Despite a center dedicated to their preservation, government ministries have stalled, eschewing responsibility for what would be an expensive project to review and record the manuscripts digitally.
Despite a center dedicated to their preservation, government ministries have stalled, eschewing responsibility for what would be an expensive project to review and record the manuscripts digitally.
למרות מרכז המוקדש לשימורם, משרדי הממשלה התעכבו, והתחמקו מאחריות לפרויקט יקר של סקירה ורישום דיגיטלי של כתבי היד.
היסטוריה תרבותית
חלק מהספרים המוצבים על המדפים מתוארכים למאות ה-17 וה -18 , בעוד שאחרים נשמרים בתוך קופסאות זכוכית סגורות, אמר פרופסור לשפה העברית באוניברסיטת עין שמס, מוחמד חוסני, ל"קהיר פוסט".
שרת התרבות המצרית הנוכחית: "אין דבר שנקרא 'ספרים יהודיים' במצרים, הספרים צריכים להיות מסווגים מדעית כערבית, פרסית, טורקית וכו'."
"הספרים חשובים ונדירים מאוד. חלק מהספרים נכתבו בכתב יד בעוד שאחרים נתרמו על ידי אישים מכובדים", הוסיף חוסני, "ישנם ספרים [שבירים כל כך] שאי אפשר לגעת בהם מחשש שיתבלו".
ספריית המורשת היהודית במצרים הוקמה בתוך בית הכנסת שער השמים בקהיר על ידי מועצת הקהילה היהודית של קהיר בשיתוף פעולה עם המרכז האקדמי הישראלי בקהיר בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר חוסני מובארכ ונחנכה ב-25 באוקטובר 1988.
רוב יהודי מצרים עזבו את המדינה בשנות ה-50, ומתוך אלה שנותרו, רובם התנצרו או אסלאמו רשמית. פחות מ-20 יהודים שהגדירו את עצמם נותרו במצרים, לפי הערכות.
ראש הקהילה היהודית במצרים, מגדה הארון, הביעה בעבר את חששותיה בנוגע להזנחת הספרים והגלילים הארכיאולוגיים והישנים של הספרייה ללא דיגיטציה ותיעוד.
החצר הפנימית של בית הכנסת שער השמיים בקהיר; התמונה צולמה ב-15 במאי 2014 - YOUM7 סמי ווהיב
"אין לי משאבים כספיים לפתוח את הספריות או אפילו לקטלג את הספרים האלה; צריך להיות ספרן המתמחה באינדוקס. למרבה הצער, ספרי היהדות האלה קיימים במקומות לחים ונמצאים בסיכון", אמרה ל-YouM7 בראיון ב-15 במאי 2014.
ישנן שלוש ספריות נוספות בבתי כנסת שונים, וספרייה רביעית בבית הכנסת עץ חיים (מקדש חנן) עם ספרים הדנים ביהדות הקראית במצרים.
הארון אמרה כי ארגונים ישראליים וארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים ביקשו לרכוש את הספרים הללו; הם גם הציעו לשקם מקדשים וקברים יהודיים בתמורה לספרים הנדירים, אך היא סירבה לכל ההצעות הללו.
הארון ציינה כי ביקשה מהביבליותקה של אלכסנדריה להפוך את הספרים לדיגיטליים.
מנהל מחלקת הפרויקטים בביבליותקיה אלכסנדריה אמר ל"קהיר פוסט" בטלפון כי תיעוד ספרים היסטוריים יהודיים בביבליותקיה אלכסנדריה צריך להתבצע על פי בקשה ממשרד העתיקות, שכן ספרים אלה נשמרים בתוך בתי הכנסת היהודיים הארכיאולוגיים.
ראש הקהילה היהודית במצרים, מגדה הארון, עומדת בפתח ספריית בית הכנסת שער השמים בקהיר - תמונה צולמה ב-15 במאי 2014 - YOUM7 סמי ווהיב
עם זאת, משרד העתיקות הצהיר כי אינו אחראי לטיפול או לסקירת הטקסטים.
"הגוף המוסמך להיות אחראי על ספרים וכתבי יד יהודיים הוא משרד התרבות", אמר מוחמד עבד אל-לטיף, ראש מחלקת העתיקות האסלאמית, הקופטית והיהודית במשרד העתיקות, ביום שישי ל"קהיר פוסט".
עבד אל-לטיף הוסיף כי פגישה שנערכה לאחרונה בין שר העתיקות ממדוח אל-דמאטי לבין שר התרבות לשעבר גאבר עספור, וראש הספרייה והארכיון הלאומיים המצריים לשעבר חלמי אל-ננם (שר התרבות הנוכחי), כדי לדון בנושא, הסכימה כי טקסטים יהודיים יישארו בבתי הכנסת עד שיוכלו להיבדק על ידי משרד התרבות.
הוא ציין כי ישנם בסך הכל 19 בתי כנסת הרשומים על ידי משרד העתיקות.
"עצלות מוסדית"
שר התרבות לשעבר, גאבר עספור, אמר ביום שלישי ל"קהיר פוסט" כי העיכוב בסקירה ובתיעוד הספרים היהודיים מסתכם ב"עצלותם של עובדי המשרד".
"הוסכם כי ה-ENLA תבצע סקירה ושיקום של הספרים, בעוד שמשרד העתיקות יבצע סקירה של מעמד המקדשים", אמר עספור.
הוא ציין כי בפגישה נכח גם הארון לבקשת ראש הממשלה לשעבר, אברהים מחלב.
"דבריו של גאבר עספור אינם נכונים... אין פה עצלות", אמר נמנום בראיון ל"קהיר פוסט" ביום שבת, והוסיף כי הפגישה נערכה בעקבות תלונה של הארון נגד משרד העתיקות על הזנחת שיקום מקדש יהודי באל-מהלה אל-קוברה שבדלתא של מצרים.
נמנום הכחיש את דבריו של עספור לפיהן הפגישה הסתיימה בהסכמה על הקמת שתי ועדות של משרדי העתיקות והתרבות כדי "לסקור ולשקם" את המקדשים והספרים.
הוא אמר שהפגישה נערכה במרץ 2015 והוסכם כי ה-ENLA "ינהל" את ספריות בתי הכנסת ומשרד התרבות יתייחס למקדשים היהודיים.
"הפגישה נערכה בעקבות תלונה של הארון נגד משרד העתיקות על הזנחת שיקום מקדש יהודי באל-מהלה אל-קוברה שבדלתא של מצרים", אמר.
"משרד העתיקות שלח צוות לאתר בית הכנסת אל-מהלה אל-קוברה והם (הצוות) אמרו 'זה הפך לכמה לבנים הרוסות ואין לנו צורך בזה'... העניין מצית את כעסו של הארון", המשיך נמנה.
עלות גבוהה של דיגיטציה
דיגיטציה של ספרייה קטנה עשויה לעלות 100 מיליון לירה אסיתית (12.5 מיליון דולר) ושיקום "עמוד מתוך ספר עלול לקחת יום שלם", אמר נמאם.
"גברת הארון הלכה לשם [לספרייה האלכסנדרית] מתוך אשליה... אין בה מספר רב של ספרים", הוסיף.
"לספרייה אין ניסיון אפס בדיגיטציה", הוא המשיך, והוסיף כי פרויקט הדיגיטציה של ENLA כבר מתבצע.
כתב ה"קאירו פוסט" מראיין את שר התרבות חלמי אל-ננם במטה המשרד בזמאלק, קהיר, ב-19 בדצמבר 2015 - THE CAIRO POST / עמר מוסטפא
נמאם הכחיש את חשיבותו של ז'אנר הספרים היהודי בכללותו; הוסיף כי "אין דבר שנקרא 'ספרים יהודיים' במצרים, את הספרים יש לסווג מדעית כערבית, פרסית, טורקית וכו'".
בתגובה לחששותיה של הארון בנוגע ללחצים המופעלים עליה מצד ישראל וארגונים יהודיים, אמרה אל-ננם כי "הספרים הם מצריים ולאף מדינה אין זכות לדרוש אותם".
הוא גם דחה את הרעיון שישראל תוכל להציע תמיכה כספית לשיקום, ואמר כי "בסופו של דבר ישראל לא תבקש ולא תקבל".
הספרים נותרים לעת עתה סגורים באריזתם בבית הכנסת הנשכח, החבוי במרכז העיר הסואן של קהיר.
הרב @אברימי הביא סיפור אחר מצ'יקוטאי שבזמן שהרב עובדיה היה רב ראשי או עכ"פ בערך שנים האלו, הוא פנה למובארק שיאשר להוציא את שיירי הגניזה הקהירית שנמצאים באוצרות של מצרים [אף שהגניזה כולה פונתה כפי שציין הרב כאחד העם, מ"מ ייתכן מאוד שחלקה נשאר בספריה הלאומית של מצרים וכד', ואת החלק הזה ביקש הרב עובדיה להוציא, וגם ייתכן שלאחר שהכל נבזז והגיע לכל מיני אוניברסיטאות בעולם, מצרים דרשה מהם לקבל זאת בחזרה], וע"ז לא נענה לו.
מלבד העובדה שלא צריך להיות חכם גדול כדי להבדיל בין מה שמעידה רבקה צ'יקוטאי על מה שראתה ושמעה בעצמה בבית אביה בעודה קטנה, או בביתה שלה כאשר אביה ואמה התארחו בביתה, לבין סיפורי מעשיות על מובארק שאת זה בוודאי שמעה מאחרים, לא הבנתי מה אני צריך לעשות או לענות, כאשר לא כתבתי מילה אחת בנוגע לגניזה הקהירית.
כנראה היטב חרה לך לקרוא את עדותה בנושאים מסויימים, עד שאתה קופץ (פעמיים!) כנשוך נחש באשכול שהוזכר שמה, אשכול שכלל לא הגבתי בו.
צריך לכתוב כאן בזהירות, שהדברים יובנו כראוי
ומאד אבקש מכל יודעי דת ודין שלא לרדד את דברי.
א. הדבר ברור, שמרן הגרע"י היה גאון הגאונים, פטיש החזק, המאור הגדול לממשלות התורה.
ב. הדבר ברור, שבנו הג"ר יצחק שליט"א, שקוע כל ימיו בתורה.
ג. הדבר ברור, שהגר"י שליט"א מתוקף אהבתו ונאמנותו לאביו הגדול ולמשנתו, פעמים שאהבה מקלקלת את השורה,
ד. חשוב להדגיש כי הגרי"צ שליט"א נושא אלפי אלפי שיעורים, וכתב עשרות רבות של ספרים במהדורות רבות, לצד אלפי הסכמות, וא"כ אינו מן הנמנע שיפלו פה ושם טעויות, והתורה לא ניתנה למלאכי השרת.
ה. אין כל מקום להצדיק טעות בק"ן טעמים כאשר הראיות הברורות לכל ילד מצביעות על אמת אחרת. אדרבה, פעמים שזה יוצא ללמד על הכלל, וא"כ יוצא שהמדובר פה בחסידים שוטים שטחו עיניהם מראות.
ו. כ"ז אינו מוריד מגדלותו של הגרי"צ שסו"ס הוא ירא ה' מרבים, ועשרות שנים שקוע בתורה בשקידה נפלאה.
ז. ואגב בן אם נפלה טעות מחמת ריבוי הסיפורים, אז א"כ אפשר שחמש אחוז יהיו גוזמאות... ובין אם טעה בכוונה, י"ל שאני כאן משום האהבה הגדולה בין אב לבנו.
ח. ולסיום סיומת, זכינו לתלמידי חכמים גדולים בציבור שלנו, ובטוחני, שגם אם הדבר יקח זמן, בסוף נראה את כולם אוהבים ומכבדים זה לזה.
סו"ס, קמנו מעפר אחרי שנים רבות של חוסר פרגון, ולאט לאט יכבדו כולם אחד את את רעהו.
רבותי! זה טבעי שיש חשדנות. אבל המגמה הכללית בסוף תלך לפיוס ושילוב ידים אל המטרה.
ה. אין כל מקום להצדיק טעות בק"ן טעמים כאשר הראיות הברורות לכל ילד מצביעות על אמת אחרת. אדרבה, פעמים שזה יוצא ללמד על הכלל, וא"כ יוצא שהמדובר פה בחסידים שוטים שטחו עיניהם מראות.
שמדובר בטעות ברורה כמו שיש בכמה מקומות אין מה להתווכח.
אבל שיש מקומות שיש לדון בהם כגון הכא, אין זה "להצדיק", אלא לדון לגופו של עניין אם הדברים נכונים.
נביא פה את מה שאני חושב שלענ''ד כולם יסכימו
הגניזה הקהרית אכן פונתה מה שנשאר בה דברים לא חשובים לדעת החוקרים כמו שעוד כמה שנים אם יפתחו גניזה ימצאו שם הרבה עלוני משכן שילה...
מרן הרב עובדיה ביקר שם (יתכן שהאתר היה סגור ונצרך לאישור)
ומצא שם את הפנקס מעשה בי''ד היה בזמן מאוד חופף אליו והפנקס הנ''ל לא היה בעל ערך היסטורי אלא פשוט נזרק לגניזה שהחלה להתמלאות ומרן לקחו
תודה
מרן הרב עובדיה ביקר שם (יתכן שהאתר היה סגור ונצרך לאישור)
ומצא שם את הפנקס מעשה בי''ד היה בזמן מאוד חופף אליו והפנקס הנ''יל לא היה בעל ערך היסטורי אלא פשוט נזרק לגניזה שהחלה להתמלאות ומרן לקחו
תודה
הרבה נסיונות נעשו כאן ע"י הרבנים החשובים @אור יעקב@תורה אמת כתיב בה@והוא פלאי ועוד ועוד ועוד כדי להביע את רצונם איך היה האישור ממלך פארוק לספרייה וכד'.
וזה אומר בכה וזה אומר בכה, וכל אחד מנסה להעלות את רעיונותיו, אולם הכל בגדר "דמיון מזרחי פורה".
מצאתי בס"ד את הרב עובדיה בכבודו מספר על כך, שום פארוק, ושום אישור, ושום גניזה קהירית ושום ספרייה לאומית.
סה"כ בב"ד שהיה שם במצרים שם ראה את המעשה ב"ד הנ"ל, וכמו שאומר שם "חבל, אני לא יודע מה נעשה בו, הוא נשאר שמה במצריים"
חילקתי את דבריו לשניים כי זה ארוך כל המו"מ ההילכתי ולקחתי את שני הקטעים שנוגעים לעניינינו, ושם מגולל ומספר על מעשה ב"ד שזה היה ברבנות מצרים מהרבנים שהיו מלפניו ר' יו"ט ישראל ור' אהרון בן שמעון והר' נסים אוחנה וכו'.
ההקלטה היא משנת תש"ן.
מי שירצה שאני יעלה לו את זה שישלח לי בפרטי כי פשוט זה קובץ גדול ואני לא מצליח להעלות לכאן רק בפרטי אני מצליח.
אני חושב שגם כאן, הדבר ברור שזה לא כמו שהרב יצחק סיפר בכמה פעמים גם בכתב וגם בשיעורים שהמעשה היה בגניזה הקהירית, אלא היה כנראה בבי"ד של מצרים או מקסימום בספריה המצרית [כפי שהעלת לעיל ממקום אחר].
ג. הדבר ברור, שהגר"י שליט"א מתוקף אהבתו ונאמנותו לאביו הגדול ולמשנתו, פעמים שאהבה מקלקלת את השורה,
ד. חשוב להדגיש כי הגרי"צ שליט"א נושא אלפי אלפי שיעורים, וכתב עשרות רבות של ספרים במהדורות רבות, לצד אלפי הסכמות, וא"כ אינו מן הנמנע שיפלו פה ושם טעויות, והתורה לא ניתנה למלאכי השרת.
ה. אין כל מקום להצדיק טעות בק"ן טעמים כאשר הראיות הברורות לכל ילד מצביעות על אמת אחרת. אדרבה, פעמים שזה יוצא ללמד על הכלל, וא"כ יוצא שהמדובר פה בחסידים שוטים שטחו עיניהם מראות.
ו. כ"ז אינו מוריד מגדלותו של הגרי"צ שסו"ס הוא ירא ה' מרבים, ועשרות שנים שקוע בתורה בשקידה נפלאה.
ז. ואגב בן אם נפלה טעות מחמת ריבוי הסיפורים, אז א"כ אפשר שחמש אחוז יהיו גוזמאות... ובין אם טעה בכוונה, י"ל שאני כאן משום האהבה הגדולה בין אב לבנו.
אבל כמדומני שעיקר הנקודה בסיפור על מעשה בי"ד, הוא לא אם נראה בגניזה הקהירית או בספריה מצרית, אלא מהו המקור הראשון של ספר מעשה בי"ד, האם ביביע אומר או באור תורה.