הר' יצחק יוסף כתב בכמה מקומות בעניין משחה בשבת האם יש בה איסור מוליד , וכתב על הרב משה לוי שהמציא וחידש דבר שלא מבואר באף אחד מהפוסקים.
שלחן המערכת ח"א עמ' כה אות ח- אם יש איסור מוליד במירוח במשחה, וכן במה שכתב מחבר אחד לחדש מדעתו איסור חדש במריחת משחה בשבת , והוא משום נולד, דבר שאינו מבואר בשום אחד מהפוסקים, וכבר הערנו על דבריו באורך להלן במערכת ב ערך ברד.
ושם בערך ברד עמ' תקלו אות קיט.- ועיין במנוח"א ח"ג שכתב לחלוק ע"ד מרן אאמו"ר שליט"א בדין מירוח משחה בשבת, והמציא מדעתו איסור שיש בזה "נולד" דדמי למרסק שלג וברד בידיו דאסור, וכתב כן בלשון "יראה לי" , אולם אין זה נכון, דהא לא מצינו לשום אחד מהפוסקים שכתב לדון במירוח משחה בשבת משום נולד, לא בראשונים ולא באחרונים , ומה שדנו לאיסור במירוח משחה משום ממרח וכו'.
ובעוד מקומות חזר על אותם דברים בשאר ספריו.
וראה עוד - בקובץ ענף יוסף ב' עמ' 13- צא וראה מה קרה לאותם שפוסקים הלכה מסברא א. במה שכתב במחבר אחד איסור חדש בשימוש במשחה בשבת, שהוא מצד נולד דדמי למרסק שלג וברד דהוי נולד, ותמיהני , דהא כל הפוסקים הקדמונים שדנו בעניין משחה בשבת לא דיברו אלא מצד ממרח וכו' אבל אף אחד מהפוסקים לא רמז שיש בזה איסור נולד, וע"כ שהבינו שיש לחלק וכו' , ויש להבין מכאן שאין להוציא דין בלי הסתמכות ברורה על דברי הפוסקים הקדמונים בדברים מוכחים.
[הערת סוגריים - מהלשון כל ההקדמה שם והתוכן והלשון זה נראה של ר' יצחק יוסף , כי כל הדוגמאות שהביא שם בהקדמה על הרב משה לוי , הודפסו בשאר ספריו שהדפיס אח"כ בשנים הבאות , ולכן תמוה לי שבסוף ההקדמה בקובץ הנ"ל הוא כותב "וברכה משולשת להגאון ראש הישיבה רבינו יצחק יוסף שליט"א בעל הילקוט יוסף" וכו', כי כל הלשון בהקדמה שם למי שמכיר את שיעוריו וספריו יודע שזה הוא כתב את ההקדמה הנ"ל , וצ"ע].
מ"מ מצאתי הרבה ת"ח חשובים, ומעיינים, דגם סברו הכי.
א. ציץ אליעזר ח"ז סי' ל' אות ב – דן גבי משחות אם יש בהם איסור ונושא ונותן ומסיק דיש בהם איסור דרבנן וביניהם איסור של מוליד וכמו שכותב שם בס"ק ט.
ב. שש"כ פרק לג ס"ק סד'- הביא להוכיח שלא חששו לממרח והביא את המ"ב שבשמן עב יש איסור מוליד דמשמע שאין איסור ממרח אלא רק איסור דרבנן של מוליד וכיון שכאן הוא חולה שאין בו סכנה שרי מצד האיסור דרבנן של מוליד, דלהדיא- הבין בפשטות דיש במשחה את האיסור של מוליד אלא דשרי איסור דרבנן בשביל חולה, ולאפוקי במיחוש וכד' דאיכא איסור מוליד אף שאין איסור ממרח.
וכן בשש"כ פי"ד ס"ק סד גבי שפתון הוא אוסר, ובהע' שם כותב- דאם הוא קשה יש לו איסור מוליד [דזה ממש כמשחה התוצאה של השפתון זה כתוצאה של מריחת משחה, שרק מתרכך ולא הופך לנוזל].
ג. ארחות שבת ח"א פרק יז הע' לט- שדן אם יש במשחה איסור ממרח הוסיף דזה מלבד איסור מוליד שיש במשחה.
ד. שו"ת באר משה [לר' משה שטרן, אב"ד ברעצין ועוד] ח"ח סי' רמה – דן שם גבי סחיטה וכו' ואח"כ כותב שיש במשחה איסור נולד כבורית וז"ל "אבל ליתן איזה משחה על הצאהנבורסטע ולקנח בזה, בודאי אסור מידי דהוי כמו בורית שאסור לרחוץ בו משום נולד"
ה. אהל משה [לר' משה יונה צווייג אב"ד אנטרופן] ח"ב מהדורה תנינא סי' צ"ח ד"ה ועוד – מביא שיש במשחה איסור של מוליד וכההיא דבורית וכן מלח וכן שלג וברד כפי שיעו"ש.
ו. מגדל צופים ח"ה [לר' גדליהו אקסלרוד, אב"ד בחיפה] עמ' דע- הביא את המטה לוי דהתיר משחה לתינוק ודחהו שיש איסור מולדי, וכן הביא את קצות השולחן דהתיר משחת שיניים והקשה עליו מצד מוליד.
ז. שבת היום [ר' נחמיה רוטנברג , בנו של הרה"ג ישעיהו פנחס בעל הספרים מנחת פרי על השו"ע וכן שו"ת מנחת פרי] ח"ג עמ' שד- ג"כ אוסר במשחה מצד מוליד.
ח. שיעורי מורינו הגר"פ [פנחס] ברונפמן [רב ומו"ץ במערב ב"ב]- בעמ' כד- אסר במשחות משום מוליד, וכתב דזה מ"ב מפורש על הסעיף של חלב, הוסיף וה"ה שמן עב, שזה בעצם משחות, ואיכא בזה איסור מוליד.
ט. וביום השבת [לר' ישראל מאיר וויל] – עמה תמה – דן גבי משחה אם יש ממרח וע"ז מוסיף "אבל נראה שיש לאסור מצד איסור מוליד כמו המסת שומן וריסוק קרח , ובאמת הרמ"א אסר השימוש בסבון מטעם זה וכו'.
י. תועפות ראם [לר' איתמר מחפוד] ח"א עמ' שנ- דן במשחה מצד ממרח וע"ז מוסיף דבלאו הכי יש בזה איסור מוליד וכמו שכתב השו"ע סי' שכ"ח סכ"ב דאין סכין את המכה בחלב משום מוליד.
יא. הלכה שלימה [לר' שלמה סודרי] מלאכות שבת א עמ' קצז- ג"כ אסר במשחה מצד מוליד.
שלחן המערכת ח"א עמ' כה אות ח- אם יש איסור מוליד במירוח במשחה, וכן במה שכתב מחבר אחד לחדש מדעתו איסור חדש במריחת משחה בשבת , והוא משום נולד, דבר שאינו מבואר בשום אחד מהפוסקים, וכבר הערנו על דבריו באורך להלן במערכת ב ערך ברד.
ושם בערך ברד עמ' תקלו אות קיט.- ועיין במנוח"א ח"ג שכתב לחלוק ע"ד מרן אאמו"ר שליט"א בדין מירוח משחה בשבת, והמציא מדעתו איסור שיש בזה "נולד" דדמי למרסק שלג וברד בידיו דאסור, וכתב כן בלשון "יראה לי" , אולם אין זה נכון, דהא לא מצינו לשום אחד מהפוסקים שכתב לדון במירוח משחה בשבת משום נולד, לא בראשונים ולא באחרונים , ומה שדנו לאיסור במירוח משחה משום ממרח וכו'.
ובעוד מקומות חזר על אותם דברים בשאר ספריו.
וראה עוד - בקובץ ענף יוסף ב' עמ' 13- צא וראה מה קרה לאותם שפוסקים הלכה מסברא א. במה שכתב במחבר אחד איסור חדש בשימוש במשחה בשבת, שהוא מצד נולד דדמי למרסק שלג וברד דהוי נולד, ותמיהני , דהא כל הפוסקים הקדמונים שדנו בעניין משחה בשבת לא דיברו אלא מצד ממרח וכו' אבל אף אחד מהפוסקים לא רמז שיש בזה איסור נולד, וע"כ שהבינו שיש לחלק וכו' , ויש להבין מכאן שאין להוציא דין בלי הסתמכות ברורה על דברי הפוסקים הקדמונים בדברים מוכחים.
[הערת סוגריים - מהלשון כל ההקדמה שם והתוכן והלשון זה נראה של ר' יצחק יוסף , כי כל הדוגמאות שהביא שם בהקדמה על הרב משה לוי , הודפסו בשאר ספריו שהדפיס אח"כ בשנים הבאות , ולכן תמוה לי שבסוף ההקדמה בקובץ הנ"ל הוא כותב "וברכה משולשת להגאון ראש הישיבה רבינו יצחק יוסף שליט"א בעל הילקוט יוסף" וכו', כי כל הלשון בהקדמה שם למי שמכיר את שיעוריו וספריו יודע שזה הוא כתב את ההקדמה הנ"ל , וצ"ע].
מ"מ מצאתי הרבה ת"ח חשובים, ומעיינים, דגם סברו הכי.
א. ציץ אליעזר ח"ז סי' ל' אות ב – דן גבי משחות אם יש בהם איסור ונושא ונותן ומסיק דיש בהם איסור דרבנן וביניהם איסור של מוליד וכמו שכותב שם בס"ק ט.
ב. שש"כ פרק לג ס"ק סד'- הביא להוכיח שלא חששו לממרח והביא את המ"ב שבשמן עב יש איסור מוליד דמשמע שאין איסור ממרח אלא רק איסור דרבנן של מוליד וכיון שכאן הוא חולה שאין בו סכנה שרי מצד האיסור דרבנן של מוליד, דלהדיא- הבין בפשטות דיש במשחה את האיסור של מוליד אלא דשרי איסור דרבנן בשביל חולה, ולאפוקי במיחוש וכד' דאיכא איסור מוליד אף שאין איסור ממרח.
וכן בשש"כ פי"ד ס"ק סד גבי שפתון הוא אוסר, ובהע' שם כותב- דאם הוא קשה יש לו איסור מוליד [דזה ממש כמשחה התוצאה של השפתון זה כתוצאה של מריחת משחה, שרק מתרכך ולא הופך לנוזל].
ג. ארחות שבת ח"א פרק יז הע' לט- שדן אם יש במשחה איסור ממרח הוסיף דזה מלבד איסור מוליד שיש במשחה.
ד. שו"ת באר משה [לר' משה שטרן, אב"ד ברעצין ועוד] ח"ח סי' רמה – דן שם גבי סחיטה וכו' ואח"כ כותב שיש במשחה איסור נולד כבורית וז"ל "אבל ליתן איזה משחה על הצאהנבורסטע ולקנח בזה, בודאי אסור מידי דהוי כמו בורית שאסור לרחוץ בו משום נולד"
ה. אהל משה [לר' משה יונה צווייג אב"ד אנטרופן] ח"ב מהדורה תנינא סי' צ"ח ד"ה ועוד – מביא שיש במשחה איסור של מוליד וכההיא דבורית וכן מלח וכן שלג וברד כפי שיעו"ש.
ו. מגדל צופים ח"ה [לר' גדליהו אקסלרוד, אב"ד בחיפה] עמ' דע- הביא את המטה לוי דהתיר משחה לתינוק ודחהו שיש איסור מולדי, וכן הביא את קצות השולחן דהתיר משחת שיניים והקשה עליו מצד מוליד.
ז. שבת היום [ר' נחמיה רוטנברג , בנו של הרה"ג ישעיהו פנחס בעל הספרים מנחת פרי על השו"ע וכן שו"ת מנחת פרי] ח"ג עמ' שד- ג"כ אוסר במשחה מצד מוליד.
ח. שיעורי מורינו הגר"פ [פנחס] ברונפמן [רב ומו"ץ במערב ב"ב]- בעמ' כד- אסר במשחות משום מוליד, וכתב דזה מ"ב מפורש על הסעיף של חלב, הוסיף וה"ה שמן עב, שזה בעצם משחות, ואיכא בזה איסור מוליד.
ט. וביום השבת [לר' ישראל מאיר וויל] – עמה תמה – דן גבי משחה אם יש ממרח וע"ז מוסיף "אבל נראה שיש לאסור מצד איסור מוליד כמו המסת שומן וריסוק קרח , ובאמת הרמ"א אסר השימוש בסבון מטעם זה וכו'.
י. תועפות ראם [לר' איתמר מחפוד] ח"א עמ' שנ- דן במשחה מצד ממרח וע"ז מוסיף דבלאו הכי יש בזה איסור מוליד וכמו שכתב השו"ע סי' שכ"ח סכ"ב דאין סכין את המכה בחלב משום מוליד.
יא. הלכה שלימה [לר' שלמה סודרי] מלאכות שבת א עמ' קצז- ג"כ אסר במשחה מצד מוליד.
ופלא על הרב המשיג – שדרכו תמיד להביא את כל השיטות ולחפש מקורות , ואילו כאן כל זה נעלם ממנו עד כדי כך שכתב שזה "דבר חדש" , "ושזה לא הוזכר באף אחד מהפוסקים".
