראשי תחתית