אם אתה מעוניין תתרגם את כל המובא בקישור כאן, ותראה שקיימים עדין רבים של ספרים שם.
Despite a center dedicated to their preservation, government ministries have stalled, eschewing responsibility for what would be an expensive project to review and record the manuscripts digitally.
hsje.org
מונחים על המדפים, לא נקראו ולא מסומנים באינדקס.
למרות מרכז המוקדש לשימורם, משרדי הממשלה התעכבו, והתחמקו מאחריות לפרויקט יקר של סקירה ורישום דיגיטלי של כתבי היד.
היסטוריה תרבותית
חלק מהספרים המוצבים על המדפים מתוארכים למאות ה-17 וה -18 , בעוד שאחרים נשמרים בתוך קופסאות זכוכית סגורות, אמר פרופסור לשפה העברית באוניברסיטת עין שמס, מוחמד חוסני, ל"קהיר פוסט".
שרת התרבות המצרית הנוכחית: "אין דבר שנקרא 'ספרים יהודיים' במצרים, הספרים צריכים להיות מסווגים מדעית כערבית, פרסית, טורקית וכו'."
"הספרים חשובים ונדירים מאוד. חלק מהספרים נכתבו בכתב יד בעוד שאחרים נתרמו על ידי אישים מכובדים", הוסיף חוסני, "ישנם ספרים [שבירים כל כך] שאי אפשר לגעת בהם מחשש שיתבלו".
ספריית
המורשת היהודית במצרים הוקמה בתוך בית הכנסת שער השמים בקהיר על ידי מועצת הקהילה היהודית של קהיר בשיתוף פעולה עם המרכז האקדמי הישראלי בקהיר בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר חוסני מובארכ ונחנכה ב-25 באוקטובר 1988.
רוב יהודי מצרים עזבו את המדינה בשנות ה-50, ומתוך אלה שנותרו, רובם התנצרו או אסלאמו רשמית. פחות מ-20 יהודים שהגדירו את עצמם נותרו במצרים, לפי הערכות.
ראש הקהילה היהודית במצרים, מגדה הארון, הביעה בעבר את חששותיה בנוגע להזנחת הספרים והגלילים הארכיאולוגיים והישנים של הספרייה ללא דיגיטציה ותיעוד.
החצר הפנימית של בית הכנסת שער השמיים בקהיר; התמונה צולמה ב-15 במאי 2014 - YOUM7 סמי ווהיב
"אין לי משאבים כספיים לפתוח את הספריות או אפילו לקטלג את הספרים האלה; צריך להיות ספרן המתמחה באינדוקס. למרבה הצער, ספרי היהדות האלה קיימים במקומות לחים ונמצאים בסיכון", אמרה ל-YouM7 בראיון ב-15 במאי 2014.
ישנן שלוש ספריות נוספות בבתי כנסת שונים, וספרייה רביעית בבית הכנסת עץ חיים (מקדש חנן) עם ספרים הדנים ביהדות הקראית במצרים.
הארון אמרה כי ארגונים ישראליים וארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים ביקשו לרכוש את הספרים הללו; הם גם הציעו לשקם מקדשים וקברים יהודיים בתמורה לספרים הנדירים, אך היא סירבה לכל ההצעות הללו.
הארון ציינה כי ביקשה מהביבליותקה של אלכסנדריה להפוך את הספרים לדיגיטליים.
מנהל מחלקת הפרויקטים בביבליותקיה אלכסנדריה אמר ל"קהיר פוסט" בטלפון כי תיעוד ספרים היסטוריים יהודיים בביבליותקיה אלכסנדריה צריך להתבצע על פי בקשה ממשרד העתיקות, שכן ספרים אלה נשמרים בתוך בתי הכנסת היהודיים הארכיאולוגיים.

ראש הקהילה היהודית במצרים, מגדה הארון, עומדת בפתח ספריית בית הכנסת שער השמים בקהיר - תמונה צולמה ב-15 במאי 2014 - YOUM7 סמי ווהיב
עם זאת, משרד העתיקות הצהיר כי אינו אחראי לטיפול או לסקירת הטקסטים.
"הגוף המוסמך להיות אחראי על ספרים וכתבי יד יהודיים הוא משרד התרבות", אמר מוחמד עבד אל-לטיף, ראש מחלקת העתיקות האסלאמית, הקופטית והיהודית במשרד העתיקות, ביום שישי ל"קהיר פוסט".
עבד אל-לטיף הוסיף כי פגישה שנערכה לאחרונה בין שר העתיקות ממדוח אל-דמאטי לבין שר התרבות לשעבר גאבר עספור, וראש הספרייה והארכיון הלאומיים המצריים לשעבר חלמי אל-ננם (שר התרבות הנוכחי), כדי לדון בנושא, הסכימה כי טקסטים יהודיים יישארו בבתי הכנסת עד שיוכלו להיבדק על ידי משרד התרבות.
הוא ציין כי ישנם בסך הכל 19 בתי כנסת הרשומים על ידי משרד העתיקות.
"עצלות מוסדית"
שר התרבות לשעבר, גאבר עספור, אמר ביום שלישי ל"קהיר פוסט" כי העיכוב בסקירה ובתיעוד הספרים היהודיים מסתכם ב"עצלותם של עובדי המשרד".
"הוסכם כי ה-ENLA תבצע סקירה ושיקום של הספרים, בעוד שמשרד העתיקות יבצע סקירה של מעמד המקדשים", אמר עספור.
הוא ציין כי בפגישה נכח גם הארון לבקשת ראש הממשלה לשעבר, אברהים מחלב.
"דבריו של גאבר עספור אינם נכונים... אין פה עצלות", אמר נמנום בראיון ל"קהיר פוסט" ביום שבת, והוסיף כי הפגישה נערכה בעקבות תלונה של הארון נגד משרד העתיקות על הזנחת שיקום מקדש יהודי באל-מהלה אל-קוברה שבדלתא של מצרים.
נמנום הכחיש את דבריו של עספור לפיהן הפגישה הסתיימה בהסכמה על הקמת שתי ועדות של משרדי העתיקות והתרבות כדי "לסקור ולשקם" את המקדשים והספרים.
הוא אמר שהפגישה נערכה במרץ 2015 והוסכם כי ה-ENLA "ינהל" את ספריות בתי הכנסת ומשרד התרבות יתייחס למקדשים היהודיים.
"הפגישה נערכה בעקבות תלונה של הארון נגד משרד העתיקות על הזנחת שיקום מקדש יהודי באל-מהלה אל-קוברה שבדלתא של מצרים", אמר.
"משרד העתיקות שלח צוות לאתר בית הכנסת אל-מהלה אל-קוברה והם (הצוות) אמרו 'זה הפך לכמה לבנים הרוסות ואין לנו צורך בזה'... העניין מצית את כעסו של הארון", המשיך נמנה.
עלות גבוהה של דיגיטציה
דיגיטציה של ספרייה קטנה עשויה לעלות 100 מיליון לירה אסיתית (12.5 מיליון דולר) ושיקום "עמוד מתוך ספר עלול לקחת יום שלם", אמר נמאם.
"גברת הארון הלכה לשם [לספרייה האלכסנדרית] מתוך אשליה... אין בה מספר רב של ספרים", הוסיף.
"לספרייה אין ניסיון אפס בדיגיטציה", הוא המשיך, והוסיף כי פרויקט הדיגיטציה של ENLA כבר מתבצע.

כתב ה"קאירו פוסט" מראיין את שר התרבות חלמי אל-ננם במטה המשרד בזמאלק, קהיר, ב-19 בדצמבר 2015 - THE CAIRO POST / עמר מוסטפא
נמאם הכחיש את חשיבותו של ז'אנר הספרים היהודי בכללותו; הוסיף כי "אין דבר שנקרא 'ספרים יהודיים' במצרים, את הספרים יש לסווג מדעית כערבית, פרסית, טורקית וכו'".
בתגובה לחששותיה של הארון בנוגע ללחצים המופעלים עליה מצד ישראל וארגונים יהודיים, אמרה אל-ננם כי "הספרים הם מצריים ולאף מדינה אין זכות לדרוש אותם".
הוא גם דחה את הרעיון שישראל תוכל להציע תמיכה כספית לשיקום, ואמר כי "בסופו של דבר ישראל לא תבקש ולא תקבל".
הספרים נותרים לעת עתה סגורים באריזתם בבית הכנסת הנשכח, החבוי במרכז העיר הסואן של קהיר.